נושא
מרצ

מכה לסטלנים

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

קנביס (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
Abir Sultan/Flash 90

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

מערכת הבחירות האחרונה, לכנסת ה-21 הייתה "מערכת הבחירות של הקנאביס". כמעט לא היה יום שבו הנושא לא הופיע בהתבטאויות הפוליטיקאים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.

זה התחיל כשיו"ר "זהות", משה פייגלין, הודיע שהלגליזציה תהיה דרישה מרכזית של מפלגתו במו"מ הקואליציוני ובאינספור פרסומים של "זהות"; המשיך  בפרסומים ובהבטחות של מפלגות אחרות – העבודה, מרצ, "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס ולבסוף גם הליכוד, והסתיים בהבטחתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול הנהגת לגליזציה אחרי הבחירות.

המועמדים נענו בכך לתמיכה הולכת וגוברת בדעת הקהל ולחץ ציבורי לטובת הלגליזציה עקב השימוש הגדל והולך בקנאביס רפואי, שעשרות אלפי חולים במחלות שונות משתמשים בו כיום וזקוקים לו נואשות, ונאלצים לעבור מסכת ייסורים ביורוקרטית כדי שיאושר להם להשתמש בו.

במערכת הבחירות הנוכחית, לעומת זאת, הנושא נגוז כעשן. כשמצליבים את המילה "לגליזציה" למלים "פייגלין", "זהות", מרצ, מפלגת העבודה, הליכוד, נתניהו, לוי-אבקסיס מוצאים מאות תוצאות בחיפוש בגוגל שמתמקד בשנה האחרונה, לעומת תוצאות ספורות בלבד, בחודשיים האחרונים. גם בעמודי הפייסבוק והטוויטר של המפלגות השונות בקושי רואים התייחסויות לנושא.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במערכת הפוליטית התבטאו בנושא באחרונה שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, וח"כ שרן השכל, שחזר על ההבטחה "להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים".

זו אותה ההבטחה שנתניהו תומך בה, לטענתם, אף שכבר אינו מרבה לדבר על כך. פוליטיקאי נוסף שכן מדבר על לגליזציה הוא סגן שר הבריאות, משה ליצמן, אבל הוא דווקא מתנגד לה בעקביות.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמנסה כעת לחזור לפוליטיקה, הוא יו"ר של חברה לייצוא קנאביס רפואי, אבל כשנשאל על כך, כמה ימים לפני הקמבק שלו, ענה בהיסוס: "לגליזציה היא אפשרית, אבל אני לא שם".

"הלגליזציה כנראה הכשילה את פייגלין"

רון צפריר, חולה סרטן שמטופל בקנאביס רפואי והתמודד כמספר 9 ברשימת "זהות" בבחירות האחרונות, הצטרף למפלגה ולמערכת הפוליטית כדי לקדם את הלגליזציה. "אני חולה סרטן ונמנעה ממני הזכות לצרוך קנאביס בכמות, באיכות ובאופן שאני זקוק לו. לכן הצטרפתי ל'זהות'", אמר צפריר ל״זמן ישראל״.

"הגעתי יחד עם פעילים נוספים לזהות על העניין העקרוני הזה, לאחר שפייגלין הודיע שזה יהיה נושא הדגל שלו, גם אם לא הזדהינו עם העמדות הפוליטיות שלו בנושא הר הבית ונושאים אחרים", אמר צפריר.

"אבל פייגלין החליט במודע לזנוח את הנושא. בצדק, מבחינתו: הוא ראה שהלגליזציה לא קידמה אותו, וכנראה הכשילה אותו. הוא איבד מצביעים של הימין הטהור לטובת 'מצביעי לגליזציה' שבסופו של דבר גם הם לא הצביעו לו בהמוניהם. אין לי שום טענה לפייגלין אבל אין לי מה לחפש יותר במפלגה.

רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)
רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)

"וכנראה שכמו שמפלגות אחרות 'נזכרו' בנושא הזה רק בעקבות פייגלין, כך הן גם שכחו ממנו אחרי שפייגלין שכח", אומר צפריר.

מ"זהות" נמסר בתגובה: "מפלגת זהות מחויבת לקידום כל הרעיונות המופיעים במצע זהות, ובתוכם גם לגליזציה. אין מפלגה שפעלה ואשר תפעל למען לגליזציה ולמען החולים כפי שפעלו זהות והעומד בראשה. אנו מעריכים ואוהבים את רון צפריר היקר לנו מאוד. נמשיך לסייע לצפריר ולשאר החולים במלחמתם הצודקת למען תרופה המסוגלת לסייע להם".

"מעדיפים לעשות מזה כסף"

ניר יופטרו "המלאך", מראשי עמותת "מלאכים בירוק", הפועלת למען חולים המטופלים בקנאביס רפואי, מנסה להחזיר את הנושא למרכז השיח בהמשך מערכת הבחירות. "מערכת הבחירות רק התחילה", אומר יופטרו, "בינתיים הכול מנומנם, לא רק הקנאביס". יופטרו מקיים בימים אלה פגישות עם בכירים במפלגות כדי לעשות לובינג ללגליזציה במערכת הבחירות שלהם.

ליופטרו יש הסבר מקורי לתעלומה לאן נעלמה הלגליזציה ממערכת הבחירות: "כנראה שהפוליטיקאים למדו מאהוד ברק ואהוד אולמרט, שאפשר לעשות כסף מקנאביס והם גם רוצים", אומר יופטרו בהתייחס לברק ואולמרט ששניהם פעילים בעסקי הקנאביס הרפואי. "לגליזציה תזיק לעסקים שלהם", הוא מוסיף. "מבחינה עסקית עדיף להם שלא תהיה לגליזציה. אולי בכלל זה הסיפור?"

מהליכוד נמסר בתגובה: "לא השתנתה המדיניות. מה שראש הממשלה נתניהו הבטיח במועד א' נקיים במועד ב'".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 546 מילים

ליברמן: הסדר אזורי חייב לכלול גם את ערביי ישראל

בלעדי "הסכסוך שלנו הוא תלת-ממדי - עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. הסכסוך עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר" - כך הצהיר אמש יו"ר ישראל ביתנו, במפגש פרטי שנכחו בו כתבי "זמן ישראל" ● הוא חזר והצהיר: "לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ" ● ובנוסף תקף גם את הליכוד ומירי רגב: "מפלגת כדאיניקים"

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
שחר עזרן
אביגדור ליברמן בחוג בית

כל פתרון מדיני עם הפלסטינים חייב לבוא כחלק מפתרון הכולל את מדינות ערב – ואת ערביי ישראל. כך הצהיר אמש שר הבטחון לשעבר אביגדור ליברמן.

"הטענה שאנחנו שולטים בעם אחר מהווה אי הבנה של תהליכים היסטוריים", אמר יו״ר ישראל ביתנו. "אין לנו סכסוך נפרד עם הפלסטינים, וכל מי שטוען זאת, לא מבין על מה הוא מדבר, או שהוא מטעה בכוונה תחילה.

"הסכסוך שלנו הוא עם העולם המוסלמי כולו, עם העולם הערבי כולו. הסכסוך  הוא תלת-ממדי – עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. והסכסוך השלישי, עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר".

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

ליברמן הופיע אתמול (שני) בחוג בית פרטי שנערך בביתם של חבריו הקרובים דוד ספקטור ורחלי גולדבלט. הוא תקף באותה הזדמנות את חברי הכנסת הערבים, גם במחיר אי דיוק קל בעובדות.

כך, למשל, חזר על הטענה כי יו״ר הרשימה המשותפת איימן עודה ״סרב להגיע להלוויה של שמעון פרס והגיע לאזכרה באותו שבוע של ערפאת״. הלוויתו של פרס התקיימה ב-30 בספטמבר 2016; עודה נשא דברים ברמאללה לזכר ערפאת ב-10 בנובמבר, יותר מחודש אחר כך.

״אותו איימן עודה סרב לחתום על הסכם עודפים עם מרצ בגלל שהם מפלגה ציונית״, המשיך ליברמן – למרות שהחתימה על הסכם העודפים טורפדה בלחץ נציגי בל"ד ברשימה המשותפת.

"כשאני רואה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין נוסע השבוע להיפגש ולהופיע בבי.די.אס, אני חושב על זה שכל מדינה נורמלית הייתה מכניסה אותו מאחורי סורג ובריח.

"זה טירוף מוחלט".

אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)
אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)

ליברמן אמר עוד שכל הניסיונות להגיע להסדר עם הפלסטינים נידונו לכישלון מראש. "צריך להפיק לקחים, ואנשים לא מסוגלים להפיק לקחים.

"למה עד עכשיו נכשלנו להגיע להסכם עם הפלסטינים למרות הסכם אוסלו? מילא אני, אני מתנחל עם זקן, רוסי, ניחא. אבל היו ראשי ממשלה – פרס, שרון, אולמרט וברק – שניסו להגיע עם הפלסטינים להסכמים. עברו 25 שנה מאז הסכמי אוסלו ואי אפשר להציע לפלסטינים יותר מאשר מה שאולמרט הציע בוועידת אנאפוליס.

"כשאני ראיתי את ההצעה של ידידי אולמרט לאבו מאזן באנאפוליס קיבלתי חררה, חשבתי שהבן אדם דעתו נטרפה עליו. ועובדה שגם אחרי שהציע הכל – לחלק את ירושלים ולחזור לקוי 67 ולפנות את כל היהודים – כשהכל היה מוכן לטקס על מדשאות הבית הלבן, בשנייה האחרונה אבו מאזן אמר 'נייט'. ואבו מאזן היה מופתע ממה שאולמרט נתן, הוא לא האמין שיקבל הצעה כזאת, אבל בסוף אבו מאזן מבין שאין לו את המשקל הסגולי לבד להגיע לסופיות הסכסוך עם ישראל".

כשנשאל איזה פתרון, אם כך, הוא מציע, השיב ליברמן: "בלי המסלול הביליטרלי, הדו-צדדי, אין הסכם. חייבים להגיע להסדרה. 99 אחוז משפיכות הדמים במזרח התיכון – אין לה קשר לסכסוך הישראלי. כל יום נרצחים, נטבחים במזרח התיכון לפחות 400 איש, וישנם לפחות אלף פצועים, למי אכפת?

"ההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. צריך הסדר שיכלול את הערבים כולם"

"בסוריה 600 אלף איש נטבחו, השתמשו בגזים ובאמצעים כימיים, הייתה  הפצצה מאסיבית של בתי חולים – לאף אחד לא אכפת. 99.9 אחוז משפיכות הדמים באזור היא של מוסלמים בינם לבין עצמם, לכן אנחנו צריכים להגיע פה להסדר עם העולם הערבי כולו.

"וההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. אנחנו צריכים הסדר אזורי כולל שיכלול את הערבים כולם".

"לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים"

במהלך המפגש, ליברמן חזר מספר פעמים על התחייבותו כי לא יישב בממשלה עם המפלגות החרדיות, והצהיר כי זהו נושא הליבה של ישראל ביתנו בבחירות הללו.

"אמרתי שלא ניכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים. מה שהמדינה הזאת זקוקה לו זאת ממשלה לאומית רחבה: ממשלה של ישראל ביתנו, ליכוד וכחול לבן. כל השאר יהיה נטל. שלושת המפלגות האלה חייבות להסכים על קווי יסוד ומסגרת כללית ואז מי שירצה, שיצטרף.

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

"מה שמנסות המפלגות החרדיות זה לסגור את הסקטור שלהם. זאת הסתגרות ובדלנות. זאת מגמה הפוכה למה שאנחנו ניסינו להשיג כל השנים. אני גאה בזה שעשינו הכל כדי לשלב את כל הגל הענק הזה של מיליון עולים (מבריה״מ לשעבר) בחברה הישראלית ואני חושב שבמידה רבה הצלחנו ומצליחים. וכעת אנחנו פה נמצאים בצומת על גשר צר מאד. אפשר ליפול לצד אחד או לצד השני. חשוב שניפול לצד השני.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון. אמרו לי: 'כשאתה מנסה ליצור חיבור בין הליכוד לכחול-לבן אתם פוגע בעצמך, כי הם לא יצטרכו אותך. הם יכולים לסגור עניינים עם החרדים'.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון…אנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ופרץ. זאת התחייבות פומבית"

"ובאמת, אני רואה תחרות גדולה בין הליכוד וכחול לבן מי יתחנף יותר לחרדים. אני שמעתי כל השבוע שעבר את אנשי הליכוד וכחול לבן מתחנפים לחרדים. אז אני אומר שאנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ. זאת התחייבות פומבית. לא בארבע עיניים".

ליברמן אף קרא למפלגות הציוניות להתאחד נגד המפלגות החרדיות. "מה שצריך לעשות בעניין החרדים זה להגיע לאמנה בין המפלגות הציוניות בנושא דת ומדינה, ולהגיד: 'זה מה שאנחנו מוכנים לתת, לא ניתן מילימטר יותר'.

"כעת החרדים משחקים בין כולם. כשהצענו את האמנה, גם כחול לבן וגם מפלגת  העבודה סירבו לחתום עליה. עד שהמפלגות הציוניות כולן לא יבינו שצריך להגיע לאמנה לאומית בנושאי דת ומדינה, שום דבר לא ישתנה. החרדים עושים 'מכרז של החשב הכללי' מי ייתן להם יותר. זה נוגד את תפיסת הציונות, שקמה כתנועת מחאה נגד הדת.

"אני מזכיר שתנועת ההשכלה חיכתה למשיח שיאסוף את היהודים לארץ ישראל, אבל התנועה הציונות נשענה על מנהיגים שהיו אפיקורסים מוחלטים כמו פינסקר ונורדאו והרצל וז'בוטינסקי שנסעו בשבת ואפילו אכלו כשר לפעמים. התנועה הציונית אמרה: 'אין לנו זמן לחכות למשיח אנחנו צריכים בכוחות עצמנו לאסוף את העם היהודי כאן'".

כשנשאל האם ייכנס לממשלה רחבה בראשות בנימין נתניהו, למרות שישראל ביתנו טוענת בכל הזדמנות כי ראש הממשלה נכשל, השיב ליברמן: "אני חושב שמי ששואל את השאלה הזאת מאד עוזר לביבי. כי ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני חושב שהרבה יותר חשוב להקים ממשלה לאומית רחבה, גם אם יעמוד בראשה הליכוד עם ביבי.

"ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה"

"כשאתה אומר 'רק לא ביבי', אתה פשוט עוזר לו. כרגע אנחנו ניצבים מול יותר מדי אתגרים – גם כלכליים וגם ביטחוניים – ולכן חשוב מאד מבחינתי למקד את כל הקמפיין על השאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני לא רוצה שוב ממשלה עם סמוטריץ' ודרעי וגפני. אני לא רוצה את זה.

"אני חושב שחשוב לקבוע את העיקרון של שלוש המפלגות (ליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו) ואני לא אכתיב לכחול לבן מי יהיה מועמד שלהם ואני לא אכתיב לליכוד מי יעמוד בראשו. אני חושב שצריך לתת לזמן לעשות את שלו".

"חברי כנסת תמהונים בליכוד"

ליברמן גם מתח באירוע ביקורת חריפה על מפלגת הליכוד של ימינו: "אתה מסתכל על התמונות בכנסת. בראשית ימי הכנסת אתה רואה את קדיש לוז ומנחם בגין. בכנסת ה-20 אתה רואה את אורן חזן ומירי רגב, וכל מיני אנשים מוזרים ותימהוניים כמו יהודה גליק, כמה כאלו. איך הגענו לכך? וזה משפיע על כל החיים. וזאת לא נוסטלגיה, אתה פשוט מסתכל על הדמויות מהכנסת הראשונה עד הכנסת 20, הכיוון הוא לא טוב, זה ברור.

אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"הליכוד זה לא ימין, וביבי זה לא ימין ולא שמאל, זה לא מרכז. זה סתם כדאיניק. והליכוד היום הוא סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית. אותו הדבר סמוטריץ' ורפי פרץ. הם לא ימין. הם שותקים כשביבי משלם פרוטקשן לחמאס, כשהוא מפחד לפנות את חאן אל-אחמר וסוסיה, כשהוא מכשיל עונש מוות למחבלים, הם כולם שותקים.

"הליכוד זה לא ימין, ונתניהו זה לא ימין ולא שמאל ולא מרכז. זה סתם כדאיניק. הליכוד היום זה סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית"

"גם מבחינה דתית, הכל כדאיניקי היום. בשנות החמישים הרב צבי יהודה קוק והבן של ז'בוטינסקי תרמו כסף לליגה למניעת כפיה דתית בישראל. וזה כל ההבדל. רק תאר לעצמך היום את הרב לאו או הרב יוסף מצטרפים לארגון כזה.

"גם כשאני מדבר על השירות המשותף וכל מה שהצבא עובר, כשמדברים על השירות המשותף: השירות המשותף התחיל בהקמת הנח"ל ב-48. השותפה המרכזית בהקמת הנחל הייתה בני עקיבא.

"וגם בתולדות עם ישראל – השופטת, המצביאה במקורות הייתה דבורה הנביאה. ואתה מסתכל אחר כך בכל ההיסטוריה: שרה גיבורת ניל"י, הצנחנית חנה סנש.

"וגם עכשיו, כשהייתי שר הביטחון, ראיתי את לוחמת מג"ב הדר כהן שנהרגה בפעולת טרור אבל הצליחה למנוע הרג המוני. ותסתכלו על הבחורה שהייתה מכונאית מסוקים מוטסת שנהרגה במלחמת לבנון השנייה. תמיד הנשים היו לוחמות בהיסטוריה היהודית ונתנו את ההשראה.

"אני תמיד מתווכח עם החרדים שאומרים 'אסור לשרת בצהל'. רוב גדולי ישראל שירתו בצה"ל. דוד המלך לא לחם? יהושע בן-נון היה יהודי פחות טוב מליצמן או גפני? רש"י עבד במשרה מלאה, הוא מבין פחות מהרבנים היום?

"היום אנחנו רואים כל מיני באבות, הכל עבודה זרה, אין קשר ליהדות. אז אנחנו עוברים תהליכים מוזרים בנושאי דת, בפוליטיקה, הכיוון הוא לא נכון. וההשתקפות לכך היא בכנסת ובהרכב שלה קודם כל. חייבים להילחם בזה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,400 מילים
אהוד ברק, ניצן הורוביץ, עמיר פרץ (צילום: פלאש90)
פלאש90

פרשנות קח אותי, ניצן

התוכנית של אהוד ברק לכבוש מחדש את ראשות הממשלה ספגה בשבוע החולף שתי מכות אנושות: עמיר פרץ נבחר לראשות העבודה, וסקרי הבחירות הראו כי מפלגתו, ״ישראל דמוקרטית״, בקושי עוברת את אחוז החסימה ● המבחן עכשיו הוא האיחוד המיוחל עם מרצ: האם ברק יצליח לשכנע את ניצן הורוביץ לחבור אליו, לפני שעמיר פרץ יעשה זאת

תוכניתו של אהוד ברק להובלת חיבור בין מפלגתו החדשה, ״ישראל דמוקרטית״, עם העבודה ומרצ, בתקווה להשיג שוויון עם כחול-לבן ולהפוך למועמד לראשות הממשלה, ספגה בימים האחרונים שתי מכות אנושות שהפכו אותה לבלתי סבירה באופן קיצוני.

המכה הראשונה היתה בחירת עמיר פרץ, הרואה בעצמו בכיר ובחיר לא פחות מברק, ליו"ר מפלגת העבודה. המכה השנייה היא שני הסקרים של חדשות 12 וחדשות 13 – בראשון מפלגתו החדשה של ברק לא עברה את אחוז החסימה, ובשני זכתה בשישה מנדטים בלבד.

בני גנץ הפך למועמד לראשות ממשלה לאחר שזינק בן-לילה, בעקבות החבירה לתל"ם של משה יעלון, מ-14 מנדטים ל-24. הנתונים האלה נתפסו, ובצדק, כבסיס שאפשר לעבוד איתו, והובילו לבסוף לחיבור עם יש עתיד של יאיר לפיד. ברק כלל אינו קרוב לנתונים הללו.

בסיור שקיימו חברי הכנסת של כחול-לבן באשקלון ביום חמישי האחרון, חצי יממה לאחר פרסום הסקרים החדשים, הקפידו רבים מהם לא להיתפס כשאננים. כשנשאלו אם סקרי הערוצים שיחררו אצלם אנחת רווחה, מרבית המשיבים מכחול-לבן בכלל חשבו שהם נשאלים על הירידה של כחול-לבן עצמה ל-31 (ערוץ 12) ו-29 (ערוץ 13) מנדטים. ברק בכלל לא עניין אותם.

יו״ר כחול-לבן, בני גנץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יו״ר כחול-לבן, בני גנץ. עדיין המועמד הרציני היחיד לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אלא שהמשך השוויון הטכני עם הליכוד, שבשקלול מצביעי כולנו איבד כשמונה מנדטים, צריך לגרום לאנשי כחול-לבן לשביעות רצון אחרי שבוע לא קל בסימן ברק. שוב הובהר כי גנץ הוא המתמודד היחיד מול נתניהו. ח"כ יועז הנדל היה חריג בין עמיתיו, כשהרשה לעצמו לשחרר אמירה סרקסטית על ההבדל בין היקום הטוויטרי, בו ברק הוא אליל, לבין העולם האמיתי.

מפת החיבורים בשמאל תתבהר רק בעוד שלושה שבועות, סמוך להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, אך מרגע בחירתו של פרץ בעבודה החל מירוץ בינו לבין ברק לחיבור עם מרצ.

מרצ איבדה שני מנדטים בין סקר חדשות 13 לפני שבוע וחצי, שחזה לה שישה מנדטים, לשני הסקרים האחרונים של ערוצי הטלוויזיה, בהם השיגה ארבעה בלבד. זאת, למרות האפקט המפורסם של עלייה בסקרים לאחר בחירת יו"ר חדש.

הראשון שיחבור למרצ צפוי להשיג יתרון שיעמיד אותו בראש הגוש, אם יתבצע מהלך משלים של צירוף המפלגה השלישית, אך במקרה של פרץ היתרון מובהק יותר. חיבור ראשון בין ברק למרצ, שתי מפלגות שוות בגודלן על פי הסקרים הנוכחיים, עשוי לייצר יתרון קל של מנדט או שניים לעומת העבודה, בעוד שחיבור בין העבודה ומרצ יעמיד את הרשימה המאוחדת על 10-12 מנדטים בסקרים לעומת 4-5 לברק.

חיבור ראשון בין ברק למרצ עשוי לייצר יתרון קל של מנדט או שניים לעומת העבודה, בעוד שחיבור בין העבודה ומרצ יעמיד את הרשימה על 10-12 מנדטים בסקרים לעומת 4-5 לברק

במרצ אומרים שקשה לראות חיבור עם ברק קודם לחיבור עם העבודה בגלל הזיכרון ההיסטורי של "אין פרטנר", תמיכתו של ברק בנתניהו בשאלת התקיפה באיראן בתחילת העשור, ויותר מכל בגלל היותו של ברק סדין אדום למצביעים הערבים, שנתנו למרצ מעט יותר ממנדט בבחירות האחרונות, והצילו אותה מהידרדרות אל מתחת לאחוז החסימה. אירועי אוקטובר 2000 עדיין לא נשכחו.

קשיים נוספים בחיבור של מרצ עם ברק הם הצירוף של אשת הבית היהודי לשעבר, שגית פרץ-דרעי, למפלגה החדשה, והאמירות של יאיר גולן על כך שמדינה פלסטינית היא פתרון קיצוני, ושאינו שולל ישיבה עם נתניהו בכל מקרה. האמירה האחרונה גררה הבהרה של ברק בכיוון ההפוך.

מאידך, אם יו"ר מרצ החדש ניצן הורוביץ יחליט להביא חיבור עם ברק לוועידת מרצ, היא כנראה תאשר אותו לנוכח הנוהג לאפשר לראשי המפלגה לנהל לפי שיקול דעתם. הורוביץ אינו נחשב למי שמשתף את אלה שסביבו, כך שייתכן שסיכום שיגיע אליו, בין עם ברק או עם פרץ, ייחשף ברגע האחרון בלבד. ריצה של מרצ לבד נתפסת כאפשרות כמעט בלתי קיימת, במיוחד משום שהורוביץ רץ על הטיקט של יצירת גוש שמאל.

כדי להגדיל את סיכוייו להגיע ראשון לסיכום עם מרצ, יכול ברק לשחזר את בקשת הסליחה המפורסמת שלו כיו"ר מפלגת העבודה ב-1997 בפני המזרחים בישראל, כשהפעם הנמענים הם האזרחים הערבים, ואולי אף לשריין לדמות ערבית בולטת מקום בצמרת הגבוהה של רשימתו. שני המהלכים האלה לא יתקבלו בהפתעה אם יתרחשו קודם לסגירת הרשימות.

עמיר פרץ בכנס החברה הערבית של מפלגת העבודה בטמרה
עמיר פרץ בכנס החברה הערבית של מפלגת העבודה בטמרה

פרץ, מצדו, שלח כבר איתותי רצינות למרצ בשני כנסים שקיים אתמול. הראשון נערך בצהריים בטמרה, ופרץ הבטיח בו: "הגזענים יישארו מחוץ לכנסת. בשבילי ובשביל העבודה אתם שותפים מלאים. שד הגזענות יחוסל ולא יהיה חלק מישראל הדמוקרטית". בערב הגיע פרץ ליישוב הדרוזי בית ג'אן, ומול מאות אנשים הבטיח שוב שותפות אמת בין שווים.

כמו אביגדור ליברמן לקואליציה, כך הורוביץ לגוש השמאל: הוא לשון המאזניים. השבועות הקרובים יהוו מבחן ליכולות המו"מ וקבלת ההחלטות שלו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 665 מילים

המועמד הרביעי

המריבות בין שפיר לשמולי מטשטשות את האפשרות שהפריימריז בעבודה הם מאבק בין עמיר פרץ לאהוד ברק ● זכייה של פרץ תהפוך את ברק (שהאשים את פרץ ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים") לבן ערובה בידיו ● פרשנות

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד

המריבות בין שפיר לשמולי מטשטשות את האפשרות שהפריימריז בעבודה הם מאבק בין עמיר פרץ לאהוד ברק ● זכייה של פרץ תהפוך את ברק (שהאשים את פרץ ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים") לבן ערובה בידיו ● פרשנות

1.

בבחירות לראשות מפלגת העבודה המתקיימות היום, יש מועמד רביעי ושמו אהוד ברק. מחוץ לקלפי בבית ויצ"ו באשדוד כינה אותו בתיעוב אחד ממצביעי עמיר פרץ "ערפאת". מצביעה אחרת אמרה שהצביעה בעד "התחדשות", שמשמעה בזמן הזה איחוד כוחות עם ברק ואולי אף מרצ, בתקווה שהעבודה תנצל את הארכת החיים המלאכותית כדי להשתקם.

בכניסה לבניין באשדוד יושבים פעילי פרץ, בהם חיה כהן, יו"ר הסניף המקומי המצומק, שמספר החברים בו צנח משיא של 8,000 בימי יצחק רבין בניינטיז לכ-700 היום. הם מוחקים את שמות המצביעים מהרשימות, כדי שיידעו למי לעשות שיחות המרצה בהמשך היום. פעילי איציק שמולי וסתיו שפיר פחות מאורגנים. קשה להתחרות במי שהיה יו"ר הסתדרות, ועבר בין פלטפורמות פוליטיות כמו שפוליטיקאים אחרים עוברים בין בעלי הון.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

הצטמקות העבודה נותנת לפרץ יתרון מסוים, מכיוון שבאופן טבעי הנשארים הם נאמני המפלגה הוותיקים והשמרנים יותר. אך יש גם חריגים. אחד המצביעים הצעירים נתן הסבר מפתיע לבחירתו בפרץ: הוא היחיד שמדבר על שלום. עוד לא אבדה תקוותנו.

אין חשמל בבחירות האלה. אין ג'ינגלים רועשים כמו במערכות הבחירות בליכוד ("לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב"), ומדוכני התעמולה של המתמודדים, בשער הכניסה למתחם ויצ"ו, נשמעת דממה. לא נשאר כמעט על מה לריב ואת מי לשכנע.

תנועת המצביעים הדלילה גורמת לכך שהחדרון הקטנטן שבו מוצבות שתי עמדות הצבעה אלקטרוניות ריק חלק ניכר מהזמן. הצליל הבולט ביותר מחוץ לקלפי הוא ציוץ ציפורים, הפסקול המתאים למה שתואר לא פעם כמסע הלוויה של המפלגה.

המריבות בין סתיו שפיר לאיציק שמולי הסתירו מעט את העובדה שהפריימריז בעבודה עשויים להתברר יותר מכל כמאבק בין ברק לפרץ. זכייה של פרץ תהפוך את ברק, שהאשים אותו ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים", לבן ערובה בידיו.

ברצותו, יוכל פרץ לחבור ליריבו הוותיק, ולאפשר לו להיות שוב מועמד סביר לראשות ממשלה. זאת, אם יושג השוויון המיוחל עם כחול לבן – באזור 20 המנדטים – כחלק מגוש של 61.

אלא שהסיכוי לחבירה בין שני האגואים הענקים ובעלי ההיסטוריה המדממת לא נראה גדול במיוחד. פרץ לא יוותר בקלות על עמדת ההובלה הנוחה, ובמקרה כזה ינסה לממש את הבטחתו להביא 2-3 מנדטים של אנשי ימין מהפריפריה. חלק מהמצביעים באשדוד – אחד מהם העיד על עצמו כאיש חרות – בונים על זה בדיוק.

2.

ללא קשר לזהות המנצח או המנצחת בעבודה, המו"מ על איחוד בשמאל יושפע עמוקות מהסקרים של החודש הקרוב. איום ממשי על סיכוייה של העבודה לעבור את אחוז החסימה עשוי לשכנע אפילו את פרץ להתגמש, בתמורה לנדוניה פוליטית מפנקת.

ברק עובד בימים אלה כדי לשפר את הסקרים, ובמהירות. הצירוף אתמול של נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, היה מהלך נכון בגלל הסמליות שמדברת לבייס השמאלני חילוני, ולא פחות מכך בגלל שרוטמן מסתמנת כדמות פוליטית מרתקת, בזכות תועפות הרגש שהיא מפיצה, ונטייתה לדבר בכנות ובישירות.

מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)
מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)

אבל יש גם בעיה. קודם לצירופה היום של עו"ד שגית פרץ-דרעי, פמיניסטית דתייה ומייסדת פורום הנשים של הבית היהודי, החלה מפלגת ברק להסתמן כמפלגה גברית ואשכנזית, צביון שנותנים לה ברק, יאיר גולן, קובי ריכטר ויאיא פינק.

כדי לעמוד ביעד של רשימה שוויונית מגדרית נדרש מהלך בכיוון אחר, ורוטמן ופרץ-דרעי, שמצטרפות לפרופ' יפעת ביטון, הן התחלה טובה. הצטרפות של נשים מרשימות נוספות, שבהן לפחות עוד שתי נשים מזרחיות ומהפריפריה, תהפוך את המפלגה החדשה לאטרקטיבית במיוחד. אם היא רוצה להתרומם בסקרים, אסור לה להיראות כמפלגת ברק ושלל עלי תאנה.

ההצטרפות של פרץ-דרעי מעבירה מסר חשוב נוסף, והוא שבירת המגזריות הדתית-לאומית, והבאת יותר ויותר דתיים ליברליים למחנה הדמוקרטי. לא יהיה מופרך לצפות שפינק ופרץ-דרעי לא יישארו הדתיים היחידים במפלגה.

3.

במשך השנים ליחשו לשונות רעות שהאגדה על מפרק ומרכיב השעונים מסיירת מטכ"ל נכונה רק בחלקה הראשון. ההרכבה, אמרו, הייתה מסובכת מדי אפילו בשבילו. אם זה אכן כך, ברק ודאי נהנה מהפיצוי שבו זכה במלאכת הרכבת הרשימה, ומודה לאלוהי הטבע על כך שבחר לא לחזור לעבודה.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

לצד הביקורת על טרנד מפלגות האינסטנט הלא-דמוקרטיות, אי אפשר להתעלם מהיתרון העצום שיש בהן להאצת תהליכים חברתיים. מפלגות היברידיות, כמו יש עתיד של 2013, כחול לבן של הבחירות האחרונות ומפלגת ברק החדשה, הן חממה לכור ההיתוך 2.0, באמצעות חיבורים בין מגזרים מרוחקים לכאורה. כל זה בניכוי הערבים כמובן. אולי כשברק יהיה בן 87 גם זה יקרה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 625 מילים

מפ"ם מתה מזמן אך ה-DNA שלה עדיין מכשיל את מרצ

שיחה סביב שולחן במזנון הכנסת בתל אביב בין חברי כנסת מסיעת מפ"ם. מימין לשמאל: מנחם בדר, יעקב חזן, יעקב ריפתין ומאיר יערי (צילום: פין האנס, לע״מ)
פין האנס, לע״מ
שיחה סביב שולחן במזנון הכנסת בתל אביב בין חברי כנסת מסיעת מפ"ם. מימין לשמאל: מנחם בדר, יעקב חזן, יעקב ריפתין ומאיר יערי

הקואליציה הממשלתית שהוקמה על ידי דוד בן-גוריון בעקבות הבחירות לכנסת השלישית, שהתקיימו ביולי 1955, הייתה הראשונה מאז הקמת המדינה שכללה גם את מפ"ם.

מפ"ם, "מפלגת הפועלים המאוחדת" בשמה המלא, נשאה במשך עשרות שנות קיומה את דגליו המרכזיים של השמאל הציוני על כל מורכבויותיהם וסתירותיהם: היא ייצגה את האינטרסים של התנועה הקיבוצית אך גם הטיפה להטבת מצבם של העובדים השכירים בעיר; היא דגלה בהפרדת הדת מהמדינה אך נמנעה מלתמוך בהנהגת נישואין אזרחיים; רבים מהקיבוצים שלה השתלטו על אדמות הכפרים הפלסטינים הנטושים אך בראש עיתונה היומי התנוססה סיסמה שקראה לאחוות-עמים. והיא גם התנגדה לממשל הצבאי.

הממשל הצבאי, שהוקם באוקטובר 1948 ובוטל רק בדצמבר 1966, היה גוף צבאי שבאמצעותו ניהלה מדינת ישראל את חייהם של אזרחיה הערבים – בגליל, במשולש ובנגב.

מושלים צבאיים כל-יכולים קבעו מי מתושבי אום אל-פחם יוכל לעבוד בחדרה ומי לא; מי מתושבי נצרת יכול ללמוד בטכניון בחיפה או באוניברסיטה בירושלים וגם מי מהם יקבל – ומי מהם לא יקבל – טיפול רפואי בבית חולים בחיפה. הממשל הצבאי הפעיל מנגנון שרירותי, ולא פעם גם אכזרי, שיהודים רבים, לא רק ממפ"ם ומהשמאל הציוני, התנגדו לו ודרשו את ביטולו.

שר הקליטה נתן פלד משוחח עם יו"ר מפ"ם יעקב חזן (צילום: משה מילנר, לע״מ)
שר הקליטה נתן פלד משוחח עם יו"ר מפ"ם יעקב חזן (צילום: משה מילנר, לע״מ)

בן-גוריון, האיש שהגה את רעיון הממשל הצבאי, התנגד בנחרצות לכל דיבור על אפשרות ביטולו. מפ"ם, שב-1955 מאוד רצתה להצטרף לממשלתו, חיפשה מוצא מילולי שיאפשר לה לכהן בממשלה למרות המשך קיומו של הממשל הצבאי לו התנגדה. המוצא הזה נמצא בהסכמתו של בן-גוריון להקים וועדה שתבחן את חיוניות קיומו של הממשל הצבאי ואת האפשרות לצמצם את תחולתו וסמכויותיו.

הוועדה, בראשותו של יוחנן רטנר, פרופסור לאדריכלות בטכניון שהיה קודם לכן ראש אגף תכנון בצה״ל, קבעה שהמשך קיומו של הממשל הצבאי הוא חיוני לביטחון המדינה וכי אין כל אפשרות לצמצם את תחולתו. מפ"ם נשארה, בכל זאת, בקואליציה.

אך בטרם הורידה סופית את הפרשה המביכה הזאת מעל סדר יומה, החליטו מאיר יערי ויעקב חזן, מנהיגיה הבלתי-מעורערים של מפ"ם, "למחות בחריפות" נגד ועדת רטנר על כי חבריה "סירבו לשמוע את עמדת מפ"ם". הם התכוונו לכך שהוועדה אכן הודיעה למפ"ם כי לוח הזמנים הצפוף שלה אינו מאפשר את הופעתה בפניה של משלחת מטעם הנהגת מפ"ם.

פרופסור יוחנן רטנר וראש הממשלה דוד בן גוריון (צילום: כהן פריץ, לע״מ)
פרופסור יוחנן רטנר וראש הממשלה דוד בן גוריון (צילום: כהן פריץ, לע״מ)

אלא שעיון בפרוטוקולים של וועדת רטנר, השמורים בחלקם בארכיון המדינה, מראה כי אחד העדים שכן הופיעו בפני הוועדה היה ח"כ יוסף חמיס, מי שייצג את מפ"ם בכנסת מ-1955 עד 1965.

מחאתם של יערי וחזן על כך שהוועדה סירבה לשמוע את עמדת מפ"ם חשפה את אחת התכונות החשובות ב-DNA שלה – חבריה הערבים, גם אם היו חברי הכנסת, מעולם לא נחשבו לחלק אינטגרלי מהנהגת המפלגה.

השבוע התברר שהסיפור הזה, הקשור באירועים שהתרחשו לפני למעלה משישים שנה, רלבנטי גם למה שמתרחש במערכת הבחירות הנוכחית.

מפ"ם, שחדלה להתקיים כמפלגה עצמאית לפני קרוב לשלושה עשורים, הייתה החשובה, הגדולה והוותיקה מבין שלוש המפלגות שהתמזגו ב-1992 כדי ליצור את מרצ.

מסתבר שאותו רכיב מרכזי בהתנהגות הפוליטית של מפ"ם שאפשר ב-1955 למנהיגיה ההיסטוריים להתעלם מקיומו של חבר-כנסת ערבי המייצג אותם בפרלמנט, הוא גם זה שהניע את חברי וועידת מרצ שהתכנסו השבוע בגני התערוכה בתל-אביב, בחרו בניצן הורוביץ לראשות מפלגתם וקברו בכך את האופציה, שהועלתה על ידי אחדים מיריביו של הורוביץ, להפוך את מרצ למפלגה יהודית-ערבית.

מוסי רז, תמר זנדברג ועיסאווי פריג׳ במהלך בחירות 2019 (צילום: פלאש90)
מוסי רז, תמר זנדברג ועיסאווי פריג׳ במהלך בחירות 2019 (צילום: פלאש90)

חייה הקצרים של האופציה הזאת החלו מייד אחרי הבחירות באפריל, כאשר התברר כי מרצ עברה את אחוז החסימה רק בזכותם של כמה עשרות אלפי מצביעים ערבים. ח"כ עיסאווי פריג', שבלעדיו מרצ הייתה נמחקת אז מהמפה הפוליטית, ומוסי רז, שאיבד אז את מקומו בכנסת, העלו את הרעיון להתמודד במשותף על תפקיד היושב-ראש ולהמחיש כך, בצורה הברורה ביותר האפשרית, את המעמד השווה של הערבים והיהודים במפלגה.

הרעיון הנאה הזה, הכמעט מתבקש בכל מפלגה נורמלית, נגדע במרצ באיבו תוך פחות משבועיים. סקר שנערך ביוזמתם של פריג' ורז בקרב מצביעי מרצ בבחירות שהיו באפריל העלה, אולי במפתיע ואולי לא, שכמעט רבע ממצביעיה היהודיים של המפלגה יעברו להצביע עבור כחול לבן אם יוזמתם של פריג' ורז תתממש.

ממצא זה אילץ אותם לוותר על חזונם הדו-לאומי ולחבור לתמר זנדברג, היושבת-ראש המכהנת שאותגרה על ידי הורוביץ.  זה היה צעד נואש וחסר הגיון, הן מצדה של זנדברג והן מצידם של פריג' ורז. זנדברג אמנם התגאתה אחרי הבחירות באפריל בהישג של מפלגתה ברחוב הערבי וניסתה לזקוף אותו לזכותה אך לפני לא הרבה יותר משנתיים, כאשר היא עצמה נבחרה ליושבת-ראש המפלגה, היא שידרה את ההיפך ממה שהיא ניסתה לשדר עכשיו.

בכל נאומיה והופעותיה אז היא נמנעה מלעסוק בשאלות מדיניות, התעלמה מקיומה של אוכלוסייה ערבית בישראל ומקיומם של חברים ערבים במרצ, קראה (בדיוק כמו הורוביץ עכשיו) להחזיר את מרצ לעיסוק בשאלות חברתיות ובסוגיות של דת ומדינה ואף רמזה על נכונות "לשבת עם ליברמן" בממשלה. חבירתה האופורטוניסטית לרז ולפריג' גזרה גם את דינה וגם את דינם של אלה במרצ השואפים, ביושר ובכנות, לכינונה של מפלגה דו-לאומית ושוויונית.

רגע הכרזת נצחונו של ניצן הורוביץ בגני התערוכה בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)
רגע הכרזת נצחונו של ניצן הורוביץ בגני התערוכה בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)

נצחונו של הורוביץ תוביל את מרצ, קרוב לוודאי, לחבירה אלקטורלית למפלגת העבודה תחת מטרייתו החדשה של אהוד ברק. משמעותה המעשית של חבירה כזאת, יהיו תוצאות הבחירות בספטמבר אשר יהיו, היא שמרצ תיבלע בתוך מפלגתו החדשה של ברק ובכך יבוא הקץ לקיומה.

מי שמאמין בהיתכנותם של חיים משותפים ליהודים וערבים בארץ, וכפועל יוצא מכך גם בהיתכנותה של אופציה פוליטית יהודית-ערבית, לא בהכרח צריך להתאבל על היעלמותה של מרצ (ועל היעלמותה המקבילה של מפלגת העבודה).

רק כאשר אותו DNA פסול שמרצ ירשה ממפ"ם ייעלם סופית מהנוף הפוליטי ניתן יהיה להתחיל בבנייתה של מסגרת פוליטית יהודית-ערבית, שהיא היחידה היכולה להבטיח עתיד מכובד לכל תושבי הארץ הזאת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 813 מילים

פרשנות יותר משהורוביץ ניצח, זנדברג הפסידה

זנדברג מחזיקה בהישג מפוקפק: היא הראשונה בתולדות מרצ שסולקה מתפקיד היו״ר בבחירות פנימיות ● הטינה המצטברת כלפי זנדברג שיחקה לטובת הורוביץ, שינווט עכשיו את מרצ למחוזות אחרים: יותר דת ומדינה, פחות כיבוש ושלום ● ולאהוד ברק יש סיבות להיות מרוצה מהתוצאות

תמר זנדברג וניצן הורוביץ בעת היוודע תוצאות הבחירות לראשות מרצ (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90
תמר זנדברג וניצן הורוביץ בעת היוודע תוצאות הבחירות לראשות מרצ

המהפך במרצ אמש (חמישי) לא ממש מפתיע. גם ההיסטוריה המפלגתית וגם החיבורים האחרונים בוועידה שמונה 1,043 חברים רמזו על הניצחון של ניצן הורוביץ והדחת היו"ר המכהנת תמר זנדברג.

לאורך השנים, איש ממנהיגי מרצ לא החזיק מעמד זמן רב, והלך הביתה עצוב ומושפל. זה קרה עם שולמית אלוני, יוסי שריד, יוסי ביילין, חיים אורון (ג'ומס) וזהבה גלאון. כולם הרגישו בשלב מסוים שהם לא רצויים ועזבו את המפלגה לפני שהודחו בהצבעה.

זנדברג מחזיקה בהישג מפוקפק. היא הראשונה בתולדות מרצ שסולקה מתפקיד היו״ר בבחירות פנימיות. אילו הייתה עירנית יותר למה שקורה סביבה, ייתכן והייתה מוותרת על המאבק ועל התבוסה.

זנדברג עוררה הרבה כעס בקרב הפעילים מאז שנבחרה בפריימריז לראשות מרצ לפני שנה ורבע בלבד. רבים זכרו לה את החיבור עם היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שניהל את מסע ההשמצה נגד הקרן החדשה. בקרב הפעילים, הסיפור הקשה הזה לא שכך לרגע.

גם הכישלון בבחירות באפריל (ארבעה מנדטים למרצ) הדהד אצל רבים, כמו במפלגת העבודה. זנדברג טענה כי היו חסרים לה רק 1,500 קולות כדי לקבל את המנדט החמישי, בדיוק כמו זהבה גלאון בבחירות 2015. זה לא עזר. אפשר להוסיף לכל אלה גם טענות נגד זנדברג על התנשאות ויחס קר לאנשים.

רבים זכרו לזנדברג את החיבור עם היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט. בקרב הפעילים, הסיפור הקשה הזה לא שכך לרגע

ניצן הורוביץ נכנס לתוך מצב נוח. הטינה המצטברת כלפי זנדברג שיחקה לטובתו. הורוביץ הוא איש חביב, מוכשר וחסר אויבים, וברגע שחברו אליו הכוחות האדומים – כך נקראים הכוחות המאורגנים במרצ – הוא החזיק במפתחות לניצחון.

האיש החזק היום במרצ, ועל זה כבר מסכימים עכשיו כולם, הוא תומר רזניק, המזכ"ל האלמוני של המפלגה. רזניק, רק בן 28, היה יו"ר צעירי מרצ והפך מזכ"ל המפלגה רק לפני שנה. הוא מחובר לאילן גילאון, האיש הכי פופולרי במרצ, שלא התמודד על ראשות המפלגה מסיבות בריאותיות. השניים החליטו לתמוך בהורוביץ. בכירים במרצ טוענים כי הורוביץ לא יפריע לרזניק להמשיך ולשלוט במפלגה ולעשות בה כרצונו, ולכן הוא זכה בתמיכתו.

למחנה של גילאון-רזניק הצטרפה בשבוע שעבר ח"כ מיכל רוזין, שתקפה בחריפות את זנדברג. לרוזין יש השפעה רבה בוועידה. בהורוביץ תמכו גם אנשים בקיבוץ הארצי וכמה מוותיקי מרצ הידועים, יאיר צבן ואבשלום (אבו) וילן.

זנדברג החזיקה בוועידה כוח מאורגן לא גדול שתמך בה. גם חבר הכנסת עיסאוויי פריג' והמזכ"ל לשעבר מוסי רז, שחשבו לרוץ ביחד לראשות מרצ, תמכו בה. זה לא הספיק. זנדברג תנסה עכשיו את מזלה בבחירות הפנימיות בוועידה לבחירת חברי הכנסת, שיתקיימו ב-11 ביולי. סיכוייה נחשבים טובים.

כיו"ר התנועה, הורוביץ יביא הדגשים חדשים למפלגה. את השיח על הכיבוש ועל שלום יחליף דיאלוג בענייני דת ומדינה וזכויות הפרט

ניצן הורוביץ חוזר למרצ אחרי ארבע שנות היעדרות, הפעם כיו"ר התנועה, והוא יביא הדגשים חדשים למפלגה, פוליטיים ופרקטיים. את השיח על הכיבוש ועל שלום עם הפלסטינים יחליף דיאלוג בענייני דת ומדינה וזכויות הפרט, נושאים שמעסיקים את הורוביץ מאז ומעולם.

הורוביץ הקים את עמותת "ישראל חופשית" למלחמה נגד כפייה דתית. בקדנציה הקודמת שלו בכנסת הוא נלחם לטובת נישואים אזרחיים, לימודי ליבה לחרדים ונושאים אחרים.

אבל מה שיותר חשוב בימים אלה – הבחירה של הורוביץ תגביר את מאמצי האיחוד של מרצ עם מפלגות אחרות. הורוביץ וגילאון רוצים להתחבר עם כל מפלגה שזזה במתחם המרכז-שמאל. זו בשורה גדולה לאהוד ברק, שרוצה להקים גוש עם העבודה ומרצ, וגם לכל מי שתומך בגוש כזה במפלגת העבודה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 502 מילים

השולחן העגול של ברק

לפני יותר מחצי שנה, כשהבחירות לכנסת ה-21 עמדו בפתח, אהוד ברק החל לרקום את הצעד הבא שלו: בלוק מרכז-שמאל שהוא יעמוד בראשו, כמובן ● לפיד לא רצה, גנץ קיבל עצה להתרחק, וגבאי התעקש להיות ראשון ● ברק, כידוע, נשאר בטוויטר ● עכשיו הוא חוזר עם אותן תוכניות וסיכוי מחודש ● שלום ירושלמי חושף פרטים על התוכניות של האיש שאף פעם לא באמת פרש

אהוד ברק (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
אהוד ברק

אהוד ברק לא מתייאש, או שאולי רק קצת. לפני חצי שנה, אחרי שהסתמנו הבחירות לכנסת ה-21, הוא ניסה להקים מיזם פוליטי מרשים – מפלגה דמוקרטית גדולה עם כל כוכבי המרכז-שמאל והוא בראשם, כמובן. זה לא צלח. היום הוא הרבה יותר צנוע, אבל המפלגה שהוא מנסה להקים עכשיו, עם החיבורים הנכונים, עשויה להציל לדעתו את מפלגות השמאל מהתרסקות מוחלטת.

בחזונו המוקדם ראה ברק את עצמו יושב בראש שולחן עגול ומסביבו אבי גבאי, ציפי לבני, בני גנץ, משה (בוגי) יעלון ודן מרידור. הוא רצה לחבר את כולם לתוך קולאז' של כמה מפלגות, כפי שהקים ב-1999 את ישראל אחת, וניצח בבחירות את בנימין נתניהו.

אהוד ברק ודן מרידור בעת שכיהנו בכנסת, ב-2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
אהוד ברק ודן מרידור בעת שכיהנו בכנסת, ב-2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

ברק רצה לצרף לחגיגה הזו גם את יאיר לפיד. הוא אפילו שוחח איתו כמה פעמים, אבל הבין מהר מאז שלפיד לא בעניין. גבי אשכנזי לא היה אז בתכניות. בין ברק ואשכנזי אף פעם לא יהיה קשר, כנראה.

העסק נכשל, למרות שברק עשה מאמצים גדולים. החברים לא הגיעו, השולחן לא נפתח ועשן לבן לא יצא מהארובה. בדרך היו גם ויכוחים על המקום הראשון. לבני ומרידור הלכו עם ברק לאורך כל הדרך, אבל גבאי תבע את המקום הראשון ברשימה המשותפת. לימים הסכים גבאי לוותר על המקום הראשון לבני גנץ, אבל זה היה מאוחר מדי.

גנץ עצמו לא הלך עם ברק עד הסוף. בשלב מסוים הוא קיבל עצת זהב: "אל תלך עם מפלגת העבודה. אל תידבק אליהם". גנץ השתכנע, הקים את "חוסן לישראל", ועל הפתיחה קיבל 22 מנדטים בסקרים.

ציפי לבני ואהוד ברק לפני עשור – היא היתה אז שרת החוץ והוא שר הבטחון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ציפי לבני ואהוד ברק לפני עשור – היא היתה אז שרת החוץ והוא שר הבטחון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ברק נשאר לבד, אבל עשה את הכל כדי להפיל את בנימין נתניהו ולא הפסיק לתקוף אותו בבוטות בכל מקום, בעיקר ברשתות החברתיות. הוא לא הצליח. אחרי הבחירות ב-9 באפריל נדם קולו, אחרי שהבין כמו כולם כי הימין ניצח ונתניהו עומד להקים את הממשלה.

כאשר הכנסת התפזרה לפני שלושה שבועות, ברק התעורר לחיים. הוא חידש את הפעילות, אבל בסגנון שונה וגם מתוך לקחים והנחות עבודה עדכניות. ברק מבקש הפעם לרענן מחדש את מפלגתו, "עצמאות". הפלטפורמה כבר קיימת. ברק הקים את "עצמאות" ב-2011 אחרי שפרש ממפלגת העבודה והצטרף לממשלת נתניהו.

הרעיון של ברק הוא לבנות בלוק טכני של שלוש מפלגות משמאל לכחול-לבן: העבודה, העצמאות ומרצ. בלוק כזה עשוי להציל את מפלגת העבודה ומרצ מאובדן בקלפי

ברק צירף אליו בינתיים את החברים מהסיבוב הקודם. הוא שוחח עם ציפי לבני ויצר קשר מחודש עם דן מרידור. גם האלוף (מיל.) יאיר גולן בתמונה. הרעיון של ברק הוא לבנות בלוק טכני של שלוש מפלגות משמאל לכחול-לבן: העבודה, העצמאות ומרצ. בלוק כזה עשוי להציל את מפלגת העבודה ומרצ מאובדן בקלפי. שתיהן עומדות היום על סף אחוז החסימה.

מי יעמוד בראש האיחוד הזה, שאולי יקראו לו המחנה הציוני-דמוקרטי? ב-2 ביולי יתקיימו פריימריז במפלגת העבודה. אם עמיר פרץ ינצח, אין סיכוי שהוא יוותר לברק על המקום הראשון. בין השניים הללו קיימים משקעים עצומים, מאז כינה ברק את המיפקד שעשה פרץ לפני שניצח בפריימריז בעבודה "מיפקד הארגזים" (2005). כאשר ברק התמודד על ראשות העבודה (2007) תמך פרץ ביריבו, עמי איילון.

אהוד ברק ועמיר פרץ בקבינט המדיני-בטחוני ב-2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
אהוד ברק ועמיר פרץ בקבינט המדיני-בטחוני ב-2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

בזמן האחרון השניים התפייסו וברק מגלה נדיבות ואורך רוח כלפי פרץ. ברק גם מרעיף שבחים על איציק שמולי וסתיו שפיר, יריביו של פרץ במירוץ להנהגת העבודה. אם שמולי ייבחר, הוא אולי יסכים למסור לברק את ההנהגה.

ברק בינתיים מדבר גם על מרצ, שם יתקיימו הפריימריז ביום חמישי הקרוב. לכולם ברור היום כי אם הערבים ירוצו בגוש אחד, בניגוד לפעם הקודמת, מרצ עלולה להתדרדר מתחת לאחוז החסימה. הבלוק שמתכנן ברק עשוי להציל גם אותה.

צריך לזכור, שלושה חברי כנסת נגרעים מרשימת העבודה: אבי גבאי, טל רוסו וחיים ילין. האם ברק, לבני ויאיר גולן יתפסו את מקומם? האם מרצ תשתלב בלית ברירה? זו, לפחות, התכנית החדשה של אהוד ברק. כך הוא יציל את העבודה ומרצ, יחזור לתמונה הפוליטית ואולי יפיל את נתניהו.

ברק הוא אוטוריטה ביטחונית, יש לו מעמד יוצא דופן שאין לאיש במחנה הדמוקרטי. ברק אמנם לא בחיר, אבל הוא תמיד יהיה הבכיר

וגם אם ברק לא יהיה במקום הראשון בבלוק שהוא מתכנן, הוא תמיד יהיה במרכז הסיפור. בדיוק כמו דוד בן-גוריון בממשלת משה שרת, כמו משה דיין בממשלת לוי אשכול, וכמו אריאל שרון בממשלת מנחם בגין אחרי מלחמת לבנון. ברק הוא אוטוריטה ביטחונית, יש לו מעמד יוצא דופן שאין לאף אחד במחנה הדמוקרטי הזה. ברק אמנם לא בחיר, אבל הוא תמיד יהיה הבכיר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 646 מילים

כמה קטנה ככה מסוכסכת

ועידת מרצ תבחר בשבוע הבא בין היו״ר המכהנת תמר זנדברג לח״כ לשעבר ניצן הורוביץ לראשות הרשימת לבחירות הקרובות, ומסתבר שיש במפלגת השלום והאחווה הזו יצרים ותככים למכביר ● פרשנות

הבחירות לראשות מרצ ב-2018 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
הבחירות לראשות מרצ ב-2018

העובדה שיש בחירות בפתח לא מעידה על כך שיש גם בחירות פנימיות. רוב המפלגות מעדיפות לצלם את מצב הרשימה לכנסת ולהישאר גם עם אותם המנהיגים. את הדמוקרטיה האמיתית נמצא הפעם בשתי מפלגות קטנות, העבודה ומרצ, שהולכות אל הקלפי כדי לבחור גם את היו"ר וגם את חברי הכנסת. מבין השתיים, מפלגת העבודה היא הדמוקרטיה האמיתית, כיוון ששם ייבחר יושב הראש בקרב כל חברי המפלגה.

אנחנו בעניין של מרצ. בשבוע הבא, ב-27 ביוני, ילכו 1,043 חברי הוועידה לבחור את יו"ר המפלגה. שבועיים לאחר מכן יבחרו שם את חברי הכנסת. על ראשות המפלגה מתמודדים ברגע זה היו"ר המכהנת תמר זנדברג וחבר הכנסת לשעבר, ניצן הורוביץ. מסתבר שיש במפלגת השלום והאחווה היהודית-ערבית הזו יצרים ותככים למכביר. כמה קטנה ככה מסוכסכת.

כמעט כל אדם במרצ שאתה מדבר איתו חוזר על השם תומר רזניק, מזכ"ל המפלגה. רזניק, רק בן 28, נבחר לתפקיד לפני שנה בלבד וכבר נחשב לאיש החזק בתנועה

מה שמפתיע במרצ הם לא המועמדים המוכרים לציבור, אלא האיש שמנענע את העריסה. כמעט כל אדם במרצ שאתה מדבר איתו על הבחירות הדו-שלביות הללו חוזר על השם תומר רזניק, מזכ"ל המפלגה. רזניק, רק בן 28, נבחר לתפקיד לפני שנה בלבד וכבר נחשב לאיש החזק בתנועה. רזניק היה במשך שנים יו"ר צעירי מרצ, צבר כוח, למד היטב את המנגנון ועכשיו, לפי ההערכה, מחזיק כוחות מגובשים בוועידה שסרים למרותו.

תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)
תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)

אז במי תומך רזניק? בהורוביץ או בזנדברג? רזניק מחובר לחבר הכנסת אילן גילאון, האיש הכי פופולרי במרצ, שלא יכול להתמודד לראשות המפלגה מסיבות בריאותיות. זו חבורת האדומים של המפלגה, על פי כינוייה. השניים תומכים בהורוביץ, למרות שזנדברג תמכה ברזניק כמזכ"ל, והוא תמך בה בפעם הקודמת במרוץ לראשות מרצ.

רזניק שינה בינתיים את טעמו. לפי הבכירים במרצ, הוא תומך בהורוביץ רק כדי לשמור על עמדות הכוח והיכולת להמשיך ולנווט את כל המפלגה כרצונו. הורוביץ הוא איש נוח, שאין לו כוחות מסודרים. לזנדברג עדיין יש, והיא מצמצמת את מרחב הפעולה של רזניק השאפתן.

התמיכה של גילאון-רזניק בהורוביץ נותנת לו מקדמה על פני זנדברג. אתמול (שלישי) הצטרפה למחנה חברת הכנסת מיכל רוזין, שתקפה בחריפות את זנדברג וטענה שהיא הובילה את מרצ אל סף הכחדה.

יש גם פעילים בקיבוץ הארצי שתומכים בהורוביץ, פלוס אנשים שטפחו טינה כלפי זנדברג בגלל פרשת נמרוד ברנע, שתיכף ניגע בה. לפי הערכות המומחים במרצ, הורוביץ מחזיק 40 אחוזי תמיכה בוועידה, קופה רצינית שאולי מסמנת מהפך.

לזנדברג יש בוועידה כוח מאורגן שתומך בה, שמונה קרוב ל-150 איש (בסביבות 15 אחוזים). גם חבר הכנסת עיסאוויי פריג' והמזכ"ל לשעבר מוסי רז, שחשבו לרוץ ביחד לראשות מרצ, תומכים עכשיו בזנדברג, ומעניקים לה עוד 12 אחוזים מהקולות. בסך הכל זנדברג מגרדת 30 אחוזים מהקולות על הפתיחה.

בכירי מרצ ערב בחירות 2015: תמר זנדברג, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בכירי מרצ ערב בחירות 2015: תמר זנדברג, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

זנדברג הצליחה לפתח כלפיה טינה מאז שנבחרה לראשות מרצ לפני למעלה משנה. רבים זוכרים לה את החיבור עם היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שניהל את מסע ההשמצה נגד הקרן החדשה. גם הכישלון בבחירות באפריל מהדהד אצל רבים, כמו במפלגת העבודה. זנדברג מצדה טוענת כי היו חסרים לה רק 1,500 קולות כדי לקבל את המנדט החמישי, בדיוק כמו זהבה גלאון בבחירות 2015.

גם סיפור נמרוד ברנע לא מוסיף לזנדברג. הפרשה, שבה סולק ברנע, חבר הנהלת מרצ, מתפקידיו השונים בגלל טענות על הטרדות מיניות שעומדות כעת בספק, מעיבה על כל המעורבים בקמפיין. זנדברג ספגה מכל הכיוונים, בעיקר התקשורתיים. מצד אחד, קרן נויבך חבטה בה על שלא סילקה את ברנע. מצד שני, רביב דרוקר הכה בה קשות בתכנית ״המקור״ בשבוע שעבר, בגלל שלא בדקה את הטענות של המתלוננות. מטבע הדברים, התחקיר האחרון יוצר את הרושם הטרי והחזק יותר, ועובד נגד זנדברג.

מצד אחד, קרן נויבך חבטה בה על שלא סילקה את ברנע. מצד שני, רביב דרוקר הכה בה קשות בתכנית ״המקור״ בשבוע שעבר, בגלל שלא בדקה את הטענות של המתלוננות

ניצן הורוביץ לא התבטא בפרשת ברנע עד לרגע זה, אבל יש פעילים במרצ שדעתם לא נוחה ממנו מסיבות אחרות. העיתונאי תומר אביטל פרסם לפני כמה ימים סיפור משונה על טיול בן חודשיים שעשה הורוביץ בדרום אמריקה כאשר כיהן עדיין כחבר בכנסת ה-19. ויש כאלה שטוענים כי הורוביץ נעלם במשך ארבע השנים האחרונות ורק עכשיו צץ כדי לרוץ לראשות המפלגה בלבד.

הבוחרים מתפלגים גם על בסיס תכניות האיחוד של מרצ והעבודה. הורוביץ תומך נלהב באיחוד כזה. זנדברג שומרת על אופציות אחרות, ושמעו אותה מדברת גם על איחוד עם חד"ש-תע"ל – וגם זה לא מוצא חן בעיני כולם, גם במרצ.

מצד שני, במפלגה שתמיד נדמה כי יש בה יותר מאבקים אישיים מחברי כנסת, מה כן מוצא חן שם בעיני כולם?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 683 מילים

ח"כ עיסאווי פריג' ומוסי רז ירוצו יחד לראשות מפלגת מרצ

ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ וח"כ לשעבר מוסי רז הודיעו כי ירוצו יחד לראשות המפלגה ● פריג': "השמאל הישראלי זקוק לתקווה בדמות שותפות יהודית ערבית אמיתית. רצים יחד להנהגת המפלגה כדי לבנות שותפות ולהציע תקווה"

ח"כ עיסאווי פריג' (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
תומר נויברג/פלאש 90
ח"כ עיסאווי פריג'

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ניצן הורוביץ הודיע כי יתמודד לראשות מפלגת מרצ

ח"כ לשעבר, ניצן הורוביץ, הודיע כי יתמודד לראשות מפלגת מרצ לקראת הבחירות הקרובות ● בחשבון הפייסבוק שלו כתב: "קיבלנו מועד ב' - לתקן את מה שקרה בבחירות האחרונות ולעשות שמאל כמו שצריך"

ניצן הורוביץ, ארכיון (צילום: פלאש 90/מרים אלסטר)
פלאש 90/מרים אלסטר
ניצן הורוביץ, ארכיון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה