נושא
זכויות להט"ב

לאיזו מפלגה אין אלוהים

במצע כחול-לבן לא מוזכר חוק הגיוס של לפיד ● לישראל ביתנו כלל לא היה מצע בענייני דת ומדינה במערכות בחירות קודמות ● סמוטריץ' ופרץ לא מתביישים להבטיח למנוע נישואי להט"בים - ובאותה נשימה מתחייבים "למנוע פגיעה באנשים בשל נטייתם המינית" ● בעבודה-גשר מתעלמים מנושא דת ומדינה ● ובליכוד, כרגיל, פשוט מצפצפים על המנהג המשונה של פרסום מצע

עוד 1,493 מילים

גם אם תשכך סערת התבטאויותיו של שר החינוך בעד טיפולי המרה ללהט״בים עד ספטמבר, הרב רפי פרץ הפך השבוע לדמות מרכזית במערכת הבחירות ● בזכות התגובות הזועמות נגדו, מעמדו בציונות הדתית רק התחזק ● פרשנות

הרוב המוחלט של הציבור במדינת ישראל לא יודע מה זה טיפולי המרה. המדובר בטיפולים קשים וחסרי תועלת, ובמקומות רבים בעולם הם גם אינם חוקיים. האמירות של שר החינוך רפי פרץ, כי הוא תומך בטיפולי המרה בלהט״בים ואף ביצע כאלה, הטילו זרקור ענק על נושא עלום, צנוע ולא ידוע, שמאיים לפתע על סדר היום של הבחירות לכנסת ה-22. מי היה מאמין.

וגם אם ישכחו את סערת טיפולי ההמרה עד ה-17 בספטמבר, הרב פרץ, גם הוא איש אלמוני יחסית, הפך עתה לדמות מרכזית בבחירות האלה, בגלל ההתבטאויות השנויות במחלוקת והערכים שלהם הוא מטיף.

הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בניגוד לרבים שקבעו אתמול כי פרץ הסתבך באמירה אומללה וערער את מעמדו ואת הסיכוי לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין, הרושם שלי, אחרי שיחות עם אנשים חשובים ומשפיעים במגזר הציוני-דתי, הוא הפוך: פרץ רק הפך פופולרי וחזק יותר בקרב הציבור שלו. ולא מדובר רק בקרב הרבנים מן השורה והחרד"לים בשטח.

בציבור הדתי-לאומי חל שינוי גדול ביחס אל הקהילה הלהטב"ית בשנים האחרונות. אבל בקהילה הרחבה מסתייגים, חושדים, חוששים ובעיקר שונאים את הניסיון הנפוץ, לטעמם, לסתום את הפה למי שמדבר על משפחה נורמטיבית. "אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור", אמר לזמן ישראל פעיל בולט ומוכר.

"אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור"

הנרטיב בקהילה היה ונשאר דתי ולאומי, ולא חשוב אם אתה תלמיד בישיבת הר המור הקיצונית, או מתפלל בבתי הכנסת הלייטים של גבעת שמואל פעם או פעמיים בשבוע. הלהטב"ים נחשבים חוטאים ברמה הדתית, ולכן הדברים של פרץ לא עוררו תרעומת גודלה מדי במגזר הזה ואולי אפילו סימפטיה.

גם הרעיונות שלו מקובלים בסך הכל. "מה רוצים ממנו", שאל אותי אחד המועמדים ברשימת הבית היהודי אתמול. "כל טיפול פסיכולוגי מותר, ודווקא זה אסור?"

המתקפה החילונית מקיר את קיר, מבנימין נתניהו ועד אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, כמו גם ההפגנות אמש (ראשון) נגד הרב פרץ, גייסו לצידו תומכים דתיים שבאו להגן עליו. בבית היהודי נזכרו אתמול בקריאה השלומיאלית של השמאל נגד יישוב בית אל. "מי שהולך להתיישב בבית אל, מונע מדינה פלסטינית", נכתב פעם במודעות של ״שלום עכשיו״. התוצאה הייתה שרבים הלכו לבית אל בדיוק כדי למנוע את המדינה הפלסטינית.

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר".

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר"

זו הסיבה שלא נשמעו אתמול ברשימת איחוד מפלגות הימין קולות להדיח את הרב פרץ. מי שעלה לשידור, צייץ בטוויטר או הופיע בטלוויזיה, עשה זאת רק כדי הגן עליו. אפילו נפתלי בנט מהימין החדש, שבאמת מנסה לקרב את המצביעים הלהטבי"ם למפלגתו, פרסם פוסט נגד "המלחמה האובססיבית בהם", אבל נמנע מלהזכיר את פרץ בשמו. גם איילת שקד לא נשמעה בנושא, עד לרגע זה.

המגמה היא שכולם ירוצו ביחד בבלוק טכני שמח, יחד עם עוצמה יהודית, כדי שמאות אלפי קולות לא ילכו שם לאיבוד. בהמרה לסובלנות, הם יטפלו אחר כך – או לעולם לא.

עוד 472 מילים

האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה ׳הטרדה מינית׳, ש׳סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי׳, ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

עוד 1,019 מילים

פוטין: הליברליזם הפך למיושן, עבר זמנו

בראיון ל"פייננשל טיימס", פוטין יישר קו עם המנהיגים הפופוליסטים באירופה: "הליברלים לא יכולים להכתיב הכל לכולם" ● נשיא המועצה האירופית: "מה שמיושן זה פולחן האישיות ושלטון האוליגרכים" ● תרזה מיי: "נמשיך להגן על זכויות אדם, כולל להט"ב"

מנהיגי מדינות המערב התייצבו הערב כדי להגן על ערכי הליברליזם בפתיחת ועידת ה-G20 ביפן, תוך שהם דוחים את האמירות של ולדימיר פוטין לפיו הליברליזם הפך למיושן ועבר זמנו.

בראיון מהדהד שפורסם אתמול ב"פייננשל טיימס", אמר נשיא רוסיה שערכים כגון רב לאומיות, גבולות פתוחים וסובלנות חברתית כבר לא מקובלים על רוב האזרחים, והם כבר לא משרתים את מטרתם. "הליברלים לא יכולים פשוט להכתיב הכל לכולם כפי שניסו לעשות בעשורים האחרונים", אמר פוטין.

הנשיא הרוסי שיבח את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כך שגם הוא נענה לרצון העם ומבטא התנערות מערכים אלה. במהלך הפגישה בין השניים היום ביפן, טראמפ התבדח עם פוטין והתריע בפניו שלא יתערב בבחירות הבאות בארה"ב.

דונלד טאסק הפולני הוא נשיא המועצה האירופית, וגם בארצו עלו לשלטון הזרמים הפופוליסטים ב-2015. טאסק אמר כי אינו מסכים שהליברליזם מיושן ולטענתו האירופים צריכים להגן על ולקדם את הדמוקרטיה הליברלית. "מה שאני רואה כמיושן זה הסמכותנות, פולחן האישיות ושלטון האוליגרכים", הוא הוסיף.

תרזה מיי, ראש הממשלה הבריטית, שגם היא נפגשה היום עם פוטין ביפן, אמרה כי ארצה תמשיך להגן על הדמוקרטיה הליברלית, זכויות האדם והשוויון לכל הקבוצות באוכלוסייה, כולל להט"ב.

הראיון עם פוטין ארך כ-90 דקות ונערך לאחרונה בקרמלין. דבריו של הנשיא הרוסי מהדהדים את המסרים שמשמיעים מנהיגים לאומנים ופופוליסטים ברחבי אירופה, כמו למשל ויקטור אורבן בהונגריה, מתיאו סאלוויני בהונגריה ומרין לה פן בצרפת. כמו פוטין, גם הם תוקפים את הרב תרבותיות והמגוון המגדרי.

הנה כמה ציטוטים מהראיון עם פוטין:

"יש דברים שנראים לנו מוגזמים. אומרים שילדים יכולים לגלם חמישה-שישה תפקידים מגדריים … תנו לכולם להיות שמחים, אין לנו בעיה עם זה … אבל אסור שזה יאפיל על התרבות, המסורת וערכי המשפחה המסורתיים של מיליוני אנשים שמהווים את ליבת האוכלוסייה".

ההחלטה של אנגלה מרקל להכניס 1 מיליון מבקשי מקלט לגרמניה, רובם מסוריה, היא "טעות חמורה". את טראמפ צריך לשבח על מאמציו לעצור את שטף המהגרים והברחות הסמים ממכסיקו.

"הרעיון הליברלי מניח שלא צריך לעשות כלום, שמהגרים יכולים להרוג, לשדוד, לבזוז ולאנוס בלי להיענש בגלל שצריך להגן על זכויותיהם כמהגרים".

"הרעיון הליברלי עומד בסתירה לאינטרסים של רוב האוכלוסייה". 

בהתייחס למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ולמתיחות בין ארה"ב לאיראן, אמר פוטין שהמצב "נפיץ" ונובע מכך שאין כללים המסדירים את הסדר העולמי. בנוגע לחשש מחידוש מירוץ החימוש הגרעיני בין רוסיה לארה"ב, אמר הנשיא הרוסי ש"המלחמה הקרה היתה דבר רע … אבל לפחות היו כללים שכל המשתתפים מהקהילה הבינלאומית הקשיבו להם או לפחות ניסו לעקוב. כעת, נראה שאין בכלל כללים".

עוד 372 מילים

30 שנה אחרי ביטול החוק הישראלי שאסר משכב זכר, מפתיע לגלות שצה"ל גילה הרבה יותר סבלנות כלפי להט"בים כבר בשנות ה-50

עוד 1,768 מילים

אב״ד במצעד יש גאווה בירושלים

כ-15 אלף איש עלו לירושלים היום, לקחת חלק בארוע הכי פוליטי בישראל ● מלווה בשירלי-צ׳ארלי, אקטיביסט.ית טרנס, אמיר בן-דוד ראה את האור בירושלים - אבל גם את החושך

כל מי ששמע שאני בדרכי למצעד הגאווה בירושלים, הרגיש חובה להזהיר אותי שאשמור על עצמי, כאילו אני מינימום איתי אנגל בדרך לעוד משימה עיתונאית שגרתית בעומק סוריה.

״כן, יש קצת תחושה של סכנה״, מאשר.ת שירלי-צ׳ארלי, שהתלוו.תה אלי למצעד על תקן פרשנ.ית, ״אבל אני לא נתקלתי בעצמי באלימות. הייתי בשני מצעדי הדקירה של ישי שליסל, ב-2005 וב-2015 (המצעד במהלכו רצח שליסל את שירה בנקי; אב״ד), למזלי לא הייתי קרובה למקום כשהוא דקר.

אמיר בן-דוד ושירלי-צ׳ארלי קליינמן בדרך למצעד הגאווה בירושלים
אמיר בן-דוד ושירלי-צ׳ארלי קליינמן בדרך למצעד הגאווה בירושלים

״אבל האווירה במצעד בירושלים תמיד פוליטית יותר, רצינית יותר, מהמצעד בתל אביב, שהוא הרבה יותר באווירת מסיבה, וגם מושך הרבה יותר סטרייטים, שסתם באים לחגוג״.

שירלי-צ׳ארלי קליינמן, 35, אקטיביסט.ית טרנס, מרצה למגדר ודראג, שעובד.ת בהנחלת גיוון תעסוקתי להטב״י בארגון LGBTech, רשת עסקית-חברתית ללהט״ב בהייטק, מסתובב.ת באירוע כמו בן.בת בית.

(הנקודות המפרידות – אם תהיתם.ן – הן עניין עקרוני, שמציע לקורא.ת נזילות מגדרית במקום ההחלטיות המגדרית שהעברית מציעה בדרך כלל. לשירלי-צ׳ארלי זה עניין מהותי וחשוב. חינוך דרך השפה, אם תרצו).

מצעד הגאווה בירושלים הוא כנראה האירוע הפוליטי ביותר שנערך בישראל. כל הקבוצות שמרכיבות את הקהילה הלהט״בית פה, כמובן. וגם שלטים נגד הכיבוש ובעד עבודה מאורגנת ובעד סולידריות יהודית-ערבית. כל אלה יגיעו גם למצעד הגדול הרבה יותר של תל-אביב, אבל ייבלעו בבום-בום-בום של מוזיקת ההאוס ובשרירים המטופחים. בירושלים, העסק קצת יותר חמור סבר, בעיקר בגלל מאות השוטרים ואנשי מג״ב שמאבטחים את האירוע מכל עבר.

בדיקות ביטחוניות בכניסה למתחת מצעד הגאווה בירושלים (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
בדיקות ביטחוניות בכניסה למתחת מצעד הגאווה בירושלים (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בכניסה לגן הפעמון השוטרים מסמנים לשירלי-צ׳ארלי להיכנס במהירות פנימה. אותי מעכבים לחיטוט מאסיבי בתיק ולבדיקת מספר זהות במסוף המשטרתי. ״זו הפעם הראשונה שלי בצד הזה של הפרופיילינג״, אני אומר לשירלי-צ׳ארלי.

״ואיך זה מרגיש?״

״חוויה שכל ישראלי חייב להכיר״.

האומץ להיות חשוך

הימים שקדמו למצעד הציעו למתעניינים מקבץ מרהיב של אבסורדים ישראלים מיוחדים. ערב מצעד הגאווה, מונה בפעם הראשונה בתולדות ישראל שר הומו שאינו מסתיר זאת (גיורא יוספטל היה, כנראה, ההומו הראשון שהגיע למעמד הזה, אבל הוא היה בארון).

בתיאוריה, ואולי גם בפועל, כניסתו של אמיר אוחנה למשרד המשפטים היא נקודת ציון היסטורית בתולדות הקהילה הלהט״בית בישראל. אבל האירוע לא נתפס כך במצעד הגאווה. אוחנה הגיע לכינוס בגן הפעמון ומשך תשומת לב רבה, כולל חבורת מפגינים שנדבקה אליו בקריאות קצובות של ״בושה, בושה״.

אמיר אוחנה מתקבל בקריאות בוז במצעד הגאווה בירושלים 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אמיר אוחנה מתקבל בקריאות בוז במצעד הגאווה בירושלים (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

שר המשפטים החדש הוא היום אחד ההומואים השנואים על הקהילה הלהט״בית בישראל ונחשב כמי שמכר את עקרונותיו ובגד במאבק המשותף לטובת הקריירה הפרטית. ברשתות החברתיות אפשר היה למצוא ביממה האחרונה עשרות פוסטים של הומואים וסטרייטים מהצד הליברלי של המפה, שהשתמשו בהטיות שונות של ״ליקוק תחת״ ובבדיחות שונות על הנושא, לתיאור הישגו של אוחנה. בעידן הפוליטיקלי קורקט המנומס, בדיחות כאלה לא היו עוברות בשקט בשום הקשר אחר.

אבל האבסורד הציג את מלוא יכולותיו במודעות ובסרטון שהפיצה לקראת המצעד עמותת ״חזון״ (הממומנת מכספי מדינה, דרך הקצבות של משרד החקלאות) עם הסיסמה המובנת מאליה ״אמא + אבא = משפחה״ והטענה המופרכת מאליה, שצריך ״אומץ להיות נורמלי״. כש״הנורמלים״ יצעדו ברחובות והומואים ולסביות יאיימו עליהם מהצד ברצח, נדון בטענה המטופשת שלהם ברצינות.

שלטים של ״חזון״ במצעד הגאווה בירושלים 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
שלטים של ״חזון״ במצעד הגאווה בירושלים 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בדרך מגן הפעמון לעצרת המרכזית בגן העצמאות, התעכבתי להסתכל רגע על המפגינים שנשארו מאחורי גדרות המשטרה, מחזיקים בשלט ״די לטרור הלהטב״י״. השנאה הגולמית, הרעה, של המפגינים נראתה לי מוכרת. כעבור כמה רגעים נזכרתי מאיפה: זו בדיוק אותה שנאה, בדיוק אותן עיניים רושפות תיעוב, שראיתי בהפגנה שנערכה מול ערב הזיכרון האלטרנטיבי בתל אביב.

הסתכלתי על המפגינים והיה נדמה לי שאני מכיר אותם. הם הזכירו לי את הבריונים מבית הספר היסודי, שרדפו בהפסקות אחרי ג׳, הילד החלש של המחזור, היכו אותו וקראו לו ״קוקסינל״. המבט האטום בעיניהם רומז, שהם אינם נבונים מספיק להבין שאם הם עצמם לא היו מתנהגים כפי שהם מתנהגים – אולי לא היה צורך במצעד הזה, שמרגיז אותם כל כך בעצם קיומו.

זאת, ועוד: טענה נוספת שחוזרת נגד מצעד הגאווה היא שהוא ״פוגע ברגשות הדתיים״. מבלי להיכנס לאיוולת שבטיעון הזה, לא ברור למה דתיים רבים כל כך מתעקשים לבוא אל המצעד ולהניח לרגשותיהם העדינים כתחרה להיפגע ממראות, שאותם לא היו רואים אם לא היו באים. שיכעסו בבית, למה הם חייבים לכעוס ברחוב?

מצעד הגאווה בירושלים 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
מצעד הגאווה בירושלים 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

״תראה איזה יופי״, אומר.ת שירלי-צ׳ארלי ומצביע.ה על מעגל שרוקד בהתלהבות לצלילי ״אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים״. ״הומואים דתיים ולסביות דתיות רוקדים יחד בלי לשמור מרחק נגיעה, כי הם ממילא לא נמשכים אחד לשני, אז מה זה משנה?״

בגן העצמאות עלתה על הבמה אושר, הנערה הטרנסית שעברה התעללות באשקלון. ״קוראים לי אושר, אני בת 15 ואני טרנסית. ואני יודעת שאני לא לבד. אני יודעת שיש קהילה שלמה שעומדת מאחורי״. כ-16 אלף איש, על פי הערכות המארגנים, נעמדו והריעו לה ממושכות. מנהיגה נולדה. אחריה, ההיסטוריון והסופר הפופולרי יובל נח הררי עלה לנאום ״בתור הומו ספיינס ובתור הומו״.

הסטרייט סיס

לפני שאנחנו עוזבים את המתחם, שירלי-צ׳ארלי שואל.ת איך אני מרגיש באירוע כזה ״בתור סטרייט סיס״.

״סבבה לגמרי״, אני אומר, ״מגדר זה לא כל הסיפור. אני בטח מרגיש פה הרבה יותר בנוח משהייתי מרגיש ביציע של אוהדי בית״ר ירושלים באצטדיון טדי״.

״למה, כי אתה שמאלני?״

״לא, כי אני אוהד הפועל״.

עוד 742 מילים ו-1 תגובות

בלעדי לראשונה ח״כ מישראל ביתנו השתתף במצעד הגאווה

חבר הכנסת מישראל ביתנו, אלי אבידר, השתתף היום במצעד הגאווה בירושלים ● בצמרת המפלגה אמרו לזמן ישראל כי זו הפעם הראשונה שחבר כנסת מטעם המפלגה נוכח באירוע גאווה ● אבידר: "צריך לעצור את הטירלול"

חבר הכנסת הטרי ממפלגת ישראל ביתנו, אלי אבידר, הגיע היום (חמישי) למצד הגאווה בירושלים. זו הפעם הראשונה שחבר מפלגה מביע תמיכה בקהילה הגאה.  "אני נמצא פה כדי להביע לסולידריות", אמר אבידר. "הסיפור של שירה בנקי מהווה ציון דרך בחוסר הסובלנות שיש בחברה הישראלית".

חבר הכנסת התייחס גם להפגנה שארגן בנצי גופשטיין. "הרגיזה אותי ההפגנה המטורללת שלו והרגיז אותי שהוא לקח על עצמו את ההחלטה להיות מנהל המוסר של מדינת ישראל. זה מתכתב מצוין עם 'מדינת ההלכה' שכל כך פופולרית עכשיו. צריך לעצור את הטרלול".

מצעד הגאווה בירושלים, 2019 (צילום: פלאש 90/יונתן זינדל)
מצעד הגאווה בירושלים, 2019 (צילום: פלאש 90/יונתן זינדל)

מפלגת ישראל ביתנו אמנם דוגלת בערכים חילוניים וליברליים וכזכור המשא ומתן הקואליציוני הגיע למבוי סתום סביב דת ומדינה, אך הנושא הלהט"בי לא נמצא בליבת האג'נדה של המפלגה.

"אנחנו אמנם מפלגה שמרנית, אבל אנחנו גם מפלגה ליברלית", הוסיף אבידר. "צריך לשמור על הסטטוס קוו ולאפשר לכל אחד לחיות את חייו – אנחנו מאמינים ב'חיה ותן לחיות'".

יושב הראש, אביגדור ליברמן, נחשב לפוליטיקאי שמרן ואף אחד מחברי הכנסת מטעם מפלגתו לא נשא את דגל הגאווה ולא הופיע באופן פומבי באירועי הקהילה.

אלי אבידר במצעד הגאווה (צילום: ח״כ אלי אבידר מניח זר לזכרה שירה בנקי)
אלי אבידר במצעד הגאווה (צילום: ח״כ אלי אבידר מניח זר לזכרה שירה בנקי)

במשך שנים סירב ליברמן וחברי מפלגתו להתבטא בנוגע לנישואים גאים או לתמוך בהם, אולם כ-3 שבועות לפני הבחירות הביע תמיכה פומבית. בראיון לגלי צה"ל אמר: "אנחנו בעד כל סוגי הנישואין, הכי פתוחים".

עוד 190 מילים

ביססה ספר שלם על אי הבנה - ונתפסה בשידור חי

נעמי וולף, מי שהיתה היועצת הפוליטית של ביל קלינטון ואל גור, והפכה לסופרת מצליחה, פרסמה ספר שכולו מבוסס על חוסר הבנה במונחים משפטיים ● בראיון רדיופוני שהפך לשיחת היום באנגליה, המראיין המנומס עימת אותה עם הטעות ● כרוניקה של פייק ניוז ידוע מראש

זה היה אמור להיות ראיון שגרתי שנועד לקדם ספר חדש של הסופרת האמריקאית נעמי וולף, אבל הפך בזמן קצר ללא פחות מאסון מבחינתה – והכל בשידור חי. התגלית באותו ראיון אף מעמידה בספק את המשך הוצאת הספר ומצריכה תיקון מהותי או אפילו את גניזתו.

וולף, מי שהיתה בשנות התשעים היועצת הפוליטית של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ושל סגנו אל גור, היא כיום עיתונאית וסופרת בולטת, פמיניסטית מעוררת ענין ומחלוקת, הידועה גם בשל הביקורת הנוקבת שהיא מותחת על ישראל בכל הקשור לסכסוך הפלסטיני.

ספרה החדש של נעמי וולף
ספרה החדש של נעמי וולף

ספרה האחרון של וולף, נקרא Outrages: Sex, Censorship and the Criminalization of Love, והוא עוסק בקשר בין מין ומשפט בתקופה הוויקטוריאנית באנגליה במאה ה-19. בין היתר, וולף טוענת בספרה כי עונש המוות שהוטל על קיום יחסי מין הומוסקסואלים השפיע על התרבות ועל יוצרים הומוסקסואלים של אותה תקופה.

וולף הסתמכה על נתוני בתי המשפט באנגליה, וציטטה נתון לפיו בוצעו עשרות הוצאות להורג באותה עת. הספר בוחן את השפעת החוק שהתקבל ב-1857 על יוצרים ומשוררים דוגמת ג'ון אדינגטון סימנדס, ו-וולף טענה שהחוק היווה נקודת ציון ביחס לגייז בבריטניה.

"אנשים מאמינים שההוצאה האחרונה להרוג של מעשה סדום היתה ב-1830", היא אמרה ל״אובזרבר״, "אבל קראתי את מסמכי בית המשפט במאה ה-19 ואני יודעת שלא רק שהן לא פסקו, הן אף החריפו".

לחרדתה, במהלך ראיון רדיו בתחנת BBC3, תיקן אותה המגיש מת'יו סוויט והסביר לה שהמונח Death Recorded – אותו היא פרשה כהוצאה להורג – הוא בעצם ההיפך הגמור ופירושו בלשון המשפטית של המאה ה-19 כי הנאשם זכה אמנם נידון למוות, אך זכה לחנינה.

סוויט המשיך בראיון, ומאוחר יותר בטוויטר, והדגים כיצד שוחררו אסירים ולא הוצאו להרוג אחרי שזכו לאותה חנינה. "אני לא חושב שההוצאות להורג שכתבת עליהן אכן התרחשו", הוא אמר לוולף ההמומה.

במילים אחרות, לא רק שוולף טעתה בתחקיר הבסיסי של ספרה, גם הנחת היסוד שלו שגויה וייתכן שהספר כולו אינו ראוי לדפוס.

לזכותה של וולף יאמר שהיא קיבלה את החדשות המרות באופן ראוי. היא הכירה בטעותה והודתה לסוויט על התיקון, אבל החוגים האינטלקטואלים מיהרו לחגוג את כשלונה.

לזכותה של וולף יאמר שהיא קיבלה את החדשות באופן ראוי. היא הכירה בטעותה והודתה לסוויט על התיקון, אבל החוגים האינטלקטואלים מיהרו לחגוג את כשלונה

"וולף טעתה באופן בסיסי", אמר ההיסטוריון ריצ'רד וורד ל״גרדיאן״. "אם כל האנשים שנכנסו להגדרה של ‘death recorded’ היו מוצאים להורג, הגרדומים היו מוצפים בדם. כל אחד עם ידע בסיסי בפשע ומשפט במאה ה-19 יודע שזה לא המקרה".

אחרים ציינו את משיכתה של וולף לתיאורית קונספירציה מגוכחות. היא טענה בעבר שמגיפת האבולה היא מזימה לחמש את אפריקה, שתוצאות משאל העם בסקוטלנד זויפו, ושבני הערובה של דאע"ש לא הוצאו להורג ומדובר בשחקנים ובהוצאות להורג מבוימות בכדי לקדם מזימות של המערב. או משהו כזה. בקרב עיתונאים רבים לא נרשמה הבעת צער על נפילתה של וולף.

נעמי וולף במסיבת עיתונאים ליד בית המשפט העליון בארה״ב, ב-2012 (צילום: AP Photo/Mary Altaffer)
נעמי וולף במסיבת עיתונאים ליד בית המשפט העליון בארה״ב, ב-2012 (צילום: AP Photo/Mary Altaffer)

דובר ״יוטון מיפלין הארקורט״, הוצאת הספרים האמריקאית של וולף – שם אמור הספר לצאת בחודש הבא – מסר כי "ההוצאה מעסיקה עורכים ובודקי עובדות בכל פרויקט אבל סומכת על יושרתם, תחקירם ובדיקת העובדות של הסופרים  עצמם.

״למרות הטעות המצערת אני מאמינים שהתזה הבסיסית של הספר עדיין תקפה. אנו דנים עם המחברת על התיקונים הנדרשים".

עוד 475 מילים

צה"ל משנה את טפסי הגיוס: בטפסים ייכתב "הורים" במקום "אבא ואמא"

צה"ל מכיר בקיומן של משפחות חד-מיניות ● הודות למאבק של קהילת הלהט"ב, צה"ל יוציא טפסי גיוס חדשים שבהם ייכתב "הורה 1" ו"הורה 2" במקום שבו נכתב עד כה "אבא" ו"אמא"

צה"ל מכיר בקיומן של משפחות חד מיניות.  כתב גלי צה"ל צחי דבוש חשף הבוקר (ג') כי צה"ל החליט להכיר בקיומן של משפחות חד מיניות ולהתאים את טפסי הגיוס לצה"ל לצרכיהם של נערים ונערות שהוריהם הם זוגות חד מיניים.

בנוהל שייכנס לתוקף בקרוב, יוחלפו טפסי הגיוס, ובמקום שבו כתוב כיום "אבא" ו-"אימא" ייכתב "הורה 1" ו-"הורה 2". שינוי הנוהל יסיים את המבוכה שנגרמת למתגייסים ממשפחות חד-מיניות.

לפי הפרסום בגל"צ, שינוי הנוהל נעשה לאחר מאבק ממושך של פעילי הקהילה הגאה. לפי הפרסום, הצבא סירב במשך זמן רב לשנות את הנוהל "כדי לא להיכנס למחלוקות פוליטיות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מעדכן ומשנה מעת לעת את השאלונים בהתאם להערות שמתקבלות ולצרכים העולים בתהליך המיון".

הודעת צה"ל כבר עוררה הבוקר גל של פרסומים שליליים בעיתונות החרדית והדתית-לאומית. באתר "סרוגים", למשל, נכתב "התאמת הטפסים למשפחות חד מיניות, מגיע על רקע המבוי הסתום במו"מ הקואליציוני על רקע דרישתו של ליברמן לגייס חרדים… נראה כי הצבא ממשיך ללכת לכיוון הנוגד את אורח חייו של הציבור החרדי, שרק יקשה על החרדים להגיע לפשרה בחוק הגיוס".

עוד 163 מילים
סגירה