במהלך יום העצמאות פורסם, כי מצרים שוקלת להוריד את דרג יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל. הפרסום הגיע זמן קצר אחרי שמצרים הודיעה, כי תצטרף לעתירה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.
בכירים בישראל הגדירו את המצב כ"שפל חדש ביחסים בין המדינות". אלא ששורה של התבטאויות, אשר השמיע באחרונה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מלמדות, כי עבור הימין המשיחי שאותו הוא מייצג (לצד איתמר בן גביר וח"כים בליכוד) – המשבר עם מצרים הוא הזדמנות לקדם מהלך אסטרטגי, שאליו שואפים המשיחיים מזה זמן. מהלך זה חותר, בסופו של דבר, לביטול הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים ב-1979, ובהמשך לכיבוש חצי האי סיני ולהקמה מחדש של ההתנחלויות שפונו מחבל ימית ב-1982.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין שום מניעה שהאחים קורידו יהיו האחראים במשרד החינוך על מוסדות הגיל הרך. אם הבנתי נכון את ה'לוגיקה'. אז לא. כי כאן נכנסת ה'סבירות'. לא דרעי–פנחסי ולא הנגבי. אי אפשר לדמיין ואז לחוקק כנגד כל מחזה אבסורד שהופיע/מופיע/יופיע בחיינו. ובשביל כך נוצרה עילת הסבירות. שזה לתת לבגצ את כוח והרשות להגיד 'עד כאן, הגזמתם, התחרפנתם, אין חוק רלוונטי מדויק, אבל לא ניתן לכם להרוס את המדינה'. אז בן גביר הוא מקרה קלאסי שאף אחד לא דמיין שמורשע מועד בתמיכה בארגון טרור יקבל את המשרד לבטחון פנים *מורחב*. שפירומן מועד יקבל את הסמכויות על הר הבית ועל השפיץ שלנו כל אלה שימותו באינתיפדה. 'נסיבות קיצוניות וכבדות משקל' אמר כבודו השופט ריבלין. אינתיפדה זה בקטנה. לא מספיק כבד משקל. לפעמים אני קורא מאמרים ושואל את עצמי 'איפה אלדד יניב' יכול להיות שהוא התנחל במוח של מישהו אחר? אלדד יניב? זה אתה?