נושא
כאן

איך יכול להיות שאחרי ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ערוצי הטלוויזיה לא מלווים את השעות הארוכות של ספירת הקולות עם נתונים וניתוח דאטה בזמן אמת? ● אף אחד בקשת, רשת ותאגיד השידור לא רואה סי-אן-אן או פוקס ניוז? ● ספק אם מישהו בצמרת הערוצים חשב אפילו על האפשרות להשקיע כוח אדם, זמן וכסף במלחמה על הבנת מפת ההצבעה של ישראל ● פרשנות

עוד 708 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

לגנץ נמאס מגל"צ, ולחיימוביץ' סתם נמאס

מה יש שם, במים ששותים בכחול-לבן, שגורם לבכיריה לפזר הבטחות גדולות ואז להתקפל מהר כל כך? ● בני גנץ הולך בעקבות רבים וטובים לפניו שביקשו לנתק את גל"צ ממערכת הביטחון, אבל מאז שהתחנה נכבשה על ידי בלפור, אפשר להעריך שגם ההמלצה של גנץ תתויק עם קודמותיה - בגנזך ● ואילו מיקי חיימוביץ' הודיעה, אחרי פחות משנתיים, שתש כוחה מול נתניהו ● ככה זה כשלא אוכלים בשר

עוד 1,254 מילים

כל מה שצריך לדעת לקראת פתיחת משפטו של נתניהו בעוד שבוע

משפטו הפלילי של ראש הממשלה יחל בעוד שבוע, ויחד עם בני הזוג אלוביץ׳ ונוני מוזס, נתניהו יחוייב להתייצב להקראת כתב האישום ויתבקש להשיב האם הוא מודה באשמה ● אלא שבחסות הקורונה, הארוע יתנהל ללא עיתונאים באולם ● הדיון עצמו צפוי להתמקד בוויכוח בין הסנגורים לתביעה מדוע לא קיבלו את ״מלוא חומר החקירה״ - ומי אשם בכך ● הצדק לא יהיה מהיר ולא ישודר בטלוויזיה ● פרשנות

עוד 1,149 מילים

מועצת התאגיד תדון בהוצאת עובדים לחופשות וקיצוץ תכניות אקטואליה

בצל משבר הקורונה: מועצת תאגיד השידור הציבורי "כאן" תדון היום בשורת קיצוצים וצעדים שנויים במחלוקת ● גורם בתאגיד אומר: "ההנהלה מנצלת את הקורונה כדי להיפטר מאנשים ותכניות שאינם נוחים לה" ● מעקב זמן ישראל

מועצת תאגיד השידור הציבורי "כאן" בראשות היו"ר גיל עומר, תתכנס היום (ג') כדי לדון בהחלטות השנויות במחלוקת שהתקבלו על ידי הנהלת התאגיד במסגרת ההיערכות למשבר הקורונה, הכוללות הוצאת עובדים (זוטרים ברובם) לחופשות, וביטול או צמצום של תכניות אקטואליה רדיופוניות. כך נודע לזמן ישראל.

בין תכניות האקטואליה שנפגעו בולטות "סדר יום" בהגשתה של קרן נויבך ו"יומן צהריים" בהגשתה של אסתי פרז, שנחתכו בחצי, וכן התכניות "שעה בינלאומית" ו"זה מגיע לכם", שירדו לחלוטין מלוח השידורים, עד להודעה חדשה.

כפי שנחשף בזמן ישראל, בקרב עובדים בתאגיד שוררים זעם ורב ותסכול לנוכח ההנחיות הללו, ונשמעות טענות על ניצול המשבר בעקבות הקורונה, כדי לפגוע בעובדים שההנהלה אינה חפצה ביקרם.

שינויים נרחבים בתכני לוחות שידור אמורים להיות מאושרים בוועדת התוכן של מועצת התאגיד, אך המועצה תתכנס רק היום, ותדון גם בהוצאת העובדים לחופשה וגם בפגיעה בתכניות. כך אישר עומר בתשובה לשאלת זמן ישראל.

ארבע התכניות שנפגעו ב"כאן רשת ב'" מצטיינות בכך שהן עוסקות במישרין או בעקיפין בהשלכות הקשות של משבר הקורונה על הכלכלה והחברה הישראלית.

ב"זה מגיע לכם" מצטברות פניות של עשרות מאזינים בכל יום המבקשים להבין כיצד להתמודד מול הביטוח הלאומי ורשויות רווחה נוספות. דווקא בימים כאלה של חוסר ודאות וריבוי מובטלים, אומרים גורמים בתאגיד, תכנית כזאת חשובה. קרן נויבך מנקזת לתכניתה מקרים רבים של פגיעה בחלשים, ועוקבת לאורך זמן אחר טיפול רשויות הבריאות והרווחה באלה הזקוקים לסיוע.

לדבריהם, גם השעה הבינלאומית רלוונטית בעת הזו יותר מתמיד, ומאפשרת התבוננות מעמיקה באופן הטיפול במשבר הקורונה ברחבי העולם.

"בעת הזאת, כאשר הבעיות החברתיות והבריאותיות נערמות כמגדל, כאשר קשישים מתקשים לקבל סיוע ומספר המובטלים מזנק, זו בושה שהתאגיד מקצץ דווקא את התכניות העוסקות בנושאים חברתיים ואזרחיים", אומר גורם בתאגיד.

קרן נויבך באולפני כאן ב׳ (צילום: צילום מסך, כאן)
קרן נויבך באולפני כאן ב׳ (צילום: צילום מסך, כאן)

70 עובדים הוצאו לחופשה

בתוך כך נודע כי הנהלת התאגיד הטעתה בחלק מהתשובות שמסרה לעובדים ולעיתונות על רקע הצעדים שנקטה. למשל, אף שנמסר לעובדים כי הקיצוצים בכוח האדם נעשים על פי הוראות משרד האוצר (הממונה על תקציב התאגיד) בירור העלה כי במשרד האוצר כלל לא הורו על קיצוץ כזה.

כמו כן, ההוראה לצמצם את כוח האדם במקומות העבודה אינה חלה על התאגיד, מכיוון שגופי תקשורת מוחרגים מהוראה זאת, ונחשבים "מקום עבודה חיוני".

מחלוקת נוספת בין העובדים להנהלה היא סביב ההגדרה של החופשות אליהם הוצאו כ-70 עובדים. בהנהלה מתעקשים שלא מדובר בחופשות ללא-תשלום, ומבהירים כי הן מתבצעות על חשבון ימי החופשה של העובדים.

"בעת הזאת, כאשר הבעיות החברתיות והבריאותיות נערמות כמגדל, כאשר קשישים מתקשים לקבל סיוע ומספר המובטלים עולה בקצב אדיר, זאת בושה שהתאגיד מקצץ תכניות העוסקות בנושאים חברתיים"

המשמעות של המהלך הזה בעייתית, כיוון שמרבית העובדים הזוטרים נהנים ממספר מוגבל של ימי חופשה מחד גיסא, ולא יוכלו לחתום על דמי אבטלה, מאידך גיסא. דמי אבטלה, כזכור, ניתנים רק תמורת חופשות ללא תשלום. בהנהלת התאגיד הבטיחו לפעול לרוטציה בחופשות.

גורם בתאגיד תקף בחריפות את המנכ"ל, אלדד קובלנץ: "נראה שהנהלת התאגיד מנצלת את הקורונה כדי להיפטר מאנשים ותכניות שאינם נוחים להם. בניגוד לכלי תקשורת אחרים מתקיים התאגיד מכסף ציבורי קבוע, ואינו נפגע מן הקורונה.

"מעבר לכך, התאגיד מוחרג מתקנות החירום החלות על המגזר הציבורי ולכן אין שום סיבה לאלץ עובדים לצאת לחופשה. ניצול המגפה כדי להיפטר מעובדים לא רצויים הוא נורא עוד יותר, כשמדובר בכסף ציבורי".

עוד 480 מילים ו-1 תגובות

"כאן" מנצל את משבר הקורונה כדי לקצץ בעובדים ולפגוע בעיתונאים

ההסתדרות וועד העיתונאים של התאגיד שוקלים כיצד להגיב לשרשרת החלטות שהתקבלו בשבוע האחרון בהנהלת "כאן" ● לוסי אהריש פוטרה ● "השעה הבינלאומית" ו"מיצוי זכויות" הוסרו מלוח השידורים ● תוכניותיהן של קרן נויבך ואסתי פרז צומצמו ● עשרות עובדים נשלחו לחל"ת ● כל זאת למרות שתקציב התאגיד קבוע ולא נפגע מהמשבר ● ובמקביל, "קודה תקשורת" חוזרת לעבוד עם התאגיד ללא תשומת לב ציבורית ● אז מה בעצם קורה בגוף השידור הציבורי?

עוד 1,069 מילים

"ביבי השתתף בקמפיין שלנו, לא אנחנו בקמפיין שלו"

השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור הציבורי הגיעה אתמול, כך נראה, לסיומה הסביר ● הפרשייה עצמה הצליחה להזריק מעט אדרנלין למערכת הבחירות המתישה והמיותרת בתולדות המדינה ● רגע לפני שהסיפור גווע ונשכח, סג"ל עצמו מסכם את מסקנותיו בשיחה עם אמיר בן-דוד ● "הכוונה שלנו הייתה להרים את הדבר הזה, לנו, בשבילנו. פנינו לכל מיני פוליטיקאים. גם אם היינו מצטלמים עם בני גנץ או עם יאיר לפיד היינו פועלים באותו אופן בדיוק״

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 637 מילים ו-1 תגובות

בעימות האלים אתמול בין ישראל לחיזבאללה לא היו נפגעים - למעט האמת ● מדוע צה"ל התוודה על זיוף פינוי של שני "חיילים פצועים" מהנגמ"ש לאחר ירי הטיל מלבנון, ומה עוד טושטש בערפל של כמעט-מלחמה? ● פרשנות

עוד 783 מילים
רם לנדס

האם ההחלטה להשתיל נשק בביתו של סאמר סולימן לצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" התקבלה בשל ״טעות בשיקול הדעת״, או שהיא דווקא נאמנה לתפישת עולם שאינה מבחינה בין חדשות לטלנובלה? התבטאויותיו בעבר של רם לנדס, מבעלי ״קודה תקשורת״ שהפיקה את הסדרה, אינן משאירות הרבה מקום לספק

העיתונאי והמפיק רם לנדס נקלע לתסבוכת חמורה: במהלך צילומי הסדרה התיעודית "מחוז ירושלים" של "כאן", שהפיקה חברת "קודה" של לנדס, שתלו שוטרים בביתו של תושב מזרח ירושלים סאמר סולימן, נשק ש"נתפש" אחר כך ב"תיעוד" של פשיטה משטרתית לביתו של סולימן.

נוסף על התמונה הקשה שעולה מהאירוע על יחסה של המשטרה לתושבי מזרח ירושלים, עולות לא מעט שאלות על היומרה של תוכניות דוקומנטריות לשקף את המציאות. מסתבר שהאירוע, שהצופים ראו בו חלק מהמציאות האמיתית, היה מבוים לגמרי, ושלוש סצינות נוספות מהסדרה נבדקות כעת בחשד שגם בהן הושתלו ראיות.

האם זה מקרה חריג? במכתב ששיגרה ״קודה תקשורת״ לתאגיד השידור, כתבה חברת ההפקה: "אנחנו מתייחסים במלוא החומרה לממצאים שעלו. מדובר בטעות בשיקול הדעת. קודה לוקחת אחריות על הצד שלה בטעות הקשה הזאת, ואנחנו מתנצלים בפני כל מי שנפגע״, על פי הדיווח ב״הארץ״. במכתב קודה מוסרת עוד כי הם ״מבטיחים להסיק הן את המסקנות האישיות וגם את כל המסקנות הנדרשות וקביעת הנהלים הדרושים כדי להבטיח שטעות מסוג זה לא תחזור לעולם".

אולם, מבדיקת התבטאויות של לנדס בעבר, קשה שלא להסיק שדווקא מדובר בהחלטה הנאמנה לתפישת העולם של לנדס עצמו.

"זאת הצגה"

בראיון שהעניק לנדס ב-2009 למוסף "הארץ", על רקע השקת הסדרה "מחוברות", הוא אמר: "העיתונות, במשמעותה הבסיסית, איבדה את יכולתה למלא את תפקידה. היא נמצאת במצב סופני, ואין כיסוי ליומרתה להביא מידע אמיתי".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. אם טלנובלה זה תיאטרון, אז חדשות זה תיאטרון יפני של מחוות מינימליסטיות, אבל עדיין תיאטרון", אמר לנדס באותו ראיון. "המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

לנדס אמר באותו ראיון כי הפסיק כמעט לצפות בחדשות וסיפר כי מכיוון שהתייאש מהסיכוי להציג את האמת העובדתית כפי שהיא, פנה לעסוק בטלנובלות ובסדרות ריאליטי ודוקו-ריאליטי כמו "מחוברות".

בראיון שהעניק שנה קודם לכן למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" אמר לנדס: "בטלוויזיה אין שום דבר חוץ מתקשורת רגשית. חדשות בטלוויזיה זה ז'אנר רגשי. מה ההבדל בין חדשות לטלנובלה? זה בידור וזה בידור. ההבדלה שעושים צופים בין חדשות לבידור נובעת רק מהצורך שלהם בתמונת עולם מסודרת".

ואילו בפאנל של אנשי תקשורת שהתקיים באותה תקופה באוניברסיטת תל-אביב לרגל השקת ספרה של ד"ר אורית גלילי-צוקר, "פוליטיקה תקשורתית בת זמננו", ותועד באתר "העין השביעית", אמר לנדס: "בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום א-ראם ומדווח על מה שקורה זו הצגה", אמר לנדס באותו פאנל.

"אין לכתב מושג מה קורה. הוא עומד שם עם המצלמה והתאורה, לא יכול לזוז לא ימינה ושמאלה, הטלפון שלו סגור, והוא שומע באוזן מהקונטרול מה קורה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי".

"בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום ומדווח על מה שקורה זו הצגה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי"

"תנאי ייצור החדשות הנוכחיים אינם מאפשרים בכלל מצב, שבו התקשורת תשקף את המציאות נכוחה. כאשר אתה בא לנתח מציאות מורכבת, שיש בה אנשים שהמומחיות שלהם היא לייצר תמונת עולם מדומה, אין דרך בעולם שבן-אדם, בטח כשיש לו דד-ליין של כמה שעות, יידע מה נכון ומה לא נכון.

״את התקשורת עושים בני-אדם, ובני-אדם אינם יכולים להבחין לעולם בין אמת ושקר. כאשר התבקשתי להקים חברת חדשות לערוץ 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו״, אמר לנדס. ״אחרי שלוש שנים בתפקיד המנכ"ל הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי".

העיתונאים ואנשי התקשורת בהווה ובעבר, שנכחו באותו פאנל, הגיבו לדבריו של לנדס בזעם. העיתונאי בן כספית הגדיר דברים אלה כ"צבר של פילוסופיות בחצי שקל שאי-אפשר לעבור עליהן לסדר היום, שלא יתוארו במופרכות שלהם. אני קם, חי, יושב, רץ ומתנהל כל ימי חיי, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כדי שתדעו יותר. זה כמו שבועת רופא. טעיתי מאות פעמים, אבל השבועה שרירה וקיימת, ויש עדיין עיתונות טובה, אמיתית וחוקרת".

"כשהקמתי את חדשות 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו. אחרי שלוש שנים הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי"

הח"כ והעיתונאית לשעבר שלי יחימוביץ', שנכחה בפאנל, אמרה כי היא  "מתקוממת מוסרית וערכית" על דברי לנדס. גם פרופ׳ אביעד קליינברג הוטרד מהאמירות של לנדס. "הדברים מדהימים ומדאיגים. אני חושש ממצב שבו חושבים שאי אפשר לדעת שום דבר בביטחון, כי הכל שקר, אז מותר לנו להיות חרא של עיתונאים, לא לעשות שיעורי בית, ולהביא רק רייטינג, קשקשת וחרטא".

היחיד שהסכים עם לנדס היה יועץ התקשורת ליאור חורב, שטען כי הציפייה שהתקשורת תעשה את "תפקידה" היא ציפיית שווא, שכן, אין לה שום "תפקיד" כמו שחושבים שיש לה.

תקף את איסוף המידע הלקוי ברשות השידור

לנדס עבד כעיתונאי משנות ה-80 עד העשור הקודם, ככתב בעיתון "חדשות", כתב ועורך בעיתון "הארץ" וככתב, עורך, בוחן ומגיש בעיתונות הרכב. הוא נמנה עם צוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר מכן שימש כסמנכ"ל התוכן של החברה, כעורך הראשי של המהדורה המרכזית וכעורך "אולפן שישי". מ-1997 עד 1999 שימש כעורך המוסף לשבת של "ידיעות". ב-2003 הקים את חברת החדשות של ערוץ 10.

גם לאחר שהקים את "קודה" ב-2005 המשיך לעסוק בחדשות, הן כיו"ר דירקטוריון של תחנת רדיו 99, והן בסדרות, סרטים דוקומנטריים והפקות חדשות של החברה. עם אלה נמנים "השופט", הסרט הדוקומנטרי שערך על חמו, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, והסדרה "חשופים", טלנובלנה שעסקה במערכת חדשות טלוויזיונית שהזכירה לרבים את חברת החדשות של ערוץ 2.

בשנים האחרונות, מרבית היצירות של "'קודה" הן דוקומנטריות או סאטיריות. בין השאר, מפיקה ״קודה״ את תוכניתו היומית של גיא זהר, ״מהצד השני״, עבור כאן 11, וכן את תוכנית התחקירים של זהר, ״שטח הפקר״.

רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)
רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

ב-2013 מונה לנדס על ידי שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, לעמוד בראש הוועדה שנקראה על שמו לבדיקת מצבה של רשות השידור, והאפשרויות ליישם רפורמה בשידור הציבורי. הדו"ח שהגישה הוועדה היה הבסיס לפירוק רשות השידור ולהקמת תאגיד השידור הציבורי.

בדו"ח, שבדק לעומק את מצבה של רשות השידור, תקף לנדס בחריפות את חוסר השקיפות והמידע הלקוי בתוך רשות השידור.

"העובדה שברשות השידור לא ידעו כמה עובדים מועסקים בארגון היא תמוהה ומדאיגה", אמר לנדס בהצהרותיו לתקשורת על רקע הגשת הדו"ח. "אני מופתע שיש 2,000 עובדים ברשות. אנחנו בוועדה שמענו על 1,600-1,700 עובדים, אבל סמנכ"ל הכספים לא ידע להגיד בדיוק, ואמר שסמנכ"ל משאבי האנוש מעביר לו דיווחים שקרים".

טרם התקבלה תגובה מלנדס ו״קודה תקשורת״.

עוד 1,007 מילים

הקרב על התעמולה רשת וקשת יוצאות נגד התשדירים

"רשת" ו"קשת" יוצאות לקרב נגד תשדירי התעמולה שהן מחויבות לשדר, לאחר שבבחירות באפריל נגרמו להם הפסדים של מיליוני שקלים ● השופט ג'ובראן: "חוק הבחירות נותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו - לפני 56 שנים - בעידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת"

ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.

החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.

חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.

אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.

לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט

הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".

במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.

זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.

לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.

סלים ג׳וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
סלים ג׳וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".

בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.

נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.

עוד 447 מילים

הולנד ניצחה באירוויזיון, ישראל במקום ה-23

גמר האירוויזיון הסתיים כמעט בלי תקריות ● נציגי איסלנד ניצלו את 15 שניות המסך שלהם כדי לנפנף בדגלי פלסטין ● קובי מרימי נתן הופעה מרשימה - ופרץ בבכי בסיומו ● המנצחים הגדולים: תאגיד השידור הישראלי, שהרימו את ההפקה הגדולה והמרשימה בתולדות המדינה, ועיריית תל אביב, שסגרה את כפר האירוויזיון עם מעל לחצי מיליון מבקרים ● עכשיו אירוח האירוויזיון עובר מישראל אל הולנד - ממש כמו ב-1979

סגירה
בחזרה לכתבה