1

פרופ' פול מקגריבי, מומחה בעל שם עולמי לסוסים מאוניברסיטת ניו אינגלנד שבאוסטרליה, צפה בשורה ארוכה של סרטונים שנשלחו אליו מישראל וחשכו עיניו.

הסרטונים צולמו בהפגנות שבהם משטרת ישראל עשתה שימוש בפרשים על סוסים כדי להשליט סדר. חוות הדעת החריפה שכתב פרופ' מקגריבי בעקבות מה שראה הדהדה לאחרונה בחלל בית המשפט העליון בירושלים.

"ההיתקלויות (בין הפרשים למפגינים, א"ל) מסוכנות מאוד לכוח האדם המשטרתי, להולכי הרגל ולסוסים", כתב הווטרינר האוסטרלי שייסד את האגודה הבינלאומית למדעי הרכיבה על סוסים.

לא בכל יום בג"ץ דן בעתירה שבה מתלכדות זכויות אדם וזכויות בעלי חיים. לא פעם יש סתירה בין האינטרס המיידי של האנשים לזה של החיות. כשמשפרים את תנאי התרנגולות בלולי ההטלה, למשל, הלולנים נעמדים על הרגליים האחוריות (ולכן זה נדחה שוב ושוב). וכשנאסרה הפרקטיקה האכזרית של פיטום אווזים בישראל, היו כמה עשירים שהפכו קצת פחות עשירים. פעם אחר פעם בתי המשפט נדרשים למצוא את נקודת האיזון.

"תנו לחיות לחיות" הגישה עתירה בדרישה שהשימוש בסוסים בהפגנות ייפסק בגלל הסבל הקשה שנגרם להם, והאגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה עם אותה דרישה – הפעם בגלל הנזק שנגרם למפגינים

המקרה של הסוסים בהפגנות שונה. באוגוסט 2024 הגישה עמותת "תנו לחיות לחיות" עתירה בדרישה שהשימוש בסוסים בהפגנות ייפסק בגלל הסבל הקשה שנגרם להם, ותשעה חודשים אחר כך הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה עם אותה דרישה – הפעם בגלל הנזק שנגרם למפגינים. בג"ץ החליט לדון בעתירות ביחד.

מפגינים מוחים ליד לשכת הגיוס תל השומר נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, כשלפניהם שוטרים רכובים על סוסים, 5 באוגוסט 2024 (צילום: Oren ZIV / AFP)

"שתי הסוגיות גם משלימות אחת את השנייה וגם עומדות כל אחת בפני עצמה", אומר לזמן ישראל עו"ד אמנון קרן, שמייצג את "תנו לחיות לחיות". "אחד המקרים שמדגימים את זה הוא האירוע שבו פרש של המשטרה הורשע בפגיעה במפגינה יעל ראובני.

"זו הייתה הפגנה באיילון כמה חודשים לפני המלחמה, המפגינים התחילו להתפנות אבל לטעמו של השוטר, ראובני לא הלכה מספיק מהר. הוא דרך עליה עם הסוס, היא ניסתה להגן על עצמה עם שלט, הסוס נבהל, הפרש חשב שהוא הולך ליפול, אז הוא הצליף בו בשוט (וגם במפגינה, א"ל).

"זה מה שקורה כשמכניסים סוס, שהוא חיה נטרפת שמאוד רגישה לאיומים, לסיטואציה פוגענית עם גירויים קיצוניים".  

העתירות אינן דורשות לסגור את יחידת הפרשים במשטרה, אלא מתרכזות בשימוש שנעשה בהם בהפגנות. ליבת הטענה: ב-2026 יש מספיק אמצעים, טכנולוגיים ואחרים, לפזר הפגנות מבלי להשתמש בסוסים.

העתירות אינן דורשות לסגור את יחידת הפרשים במשטרה, אלא מתרכזות בשימוש שנעשה בהם בהפגנות. ליבת הטענה: ב-2026 יש מספיק אמצעים, טכנולוגיים ואחרים, לפזר הפגנות מבלי להשתמש בסוסים

הסוסים אינם מותאמים לסיטואציה שבה הם מוקפים בהמון ונמצאים בלב רעש וחיכוך בלתי פוסק עם בני אדם. הם עלולים – ולא פעם זה מתממש – להגיב בצורה קיצונית ולפגוע מבלי משים במפגינים או להיפגע בעצמם.

פרש מצליף ללא סיבה מפגינה עם הרצועות.
ומה עצוב? במח"ש זה ייסגר בוודאות.
למה זה היה טוב? pic.twitter.com/tzm7pjZKU1

— Josh Breiner (@JoshBreiner) April 1, 2023

"זו חיה ששוקלת 500-600 קילו", אומר עו"ד קרן, "יש אנשים שנזקקו לניתוחים מורכבים ולשיקום ארוך כתוצאה מפגיעה של הסוס. יש מישהי שסוס בעט לה בגב וכמעט נשארה נכה לצמיתות".

לפי פרופ' מקגריבי, כשהסוס והפרש נמצאים בלב הפגנה צפופה, יש למרגלות הסוס שטחים מתים בשדה הראייה שלו, והתוצאה עלולה להיות רמיסה של מפגינים

לפי פרופ' מקגריבי, כשהסוס והפרש נמצאים בלב הפגנה צפופה, יש למרגלות הסוס שטחים מתים בשדה הראייה שלו, והתוצאה עלולה להיות רמיסה של מפגינים. מקגריבי ניתח את התנועה וההתנהלות של הסוסים במהלך ההפגנות, שלדבריו מעידה על סבל, בהלה וסטרס.

במישור המשפטי היבש, הטענה היא שהמשטרה מפירה שורה של סעיפים בחוק צער בעלי חיים – במספר השעות שבהן הסוסים מועסקים בהפגנות, בשימוש שנעשה בהם בתנאי אקלים קיצוניים וכמובן בסיטואציה הבסיסית שגורמת להם סבל צרוף.

בשנים האחרונות המצב הוחמר: בעבר, למשל, נוהל של המשטרה אסר על שימוש ברימוני הלם בהפגנה שיש בה סוסים, אבל האיסור הזה בוטל.

המשטרה, בתגובה לבג"ץ, טוענת שמדובר באמצעי יעיל וחיוני להשלטת סדר וכי לפני ואחרי ההפגנות הסוסים זוכים לתנאי 5 כוכבים.

סוסים משטרתיים ממתינים ברחוב יגאל אלון בתל אביב, סמוך להפגנה נגד המהפכה המשפטית, 11 ביולי 2023 (צילום: ערן הילדסהיים)

"הסוסים מוחזקים רוב היום בתאים מרווחים", אמר בבית המשפט עו"ד גיא ורדי מהפרקליטות, "יש לו שעת הפסקה שהוא יוצא למרעה פתוח, יש לו מים קרירים, יש לו מזון, משתמשים במזון הכי טוב, יש את הנסורת הכי איכותית, הכול נעשה כדי להביא מעטפת הכי טובה שאפשר ולדאוג לסוסים בצורה המיטבית".

מתשובות המדינה לעתירה וממידע שהתקבל באמצעות חוק החופש המידע נחשפים פרטים מעניינים על אחרי הקלעים של "העסקת" הסוסים במשטרה: ביחידת הפרשים יש כ-65 סוסים מזן פריז'ן ועוד כ-20 בהדרכה. לפי פרופ' מקגריבי, סוסים מהזן הזה אינם מתאימים למשימה אבל נבחרים בשל ממדיהם המרשימים – משקל כחצי טון וגובה 1.75 מ' – והמורא שהם מטילים על המפגינים.

הם נרכשים בחו"ל בגיל שנתיים וחצי-שלוש, ועוברים תהליך אילוף של חצי שנה עד שנה. לדברי פרופ' מקגריבי – שאנשי יחידת הפרשים במשטרה הודו בבית המשפט שהם עצמם לומדים מהספרים שכתב – בתהליך האילוף מנסים למחוק את ה"אישיות" של הסוסים ולהרגיל אותם לתפקד בסביבה שנוגדת את תכונותיהם הטבעיות. ברוב המקרים, זה לא עובד.

"סוס משטרתי בטוח הוא סוס שעבר תהליך הפחתת רגישות באופן שיטתי לכל הטריגרים שבדרך כלל גורמים לתגובות בריחה. בהקשר הספציפי של ישראל, בהתבסס על הצילומים שסופקו, ביטחון זה לא הושג"

"סוס משטרתי בטוח הוא סוס שעבר תהליך הפחתת רגישות באופן שיטתי לכל הטריגרים שבדרך כלל גורמים לתגובות בריחה", כותב המומחה האוסטרלי, "בהקשר הספציפי של ישראל, בהתבסס על הצילומים שסופקו, ביטחון זה לא הושג".

פרופ' פול מקגריבי (צילום: Rob Corken via UNE)

הנתונים על תחלופת הסוסים ביחידת הפרשים מעידים לכאורה שיש בעיה: בין 2016-2020 הוצאו משירות המשטרה לא פחות מ-38 סוסים. הסוסים שנופו היו בגיל 10 בממוצע – מחצית מתוחלת החיים הממוצעת של סוסים כאלה.

13 סוסים הוצאו מסיבות רפואיות, כולל מוות בטרם עת – עשרה מהם מתחת לגיל 10. שמונה סוסים הופרשו מסיבות התנהגותיות, על אף שעברו אילוף, ועשרות סוסים טופלו ואושפזו בגין פצעים, צליעות ועוד. התחלופה הגבוהה והיקפי הפרישה עולים ממון רב לקופת המדינה.

לאור הנתונים, שאל נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, במהלך הדיון את נציגי המשטרה: "אתם בוחנים האם אתם לא מיותרים? זו שאלה מאוד קשה, יש מגרעות ויתרונות, לצד ההרתעה יש אנשים שאומרים שאתם מגיעים להסלמה, אולי אתם מיותרים בהפגנות? אולי אתם גורמים להסלמה או להרתעת יתר? אולי יש משטרות שוויתרו על זה… זה לא עסק זול לתחזק סוסים, ניסיתם פעם בלי?"

"אם האמצעי הזה של הפרשים יוסר, יהיה צריך להביא אמצעי אחר. ישתמשו ביותר רימוני הלם ואולי שימוש ברימוני גז מדמיע. הסוסים הם חלק מהאמצעים לפיזור הפגנות, משתמשים בהם בכל העולם"

שלום אהרון, קצין הפרשים הראשי במשטרה, השיב: "אחרי מאות  אירועים, האמצעי הזה הוא אפקטיבי ביותר, הוא נותן למשטרה להשיג את התוצאות… כדי לשמור על הסדר ולנהל את האירוע. אם האמצעי הזה של הפרשים יוסר, יהיה צריך להביא אמצעי אחר. ישתמשו ביותר רימוני הלם ואולי שימוש ברימוני גז מדמיע. הסוסים הם חלק מהאמצעים לפיזור הפגנות, משתמשים בהם בכל העולם". 

פרשי משטרה על סוסים משגיחים על הפגנה באמסטרדם, הולנד, 13 בנובמבר 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

כמו שקורה לא פעם בבג"ץ, השופטים – הנשיא עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – הבהירו כבר בשלב מוקדם של הדיון ששום צד לא יצא כשכל תאוותו בידו. הם רמזו לעותרות שאין בכוונתם לאסור על המשטרה להפסיק להשתמש בסוסים לפיזור הפגנות, ולמשטרה הבהירו שהיא מצופה לצאת במקצה שיפורים משמעותי בכל הנוגע לשימוש שהיא עושה בסוסים.

זו גם הייתה רוח ההחלטה שניתנה בסיום הדיון: בתוך שלושה חודשים המשטרה צריכה להתייצב בפני בית המשפט ולעדכן בדבר השינויים שערכה בנהלים.

"עשויה לצמוח תועלת מהסדרה ברורה ושקופה של היבטים כמו איסור או הגבלה על עליית פרשים למדרכה, הגבלה על שימוש מקביל ברימוני הלם, הגבלה על שימוש בכוח על ידי פרשים וכן הגדרה מדויקת של המצבים שבהם ניתן להפעיל פרשים", כתבו השופטים בהחלטתם.

"עוד לפני הדיון המשטרה כבר הודיעה שתגביל את מספר השעות שהסוסים מועסקים בהפגנות בהתאם לחוק צער בעלי חיים. אנחנו מצפים שאם כבר נעשה שימוש בסוסים בהפגנות, שזה יהיה האמצעי אחרון"

"אנחנו מקווים שזו התחלה של תהליך", אומר עו"ד קרן, "עוד לפני הדיון המשטרה כבר הודיעה שתגביל את מספר השעות שהסוסים מועסקים בהפגנות בהתאם לחוק צער בעלי חיים. אנחנו מצפים שאם כבר נעשה שימוש בסוסים בהפגנות, שזה יהיה האמצעי אחרון ולא כמו היום שזה האמצעי הראשון.

הפגנה נגד השימוש בסוסים כאמצעי של המשטרה לפיזור הפגנות מחוץ למטה המשטרה בתל אביב, 6 באוגוסט 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"עיקר הנקודה היא ההכנסה של הסוסים ללב המהומה והמגע היזום בין הסוסים לגוף המפגינים. זה לקחת את הסוס ולהכניס אותו בכוח למקום שהוא לא רוצה להיות בו וזו סיטואציה פוגענית לשניהם שמגיעה לרמיסות של מפגינים. צריך להשאיר את בעלי החיים מחוץ לדבר הזה". 

2

עומר, לוחם צעיר במילואים, נכנס ויוצא בימים אלה מלבנון עם היחידה שלו. והוא עושה את זה בלי נעלי צבא.

לפני שמונה שנים, כשהיה בסדיר, הנעליים שלו נשחקו והתבלו והוא ביקש לקבל זוג חדש. עד היום הוא מחכה, שומע שוב ושוב את התשובה "זה בטיפול", אבל לא נראה שלמישהו במערכת באמת דחוף לטפל.

על אף שפקודת מטכ"ל מחייבת לספק נעליים טבעוניות לחייל שלא מוכן לנעול זוג שמבוסס על עור של חיה, בפועל החיילים הטבעוניים מטורטרים והזכויות שלהם מופרות גם בשגרה וגם במלחמה.

על אף שפקודת מטכ"ל מחייבת לספק נעליים טבעוניות למי שלא מוכן לנעול זוג העשוי מעור של חיה, בפועל החיילים הטבעוניים מטורטרים והזכויות שלהם מופרות בשגרה ובמלחמה

אחרי פניית מערכת "יהיה בסדר" בגל"צ לדובר צה"ל, עומר קיבל השבוע נעליים חדשות. ההסבר של דובר צה"ל, לפיו המקרה של עומר נפל בין הכיסאות, מעט מביך. ליפול בין הכיסאות אפשר שבוע או חודש. שמונה שנים של נפילה בין הכיסאות זה לא פספוס, זה כשל מערכתי.

נעלי צבא, אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

עומר, אגב, מספר שבניגוד לתדמית, הנעליים הטבעוניות קלות ונוחות יותר מהרגילות, ומוסיף בחיוך שגם לולא היה טבעוני היה שוקל להצהיר על טבעונות כדי לקבל אותן.

הבעיה שלו נפתרה, הבעיה הרוחבית לא. יובל חיורוני, מנהל ארגון הסיוע לטבעונים וצמחונים בצה"ל, אומר שהוא מקבל פניות דומות ממאות חיילים, בסדיר ובמילואים, לוחמים ועורפיים. הרבה מאוד מקרים ש"נופלים בין הכיסאות".

יובל חיורוני, מנהל ארגון הסיוע לטבעונים וצמחונים בצה"ל, אומר שהוא מקבל פניות דומות ממאות חיילים, בסדיר ובמילואים, לוחמים ועורפיים. הרבה מאוד מקרים ש"נופלים בין הכיסאות"

3

מי אמר שמעברים תת-קרקעיים חייבים להיות חלל מבוזבז ומוזנח? בברלין מצאו לאחד המעברים שימוש שגם חוסך המון מקום על המדרכה: חניית אופניים מסודרת.

Beneath Berlin's Potsdamer Platz, an overlooked retail strip has been reborn as a bike parking and public passage connecting users to the S-Bahn. Modest in scale but rich in possibility, it integrates seamlessly into the revitalised entertainment, commercial, and office centre.???? pic.twitter.com/HAvzECrFXS

— Melissa & Chris Bruntlett (@modacitylife) February 15, 2026

4

מיזם האורז האורגני הציוני הראשון "אורז רוח", של החקלאים הצעירים עמית ורד וירמי בן נתן – שהתחיל ברמת הגולן – פותח שלוחה גם בעמק יזרעאל. 20 דונם של אורז אורגני נזרעו בעמק בשת"פ עם גד"ש עין חרוד.

תאילנד זה כאן, למעט העובדה שכאן לא מציפים את שדות האורז במים.

שדות אורז אורגני של "אורז רוח" שנזרעו בעמק יזרעאל, מרץ 2026 (צילום: עמית ורד)