אין שום מניעה שהאחים קורידו יהיו האחראים במשרד החינוך על מוסדות הגיל הרך. אם הבנתי נכון את ה'לוגיקה'. אז לא. כי כאן נכנסת ה'סבירות'. לא דרעי–פנחסי ולא הנגבי. אי אפשר לדמיין ואז לחוקק כנגד כל מחזה אבסורד שהופיע/מופיע/יופיע בחיינו. ובשביל כך נוצרה עילת הסבירות. שזה לתת לבגצ את כוח והרשות להגיד 'עד כאן, הגזמתם, התחרפנתם, אין חוק רלוונטי מדויק, אבל לא ניתן לכם להרוס את המדינה'. אז בן גביר הוא מקרה קלאסי שאף אחד לא דמיין שמורשע מועד בתמיכה בארגון טרור יקבל את המשרד לבטחון פנים *מורחב*. שפירומן מועד יקבל את הסמכויות על הר הבית ועל השפיץ שלנו כל אלה שימותו באינתיפדה. 'נסיבות קיצוניות וכבדות משקל' אמר כבודו השופט ריבלין. אינתיפדה זה בקטנה. לא מספיק כבד משקל. לפעמים אני קורא מאמרים ושואל את עצמי 'איפה אלדד יניב' יכול להיות שהוא התנחל במוח של מישהו אחר? אלדד יניב? זה אתה?