ישראל דורגה לאחרונה במקום השמיני במדד האושר העולמי, מדד המבקש לספר סיפור על חברה שיש בה חוסן, לכידות ויכולת להמשיך לנוע גם בתקופות של איום מתמשך.

ואכן, במובנים רבים החברה הישראלית מפגינה התגייסות הדדית מרשימה, תחושת שייכות חזקה, ויכולת יוצאת דופן להמשיך לתפקד גם בתוך מציאות של חוסר ודאות מתמשך.

אבל לצד הסיפור הזה מתקיימת גם מציאות אחרת – שקטה ושקופה יותר אך לעיתים כואבת מאוד.

החברה הישראלית אכן מפגינה התגייסות הדדית מרשימה, תחושת שייכות ויכולת תפקוד בחוסר ודאות מתמשך. אך לצד זאת מתקיימת גם מציאות אחרת – שקטה ושקופה יותר, אך לעיתים כואבת מאוד

מאז השבעה באוקטובר פנו לנט"ל אלפי אנשים בבקשה לטיפול פסיכולוגי. רבים מהם נראים כלפי חוץ כמי שממשיכים בשגרה – עובדים, משרתים במילואים, מגדלים ילדים, מנהלים חיים פעילים ומתפקדים. אך בחדרי הטיפול מתגלה לעיתים תמונה אחרת של חשיפה מתמשכת לאיום, לאובדן ולחוסר ודאות המשנה את האופן שבו הנפש מתארגנת. הגוף נשאר בכוננות, השינה מתקצרת, הרגישות גוברת, ותחושת הביטחון הבסיסית נשחקת.

בקרב יותר מ־4,000 פונים שמילאו שאלונים קליניים בתחילת הטיפול, כמעט מחצית דיווחו על סימפטומים פוסט־טראומטיים ברמה המעידה על סיכון ממשי לפוסט־טראומה. יותר ממחצית דיווחו על סימפטומים דיכאוניים ברמה בינונית עד חמורה, וכמעט מחצית הציגו רמות חרדה משמעותיות. כשליש אף הגדירו את מצב בריאותם הכללי כגרוע.

הנתון המטריד ביותר הוא שמעל 80 אחוזים מהפונים אינם מוכרים כלל למערכות הרווחה או הביטחון. כלומר, המצוקה הנפשית אינה מתקיימת רק בשוליים או בקרב מי שמסומנים מראש כקבוצות סיכון. היא מתקיימת בתוך השגרה הרגילה בקרב רבים שממשיכים לתפקד אך עושים זאת ללא הכרה ותיקוף וללא מעטפת תומכת.

הנתונים הללו עולים בקנה אחד עם מחקרים רבים מאז אוקטובר 2023, המצביעים על עלייה רחבה במדדים של חרדה, דיכאון, פוסט־טראומה והתמכרויות, לצד עלייה באלימות, קשיי שינה, שחיקה ופגיעה ביכולת הריכוז והתפקוד. במיוחד בולטת המצוקה בקרב משרתי מילואים, חיילים, משפחותיהם ואנשים החיים תחת איום ביטחוני מתמשך.

בחדרי הטיפול מתגלה לעיתים תמונה אחרת של חשיפה מתמשכת לאיום, לאובדן ולחוסר ודאות המשנה את האופן בו הנפש מתארגנת. הגוף נשאר בכוננות, השינה מתקצרת, הרגישות גוברת, ותחושת הביטחון נשחקת

ייתכן שכאן נמצא הדיסוננס. מדדי אושר בינלאומיים אינם מודדים רק שמחה אישית. הם בוחנים גם תחושת שייכות, אמון חברתי, מערכות תמיכה ותקווה קולקטיבית. במובן הזה, ישראל אכן מציגה חוסן יוצא דופן אבל חוסן קולקטיבי אינו מבטל כאב אישי.

כאשר חוויות של איום, אובדן ומתח מתמשך מצטברות, הנפש לא תמיד קורסת. לעיתים היא פשוט מצמצמת את עצמה כדי לאפשר תפקוד. אפשר לקרוא לזה "הישרדות מתפקדת" – החוץ משדר המשכיות, אך בפנים עולות לעיתים עייפות עמוקה, חרדה מתמשכת, קהות רגשית או אובדן של חיות ומשמעות.

במקביל למדדי האושר הרשמיים מתקיים גם מדד אחר – מדד הכאב השקוף. הוא פחות מוצג בקדמת הבמה אך הוא נוכח היטב בחיי היומיום – בשחיקה השקטה ובדריכות המתמדת גם כשהשגרה כביכול חזרה. הפער בין דירוג גבוה במדד האושר לבין מצוקה נפשית רחבה אינו סתירה, אלא תיאור מורכב של חיים בחברה המצויה במלחמה מתמשכת.

אם ניאחז רק בנרטיב של חוסן, של עמידות ושל הצלחה, אנו עלולים להפוך את הסבל לשקוף. הדרישה המתמדת להיות חזקים, להמשיך, להחזיק מעמד – עלולה דווקא להרחיק אנשים מהאפשרות לבקש עזרה. בטיפול ידוע היטב שהציפייה לחוסן, כאשר אדם מצוי בעומס רגשי מתמשך, אינה מחזקת אלא לעיתים מחלישה.

המוכנות לראות את הכאב וההתמודדות אינה רק שאלה טיפולית – זו שאלה חברתית וערכית. חברה שבה רבים חיים במצוקה לא מוכרת משלמת על כך מחיר כבד – בחיי הפרטים והמשפחות, במערכות הבריאות, במקומות העבודה, במערכות החינוך והרווחה, וגם ביכולתה לצמוח ולהתפתח.

אם ניאחז רק בנרטיב של חוסן, של עמידות ושל הצלחה, אנו עלולים להפוך את הסבל לשקוף. הדרישה המתמדת להיות חזקים, להמשיך, להחזיק מעמד – עלולה דווקא להרחיק אנשים מהאפשרות לבקש עזרה

עלינו לזכור שהאושר הלאומי אינו מבטל את הסבל האישי. הנפש אינה נמדדת רק במקומה בטבלה העולמית אלא באופן שבו אדם חווה את חייו מבפנים ובחיי היומיום. יש לנו במה להתגאות במדדי החוסן והאושר אך האחריות החברתית האמיתית שלנו היא לא רק להמשיך לתפקד אלא להסכים להישיר מבט ולראות גם את מה שכואב.

אירית אלוני היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, בעלת מומחיות בטיפול בטראומה ומצבי משבר. מנהלת היחידה קלינית בנט״ל, משלבת בין עבודה טיפולית מעמיקה לבין הובלה מקצועית של צוותים והתערבויות בשדה הטראומה לקידום טיפול מקצועי ורגיש עבור המתמודדים עם טראומה ממלחמה וטרור.

שי חסון היא קרימינולוגית קלינית אחראית על הטיפול הנוירופידבק ביחידה הקלינית בנט״ל. תחום טיפול חדשני המשלב בין ידע קליני מעמיק לטכנולוגיות מתקדמות לשיפור תפקוד רגשי וקוגניטיבי ולהפחתת תסמינים פוסט טראומטיים.