נושא
רשות המים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כמעט מזרח תיכון חדש

בגלובוס הירוק זוכה ההסכם החדש להגדלת אספקת המים לירדן - עיסקה שיש בה רק מרוויחים, פוליטית וסביבתית ● הגלובוס השחור ניתן לרשויות המקומיות הכי עשירות, שצורכות אנרגיה פי 10 מהעניות ● והטיפ: מעבר בפארק המסילה הופך למפגש חברתי מתמשך

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 983 מילים ו-1 תגובות

כמעט כל קו החוף מראש הנקרה ועד עזה נפגע מזיהום הנפט - אסון הטבע הגדול ביותר שפקד את ישראל מזה עשורים ● אולם מרגע שכמויות הזפת העצומות נחתו על קו החוף, הקרב כמעט אבוד ● זיהום כזה צריך לעצור בלב ים, אבל בחסות הסערה והיעדרן של מערכות התראה מתקדמות, הוא התגלה כשכבר היה מאוחר מדי ● החשש האמיתי הוא מהיקף הנזקים שיתברר בימים הקרובים

עוד 1,801 מילים ו-1 תגובות

בשל מפגע ביוב בבסיס צה"ל בשומרון, הורה משרד הבריאות למקורות להפסיק את שאיבת המים בקידוח גדול הסמוך לו ● כתוצאה, יש חשש לשיבושים באספקת המים ליישובים בגב ההר - התנחלויות ישראליות וכפרים פלסטינים כאחד ● גורם במשק המים: "אם האקוויפר כאן יזדהם, גם בכפר סבא ירגישו את זה" ● במשרד הביטחון אומרים שהם מקדמים פתרון לבעיה - עליה התריע מבקר המדינה כבר ב-2016

עוד 612 מילים

אפקט הקורונה גם בסגר הנוכחי נשלם חשבונות מים מנופחים

השהייה הממושכת בבתים הובילה לזינוק חד בחשבונות המים, ופניות של אלפי צרכנים זועמים הובילו להחלטה על הוזלת תעריף המים ● אך אין סיבה לפתוח שמפניה: חשבון המים הדו-חודשי של כל ישראלי - כולל מי שמתקיים כעת מדמי אבטלה - יוזל בשקלים בודדים בלבד

עוד 615 מילים

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים ו-1 תגובות

אילת משלמת את המחיר

משבר הקורונה חולל מהפך בצריכת המים של הישראלים ● פותחים יותר ברזים בבית - ופחות במשרד ● באילת יש ירידה דרמטית בצריכה, שמשקפת את התרסקות התיירות ● וברשות המים מפצירים בציבור: נכון שצריך להרבות בשטיפת ידיים - אבל הברז חייב להיות סגור בזמן שמסתבנים ביסודיות

גם משק המים עובר טלטלה באדיבות הקורונה. ברוב הארץ הסגר גרם לעלייה של כ-5% בצריכת המים הביתית; לעומת זאת באילת, שבימי שגרה המלונות הם צרכני המים הגדולים בה, נרשמה צניחה חדה של כ-30% בשימוש במים.

לכאורה אלה חדשות טובות, בפועל ברשות המים ובתאגיד המים של אילת מודאגים מאוד מההשלכות של הירידה בביקוש למים בעיר הדרומית, שמתמודדת בימים אלה עם גל של מובטלים חדשים.

במישור הארצי, אומרים ברשות המים שלא צריך להתרגש מהעלייה המסוימת בצריכה. ההשוואה לאביב אשתקד לא נותנת תמונה מדויקת מפני שפסח חל השנה מוקדם יותר, וממילא לפני החג ניכרת עלייה בצריכה בגלל הניקיונות.

צריך לזכור גם את הגידול באוכלוסייה ואת העובדה שאמנם יש עלייה מובהקת בצריכה בצהריים ובערב, אבל במקביל יש ירידה בשימוש במים בבוקר (פחות אנשים קמים לעבודה). כמו כן, במקביל נרשמה ירידה בצריכת המים בעסקים.

יחד עם זה, ברשות המים מודאגים משינוי הרגלים לאורך זמן בגלל הקורונה, כמו למשל ההמלצה להרבות בשטיפת ידיים עם סבון. ברשות המים מבקשים להזכיר שבזמן שמסבנים את הידיים אין צורך שהמים ימשיכו לזרום ויש לסגור את הברז.

ברשות המים מודאגים משינוי הרגלים לאורך זמן בגלל הקורונה, כמו למשל ההמלצה להרבות בשטיפת ידיים עם סבון. הם מבקשים להזכיר שבזמן שמסבנים את הידיים אין צורך שהמים ימשיכו לזרום ויש לסגור את הברז

הסלוגן של אילת בשנים האחרונות הוא "אין עוד מקום כזה", וזו הגדרה מדויקת גם לגבי ההתנהלות של משק המים. "אנחנו עיר של 51 אלף תושבים", אומרת חן סלטי, מנכ"לית תאגיד המים העירוני "עין נטפים", "אבל מבחינת צריכת מים מתנהגים כמו 120-150 אלף תושבים. 36% מהמים שלנו הולכים למלונות, ועוד כ-10% לכל העסקים שסובבים את ענף התיירות – ברים, מסעדות, אטרקציות.

"לכן, ברגע שהכל נסגר, הצריכה בבתים עלתה כמו בכל הארץ אבל זה לא מתקזז עם הירידה במלונות ובתיירות, ובסך הכל צריכת המים בעיר נחתכה בכ-30%".

בריכת מלון הרודס פאלאס באילת, ארכיון, אוקטובר 2019 (צילום: משה שי, פלאש 90)
בריכת מלון הרודס פאלאס באילת, ארכיון, אוקטובר 2019 (צילום: משה שי, פלאש 90)

לכאורה זה נשמע נהדר, שנים אנחנו מדברים על הצורך לחסוך במים, בוודאי בעיר מדברית כמו אילת.

"כן אבל זה רק לכאורה. נכון שתאגידי המים הם לא עסק למטרת רווח, אבל אנחנו משק סגור ובהכנסות שלנו אנחנו משתמשים כדי להשקיע בתשתיות, למנוע פחת ובזבוז מים, למנוע תקלות שמתבטאות בהזרמה של שפכים לים וכו'. ברגע שההכנסות שלנו יורדות בצורה דרמטית אנחנו צריכים לשנות גם את כל תכנית ההשקעות ובטווח הארוך עלול להיות לזה מחיר.

"מעבר לזה, אחרי שהביוב של אילת עובר טיהור הוא מוזרם לערבה לטובת החקלאות. אם אין ביוב באילת, אין מי קולחין לחקלאות בערבה, ואז החקלאים צריכים להשתמש במים שפירים שהם גם יותר יקרים כך שבעצם לא חסכנו כלום.

"הישראלי הסביר שמגיע לאילת כתייר לא חושב על זה, אבל כשהוא לא עושה פיפי במלון, יש פחות מים לחקלאות".

סלטי אומרת שהחששות לעתידו של משק המים באילת קשורות קשר הדוק למצב הכללי בעיר, שחווה משבר תעסוקתי וכלכלי עמוק.

"זו שרשרת שלמה, ברגע שחלק מהאנשים לא יוכלו לשלם חשבונות תהיה בעיה בגבייה והעירייה תתקשה להשקות גינות ולטפח שטחים ירוקים. אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו יודעים שהתיירות תחזור אחרונה וזה מאוד מטריד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 451 מילים ו-1 תגובות

לראשונה מזה שנים, אצת הכנרת - הפרידיניום - חזרה לפרוח באגם ● המדובר באצה הפורחת רק כאשר איכות המים טובה והמערכת האקולוגית של האגם בריאה ● את מי שלא אוהב לשחות עם אצות, ראש רשות המים, גיורא שחם, מרגיע: "הפרידיניום פורחת באביב ובשיא עונת הרחצה היא כבר כמעט לא נמצאת. אז נשאר רק לקוות שהסגר ייגמר במהירות כדי שלקראת הקיץ הציבור יוכל ליהנות מהכנרת"

עוד 555 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה