אישיות
צחי הנגבי

המזגזגים חמישית מחברי הכנסת ה-22 לא תמיד היו באותה מפלגה

האם המפלגות בפוליטיקה הישראלית המסוכסכת הן מחנות אידיאולוגיים מוצקים, או מקומות עבודה שבהם ח"כים באים והולכים בהתאם לתנאים ולאינטרסים שלהם? ● עשרות ח"כים, ביניהם בנט ושקד, פרץ ולוי-אבקסיס, כחלון, גלנט, דיכטר, שטייניץ, הנגבי, יעלון, ניסנקורן, גרמן, האוזר, סתיו שפיר, עודד פורר ואחמד טיבי, ענו לשאלה הזאת היטב כשנעו בקלילות ממפלגה למפלגה

עוד 1,792 מילים

בחינת זהותם של חברי הכנסת הנבחרים, ותיקים וחדשים, יכולה להעיד על החברה הישראלית, שבחרה בהם ● עם רוב מכריע לגברים יהודים, עירוניים ומשפחתיים, ו-10% נציגי ציבור המעורבים בפרשות פליליות, אפשר כבר לנסות ולנבא איך ייראו החלטותיה

עוד 1,136 מילים

כולם רוצים את גדעון סער בראש הליכוד - חוץ מהליכודניקים

סקר חדשות 12 שפורסם בשישי מסעיר את בכירי הליכוד ● על פי הסקר, גדעון סער הוא הבחירה המוחצת של הציבור לרשת את בנימין נתניהו בראשות הליכוד ● הסקר סימן את סער כמטרה, אך ממילא מאמינים שם שהוא אינו פופולרי בפנים כמו שנדמה בחוץ ● מה שבטוח, זה לא מרגיע את תיאוריות הקונספירציה של נתניהו על יריבו המר ● פרשנות

מבין שלל האירועים הפוליטיים של סוף השבוע – הראיונות, הציוצים ושבתות התרבות – נדחק הצידה נתון מעניין שעלה בסקר חדשות 12 שפורסם בשישי בערב: גדעון סער מוביל בפער ענק על פני כל המועמדים האחרים בצמרת הליכוד בשאלה מי ראוי לרשת את מקומו של בנימין נתניהו בראשות מפלגת השלטון.

סער, על פי הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע לאולפן שישי, מקבל 29 אחוזים מהקולות בציבור הרחב, בעוד האחרים בצמרת הליכוד – יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב – נעים סביב אחוזים חד ספרתיים נמוכים.

הנתון הזה, מתברר, העסיק את היורשים הפוטנציאליים של נתניהו ואת חברי הכנסת והפעילים כמעט כמו הסקרים על תוצאות הבחירות, אם לא יותר.

הבכירים בליכוד הולכים אחרי נתניהו בעיניים עצומות, אבל גם מביטים מסביב בדאגה כדי לבחון את מצב היריבים בקרב הצפוי על ההנהגה. כולם בכוננות גבוהה ומדברים כמעט בוודאות על מצב שבו נתניהו יצטרך לעזוב את החיים הפוליטיים בגלל הפסד פוליטי בבחירות, משולב עם החלטה להגיש נגדו כתבי אישום אחרי שימוע.

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

עם זאת, כל הבכירים בליכוד עמם שוחחנו מאוחדים בדעה כי פרסום הסקרים הללו (פעם שנייה בחודש האחרון) אינם טובים לסער עצמו. הטענה היא כי סער אינו הכי פופולרי בליכוד, ובפריימריז האחרונים שהתקיימו במפלגה בתחילת פברואר השנה הוא תפס רק את המקום הרביעי, אחרי אדלשטיין, כ"ץ וארדן.

מאז המעמד של סער השתנה עוד לרעה, בבעקבות הזוגיות המתוקשרת (והמאושרת) של אלונה בתו עם השחקן הערבי אמיר חורי, שלא התקבלה בקלות בקרב חלק מהליכודניקים. "בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור", אבחן אחד הבכירים אמש.

לפי הבכירים, סער מוביל כרגע בסקרים הללו, משום שהוא כבר מתויג כמי שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו – והלוא ראש הממשלה עצמו הפך אותו לאלטרנטיבה בעימות הגדול שפרץ ביניהם לפני חצי שנה.

בכירים אחרים עוד לא נכנסו למרוץ, ואיש מהם לא הצהיר באופן רשמי על המועמדות שלו, אלא רק על כוונות בעתיד. כך אדלשטיין, כ"ץ, רגב, הנגבי ואחרים. כולם רומזים אבל לא מנופפים בראש חוצות. ארדן, למשל, החליט להישאר בארץ ולא לקחת את תפקיד שגריר ישראל באו"ם – אבל הוא לעולם לא יודה בפומבי כי הוא רואה את קץ שלטונו של נתניהו מתקרב ורוצה להיות כאן ביום הדין.

הסקרים עלולים גם להפוך את סער למטרה. היום כבר מתגבשות בריתות בין יריבים מרים לשעבר, בגלל האיום של סער. ישראל כ"ץ וארדן שיתפו פעולה בפריימריז האחרונים בהצלחה גדולה, ודחקו את סער למקום הרביעי.

הנאהבים והנעימים. מירי רגב וגדעון סער, 2013 (צילום: פלאש 90)
מירי רגב וגדעון סער ב-2013 (צילום: פלאש 90)

יחד עם זאת, הנחת עבודה בקרב פעילי הליכוד היא שאם סער ימשיך להיות פופולרי בציבור ויתגלה כשואב מנדטים רציני, לא תהיה לחברי המפלגה ברירה והם יבחרו בו כדי שיבטיח להם את השלטון גם אחרי נתניהו.

אין לי מושג איך סער עצמו מקבל את הנתונים המחמיאים, שעלולים לעורר מולו גל של התנגדות, כאמור. מה שבטוח, ראש הממשלה ומקורביו רותחים מול האפשרות הנוראה שנתניהו יאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים ואילו שנוא נפשו יתפוס את מקומו. נתניהו הרי חשד כי סער חתר תחתיו וזמם נגדו פוטש יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא לא שינה מאז את דעתו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 456 מילים ו-1 תגובות

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, הטריף את העולם בשבת עם דיבורים בעד סיפוח ● אבל מאחורי הקלעים התמונה הרבה יותר מורכבת ● פרידמן הוא תומך נלהב של ההתנחלויות, והגדיר פעילי שלום כ"גרועים מקאפו" ● ברגע האמת, ייתכן מאוד שטראמפ יעדיף לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ● פרשנות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את השגריר שלו בישראל, דייויד פרידמן, כ"תינוק יפה ונפלא" באפריל. טראמפ התייחס בדבריו לתגובה הנפעמת של פרידמן להכרה הספונטנית של ממשלו של הנשיא בריבונות ישראל על רמת הגולן.

אך פרידמן, 60, לא נולד אתמול. הפרקליט שהתמחה בפשיטות רגל והפך לשגריר, אולי לא תמיד מתנהג בדיפלומטיות, אבל הוא גם לא נאיבי. פעולותיו והצהרותיו שואפות לרוב לקדם את האינטרסים של הימין המתנחלי.

דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה בריבונות בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

דבריו מעוררי המחלוקת בשבת האחרונה, לפיהם לישראל יש זכות להחזיק ב"חלק" לא מוגדר של הגדה המערבית, הובנו על ידי רבים כמתן אור ירוק אמריקאי לסיפוח עתידי של ההתנחלויות, כפי שהבטיח בנימין נתניהו למצביעיו באפריל.

אחרי שורה של מהלכים פרו-ישראליים שהוביל טראמפ (ההכרה בגולן, הכרה בירושלים והעברת השגרירות המנוהלת ע"י פרידמן אליה), קל לדמיין אותו מכריז על תמיכה בטענת הבעלות של ישראל על ההתנחלויות בכל הגדה המערבית.

מאחר שההכרה בגולן נראתה מתוזמנת לשיפור הסיכויים של נתניהו לבחירה מחדש, מפתה להאמין שטראמפ ייתן לו מתנה דומה לפני בחירות ספטמבר. אך וושינגטון עדיין לא נקטה במדיניות סיפוח ברורה, כפי שפרידמן עצמו הודה.

כאשר פרידמן נשאל על ידי ה"ניו יורק טיימס" כיצד הבית הלבן יגיב אם נתניהו אכן יישם את החוק הישראלי על ההתנחלויות בגדה, השיב: "אין לנו באמת דעה עד שלא נבין כמה, באילו תנאים ומדוע זה הגיוני, מדוע זה טוב לישראל וטוב לאזור, והאם זה לא יוצר יותר בעיות מאשר פתרונות (…) אני לא רוצה לשפוט מראש".

נציג אמריקאי שנותר בעילום שם הבהיר מאוחר יותר כי ישראל וארה"ב לא דנו ולא דנות בתוכניות לסיפוח חד-צדדי של "כל חלק שהוא מהגדה המערבית". עמדת הממשל על ההתנחלויות לא השתנתה, הדגיש הנציג (העמדה הרשמית היא שהתנחלויות אינן מכשול לשלום, אך הרחבה שלהן לא תעזור אף היא).

הישראלים והפלסטינים, עם זאת, לא התרשמו מההסתייגות של פרידמן, ומיקדו את האושר או הכעס שלהם – בהתאמה – בכותרת העסיסית של ה״טיימס״ – "שגריר ארצות הברית אומר כי לישראל יש את הזכות לספח חלקים מהגדה" (הציטוט האמיתי של פרידמן היה: "בנסיבות מסוימות, לדעתי לישראל יש את הזכות לשמור על חלק, אך ככל הנראה לא על כל הגדה המערבית").

"הדעה של ממשל טראמפ על העולם, אשר הובעה על ידי השגריר פרידמן, היא היחידה שעשויה להביא לשינוי", אמר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ראה "הרבה תבונה והגיון בדברים של פרידמן".

שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי, תקף את השגריר והגדיר אותו כ"בור בפוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה", והאשים אותו בהגנה על "מדינת הכיבוש".

בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)
בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)

תאהבו אותו או תשנאו אותו, פרידמן, מעולם לא הסתיר את הסימפטיה שלו למתנחלים. לפני שהפך לשגריר, הוא שימש כנשיא ארגון הידידים של ישיבת בית אל בארה"ב, וכתב טור לאתר Israel National News התומך בהתנחלויות.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא כינה את הגורמים המתונים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני "גרועים בהרבה מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא שב וקרא לגורמים המתונים בתהליך השלום "גרועים מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים

"אני לא חושב שההתנחלויות הן בלתי חוקיות", הוא אמר ל-Times of Israel במאי 2018, בראיון חגיגי במשרדו החדש בשגרירות האמריקאית בירושלים. "הרגשתי במשך שנים שהייתה הפשטת יתר מצד הקהילה הבינלאומית של הטענות המשפטיות, אם תרצו, בתוך הגדה המערבית", הוסיף פרידמן.

בכלל לא בטוח שטראמפ שותף לדעה הזאת. "בכל פעם שאתה לוקח שטח להתנחלויות, נשאר פחות שטח", הסביר בראיון מ-2017 ל"ישראל היום". "אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות האלו הוא דבר טוב לשלום".

כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הרבה דברים קרו מאז. החשוב מכל, אולי, הוא שהפלסטינים סירבו להתנהל מול ממשל טראמפ מאז ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. שאלת המפתח היא האם הנשיא הקפריזי יעניש אותם על כך, בין היתר, באמצעות סוגיית הסיפוח.

יש פרשנים שראו בתמיכה של פרידמן בזכות ישראל להחזיק בחלקים מהגדה סימן לכך שגם טראמפ תומך בכך. אך לא ברור על מה מבוססת הפרשנות הזו. פרידמן נוהג לדבר מלבו, ולא תמיד מייצג את מדיניות הממשל הרשמית. השגריר אמנם קרוב לנשיא, ויש לו השפעה עליו, אך טראמפ מקבל החלטות משלו.

השגריר אמנם קרוב לנשיא, אך טראמפ מקבל החלטות משלו. "אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן

"אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן.

"כן, אני חושב שאני עושה את זה עכשיו. בואו נכתוב משהו", החליט הנשיא, וצייץ על ההכרה ההיסטורית – שכבר נוסחה באופן רשמי ארבעה ימים לאחר מכן.

השאלה אם ארה"ב תגבה סיפוח חד צדדי, תלויה בגורמים רבים, בהם הבחירות בישראל, והתגובות בעולם לפרטיה של "תכנית המאה", אם היא אי פעם תפורסם. בראיון איתו, פרידמן הודה שהממשל עשוי להקפיא את התכנית, אם יחשוב שהיא עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. "אנו לא רוצים להחמיר את המצב", הוא אמר.

באפריל, כשנתניהו הבטיח כי הוא יספח את ההתנחלויות בניסיון למשוך מצביעים, הוא הדגיש שמהלך כזה יצטרך להיות מתואם מול ארה"ב. רבים העריכו אז כי טראמפ יאפשר לנתניהו לבצע סיפוח, בכפוף לדחייה הצפויה של תכנית המאה על-ידי הפלסטינים – תרחיש שהיה אמור לקרות בימים אלה ממש.

אבל אם החלק הפוליטי של העסקה לעולם לא יראה אור יום, תרחיש סביר לגמרי אחרי הקדמת הבחירות בישראל, גם יוזמת הסיפוח עשויה להיזנח.

טראמפ המתוסכל, שכבר הביע ביקורת על הפוליטיקה הישראלית ה"מבולגת", עשוי להעביר את תשומת הלב שלו למקום אחר. וזה עשוי להותיר אותנו עם המצב הקיים בשטחים – בין אם פרידמן אוהב זאת ובין אם לא.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 849 מילים

הנגבי: "אין ספק שנתניהו יסכים לממשלת אחדות עם גנץ"

בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 הציע השר צחי הנגבי ליו"ר כחול לבן בני גנץ: "לעשות סוויץ' ולהפסיק לפסול לשבת בממשלה עם נתניהו'" ● מהליכוד נמסר בתגובה: "דבריו נאמרו על דעתו בלבד, בליכוד רוצים ממשלת ימין חזקה"

כל הזמן // יום חמישי, 17 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

ראשי מפלגות הימין התחייבו שלא להצטרף לממשלה צרה בראשות גנץ, אם וכאשר תוקם

ח"כים בכחול-לבן מסרבים לשבת בממשלה כזאת ● ליברמן מסרב להצהיר שלא יעשה כן ● שקד ובנט לא הצטרפו להתחייבות של הבלוק ● לדברי מקורבים, גנץ לא שולל את מתווה הנבצרות והרוטציה ● יו"ר כחול-לבן והרמטכ"ל נפגשו היום לאור האתגרים הביטחוניים ● השופט מלצר דורש חקירה פלילית של אי סדרים בעשרות קלפיות

עוד 35 עדכונים
גיא זהר גיא זהר

עשיתי את ניו יורק ואת דויד לה שאפל

אבא ז״ל היה לו מנהג. היה לוקח מפתח וחורץ על הקיר סימן של איקס. סוג של  חותמת שעם. היום בו עברתי לגור לבד קיבל גם הוא חריץ שכזה. ״אתה עושה טעות ותחזור הביתה בלי כלום כמו שאתה עוזב״, אמר לי. אבא צדק. ההורים תמיד צודקים.

כבר בכיתה א׳ הרגשתי משיכה לבנים. לא, לא שיחקתי בבובות. אני לא חושב שהיו לאחיותיי בובות. לא היה כסף למותרות כמו צעצועים. מעולם לא ביקשתי מהוריי דבר.

לא קינאתי בבני הדודים כשרכבו על האופניים החדשות שקיבלו. זה לא עניין אותי. אני לא אדם של שופינג. יריב שלי ממש מכריח אותי לקנות בגדים. אהבתי מאוד לצייר. תמיד ציירתי וכתבתי. להיות צייר היה תמיד במחשבות שלי. הציור היה חיים.

כבר בכיתה א׳ הרגשתי משיכה לבנים. לא, לא שיחקתי בבובות. אני לא חושב שהיו לאחיותיי בובות. לא היה כסף למותרות כמו צעצועים. מעולם לא ביקשתי מהוריי דבר

עד שהגעתי לצבא לא הכרתי הומואים. בחטיבה הייתה לי חברה. הייתי בן 15. זה לא החזיק. בצבא הכרתי בחורה. קיבוצניקית. היה לנו רומן קצר. שירתתי בצריפין. בה״ד 6. בית ספר לתחזוקה, לשם הגעתי אחרי טירונות אי שם בדרום. תחזוקה זה אפסנאות. עברתי קורס בנושא. מרתק (סתם). בבסיס זה למדו חיילים להיות נהגים של, ולהפוך טבחים של סירי ענק.

נשארתי בבסיס כחלק ממחלקות ההדרכה. בשל לימודי האמנות והגרפיקה בתיכון שילבו אותי כשרטט בהוצאה לאור. סיפקנו שקפים וחומרים מודפסים למחלקות ההדרכה בבסיס. את כישרון הציור שלי ניצלו לקישוט הבסיס.

היו מצמידים לי חיילים טריים (אם התמזל מזלי היו בהם חתיכים). שירטטתי להם קווי מיתאר ומילאו אותו בצבע. ממש כמו בגן ילדים. העיקר לא לצאת מהקווים. את סיכת חיל תחזוקה אני עיצבתי. נדמה לי שיש כבר אחרת במקומה.

בהוצאה לאור הכרתי את מי שיהיו חברים שלי וילוו את חיי בעשורים הבאים. היינו רביעייה. נותרתי עם אחת, את השניים האחרים שיחררתי מחיי. השתחררה המועקה שלא רצתה לצאת. בסוף יצאה והיום אני משוחרר, בעיקר מביקורת

את כישרון הציור שלי ניצלו לקישוט הבסיס. היו מצמידים לי חיילים טריים (אם התמזל מזלי היו בהם חתיכים). שירטטתי להם קווי מיתאר והם מילאו אותו בצבע. ממש כמו בגן ילדים. העיקר לא לצאת מהקווים

בצבא הכרתי את א׳. ההתוודות שלו שהוא הומו הייתה קסומה. חדשה. מרגשת. יום אחרי אמרתי שגם אני חושב שאני ״כזה״. למ׳ לקח הרבה מאוד זמן לצאת מהארון. אני תמיד אומר שצריך לתת לכל אדם את הזמן שלו להיפתח. לכל אחד התפרחת שלו.

דרך א׳ ידעתי שיש דבר כזה מועדונים. קודם לכן לא יצאתי לבלות. גם לא כשהייתי בתיכון. עם חברים בחטיבה שהיתה בשכונה הקרובה אלינו נהגנו ״להסתובב״ בדיזנגוף, ואולי הייתה גם גלידה אמריקאית על הדרך.

לא יצאתי קודם לכן למועדון גם לא כשלמדתי בתיכון הצפונבוני. א׳ מסתבר הכיר את עולם הבנים כבר מגיל 15. לי היה זה עולם חדש. לא היו לי הרבה עולמות מלבד ספרים וכן ציור. גם ״כן״ לא בטוח שהיה לי. אחרי הצבא כן.

בצבא הכרתי את א׳. ההתוודות שלו שהוא הומו הייתה קסומה. חדשה. מרגשת. יום אחרי אמרתי שגם אני חושב שאני ״כזה״

״דיווין״, מועדון ריקודים להומואים, היה אז מקום מפגש יחיד. חיים כהן (הזמר אדם) היה התקליטן. אחרי הצבא הכרתי את ״גן העצמאות״ שהיה ה״מקום״ למצוא בו זיון, ואם התמזל המזל יותר מסקס.

ב״דיווין״ הכרתי את האהבה הראשונה שלי. קראו לו ג׳קי. יעקב טלבי. מעולם קודם לכן לא התרגשתי בבטן כמו עם היפה הזה. היו עוד יפים. תמיד אזכור לו את הרגשות הראשונים שלי.

תמיד ידעתי שאני נמשך לגברים. בנעורי היו התנסויות. מעולם לא שאלתי את עצמי יותר מדי שאלות על הזהות המינית שלי. התמזל מזלי וניחנתי באופי אדיש, שקיבל את החיים כי שהם בלי התפלספויות.

כשהשתחררתי מהצבא עברתי לגור עם א׳ ומ׳ בדירה שכורה ברחוב סירקין פינת מנדלי מוכר ספרים. יריקה מהים והליכה קצרה מבן יהודה וממועדון ״התיאטרון״. שם הכרתי בחור בשם דויד לה שאפל שעצר בתל אביב בדרכו ממצרים. אז צילם עבור הנשיונל גי׳אוגרפיק. ״בילינו״ לילה אחד במלון שלו.

עבדתי במלצרות, הייתי ברמן, מנהל משמרת״. תמיד פיטרו אותי. אהבתי את אורח החיים החדש. עבודה בשעות שמאפשרת לחוות לעתים את היום לרב את הלילה והייתי איש של לילה.

כשהשתחררתי מהצבא עברתי לגור בדירה שכורה ברחוב סירקין פינת מנדלי מוכר ספרים. שם הכרתי בחור בשם דויד לה שאפל שעצר בת"א בדרכו ממצרים. אז צילם לנשיונל ג׳אוגרפיק. ״בילינו״ לילה אחד במלון שלו

לא פעם מצאתי עצמי חוזר (אחרי משמרת בקפה בו עבדתי) עם האופניים מ״גן העצמאות״ אחרי סקס או בלי סקס. היו לילות שהבאתי לדירה השכורה בחורים והיו לילות לבנים של ציור. הרבה לילות לבנים של ציור.

בלי שרציתי או תכננתי, מצאתי עצמי בזוגיות מוזרה עם עולה חדש מאמריקה, צעיר ממני בכמה שנים. הייתי אז בן 23.

אחרי שנפרדנו הוא שב לארצו והתגורר קרוב לבוסטון בעיירה של הומואים מזדקנים. אמנים ומשוררים. פרובינסטאון קראו לה. הוא שלח לי כרטיס טיסה הלוך ושוב. וזו הייתה הנסיעה של אחריי צבא. לבד. פעם ראשונה בארץ זרה. עם אקס ממנו ברחתי אחרי חודשיים הישר לניו-יורק. העיר הגדולה.

הוא שלח לי כרטיס טיסה הלוך ושוב. וזו הייתה הנסיעה של אחריי צבא. לבד. פעם ראשונה בארץ זרה. עם אקס ממנו ברחתי אחרי חודשיים הישר לניו-יורק. העיר הגדולה

אני זוכר את הלילה הראשון. הייתי רשום במועדון הלוהט באותם ימים ״ליים לייט״. רשם אותי מעצב תפאורות שהכרתי בעיירה ההיא. לקחתי איתי את האיש הנחמד שנתן לי לישון בדירתו. הבחור הכי יפה, מוקף בנות, הביט לעברי.

בשירותים מול המראה כבר הבטנו אחד לשני בעיניים. והיו לי עיניים. שלחתי את הנחמד הביתה ומצאתי את עצמי נוסע בארבע לפנות בוקר בסאבווי ל״ברונקס״ עם היפיוף האיטלקי שהדבר הראשון שעשה כשירדנו מהרכבת היה לקנות דלי ענק של קנטאקי פרייד צ׳יקן.

הקשרים שיצרתי בעיירה הציורית חיברו אותי לצלמים והפכתי חבר של הצלם דויד אמסטרונג ז״ל ונאן גולדין, היום צלמת מאוד ידועה בעולם, אז היתה מורה באוניברסיטת ניו יורק. היא היתה המורה הרוחנית של דויד. שניהם צילמו אותי הרבה. אני מופיע במספר ספרי צילום, מיצגי צילום ב״מומה״ בניו יורק, אפילו רכשו פורטרט שלי בגלריה בלונדון. הייתי מוזה. מוזה יפה.

אפי אליסי (צילום: דיויד ארמסטרונג)
אפי אליסי (צילום: דיויד ארמסטרונג)

כשהזכרתי את השם דויד לה שאפל שהכרתי בלילה תל אביבי, דחקו בי כולם לחדש את הקשר עימו וכך עשיתי. לה שאפל, מגדולי הצלמים של דורנו, ניהלנו רומן קצר. אפילו עבדתי איתו. זה נמוג כמו שזה בא. הייתי קישוט לא יותר.

הצלם דויד אמסטרונג ז״ל והצלמת נאן גולדין צילמו אותי הרבה. אני מופיע בכמה ספרי צילום, מיצגי צילום ב״מומה״ בניו יורק, אפילו רכשו פורטרט שלי בגלריה בלונדון. הייתי מוזה. מוזה יפה

איזה כיף שמגדת עתידות צועניה וקשישה שישבה בחלון ראוווה בוילג׳ של מנהטן, אמרה לי לחזור לישראל, שם מחכה לי אהבה גדולה. היא צדקה. יריב ואני בזוגיות בריאה כבר כמעט 27 שנים. אנחנו מגדלים את רואי (20) ואת יאן (מכשפה בת 13). בסוף בסוף אין כמו הבית. אין כמו משפחה. למזלי היא טובה. לא לכולם יש המזל הזה ועדיין, תעשו הכל כדי להיות מאושרים. חגים שמחים.

אפי אליסי, בן 53, בזוגיות עם יריב מזה 26 שנים, מגדל את רואי בן ה-20 ואת יאן בת ה-13. מייסד ועורך אחראי של מגזין אופנה Fashion Israel, מרצה על בריאות הנפש מטעם ״אנוש״, ״נגישות ישראל״ ובאופן פרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,037 מילים

תגובות אחרונות

תקווה חדשה-ישנה למאבק במלריה: קוטל חרקים מימי הנאצים

חוקרים אמריקאים גילו מחדש קוטל חרקים יעיל במיוחד, שהיה בשימוש הנאצים ונעלם לאחר מלחמת העולם השנייה ● למרות יעילותו, השימוש בדי-אף-די-טי הופסק מסיבות פוליטיות - והעולם אימץ את הדי-די-טי ● לפי ארגון הבריאות העולמי, בכל שתי דקות מת בעולם ילד ממלריה

עוד 621 מילים

הכנסייה האתיופית בירושלים נסגרה למתפללים

פרסום ראשון הכנסייה המפורסמת בירושלים נסגרה למבקרים ומתפללים, לאחר שאירעו בה עימותים אלימים בהם עורבו מאבטחים ושוטרים ● ברקע למאבק על המוסד הוותיק עומד הקרע האתני-דתי המחריף באתיופיה, שראש ממשלתה זכה לאחרונה בפרס נובל לשלום

עוד 764 מילים

ככה עובדת אלימות משטרתית

בכל מקום שהיס"מ מופיע בו – תדע שמישהו הולך לספוג אלימות. מי? פשוט מאד: מי שבצד הלא-נכון. איך יודעים איפה הצד הלא-נכון? הצד שעומדים בו מפקדי המשטרה הבכירים באירוע.

במוצאי-שבת האחרונה עמדו מפקד מחוז מרכז של המשטרה, עמי אשד; מפקד משטרת פתח-תקווה, ברק מרדכי, וסגנו, שי גז; והתובע במשטרת פתח-תקווה, גרגורי פוקס  – בצדה המערבי של כיכר גורן בפתח-תקווה. הצד בו מתנהלת כבר שלוש שנים בקביעות המחאה נגד השחיתות השלטונית והרס הדמוקרטיה. מנגד, ביציע המזרחי, היתה ההפגנה בהזמנת הליכוד, למען ראש-הממשלה, בהשתתפות ראש מערך ההסברה בליכוד ואחרים.

ככה זה נראה בפועל: אדם מעוכב בידי המשטרה. איש יס"מ אוחז בו. הוא אזוק. הוא לא מנסה להשתחרר. הוא לא מביע התנגדות. הוא לא מוציא מילה. מגיע איש יס"מ מימינו ומאגרף לו את הפרצוף, כמו שרואים בסרטים

ככה זה נראה בפועל: אדם מעוכב בידי המשטרה. איש יס"מ אוחז בו. הוא אזוק. הוא לא מנסה להשתחרר. הוא לא מביע התנגדות. הוא לא מוציא מילה. מגיע איש יס"מ מימינו ומאגרף לו את הפרצוף, כמו שרואים בסרטים.

אדם אחר, איש שקט ומהוגן, מוחזק בידי שוטרים כשהוא שכוב על הכביש ופניו לאספלט. הוא לא מנסה להתנגד, הוא לא הפעיל אלימות. הוא מנוטרל. עוברות כמה שניות. ראשו מוטח באספלט. השניים נוטרלו מלכתחילה, כי נשאו שלט ענק "CRIME MINISTER". המשטרה קבעה שאסור להניף את השלט, רק לפרוש אותו על הכביש.

קרוב לחודשיים אני עם דלקת חריפה בשריר הכתף. שוטר הגיע מאחורי הגב שלי בהפגנה שקיימנו בבת-ים מול רדיו בלה-בלה-רגב מארח את שרה נתניהו, העבריינית המורשעת, עיקם אותה מאחורי הגב שלי (נוהל משטרתי ידוע). בכח, בסיבוב. לא הפעלתי אלימות על איש, לא החלפתי דברים קשים עם אף-אחד. למעשה, להיפך: איש ליכוד, ממארגני האירוע בבת-ים, ואני, דיברנו בינינו. בכבוד וברוח טובה. הבהרנו שמה שלא יהיה – אלימות משני צדדי הנוכחים (ליכוד ואנחנו) לא תהיה.

לא הפעלתי אלימות על איש, לא החלפתי דברים קשים עם אף-אחד. למעשה, להיפך: איש ליכוד, ממארגני האירוע בבת-ים, ואני, דיברנו בינינו. בכבוד וברוח טובה

הנסיון העשיר שיש לי עם המושג "משטרת ישראל: אבטחת שלום הציבור" לימד אותי שעל המשטרה אסור לסמוך. אז אני מסתובב באירועים מסוימים עם אמצעי הגנה עצמית. כדי לא להבהיל את איש הליכוד או ליצור תחושת איום כלפיו, החזקתי אותו מאחורי הגב. זה לא היה דיאלוג ראשון שלנו באירוע. השוטרים שחצצו בין שתי הקבוצות ראו את זה. יש היגיון ששוטר יבקש לדעת מה פתאום בנאדם מחזיק אמצעי הגנה עצמית באירוע עם פוטנציאל רגיש. אבל ההיגיון אומר שהגיוני שאזרח יחזיק ברשותו אמצעי כזה באירוע כזה. אפשר לברר, אפשר לבקש. לא חייבים לקרוע שריר בכתף.

באירועים מהסוג הזה, המשטרה חוצצת בין קבוצות המפגינים. הגיוני. איש ליכוד חצה את קו השוטרים והגיע אלינו. "אם לא תסתלקו תוך דקה…", הוא לחש באוזנו של חברי להפגנה, ישי הדס, שבאותו רגע היה עם מיקרופון הגברה ביד. "אם לא נסתלק תוך דקה, יקרה מה? ספר לנו", חזר אחריו הדס למיקרופון.

ההיגיון אומר שאחד כזה צריך להרחיק מיידית מהזירה. אולי אפילו לעכב אותו. ודאי לא להתיר לו להסתובב אחר-כך שוב ושוב בשטח ההפגנה שלנו. אז ההיגיון אומר, אז מה. ההיגיון הרי חייב להיעצר איפה שהוא. והוא לעולם נעצר איפה שאזרחים שומרי חוק מאוימים בו.

יש היגיון ששוטר יבקש לדעת למה בנאדם מחזיק אמצעי הגנה עצמית באירוע עם פוטנציאל רגיש. אבל הגיוני שאזרח יחזיק ברשותו אמצעי כזה באירוע כזה. אפשר לברר, אפשר לבקש. לא חייבים לקרוע שריר בכתף

בכלי-נשק אוטומטי שלופים, אחד עם אצבע על ההדק, עמדו השוטרים ואנשי היס"מ שחצצו בין הצדדים באירוע בבת-ים. עם הפנים אלינו, עם הגב לאנשי הימין.

סוף יולי האחרון. הפגנת מחאה קבועה ביום שישי שעה שהיועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עושה דרכו לבית-הכנסת. מפגין מוכנס בידי שוטר לניידת וממנה לתחנה.

הוא סירב להזדהות בפני השוטר, כיוון שלא התקיימה עילה בדבר חשד סביר לביצוע עבירה, כמתחייב בחוק. מאחר והמפגין שידר לייב לפייסבוק תוך כדי הליכה ברחוב, אפשר להיווכח שהסירוב להזדהות מוצדק.

מפגין אחר שהגיע למקום ותיעד במצלמת הטלפון את השתלשלות האירוע, מעוכב גם הוא. מופעל עליו כח רב, כדי אלימות, בידי מספר שוטרים, הוא מוכנס לניידת. הוא מתנדב במשטרה, למרבה האירוניה. הוא נושא אקדח. אבל כשאין שיקול דעת או היגיון – זו עילה לאלימות חסרת פרופורציה ומעצר מיותר. מה זו אלימות חסרת פרופורציה? זעזוע מוח, כאבים עזים, בחילות וסחרחורות, יום בבית-חולים.

מפגין אחר מעוכב, ומופעל עליו כח רב, כדי אלימות, בידי מספר שוטרים. הוא מתנדב במשטרה, למרבה האירוניה. מה זו אלימות חסרת פרופורציה? זעזוע מוח, כאבים עזים, בחילות וסחרחורות, יום בבית-חולים

הלאה. שבע שנים אחורה. קיץ 2012. מוצאי-שבת, שעת לילה מאוחרת. צומת עזריאלי חסום במסגרת הפגנה נגד השחיתות ויוקר המחייה. הצומת חסום כמה שעות במסגרת נוהל לא-כתוב שנוצר בין המשטרה למוחים: מאפשרים לשחרר קצת לחץ באמצעות חסימת צומת.

עמדנו כחמישה אנשים בלב הצומת. לידינו שוטר. אווירה רגועה, אין עימותים. השוטר מדבר עם אחד מהחמישה. אחרי רגע הוא שולף תרסיס גז ומתיז על כולנו. סתם ככה. בנונשלנטיות. כאילו מדובר בעניין טבעי.

שישי. 16 אוגוסט, לפני כחודשיים. שעת לילה מאוחרת. שישה אנשים מוחזקים בכלוב העצורים במשטרת פתח-תקווה, נעולים מאחורי סורג ובריח. הרקע: עיכוב אחד מפעילי המחאה נגד השחיתות והרס הדמוקרטיה, והובלתו למעצר בתחנה.

הפעיל לא עבר על החוק. גם לא על הוראות מפקד מחוז מרכז, אשד. דווקא הוראות מפקד המחוז הן אלה שבמובהק מנוגדות לחוק ולפסיקת בג"צ. הפעיל הלך ברחוב. הוא "נשלף" ממנו למעצר כי ככה בא לה, למשטרה.

אחריו מעוכבת ונלקחת פעילה אחרת. בעקבות מעצר השניים, כבר הגיעו עשרות פעילים למחות מחוץ לתחנת משטרת פתח-תקווה. אז כבר עלה מניין המעוכבים והעצורים לעשרים. אנשים הוטחו לכביש, אחרים הורמו ממנו כאילו הם סחבות. הפעיל שעוכב? הוא אני. זאת לא עדות שמיעה; אני יודע מה היה שם.

עמדנו כחמישה אנשים בלב הצומת. לידינו שוטר. אווירה רגועה, אין עימותים. השוטר מדבר עם אחד מהחמישה. אחרי רגע הוא שולף תרסיס גז ומתיז על כולנו. סתם ככה. בנונשלנטיות. כאילו מדובר בעניין טבעי

ניגש שוטר לכלוב, מצביע על אחד העצורים ובקול רם ומאיים אומר לו:

"אתה צילמת אותי. אתה העלית לפייסבוק את התמונה. אתה עוד תשלם על זה. אתה עוד תראה מה יקרה לך".

אני נצמד לסורג ואומר לשוטר, "מה אתה עושה?! אתה מאיים על עצור ועוד לפני חקירה. אתה לא יכול לעשות את זה!"

"סתום ת'פה, מי דיבר אליך?!", הוא עונה. עצור נוסף, יוסף זרניק, מצטרף לוויכוח. הוא אומר לשוטר, "מה זה צריך להיות? זה איום על עצור!"

"בוא אתה לחיפוש", אומר מייד השוטר לזרניק.

הוא פותח את התא ומוציא אותו משם לחיפוש. לא חודרני, לשם ההבהרה. אגב, כל העצורים, איש בתורו, נלקחו לחיפוש. מגיעים שני שוטרים, האדיב והקשוח, שמים על הידיים כפפות לייטקס, מתייצבים מחוץ לכלוב. המסר מהכפפות ברור לעצורים. הם לא יודעים בשלב זה שהחיפוש לא יהיה חודרני.

החיפוש נעשה בתא שירותי נכים. שואלים את השוטרים למה בשירותים. השוטר האדיב אומר שזה כדי לשמור על הפרטיות שלהם. "לא", ענינו בחיוך, כל אחד בתורו, "זה בגלל שזה החדר היחיד בלי מצלמות"

אחד-אחד מוציאים אותנו משם. החיפוש נעשה בתא שירותי נכים. זרניק ואני, כל אחד בתורו (ייתכן וגם אחרים), שואלים את השוטרים למה בשירותים. השוטר האדיב אומר שזה כדי לשמור על הפרטיות שלהם. "לא", ענינו בחיוך, כל אחד בתורו, "זה בגלל שזה החדר היחיד בלי מצלמות".

יוני 2017. עוד הפגנה בכיכר גורן יוצאת לדרך. הצעדה מתקדמת במעלה אחד הרחובות. המשטרה כבר נערכה מראש: היא הביאה איתה אוטובוס לאסוף משם עצורים. מי אמר שיהיו עצורים? מי אמר שבכמות שתצריך אוטובוס(!)? אבל הביאו. ואוטובוס שמגיע ריק במערכה הראשונה להפגנה, יעזוב מלא במערכה האחרונה. כי צריך למלא מכסות.

המשטרה כבר נערכה מראש: הביאה איתה אוטובוס לאסוף משם עצורים. מי אמר שיהיו עצורים? מי אמר שבכמות שתצריך אוטובוס(!)? אבל הביאו. ואוטובוס שמגיע ריק במערכה הראשונה להפגנה, יעזוב מלא במערכה האחרונה

סגן-מפקד משטרת פתח-תקווה אז, סהר שיין, ניגש לאחד המפגינים בצעדה, חוסם אותו ושואל:

"תגיד, אתה אמרת לי קודם 'עוד פעם אחת אתה קורא לי זרניק ואני נותן לך…'?" אני לא זוכר בוודאות מה הקצין אמר שההוא איים שייתן לו, אבל לצורך העניין נניח שמדובר ב"סטירה". כלומר, קצין המשטרה פנה למפגין בשם של מישהו אחר והמפגין ענה לו שלא יקרא לו ככה. הגיוני.

עונה המוחה: "כן, אני אמרתי. אני באמת לא זרניק".

עונה השוטר: "אז למה אמרת את זה? בשביל מה הפרובוקציה?"

מתנהלים חילופי דברים קצרים ביניהם שבשפת הכדורסל קוראים לזה, השוטר נעמד לסחוט "עבירת תוקף" (אני אוציא ממך עבירה בזמן שאני שומר עליך), ניגש מפגין אחר ושואל את שיין:

"רגע, הוא (קרי מי ש"נחשד" כזרניק) מעוכב או עצור?"

"לא", עונה השוטר.

"אה", אומר המפגין שאיננו זרניק, "אז אני יכול ללכת", והולך.

אומר השוטר למפגין שהתערב והכניס היגיון לשיגעון: "הוא לא, אבל עכשיו, אתה מעוכב",

ומפקיד אותו בידי שוטרים שהפקידו אותו באוטובוס העצורים. מספר דו-ספרתי של מפגינים עזב את אזור כיכר גורן באותו ערב באוטובוס שהביאה המשטרה.

כל הסיפורים כאן, לא יותר מדוגמיות, מייצגות אמנם, אבל דוגמיות ספורות, הם המחשות להתנהלות המשטרה והיס"מ, מי הפרובוקטור האמיתי, ועל מי (ליתר דיוק, על מה) באמת מגנה המשטרה בישראל.

כל הסיפורים כאן, לא יותר מדוגמיות ספורות, הם המחשות להתנהלות המשטרה והיס"מ, מי הפרובוקטור האמיתי, ועל מי (ליתר דיוק, על מה) באמת מגנה המשטרה בישראל

אף לא אחד מהם הוא במסגרת "התנגשויות אלימות" עם משטרה. "התנגשויות אלימות" עם משטרה הן עניין נפרד. הכלל "כשלוקחים סיכון, עלולים לחטוף", שרלוונטי ל"התנגשויות אלימות" עם המשטרה, לא מתקיים כאן.

לילה במעצר, שחרור בערבות, הליכים משפטיים, העמסה על אוטובוסים כמו גרעינים במשקל. בימוי הגבלות שלא מתיישרות עם החוק (אסור להניף שלט; אבל לפרוש מותר! אותו שלט, אגב, הונף ללא הפרעה בפתח-תקווה ובערים רבות אחרות בארץ עד אותו יום). זו אלימות. אלימות חמורה. היא כזו כיוון שהיא שוללת בהינד עפעף עצמאות מאזרחים שלא עברו על חוק, שהופכת את החופש שלהם לבן-ערובה. הטחת ראש באספלט, אגרוף לפרצוף, זעזוע מוח, עיקום יד. זה כבר נגזרת. מובן מאליו, דבר של מה בכך.

לילה במעצר, שחרור בערבות, הליכים משפטיים, העמסה על אוטובוסים כגרעינים במשקל – זו אלימות, השוללת חופש מאזרחים שומרי חוק. הטחת ראש באספלט, אגרוף לפרצוף, זעזוע מוח, עיקום יד – זה כבר נגזרת

משטרה פועלת על-פי חוק. למשטרה יש מרחב מסוים שנקרא "שיקול דעת". שיקול דעת מופעל לעולם לטובת האזרח. הוא מתקיים במקרים שבהם אזרח עשה מעשה שלא עולה בקנה אחד עם החוק, אבל הנסיבות (אי-ידיעה, "חוסר דרמה", פעם ראשונה, וכדומה) מצדיקות את הפעלתו. אחרת זה לא היה "שיקול דעת", אלא היצמדות להוראות החוק.

גם בתי-משפט מפעילים שיקול דעת. למעשה, כל גוף ציבורי או ממשלתי בעל סמכויות ענישה ואכיפה פועל ככה. בישראל, המשטרה פועלת שלא על-פי חוק ואת שיקול הדעת מפעילים לרעת האזרח. היגיון הפוך.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הכי גרוע , הכל אמת פה משטרת ישראל מליציית מנדלבליט , עובדת קשה מאוד כדי לכתוב ספר חוקים חדש. למזלי , אני אשכנזי , טיפה מגודל , יודע לדבר , חייכן , והכי חשוב , תמיד הידיים שלי מונפו... המשך קריאה

הכי גרוע , הכל אמת פה
משטרת ישראל מליציית מנדלבליט , עובדת קשה מאוד כדי לכתוב ספר חוקים חדש.
למזלי , אני אשכנזי , טיפה מגודל , יודע לדבר , חייכן , והכי חשוב , תמיד הידיים שלי מונפות בגובה 2,40 , הרבה מעל כולם , שהמצלמות יראו שאני לא "מתעמת" עם השוטרים .
אין הפגנה שאני לא מקבל לפחות 4 איומי מעצר עיכוב לתחנה ושאר ירקות .
אני מחייך , מושיט ידיים לאזיקים , אבל הם יודעים שזכותי לשוטט שם , זה נכתב בפסק דין בהחלטת שופטת שראתה את האיוולת המשטרתית .
אני לא רואה את האור שבקצה המנהרה .
בעתיד יאלצו לעשות המון סמינרים כדי ללמד את פיקוד המשטרה לכבד את האזרחים , לתת להם את הכבוד , כי המשכורת של השוטרים מגיעה מהכיס שלנו

במדינה דמוקרטית מתוקנת השלטון מגן על האזרח והמשטרה מגנה על האזרח. רק במדינות דיקטטוריות ובמדינת ישראל השלטון מתעמר באזרח והמשטרה מגנה על השלטון. מדינת ישראל היא מזמן כבר לא דמוקרטיה. כא... המשך קריאה

במדינה דמוקרטית מתוקנת השלטון מגן על האזרח והמשטרה מגנה על האזרח.
רק במדינות דיקטטוריות ובמדינת ישראל השלטון מתעמר באזרח והמשטרה מגנה על השלטון. מדינת ישראל היא מזמן כבר לא דמוקרטיה. כאשר אזרח הגון פוחד משוטר, משהו רע וגרוע קיים הן בשלטון והן במשטרה. ולא אמרנו כלום על רמת השוטרים והמפקדים והיסמניקים שמגוייסים למשטרה.

עוד 1,584 מילים ו-4 תגובות
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקהילה היהודית הקטנה של האלה, גרמניה, מורכבת ברובה מיוצאי בריה"מ לשעבר ● אחרי ניסיון הפיגוע בבית הכנסת שלהם ביום כיפור, שבמהלכו נורו למוות שני אנשים שאינם נמנים עם חברי הקהילה, הפך המקום לאתר עלייה לרגל ● יעקב שוורץ השתתף בתפילות הראשונות בבית הכנסת שהיה היעד למתקפה

עוד 1,163 מילים

מיהו יהודי? גרסת המעבדה

חשיפה הרבנות הראשית מבצעת בדיקות דנ"א שנויות במחלוקת, בחיפוש אחר דם יהודי כאישור ליהדותו של אדם ● השיטה החלה במוסקבה כיוזמה פרטית שנועדה להוכיח את יהדותם של יוצאי ברית המועצות לשעבר ● כעת, תומכיה של השיטה מתמודדים עם תביעה בבג"ץ ועם ביקורת חריפה

עוד 4,918 מילים

דרוש מנהיג ספר חדש משווה את נתניהו לקודמיו - וזה לא מחמיא לו

האם ישראל תוכל לחזור לעידן המנהיגים ההרואיים? ● בספר חדש, נזכרים דניס רוס ודייויד מקובסקי ברגעים איקונים של קבלת החלטות בישראל, ושואלים אם יש לישראלים את מה שצריך בשביל להיפרד מהפלסטינים

עוד 2,218 מילים

טיול לחג מסע בעקבות ליידי טונשוק והמלכה רוקסלנה

הטיול הקצר בעקבות חגיגות נבי מוסא יוצא מרחוב הדגל הזעיר ברובע המוסלמי ● בדרך אפשר לפגוש את עקבותיהם של נביאים, ממלכים, מצביאים ופילגשים ● טיול לירושלים - חלק חמישי

עוד 749 מילים

רגע לפני החגים, כניסת התיירים לישראל זינקה לגבהים חדשים ● בממשלה מתמוגגים, אבל אם התיירים ימשיכו לנהור לכאן בלי היערכות חדשה, תל אביב וירושלים ייפרדו מעוד דירות לטובת airbnb, נתב"ג יקרוס תחת העומס והפריפריה לא תיהנה מהשגשוג ● בתעשייה מזהירים: "ישראל יכולה למשוך 10 מיליון תיירים בשנה, אבל צריך לשאול אם זה טוב ומשרת את כולם"

עוד 1,740 מילים

נתניהו העביר לפוטין בקשה רשמית לחנינה לנעמה יששכר

יו"ר ישראל ביתנו: "היחיד שחתם על הסכמים עם הערבים זה נתניהו, אנחנו עדיין מחכים לתשובה מצוות המו"מ של הליכוד, יש לנו סבלנות" ● לפיד: על ישראל לסייע לכורדים "בכל דרך" ● מטה המאבק למען שחרור נעמה יששכר יקיים הפגנה מול שגרירות רוסיה בישראל ● שר החינוך פרץ: אין מקום לשוברים שתיקה ולמחסום ווטש בבתי הספר

עוד 24 עדכונים

מחקר ענק טוען: הקהילה היהודית בארה"ב היא עדיין הגדולה בעולם​

בניגוד לשמועות, הקהילה היהודית בארה"ב חיה, בועטת - ואפילו מתרחבת ● על פי מחקר רחב היקף, יהדות ארה״ב גדלה בשבע השנים האחרונות ב-10% ומספר היהודים שם מוערך ב-7.5 מיליון, לעומת 6.74 מיליון בישראל ● ניו יורק היא עדיין המרכז היהודי הגדול ביותר בעולם

האוכלוסייה היהודית בארצות הברית גדלה ב-10% ב-7 השנים האחרונות והיא הגדולה בעולם, כך עולה מפרויקט מחקר שאסף מידע מ-150 סקרים נפרדים.

המחקר, שערך המכון למחקרים חברתיים על שם סטיינהרדט באוניברסיטת ברנדייס, בחן את האוכלוסייה היהודית ב-48 מדינות ארה"ב (הוואי ואלסקה לא נכללו בסקר) וכלל השוואות למחקרים דומים שערך המכון ב-2012 וב-2015.

הנתונים מראים כי ארצות הברית היא כיום המדינה בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בעולם, ובה כ-7.5 מיליון יהודים. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כעת 6.74 מיליון יהודים.

"הציניות בנוגע ליהדות ארה"ב והסברה שאנחנו אוכלוסייה שהולכת ומתכווצת, שאנו אוכלוסייה שהולכת ונעלמת, אינה נכונה", אומר לאונרד סאקס, מנהל מרכז סטיינהרדט. "הנבואה של יהדות ההולכת ונעלמת עדיין לא התגשמה".

המחקר אינו קובע מספר מוחלט לגבי מספרם של היהודים בארצות הברית, זאת מכיוון שבניגוד לישראל, מרשם האוכלוסייה אינו כולל שאלות לגבי השתייכותם הדתית של האזרחים ולכן הנתונים מתבססים על סקרים והערכות.

לפי המחקר האחרון, מספר היהודים בארה"ב עשוי לנוע בין 7.1 מיליון ל-7.8 מיליון. יהודים מהווים כ-2% מהאוכלוסייה בארה"ב. ההגדרה בה השתמשו החוקרים לשאלת מיהו יהודי היא גמישה יותר מכפי שמקובל בישראל.

כ-4.4 מיליון מבוגרים בארה"ב מגדירים את עצמם כיהודים. בנוסף יש כ-1.5 מיליון מבוגרים נוספים "הרואים עצמם כבעלי רקע יהודי, או יהודים על פי קריטריונים אחרים". כמו כן, ישנם 1.6 מיליון ילדים שגדלים כיהודים בארה"ב.

מיהם האמריקנים הרואים עצמם בעלי רקע יהודי אך לא מזדהים עם דת משה?

"יותר מקובל כיום לומר, אם אינך יהודי דתי, שאתה יהודי חסר דת", אומר סאקס. "יותר אנשים, במיוחד צעירים שאינם שומרי מצוות, הינם חסרי דת, אבל אין זה אומר שהם אינם מעורבים או שהם אינם הופכים למעורבים יותר בתור מבוגרים".

הבדל מרכזי נוסף שעולה מהמחקר בין הקהילות היהודיות בישראל ובארה"ב נוגע לפוליטיקה. בעוד בישראל רוב הציבור היהודי נוטה לימין ולשמרנות, הרי שבארה"ב, לפי המחקר, היהודים היו ונותרו מבצר של ליברליזם פוליטי.

המחקר מצא ש-51% מיהודי ארה"ב מזדהים כדמוקרטים (לעומת 34% מכלל האמריקאים). רק 17% מהם מזדהים עם הרפובליקנים. יש יותר מפי שניים יהודים ליברלים (42%) לעומת יהודים שמרנים (20%). כל הנתונים מעידים כי הקהילה היהודית שם נוטה שמאלה באופן מובהק ביחס לכלל האוכלוסייה האמריקנית.

נתונים אחרים שנבדקו במחקר חיזקו את ההנחה שיהודי ארצות הברית נותרו כשהיו תמיד: ליברלים, משכילים ולבנים.

בנוסף, המספרים מראים כי הקהילה היהודית האמריקנית מוסיפה להיות מבוגרת יותר מהאוכלוסייה הכללית. 26% מיהודי ארצות הברית הם בני 65 ומעלה, בהשוואה ל-20% בלבד בקרב כלל הציבור. שיעור היהודים המבוגרים הגבוה ביותר נמצא, באופן לא מפתיע, בפלורידה, שם שליש מהיהודים הם מעל גיל 65.

בהסתכלות על הפיזור הגאוגרפי של היהודים בארצות הברית, נמצא כי ניו יורק היא עדיין המרכז היהודי הגדול בארצות הברית, ובעולם כולו.

באזור המטרופולין של ניו יורק, הכולל את העיר והפרברים סביבה ובניו ג'רזי, חיים כ-1.8 מיליון יהודים. בתוך העיר ניו יורק, היהודים מתרכזים בברוקלין ובמנהטן, שבהם נמצאים 678,000 יהודים המהווים 16% מהאוכלוסייה.

המדינה בעלת מספר היהודים הקטן ביותר בארצות הברית היא וויאומינג, שם מתגוררים לפי המחקר רק 2,200 יהודים.

עוד 445 מילים

בלי סודות "בגיל 18 גיליתי שאבי הביולוגי הוא אפרו-אמריקאי"

לייסי שוורץ דלגאדו תמיד נראתה שונה, ובבית הכנסת שאלו אותה אם היא ממוצא אתיופי ● אבל רק בגיל 18 גילתה שאמה ניהלה רומן עם גבר אפרו-אמריקאי ● היום היא מסתובבת בארה"ב עם הסרט התיעודי שעשתה על סיפור חייה ● ובחתונה שלה השמיעו מוזיקת סול והורה

עוד 641 מילים

טיול לחג שווה לגלות את המקומות המונגשים בעיר העתיקה

מתגלגלים בעיר הקודש: אתרים בעיר העתיקה נגישים כעת למטיילים בכיסא גלגלים ● לאחר פרויקט שיפוץ בן 9 שנים, מטיילים עם מוגבלות יכולים להגיע לרוב האטרקציות המפורסמות של הבירה, ועשויים למצוא הפתעות נוספות בדרך ● טיול לחג בירושלים - חלק רביעי

עוד 824 מילים

מסעות טיפוליים בחו"ל הפכו ללהיט בקרב חיילים משוחררים שחוו טראומה בעת שירותם הצבאי ● בליווי מקצועי, יוצאים עשרות משלחות בשנה לטיול מגבש ● "כדי למצוא ריפוי, הם צריכים לחבור לעוד אנשים שראו את מראות הקרב לשבוע ברומניה, רק כדי שהם יוכלו להיות האחד עם השני ולא יחושו שמסתכלים עליהם כתמהוניים" ● טיול אחרי צבא מסוג אחר

עוד 2,883 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה