ההנהגה הישראלית התרגשה לשמוע את הודעת פורום G20 בשבת האחרונה, לפיה הודו, ערב הסעודית, ארה"ב, האיחוד האירופי וגורמים נוספים מתכונים להקים מסדרון רכבות וספנות שאפתני, שיקשר את תת היבשת עם המזרח התיכון ואירופה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לברך, ותיאר את הפרויקט כלא פחות מ"שיתוף הפעולה הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו". באופן לא מפתיע, הוא צייר את ישראל כמרכז המערכת השאפתנית: "המדינה שלנו, מדינת ישראל, תהווה צומת מרכזי במסדרון הכלכלי הזה. מסילות הרכבת שלנו ונמלי הים שלנו יפתחו שער חדש מהודו, דרך המזרח התיכון ועד לאירופה – וגם בחזרה".

היועץ לביטחון לאומי של נתניהו צחי הנגבי כינה את התוכנית כ"ההוכחה המשמעותית ביותר" לכך שנרמול היחסים עם ערב הסעודית התקדם משלב ה"ירייה באפלה" להזדמנות מציאותית עם "מטרות תכליתיות".

אולם, היוזמה – שתתחרה ב"תוכנית החגורה והדרך" הסינית, אם בכלל תצא לפועל – קשורה הרבה פחות לנורמליזציה – או לישראל – מכפי שירושלים מציגה. "אני חושב שזה דבר משמעותי, אבל לא מהסיבות שהישראלים עשויים לחשוב", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באנדרטת הזיכרון של מהטמה גנדי בניו דלהי, 9 בספטמבר 2023 (צילום: AP Photo/Kenny Holston)

מומחים אזוריים מדגישים כי המיזם הוא תוצאה ישירה של היריבות הגוברת בין ארה"ב לסין. "זה חלק מהמאמצים של הנשיא ביידן להביא את ההודים למחנה של ארה"ב"

החלפת מסלולים

מומחים אזוריים מדגישים כי המיזם הוא תוצאה ישירה של היריבות הגוברת בין ארה"ב לסין. "זה חלק מהמאמצים של הנשיא ביידן להביא את ההודים למחנה של ארה"ב", מסביר פרופסור אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

גוז'נסקי אומר שצריך להבין את המיזם כסימן לשאיפותיה של וושינגטון באזור, לאחר שנראה שזו העבירה חלק מהשפעתה במזרח התיכון לסין. "התמונה הגדולה יותר היא שארה"ב מאותתת שהיא חוזרת לאוקיינוס ההודי ולמזרח התיכון, או שהיא מעולם לא עזבה", הוא מסביר.

"זה מול סין. זה המשחק. אני חושב שקרה משהו במרץ, כשהסינים נתנו חסות להסכם בין ערב הסעודית לאיראן". באותו חודש ריאד וטהרן הפתיעו את וושינגטון כשהודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן בבירת סין – ניצחון דיפלומטי גדול לבייג'ין.

"זו הייתה קריאת השכמה עבור הבית הלבן", טוען גוז'נסקי. "מאז אתה רואה ניסיונות להסיר את האבק מעל כל מיני יוזמות ותוכניות סביב נורמליזציה עם ישראל וכל מיני דברים עם איראן, עם סעודיה". אבל הרשת המוצעת אינה רק משרתת את האינטרסים של ארה"ב אלא עונה גם על דאגה דוחקת של הודו.

נשיא סין שי ג'ינפינג מרים כוס יין במשתה קבלת הפנים של פורום החגורה והדרך באולם הגדול של העם בבייג'ין, 26 באפריל 2019 (צילום: Nicolas Asfouri/Pool Photo via AP)

"הקישוריות החדשה הזאת מהווה שינוי פרדיגמה אסטרטגי בעל השלכות גיאופוליטיות אדירות שיוכלו לעצב מחדש את תפקידה [של הודו] בסדר הכלכלי האירו־אסייתי"

אחד האתגרים הגדולים ביותר של הודו מגיע משכנתה סין, שמשקיעה סכומי עתק בשורה של דרכים, מסילות ונמלים ברחבי העולם כחלק מ"יוזמת החגורה והדרך" שלה, שנועדה להעניק לבייג'ין שליטה רבה יותר בסחר הזורם דרך אפריקה, המזרח התיכון, מרכז אסיה ואירופה.

ניו דלהי, שרואה את תוכנית דרך המשי המודרנית של סין כמכשול לצמיחתה ולסחר הבינלאומי שלה, ניסתה להימנע מכיתור ויצרה מסדרון משלה המקשר בין מומבאי למוסקבה דרך מרכז אסיה ואיראן. אולם, המיזם – שנודע כמסדרון הצפוני־דרומי – כשל מלהתממש.

עם החתימה על "הסכמי אברהם" ב־2020, נקרתה בפני הודו הזדמנות חדשה לאתגר את תוכניות הסחר האזורי והבינלאומי של סין. רשת הרכבות המוצעת בין ישראל לאיחוד האמירויות תאפשר להודו לשלוח סחורות לאיחוד האמירויות דרך הים – ומשם ברכבת שתחצה את סעודיה וירדן אל תוך ישראל דרך מעבר נהר הירדן – ועד לנמל חיפה.

משם הסחורות יישלחו לנמל פיראוס ביוון, אחד הגדולים באירופה, דבר שיעניק להודו גישה לכל היבשת. ד"ר אושרית בירוודקר, מומחית להודו מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, אומרת כי המסדרון הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהמיתוג הלאומי החדש שנרנדרה מודי שואף אליו, אשר נועד בחלקו להראות שהודו יכולה להתחרות בייצור הסיני.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מעביר פתק לשר החוץ אנתוני בלינקן בבית הלבן, 12 במרץ, 2021 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

תוכניות לחיבור מסילתי אזורי, רעיון שמקורו בתקופה העות'מאנית, נבחנות כבר שנים, ואין שום ערובה לכך שהרצון הפוליטי ומימון המיזם אכן יתממשו

"הנתיב המערבי של המסדרון יקצר את זמן ההגעה של הסחורות לאירופה ואפילו יוריד את המחירים שלהן", מסבירה בירוודקר. הנתיב יעשה שימוש במתחם הנמל העצום במונדרה שלחוף הים הערבי, שאותו היא מתארת כאחד המתקדמים בעולם.

"הקישוריות החדשה הזאת מהווה שינוי פרדיגמה אסטרטגי בעל השלכות גיאופוליטיות אדירות שיוכלו לעצב מחדש את תפקידה [של הודו] בסדר הכלכלי האירו־אסייתי", אומר ד"ר מיכאל תנחום מאוניברסיטת נווארה בספרד, שחוקר רשתות קישוריות אסטרטגיות בין אסיה, אירופה ואפריקה.

לדברי תנחום, הסחורות יוכלו להגיע ממומבאי לאירופה בתוך 10 ימים – מהר יותר ב־40% מהנתיב העובר בתעלת סואץ.

חוליות חיבור חסרות

ב־2021 משרד התחבורה הודיע כי הוא נתן אור ירוק להארכת קו המסילה המחבר בין חיפה לבית שאן בכמה קילומטרים עד לגבול הירדני, היכן שייבנה גם מחסן סחורות חדש. אולם, החיבור הזה עדיין לא בוצע, ועוד נותר לבנות 300 קילומטרים של מסילה בירדן ובסעודיה.

מבט מהר הכרמל על נמל חיפה והים התיכון, ינואר 2021 (צילום: Svarshik via iStock by Getty Images)

"אני לא בטוח מי יממן את זה, מי ייתן את הכסף לבניית התשתית הזאת". סין, המובילה העולמית במימון ובביצוע של מיזמי תשתיות ענקיים, נראית כבחירה טבעית, אולם בייג'ין לא צפויה לשתף פעולה

תוכניות לחיבור מסילתי אזורי, רעיון שמקורו בתקופה העות'מאנית, נבחנות כבר שנים, ואין שום ערובה לכך שהרצון הפוליטי ומימון המיזם אכן יתממשו. רשת המסילות הקיימת בירדן מהתקופה העות'מאנית אינה מפותחת, ורוחב המסילה שלה שונה מזה שבערב הסעודית ובישראל.

"למסילות הרכבת הנבנות בין מדינות המפרץ יש כל כך הרבה בעיות, והן עדיין לא הושלמו אחרי כל כך הרבה שנים", מסביר גוז'נסקי. "ויש בדרך כל מיני מכשולים, פוליטיים, אישיים, שבטיים ואחרים. ויש כל כך הרבה מדינות, ישראל, מדינות ערביות. זה לא יהיה קל".

ענבר מצביע על הבירוקרטיה ההודית כמכשול הגדול ביותר. "זה טוב לכולם", הוא אומר, "השאלה היא היישום". במאי האחרון, חברת הדירוג מודי'ס פרסמה דוח הטוען כי הבירוקרטיה "הגבוהה של קבלת ההחלטות בהודו" תפחית את האטרקטיביות למשקיעים.

"אני חושב שייקח הרבה זמן עד שנראה משהו", אומר גוז'נסקי. "אני לא בטוח מי יממן את זה, מי ייתן את הכסף לבניית התשתית הזאת". סין, המובילה העולמית במימון ובביצוע של מיזמי תשתיות ענקיים, נראית כבחירה טבעית, אולם בייג'ין לא צפויה לשתף פעולה עם יוזמה בתמיכה אמריקאית, שנועדה לערער את עליונותה.

אילוסטרציה: רכבות של חברת איתיחאד רייל חוצות את איחוד האמירויות (צילום: Etihad Rail/Abu Dhabi Media Office)

"קשה לראות את זה מתגשם", אומר גוז'נסקי. "אני חושב שזו יותר הצהרת כוונות – שארה"ב משקיעה בהודו".

קישוריות

ירושלים אולי רוצה לקוות שהמיזם הוא סימן מוצק לכך שהסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית עומד באופק, אולם הוא לא כרוך ביוזמה הזאת. קווי המסילה הסעודיים יתחברו עם ירדן, לא עם ישראל, וריאד כבר יישמה הסכמי תחבורה אחרים שיש להם השפעה על ישראל בעודה מבהירה כי אין בהם משום הכרה בה.

בקיץ שעבר ערב הסעודית פתחה את המרחב האווירי שלה בפני מטוסים ישראליים, והצהירה כי היא מודיעה על "ההחלטה לפתוח את המרחב האווירי של הממלכה לכל חברות התעופה העומדות בתנאים הנדרשים לטיסה מעל המדינה".

ועדיין, צפויים להיות בכך יתרונות עבור ישראל. "משמעות הדבר יכולה להיות סחר טוב יותר, אולי, עם חצי האי ערב, אם תהיה מסילה", אומר גוז'נסקי. "הקישוריות עם המפרץ חשובה לכל מיני מוצרים שיגיעו לחיפה".

משרד החוץ סירב להגיב על היוזמה האזורית. "אף שאנחנו הישראלים תמיד חושבים שאנחנו מרכז העולם", אומר גוז'נסקי, "אנחנו לא".

אנשים אוכלים בשוק בניו דלהי, הודו, 12 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)