אתמול (שני) בשעות הלילה ועדת הכספים אישרה להכניס את חוק קרן הארנונה, המחייב רשויות שונות ברחבי ישראל להעביר סכומי כסף לרשויות אחרות, לחוק ההסדרים. הקרן נועדה, לפי הקואליציה, לספק לרשויות חלשות תמריצי בנייה.

חוק ההסדרים יובא בשבוע הבא למליאת הכנסת לקראת אישורו הסופי לצד תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה הוא עוד שלב במה שנראה כקרע הולך וגובר בין הרשויות המקומיות ובין השלטון המרכזי – הממשלה.

הקרע החל לפעפע לראשונה מייד אחרי הקמת הממשלה, כש־170 ראשי רשויות התנגדו לתוכניות החינוך של ח"כ אבי מעוז, מחו נגד ביטול חוק איסור הפלייה במוצרים, וזעמו על הכוונה להשית עליהם את תקצוב מוסדות החינוך החרדיים.

האירועים ההם, מראשית חודש ינואר 2023, נראים כרגע רחוקים. אולם, בקרב ארגוני המחאה תופסים את חוק קרן הארנונה כחלק אינטגרלי מסל מהלכים שנועד לפגוע בשכבות העובדים והיצרנים במדינה – ולהרחיב את מעגלי הזכאים לתשלומי מדינה.

לא מזמן, הרי, ח"כ גפני כבר איים על הרשויות שהן ישלמו מחיר יקר על המחאה שלהם נגד הציבור החרדי.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מצביע על ההסתייגויות של חוק קרן הארנונה, 15 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"הקואליציה מחפשת לבצע החלשה של הרשויות המקומיות החזקות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר זאת מפורשות, שהם רוצים לקחת כוח מהרשויות"

רגע לפני חידוש שיחות הפשרה בבית נשיא המדינה, שאלנו את חבר הכנסת גלעד קריב האם המאבק בכנסת נגד קרן הארנונה הוא חלק אינטגרלי מההפיכה המשטרית. "מובן שזה קשור", אומר קריב, "הקואליציה מחפשת לבצע החלשה של הרשויות המקומיות החזקות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר זאת מפורשות, שהם רוצים לקחת כוח מהרשויות.

"השלב הראשון של ההפיכה המשטרית היה פגיעה בבתי המשפט. השלטון המקומי הוא עוד רשות מרשויות המדינה, זירה נוספת של כוח פוליטי – והקואליציה הזו הולכת להם על הראש. מה שאנחנו רואים עם קרן הארנונה הוא רק הספתח. בהסכמים הקואליציוניים יש אמירות נוספות, כמו, למשל, פגיעה בהפעלת קווי אוטובוסים בשבת, או דרישה מהרשויות לממן את החינוך החרדי" .

קריב מציין שבלי קשר להפיכה המשטרית, שנמצאת כרגע בהשעיה, המאבק של ראשי הרשויות ראוי. "הממשלה הניחה תקציב עם מעט מאוד בשורות לפריפריה החברתית – ועליו הוסיפה עוד 13.6 מיליארד שקלים של כספים מגזריים ועכשיו על הדגל של הדאגה לחלשים לכאורה, הם שולחים יד לרשויות המקומיות.

"הם הובילו את המהלך הזה עם אפס מאמץ לגבש הסכמות עם השלטון המקומי וגם זה מזכיר את ההפיכה המשטרית במובן שהם קודם כל יוצאים לבליץ ורומסים כל דבר בדרך – ולאחר מכן הם אומרים: 'למה הצד השני לא מגיע לעשות משא ומתן ולהגיע לפשרה'.

גלעד קריב מניף את דגל ישראל בוועדת החוקה במחאה נגד המשך קידום המהפכה המשפטית, 27 במרץ 2023 (צילום: יהונתן זינדל, פלאש90)

"גפני פעל השבוע בוועדת הכספים כפי שרוטמן פעל קודם לכן בוועדת החוקה – זרק ח"כים החוצה, זרק ראשי ערים החוצה, סתם פיות, ולא היה מוכן לשמוע עמדות אחרות"

"למעשה, ח"כ גפני פעל השבוע בוועדת הכספים כפי שח"כ רוטמן פעל קודם לכן בוועדת החוקה – זרק ח"כים החוצה, זרק ראשי ערים החוצה, סתם פיות, ולא היה מוכן לשמוע עמדות אחרות".

ההתנהלות הזאת לא אופיינית לגפני.
"אני חושב שהקואליציה נמצאת בלחץ. יש תפר גס בתוכם. הם מביאים תקציב ראשון וכבר עוצמה יהודית מחרימה הצבעות. שרים נוספים כמו גולדקנופף ופרוש התנגדו לחלק מהסיכומים. אני חושב שהקואליציה הופתעה מעוצמת ההתנגדות לקרן הארנונה.

"הדיונים בקרן הארנונה התנהלו במקביל לאישור 13.6 מיליארד של כספים קואליציוניים וזה התחבר להם רע מאוד מבחינה תדמיתית. הם מצאו את עצמם בוועדת הכספים כשמולם כ־20–30 ראשי רשויות שלא מוכנים לשים את הראש, ביניהם גם ראשי רשויות מהימין, כולל אלי לנקרי מאילת, צביקה ברוט מבת ים, משה פדלון מהרצליה, מיכאל וידל מרמלה, חובב צברי מקרית עקרון.

"גפני אולי היה רגיל כל השנים לנהל את הכול מכוח השליטה, אבל הפעם הוא נתקל בראשי רשויות עצבנים ונחושים. האופוזיציה האמיתית לממשלה הזו היא בהפגנות ועכשיו בראשי הרשויות.

בצלאל סמוטריץ' נואם במשרד האוצר בירושלים, 14 במאי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton, Flash 90)

"האבסורד הוא השר סמוטריץ', האביר של פורום קהלת. הוא פתאום מדבר איתנו על צדק חלוקתי, כשהרשויות העניות ביותר, הערביות, הכי חלשות, לא יקבלו דבר מקרן הארנונה"

"והאבסורד הוא השר סמוטריץ', האביר של פורום קהלת, חובב הפרטת החינוך, אדם המכחיש את תופעת העוני, שאמר שנתון ה־40% עוני לא נכון כי מתוך חמשת ילדיו אין שניים עניים, והוא פתאום מדבר איתנו על צדק חלוקתי, כשהרשויות העניות ביותר, הערביות, הכי חלשות, לא יקבלו דבר מקרן הארנונה".

זה מוזר לשמוע אותך מדבר כך. הרי במפלגת העבודה אתם מדברים על עצמכם כסוציאל־דמוקרטים ופה יש העברה של כספים לחלשים.
"אנחנו סוציאל־דמוקרט – לא סוציאל־פופוליסטיים. אנחנו תומכים בתקצוב דיפרנציאלי עבור הרשויות המקומיות, למשל בתחום ה־Matching לתקציבי הרווחה, כך שרשויות חזקות ישלמו יותר באופן יחסי לעומת רשויות חלשות.

"אבל קרן הארנונה אינה צעד של סוציאל־דמוקרטיה כי הרי הם סגרו על כספים קואליציוניים של 13.6 מיליארד, בעוד שקרן הארנונה היא 500 מיליון שקלים, האם הם לא יכלו לממן את הנושא הזה של איזון בין הרשויות מתוך ה־13.6 מיליארד? יש כאן את התקציב הכי גדול בתולדות המדינה – ואין בו שום אלמנטים של צדק חלוקתי, אבל פה הם שמים לעצמם עלה תאנה.

"התקציב הוא כולו רגרסיה. יכלו לקחת את ה־13.6 מיליארד ולהוביל מהלכים של צדק חלוקתי, כמו הגדלת סיוע לאזרחים ותיקים עניים, הקלה עליהם בתשלום תרופות או בארנונה. במקום זה הם מדברים מעל הבמה על צדק חלוקתי, בלי שום סיוע לרשויות ערביות עניות, למשל".

ראשי ראשויות מקומיות בדיון סוער בכנסת על הקמת קרן הארנונה, 14 במאי 2023 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

"התקציב הוא כולו רגרסיה. יכלו לקחת את ה־13.6 מיליארד ולהוביל מהלכים של צדק חלוקתי, כמו הגדלת סיוע לאזרחים ותיקים, הקלה עליהם בתשלום תרופות או בארנונה"

שמעת את השר יריב לוין ואת ח"כ שמחה רוטמן בימים האחרונים. הם מדברים על העברת חלק מהמהפכה המשפטית או על אי־כינוס הוועדה למינוי שופטים או על העברת החקיקה בלי הגעה להסכמות. לאן אתה מעריך שזה מתקדם, כי ראש הממשלה נתניהו, וגם בכירים אחרים בליכוד, לא ששים לקדם את הנושא.
"ההצהרות שלהם לא מפתיעות אותי. החבורה הזו נחושה להעביר את הרפורמה במלואה או בחלקיה.

"לא קניתי לרגע את הדיבור של החיפוש אחר הסכמה רחבה, לא של ח"כ רוטמן ולא של השר לוין. האמירות שלהם מהימים האחרונים הן ההוכחה. ולכן, אם מישהו שאל את עצמו אם המחאה צריכה להמשיך או שהיא יכולה לנוח – התשובה ברורה.

"באשר לאחרים בליכוד, שמאחורי הקלעים לא נלהבים להעביר את החקיקה כמו נתניהו, גלנט, ביטן, אדלשטיין ואולי גם אלי דלאל, ניר ברקת ורון דרמר – אני חושב שהסיבה היחידה שהם לא נלהבים היא בשל המחאה והצונאמי הדמוקרטי.

"לולא הצונאמי הזה, הם היו מעבירים את זה כי זה משרת את הצרכים של נתניהו וזה מחזק אותו בבייס. לדעתי, יש כאן קרב הורדת ידיים בין הצד האגרסיבי של לוין, רוטמן וסמוטריץ' לבין 'הצד המנומס' של הליכוד. ובקרב הורדת הידיים, האגרסיביים מנצחים.

.הפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, אפריל 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"חד־משמעית אני חושב שזה לא שנתניהו החליט לא לקדם את הרפורמה; זה לא שהוא רק מבשל על הגריל את לוין ורוטמן, אלא שהוא פשוט לא החליט, כי כך הוא עובד"

"עדיני הנפש מושפעים מהלחץ ברחובות, הלחץ הכלכלי, והלחץ הבינלאומי. ובכל מקרה, חד־משמעית אני חושב שזה לא שנתניהו החליט לא לקדם את הרפורמה; זה לא שהוא רק מבשל על הגריל את לוין ורוטמן, אלא שהוא פשוט לא החליט, כי כך הוא עובד.

"הוא אומן החזקת הקלפים קרוב לחזה. אם הוא יחשוב שכדאי לו להעביר את הרפורמה – הוא יעשה זאת, כי הוא הפך להיות אדם חסר מעצורים וגבולות".

לפני כמה ימים קראת לאיחוד כוחות עם מרצ. למה עכשיו? אם תערכו לפתע פריימריז, אתם עלולים למצוא את עצמכם עם יו"ר שאינו בכנסת. מה התועלת בכך? 
"וזה כבר קרה בעבר עם אבי גבאי".

ואיך זה עבד? הוא היה צריך לנהל את זה מבחוץ והתקשה.
"בשמאל אילפנו את עצמנו לנקז כל דבר לשאלה פרסונלית. זו טעות. אני לא מתחמק מהנושא הזה, אבל לא צריך לקיים בחירות לראשות האיחוד הזה חודש לפני בחירות. צריך לדבר על המהות ולעשות זאת בהקדם.

ח"כ גלעד קריב כנסת, 23 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"לשמאל הציוני יש עדיין תשתיות ורישות – תק"ם, קרן ברל כצנלסון, קרן חבצלת, מכוני מחקר, תנועות נוער. זה נשמע מאוד ארכאי, אבל עדיין יש עוצמה ארגונית ותשתית להגיע לאנשים.

"את איחוד הכוחות בשמאל הציוני צריך לעשות עכשיו, לא לחכות לרגע האחרון של לפני הבחירות. כדי לבנות בית פוליטי, איחוד כוחות צריך לעבוד על זה. יש לנו ביחד קרוב ל־350 אלף מצביעים ובדיעבד אין ספק שנעשתה טעות בכך שלא התאחדנו.

"מה עדיף? לשבת ולומר שזו טעות שלא עשינו את זה לפני הבחירות או להתקדם ולהתאחד? כן, זה מגיע בתקופה לא נעימה כשאנחנו מתחת לאחוז החסימה"

"כמובן שזו לא הייתה הטעות היחידה בגוש, אלא תאונה אחת מתוך תאונת שרשרת כמו פיצול הסיעות הערביות, המאבק של לפיד וגנץ על אותו קהל בוחרים, ההליכה של יש עתיד על הבוחרים של מרצ ועוד.

"אבל כעת, מה עדיף? לשבת ולומר שזו טעות שלא עשינו את זה לפני הבחירות או להתקדם ולהתאחד? וכן, זה מגיע בתקופה לא נעימה כשאנחנו מתחת לאחוז החסימה ומרצ נמצאים במקום לא נוח ולא יציב".

גלעד קריב במטה מפלגת העבודה בתל אביב, 17 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

איך זה אמור להתבצע לדעתך?
"הכרזה על פריימריז לגוף מאוחד ויציאה לבחירות לראשות הגוף. כיום יש לעבודה 40 אלף מתפקדים ולמרצ 20 אלף מתפקדים. אם בונים בית אחד ופותחים בקמפיין התפקדות, אני מאמין שאפשר לצרף עוד הרבה מתפקדים.

"מבחינת מפלגת העבודה צריך לומר באומץ. אם לא נוביל את המהלך, אנחנו נימחק. אני מעדיף לא להעביר ביקורת פרסונלית על יו"ר המפלגה מרב מיכאלי כי בסוף כולם מפסידים מכך. אם מיכאלי תגיד שהיא מתנגד למהלך, אז אני אאבק בכך, אבל אני עוד לא שם. נכון לרגע זה, לא שמעתי ממנה לאו נחרץ לרעיון".

"אני מעדיף לא להעביר ביקורת פרסונלית על מרב מיכאלי כי בסוף כולם מפסידים מכך. אם מיכאלי תגיד שהיא מתנגד למהלך, אז אני אאבק בכך, אבל אני עוד לא שם. נכון לרגע זה, לא שמעתי ממנה לאו נחרץ לרעיון"

בסקרי המנדטים, שבוע אחר שבוע, המפלגה שלכם לא עוברת את אחוז החסימה. מה חושבים על זה במפלגה?
"האווירה לא טובה, אני לא מכחיש. כולנו רואים את הסקרים ומדובר במגמה שהולכת ומחריפה. לצערי יש פער גדול בין איכות העבודה הפרלמנטרית שלנו לבין הסקרים, וזה מאוד מתסכל. אני מרגיש שקורה עכשיו משהו שאנחנו הזהרנו מפניו כל השנים וזה שיתוף פעולה עם הימין הקיצוני.

"מפלגות מרכז כיש עתיד והמחנה הממלכתי מוכנים לתת לגיטימציה ולשתף איתם פעולה, בעוד שאנחנו ביחד עם מרצ התרענו מפני הכהניזם ומפני אלימות המתנחלים. זה מאוד מתסכל אותנו לראות שהאמירות שלנו היו נכונות. מצד שני, התסכול הזה אסור שיביא לשיתוק שלנו ולהרמת ידיים".

איתמר בן גביר מתווכח עם גלעד קריב בכנסת, 1 ביוני 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)