1
בדברי ימיה האפלים של הממשלה הזו, השבוע הזה ייזכר כציון דרך משמעותי. שבוע שבו ישראל עשתה צעד גדול במדרון שמוביל ממדינה מפותחת, רציונלית ומבוססת מדע, למדינה חשוכה ונבערת שבוחרת במודע לבדל את עצמה ממשפחת העמים הנאורים.
זה התחיל ביום שלישי, בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת על פרישה מארגון הבריאות העולמי. דיון שהפך למופע בריונות מדהים של יו"רית הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך, שסירבה להקשיב למומחי רפואה בכירים, כינתה את דעותיהם 'הזויות ולא רלוונטיות' ושיגרה את הסדרנים להוציא אותם בכוח מחדר הוועדה.
בדברי ימיה האפלים של הממשלה הזו, השבוע הזה ייזכר כציון דרך משמעותי. שבוע שבו ישראל עשתה צעד גדול במדרון שמוביל ממדינה מפותחת, רציונלית ומבוססת מדע, למדינה חשוכה ונבערת
התמונות הללו היו זיקוק פיזי ממש של הרגע בהיסטוריה שבו ישראל נמצאת, רגע שבו הבורות והפרנויה (שהרי בזירת הבריאות העולמית כולם אנטישמים ושונאי ישראל) משתלטים בכוח על השיח ומעיפים מהזירה את הקידמה והמדע.
למחרת התברר, כפי שדיווח "הארץ", שבמשרד החוץ בוחנים את פרישת ישראל מהסכם האקלים שנחתם לפני עשור בפריז. מדובר בהסכם שחתומות עליו 194 מדינות, רוב מכריע של מדינות העולם. למעט ארצות הברית של טראמפ שפרשה מההסכם, כל המדינות המפותחות חתומות עליו.
אם ישראל תפרוש, היא תצטרף לחבורה של מדינות איכותיות שלא אישררו את ההסכם: איראן, תימן ולוב. אחת-אחת מודל לחיקוי.
פרופ' @HagaiLevine עונה לבריונות של יו"ר ועדת הבריאות סון הר מלך. pic.twitter.com/iJFdELQWXG
— מפגינות נוכחות בכנסת (@ourknesset) January 20, 2026
בדיונים הראשונים שנערכו במשרד החוץ לא השתתפו אנשי המשרד להגנת הסביבה, ובקרב אנשי סביבה נרשמו כמה שעות של המתנה מתוחה למוצא פיה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
סילמן הרי הכריזה מתחילת הקדנציה שוב ושוב שהיא מנסה לקדם חוק אקלים ורק לאחרונה חתמה עם קפריסין על הסכם להתמודדות משותפת עם שינוי האקלים.
עידית סילמן אמנם הכריזה מתחילת הקדנציה שוב ושוב שהיא מנסה לקדם חוק אקלים, אך בפועל נטשה את הסביבה לטובת התלהמות נגד מערכת המשפט ו'השמאל', שקרים בוטים וחיזור נואש אחרי הבייס
הנאיבים מבין הפעילים בתחום היו משוכנעים שהיא תצא במתקפה רבתי נגד היוזמה של משרד החוץ. מי שסבר כך החמיץ את ההתנהלות של סילמן בתקופה האחרונה, שמיום ליום נטשה את הסביבה ואת הניהול המקצועי והענייני של המשרד לטובת התלהמות נגד מערכת המשפט ו'השמאל', הפרחת שקרים בוטים וחיזור נואש אחרי הבייס.
ואכן, בצהרי רביעי התברר שסילמן התהפכה לנגד עינינו ומתיישרת לחלוטין עם הקו החדש של ממשלת ישראל: הכחשת אקלים. בינתיים, אמנם, זה לא נאמר במפורש, אבל זו המשמעות של פרישה מאמנת האקלים הגלובאלית ומהסכמי פריז, שהיא הורתה לדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה לבחון את השלכותיה.
ב-YNET צוטטו הנימוקים שלה. ניחשתם נכון: כולם נגדנו. או כדבריה, "שיתוף פעולה סביבתי ואקלימי חשוב, אבל הוא לא יכול להיות מבוסס על הכפשות, הטיות פוליטיות וניצול ציני של מוסדות בינלאומיים נגד מדינת ישראל".
הסכמי פריז, כאמור, נחתמו ב-2015, ואין בהם שום דבר נגד מדינת ישראל, אבל את הקשר בין סילמן לבין האמת גם מכשירי הניטור העדינים ביותר של המשרד להגנת הסביבה כבר לא יצליחו לזהות.
הסכמי פריז נחתמו ב-2015, ואין בהם שום דבר נגד מדינת ישראל, אבל את הקשר בין סילמן לבין האמת גם מכשירי הניטור הרגישים ביותר כבר לא יצליחו לזהות
זה היה רק עניין של זמן. מבט מהיר על מפת העולם מספר סיפור פשוט: יש קשר ישיר בין דמוקרטיה לסביבה. ככל שהמשטר דמוקרטי יותר, כך רמת המחויבות לרגולציה סביבתית, לשמירה על הטבע, לשמירה על איכות האוויר שהאזרחים נושמים ולעוד מאות פרמטרים חיוניים גבוהה יותר.
ככל שמתרחקים מדמוקרטיה, איכות הסביבה ואיכות החיים מידרדרות. מכיוון שישראל מתרחקת במהירות ממשטר דמוקרטי, זה היה רק עניין של זמן עד שהיא תהפוך למדינה עוינת סביבה, חיקוי עלוב של דונלד טראמפ וגחמותיו.
מה יעשו אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עם ההנחייה המופרכת של סילמן ועם הכיוון החדש של הממשלה? האמת היא שהצירוף 'הדרג המקצועי' הולך ומתרוקן מתוכן, כי קצב העזיבה של אנשי המקצוע הרציניים במשרד הלך וגבר בתקופה האחרונה.
ד"ר גיל פרואקטור, ראש אגף שינוי אקלים ומי שהיה הסמכות הבכירה במשרד בתחום הזה, עזב; ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה ואקלים, עזבה; למשרד אין מדענית ראשית מאז שפרופ' נוגה קרונפלד שור עזבה. בקרב אלה שעדיין שם, ניכר השבוע ההלם. חלקם הגיבו באימוג'ים עצובים כשנשאלו איך הם מרגישים לנוכח המצב שנקלעו אליו.
מה יעשו אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עם הכיוון החדש של הממשלה? האמת היא שהצירוף 'הדרג המקצועי' הולך ומתרוקן מתוכן, כי קצב העזיבה של אנשי המקצוע הרציניים במשרד הלך וגבר לאחרונה
ההפתעה הייתה רבה גם בקרב באי כנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת שהתקיים באמצע השבוע. היו שם בכירים רבים במשק ובתעשייה, ונראה שצפויה ברית מפתיעה בין התעשיינים לבין ארגוני הסביבה. פרישה של ישראל מאמנות והסכמי האקלים תניב בוודאות פגיעה קשה בכלכלה ובתעשייה הישראלית.
"תהיה לנו בעייה גדולה מול ה-OECD", אומרת גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. "המחויבות לאקלים היא חלק מהדרישות של הארגון, אנחנו לא ארצות הברית ולא יכולים לעשות מה שבא לנו".
בישראל יש מאות סטארט אפים בתחום הקלינטק (טכנולוגיות ירוקות), שעלולים לקבל כתף קרה מהעולם. כלכלת האקלים כוללת כיום השקעות של מיליארדים ברכבים חשמליים, עמדות טעינה, אנרגיות מתחדשות וכמעט כל תחום בחיינו.
"הכל מבוסס על זה שהעולם הולך לכיוון מסוים", אומרת כהן, "אמנת האקלים היא בעצם משטר כלכלי עולמי, ואף אחד לא רוצה 'פרי ריידרס'. זה משדר למשקיעים, גם בארץ וגם בחו"ל, חוסר ודאות".
בישראל יש מאות סטארט אפים בתחום הקלינטק, שעלולים להיפגע מהמהלך. "אמנת האקלים היא בעצם משטר כלכלי עולמי, ואף אחד לא רוצה 'פרי ריידרס'. זה משדר למשקיעים, גם בארץ וגם בחו"ל, חוסר ודאות"
"כולם בשוק פה", סיפר אחד המשתתפים בוועידת אילת-אילות. "רק הסקטור העסקי יכול לגרום לזה לא לקרות".
ואכן, אחרי ההלם הראשוני, גורמים בתעשייה כבר התחילו לגבש תובנות ומסרים, להעביר אותם למקבלי ההחלטות ולהבהיר שהטירלול חייב להיפסק. מוקדם להעריך אם זה יעזור.
![יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת, ינואר 2026 (צילום: משרד האנרגיה)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/5738849.jpg "יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת, ינואר 2026 (צילום: משרד האנרגיה)")
בסופו של דבר, חשוב לזכור: מדובר בחיי אדם. "יש הלימה ברורה בין צמצום פליטות לבין זיהום אוויר", אומרת גלית כהן. "לפי משרד הבריאות מתים אלפי ישראלים בשנה מזיהום אוויר. אם הממשלה לא תעשה כל מאמץ לצמצם את זיהום האוויר, אנשים ימשיכו למות".
"יש הלימה ברורה בין צמצום פליטות לבין זיהום אוויר. לפי משרד הבריאות מתים אלפי ישראלים בשנה מזיהום אוויר. אם הממשלה לא תעשה כל מאמץ לצמצם את זיהום האוויר, אנשים ימשיכו למות"
מצד שני, מדובר בממשלה שבמשמרת שלה בוצע טבח ה-7 באוקטובר, מספר הנרצחים בכלל ובחברה הערבית בפרט שובר שיאים, ומספר ההרוגים בתאונות דרכים כובש פסגות חדשות. אז למה שעוד כמה מתים מזיהום אוויר יגרמו לה לשנות כיוון?
2
בעוונותיי אני לא מרבה לנסוע באוטובוסים. בגוש דן, שבו אני גר, עיקר התנועה שלי מתבצעת באמצעות אופניים, ומחוץ לעיר העדיפות הראשונה היא רכבת, או מכונית ליעדים שאליהם אין תחבורה ציבורית (טיולים בסופ"ש, למשל). ורק לאוטובוס לא נשאר.
באדיבות החורף הגשום (רק שיימשך) זה השתנה קצת, ולאחרונה מצאתי את עצמי נוסע כמה פעמים באוטובוסים בתל אביב. כולם היו חשמליים – עדות לחדירה המהירה והמבורכת של האוטובוסים החשמליים לשירות הציבורי.
כבר היום יש יותר מאלפיים אוטובוסים חשמליים בכבישי הארץ, ולפי היעד הממשלתי כל אוטובוס חדש שיעלה על הכביש ב-2026 והלאה יהיה חשמלי. מדובר בתרומה אדירה לאיכות האוויר ולהפחתת הרעש בערים. המגמה באמת מבורכת, ובכל זאת פעם אחר פעם ירדתי מהאוטובוס מוטרד.
הטמעת האוטובוסים החשמליים היא תרומה אדירה לאיכות האוויר ולהפחתת הרעש בערים. המגמה מבורכת, ובכל זאת פעם אחר פעם ירדתי מהאוטובוס מוטרד מחוויית הנסיעה, שהייתה לא נעימה, בלשון המעטה
הסיבה היא שחוויית הנסיעה הייתה לא נעימה, בלשון המעטה. ציפיתי שהנסיעה באוטובוס החשמלי תהיה חלקה וידידותית למשתמש. זה לא קרה.
המעבר של האוטובוסים החשמליים ממצב של עצירה לתנועה חד ומהיר מדי עד כדי סכנה לנוסעים. מי שלא יושב או מחזיק חזק בעמוד או בידית עלול למצוא את עצמו מרוח על הרצפה. לאנשים מבוגרים זו חוויה מפחידה ממש.
החובה להגיע למכשיר התיקוף (על אף שהנסיעה לגמלאים היא חינם, הם נדרשים לתקף לצורך ההתחשבנות בין משרד התחבורה לחברות האוטובוסים) הופכת עבור נוסעים מבוגרים למשימה מסוכנת.
"מיד אחרי שאני עולה אני מתיישבת במהירות ולא קמה עד הירידה", סיפרה לי השבוע ב', שחצתה את גיל 80. "אני לא מתקפת כי אני לא אסכן את עצמי כשאני ממילא לא אמורה לשלם. אם רוצים לקנוס אותי בגלל זה, שיקנסו".
החובה להגיע למכשיר התיקוף (על אף שהנסיעה לגמלאים היא חינם) הופכת עבור נוסעים מבוגרים למשימה מסוכנת. "אני לא מתקפת כי אני לא אסכן את עצמי כשאני ממילא לא אמורה לשלם", סיפרה ב' בת ה-80
רחל, בת כ-70 מבאר שבע, לא הספיקה אפילו להתיישב כשנהג 'דן בדרום' האיץ ביציאה מהתחנה. היא עפה על רצפת האוטובוס, ריסקה חוליה בגב, נאלצה להפסיק את עבודתה כגמלאית ועד היום, יותר משנה אחרי המקרה, היא יושבת בבית וסובלת מכאבים עזים.
נפילה באוטובוס נחשבת מבחינה משפטית לתאונת דרכים לכל דבר, ותביעת הנזיקין שרחל הגישה נגד חברת האוטובוסים עודנה מתנהלת.
תמיד היו מקרים של נפילות וחבלות באוטובוסים, אבל המעבר לאוטובוסים חשמליים יצר מציאות חדשה: ה'מומנט' של המנועים החשמליים עוצמתי פי כמה מזה של מנועי הדיזל, ורוב הנהגים לא עברו הכשרה יסודית או הכשרה בכלל שתסייע להם למתן את התכונות המכניות של האוטובוס.
תמיד היו נפילות וחבלות באוטובוסים, אבל המעבר לאוטובוסים חשמליים יצר מציאות חדשה: ה'מומנט' של המנועים החשמליים עוצמתי פי כמה מזה של מנועי הדיזל, ורוב הנהגים לא עברו הכשרה מתאימה
אל תנאי הפתיחה הבעייתיים צריך להוסיף את הלחצים והאילוצים שבתוכם פועלים נהגי האוטובוס: כל איחור של הקו – גם אם הוא נגרם בגלל פקקים או מחסור בנתיבי תחבורה ציבורית – עלול לעלות להם בקנס, או לפחות בקיצור זמן ההפסקה המצומצם בין נסיעה לנסיעה.
העומס גדול, המחסור בנהגים עומד על כמה אלפים, ובקיצור הנהגים מוסללים לסגנון נהיגה, שבשילוב עם הנתונים האובייקטיבים של האוטובוסים החדשים מסכן את הנוסעים.
כל זה ועוד לא דיברנו על מצב התשתיות והכבישים, למשל בתל אביב שכבישיה מחורצי האספלט מתפתלים בין חפירות הרכבת הקלה. וכמובן, יש גם נהגים שפשוט לא אכפת להם מהנוסעים ומבריאותם.
כשמדברים על שיפור התחבורה הציבורית, אסור לשכוח את הפרטים שנתפסים כקטנים. חוויית הנסיעה ותחושת הביטחון הם במקרים רבים מרכיב מכריע בהחלטה של הנוסע/ת אם להעדיף את האוטובוס או לדבוק במכונית הפרטית (או במונית).
כשמדברים על שיפור התחבורה הציבורית, אסור לשכוח את הפרטים הקטנים. חוויית הנסיעה ותחושת הביטחון הם במקרים רבים מרכיב מכריע בהחלטה לבחור באוטובוסים
הכניסה של האוטובוסים החשמליים לשורות התחבורה הציבורית היא מהלך חשוב, אבל לצד היתרונות המובהקים מתברר שיש גם חסרונות, וכרגע נראה שהמערכת לא ערוכה לקראתם.
3
התנים הגיעו לכל חלקי תל אביב, ובעירייה מוטרדים. אמנם התן שונה מאוד מחזיר הבר (נרתע ממגע עם בני אדם, לא מסתובב בלהקות), אבל שום ראש עיר בישראל לא רוצה למצוא את עצמו במצב שאליו נקלעו פרנסי עיריית חיפה בשנים האחרונות.
התנים, כמו כל חיית בר, מגיעים בעקבות המזון הזמין, ובמקרים רבים המזון הזה הוא האוכל שתושבים רחומים משאירים על המדרכה לחתולים. כבר נצפו מחזות משונים שבהם תן וחתול סועדים בצוותא כתף ליד כתף.
התנים, כמו כל חיית בר, מגיעים בעקבות המזון הזמין, ובמקרים רבים המזון הזה הוא האוכל שתושבים רחומים משאירים על המדרכה לחתולים. כבר נצפו מחזות משונים שבהם תן וחתול סועדים בצוותא כתף ליד כתף
בחיפה מטילים קנסות על מאכילי חתולים שמשאירים מזון זמין ברחוב, בתל אביב החליטו לנסות משהו אחר. לאחרונה הציבו עמדות האכלה נסיוניות – ארבע עמדות באזורי חן ואחת במגדלי יו – שמיועדות להפריד בין החתולים לתנים.
הכניסה מוגבהת והפתחים קטנים ומותאמים בגודלם לחתולים, כך שהחתולים יכולים להיכנס פנימה לאכול והתנים נשארים בחוץ. עכשיו רק נותר לקוות שהמאכילים יטרחו להכניס את האוכל לתוך המתקן, אל התאים שרק החתולים יכולים להגיע אליהם. מי שלא יעשה אפילו את זה, אולי באמת צריך לחטוף קנס.
4
תחבורה, מצאו את ההבדלים.
הולנד: עיר שלמה (אוטרכט) מדוושת באופניים ומתעלמת בנונשלנטיות מהשלג הכבד (בסופה שהתחוללה באירופה לפני כשבועיים).
הולנד: עיר שלמה (אוטרכט) מדוושת באופניים ומתעלמת בנונשלנטיות מהשלג הכבד. ישראל: כמה טיפות גשם בינואר או כמה אחוזי לחות באוגוסט, וכולם בורחים אל המכונית
ישראל: כמה טיפות גשם בינואר או כמה אחוזי לחות באוגוסט, וכולם בורחים אל המכונית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני פאקינג בן עשרים ותשע והתחלתי להימנע ככל היותר מנסיעות באוטובוס בתל אביב בגלל כל התיאורים פה אז מה איש מבוגר מרגיש אני לא יכול לדמיין אפילו. היום אני חי בעיר אירופית נעימה הרבה יותר ולא מתחרט לרגע ובמיוחד בהקשר של תחבורה ציבורית. די לבלוף של מדינת היהודים זה פשוט לא עובד
ראש ע. ת"א ומח' וטרינרית אינם מתייחסים כראוי לחיות וחתולי הרחוב, ואם הם עושים משהו זה פעמים רבות כדי "להראות", ובכל זאת זה רעיון עדיף מאשר להרע לתנים או להגיע חלילה למצב כזה, למרות שאני אוהבת חיות בר והן אינן מפריעות או מטרידות מבחינתי.
הנזק למגוון האקולוגי גדול, הקיפודים ניזוקים ממה שמתפזר על הרצפה, והרי אם כבר להשקיע משאבים בחתולים – עדיפה ההשקעה בעיקור/סירוס.
מי שאוהב חיות בר לא פוחד מהם, והרי הם מגיעים לערים כדי לחיות ולאכול כי נגזלו מהם שטחי המחיה שלם. אם היו עושים להם תחנות האכלה ופתיונות שמונעות התרבות, הם לא היו מגיעים.
אפשר להגביל את התאוצה של האוטובוס דרך המחשב. וגם הנהגים צריכים להתחשב, כשנהג/ת אוטובוס אחראי יוצא מהתחנה יש המון נקודות בדיקה מלבד המצב בכביש, אנשים בקרבת הרכב על המדרכה, שנוסע שירד מקדימה לא קופץ לחצות, ועוד. ואז, איזה נהג/ת נדחף לאוטובוס. כל"ל בזמן עצירה, אוטובוס צריך יותר מרחק לעצור בדיוק בגלל מבוגרים שעומדים, עגלות תינוקות, ועוד. לנהג הישראלי בד"כ לא מזיז.