פרופ' יניב רוזנאי
הזמן של
פרופ' יניב רוזנאי

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

משבר חוקתי - הזדמנות לרגע חוקתי

מדינת ישראל מצויה במשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה, וכעת נלווה לכך גם משבר בריאותי. כל משבר הוא הזדמנות. והמשבר החוקתי הזה צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי.

יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו בשנים האחרונות, ולתעל את תחושת המשבר כדי לבנות משהו טוב יותר. לכן, על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה (יתכן אף שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות, וזה בוודאי יהיה קל יותר להגשמה במסגרת ממשלת אחדות).

יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו לאחרונה, ולתעל את תחושת המשבר לבנייה. על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה. יתכן שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות

בשנת 1950, הכנסת הראשונה החליטה, ביוזמת חבר הכנסת יזהר הררי, כי חוקת המדינה תיכתב בפרקים, הקרויים "חוקי יסוד", שיתאגדו, לבסוף, לכלל חוקת המדינה. הגיע הזמן להשלים את המשימה תוך שיפור הכשלים.

מה שנדרש לעשות הוא יצירת חוקה ומלאה שתכלול את המרכיבים הבאים:

נוקשות

חוקי היסוד שלנו, המהווים את חוקת המדינה כיום, גמישים מדי. הם ניתנים לשינוי ולחקיקה ברב רגיל של חברי הכנסת (למעט מספר הוראות הדורשות רוב גבוה יותר) ובקלות בלתי נסבלת. בהיעדר הליך תיקון נוקשה – החוקה עלולה להיות "קורבן" לשיקולים משניים בכל עת, אם הוראה מהוראותיה מפריעה לאינטרס או לקפריזה של רוב נתון בבית המחוקקים.

ואכן, המחוקק הישראלי משתמש לאחרונה בצורה גוברת בתיקונים זמניים לחוקי-היסוד לשם נוחות פוליטית. רק בכנסת ה-20 (2015-2019) נחקקו 13 תיקונים לחוקי יסוד ושני חוקי יסוד חדשים! לשם ההשוואה, לחוקת ארה"ב היו מאז שנת 1787 27 תיקונים חוקתיים, כשעשרה מהם עברו בשנת 1791.

אך לא צריך לאמץ את המודל האמריקאי הנחשב לנוקשה ביותר בעולם. יש לקבוע מנגנון שינוי חוקתי הדרגתי באופן הבא: סעיפים טכניים שאינם חשובים במיוחד להליך הדמוקרטי יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 61 חברי הכנסת. יתר הסעיפים, לרבות סעיפי זכויות האדם, יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 2/3 מחברי הכנסת. מספר סעיפים בודדים הנוגעים לערכי וכלל היסוד של השיטה יהיו ניתנים לשינוי רק ברוב של 90 חברי הכנסת או ברוב של 2/3 בצירוף משאל עם.

בהיעדר הליך תיקון נוקשה – החוקה עלולה להיות "קורבן" לשיקולים משניים בכל עת, אם הוראה מהוראותיה מפריעה לאינטרס או לקפריזה של רוב נתון בבית המחוקקים

תהיינה מגבלות טמפוראליות (של זמן) להבטיח ששינוי חוקתי אינו מבטא קפריזה רגעית או ניצול של רוב זמני אלא באמת את רצונם העמוק של נציגי העם לאורך זמן.

מגילת זכויות מלאה

בעוד שבשנת 1950 מגילת זכויות ממוצעת בעולם כללה כ-17 זכויות, כיום, מגילת זכויות חוקתית ממוצעת כוללת כ-35 זכויות. יש לנו הרבה לאן להתקדם. אצלנו, בשנת 2020, יש כ-11 זכויות הזוכות לעיגון חוקתי מפורש. זהו. בניגוד לרוב המוחלט של מדינות העולם זכויות יסוד בסיסיות כזכות לשוויון, חופש ביטוי, חופש דת, הזכות לחינוך ועוד, אינן מעוגנות באופן חוקתי. ההגנה החוקתית היחידה הניתנת להיבטים מסוימים של זכויות אלה היא מכח פרשנות בית המשפט העליון ל׳כבוד האדם׳ שעשויה להשתנות בעתיד. חייבים לאמץ מגילת זכויות אדם מקיפה.

הסדרת הביקורת השיפוטית

סוגיית הביקורת השיפוטית ומעמדו של בית המשפט העליון מצויה במחלוקת ציבורית עזה בעשורים האחרונים. הגיעה העת להסדירה. יש לקבוע מפורשות כי לבית המשפט העליון ורק לו, יש את הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקתיותו של חוק ולהכריז על בטלות חקיקה של הכנסת, וזאת בהרכב מורחב של תשעה שופטים לפחות. זאת בניגוד למצב הקיים בו לכל ערכאה יש סמכות לביקורת שיפוטית וניתן לבטל חקיקה בכל הרכב של בית המשפט. אין לאמץ את מנגנון ההתגברות שהוא ממילא חריג גם בנוף העולמי. שינוי זה יקרב אותנו למצב הקיים בעולם: אם אחרי מלחמת העולם השניה רק ב-25% מהמדינות בעולם התקיימת ביקורת שיפוטית, כיום כבר למעלה מ-85% מהמדינות בעולם כוללות מנגנון כאמור. עיגון מפורש כזה יחזק את הלגיטימיות של בית המשפט.

עיגון חוקתי של מוסד הייעוץ המשפטי

יש לעגן, לראשונה, בחקיקה חוקתית את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשל, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת והשירות המשפטי הציבורי. לדעתי, ראוי גם לקבוע כי מוסד זה יפוצל בין משרד יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. בנסיבות מסוימות, כפי שאנו חווים בשנה האחרונה, חבישת שני הכובעים הללו על ידי נושא משרה אחד, עשויה להעמיד משפטן – בכיר וישר ככל שיהיה – במצב כמעט בלתי אפשרי. יש לפצל את תפקידי הייעוץ המשפטי והתביעה.

תיקון משטרי

שיטת המשטר שלנו כושלת. מצד אחד היא לא מביאה יציבות ומצד שני גם אינה תורמת לייצוגיות שכן היא יוצרת "נתק אלקטורלי" ממשי בין בוחר לנבחר, המוביל לנאמנות מפלגתית קיצונית, ובשיטה הישראלית לשלטון של מיעוטים בו סיעות קטנות מכתיבות את קבלת ההחלטות בקואליציה ובממשלה. אין בכוונתי לדון בכל ההצעות שהועלו בשנים האחרונות לשינוי שיטת הבחירות. רק אציע נושא שלא דנו בו – חיזוק הכנסת. הכנסת על 120 חבריה מזמן לא משקפת את הצרכים הייצוגיים של המדינה. ביחס לעולם, מספר חברי הפרלמנט הפנויים לכהן בוועדות, לייצג את הבוחר, לחוקק חקיקה איכותית ולפקח על הרשות המבצעת – קטן באופן ניכר. בנוסף, כחמישית מחברי הכנסת הם שרים או סגני שרים, ולכן אינם פועלים למעשה כחברי הכנסת. אני מציע לשקול הגדלת הכנסת על-ידי הוספת בית נוסף שיבחר בבחירות אזוריות, מה שיביא לייצוג טוב יותר של האוכלוסייה ויוסיף מערכת של איזון ובלימה בהליך החקיקה.

שיטת המשטר שלנו כושלת. אינה מביאה יציבות ואינה תורמת לייצוגיות. היא יוצרת "נתק אלקטורלי" בין בוחר לנבחר, המוביל לנאמנות מפלגתית קיצונית, ואצלנו אף לשלטון מיעוטים, בו סיעות קטנות מכתיבות

נוקשות, מגילת זכויות, הסדרת הביקורת השיפוטית, עיגון מוסד היועץ המשפטי לכנסת, ותיקון משטרי, כל אלו חייבים להיות הבסיס לחוקה. וחשוב לציין כי הדבר אפשרי. אין עבודה רבה מדי. בין השנים 2003 ל-2006 התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מהלך חוקה בהסכמה רחבה לניסוח חוקה למדינת ישראל, מהלך שאמור להשלים שרשרת חוקתית שהחלה עם קום המדינה. ועדת החוקה קיימה 76 ועוד עשרות ישיבות של צוותי משנה, קיבלה אלפי עמודים של מסמכי רקע, כל זאת בהשתתפות מומחים שונים מהאקדמיה, ארגונים ונציגי ציבור מכל המגזרים. יש כבר הצעות חוקה מפורטות המלוות בחומרי רקע וחלופות. ועדת החוקה יכולה כיום להשלים את המהלך בכנסת הבאה תוך לקיחה בחשבון של הלקחים שנלמדו בכמעט 15 שנים שעברו מאז.

אמנם חברי הכנסת אוחזים גם בסמכות המכוננת, הסמכות לכונן חוקה, אך לשם יצירת לגיטימיות דמוקרטית מוגברת וכדי להבטיח שהמסמך החוקתי יזכה לחיים ארוכים (שכן מחקרים מראים שיש קשר הדוק בין ההשתתפות הציבורית בהכנת המסמך החוקתי ובין אורך חייה של החוקה), יש להביאו למשאל עם טרם כניסתו לתוקף. מאז חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם ופסק-דין בעניין בנק המזרחי בשנות ה-90, חלקים רחבים בציבור טוענים שבוצע מחטף; שהם לא ידעו שמכוננים להם חוקה מתחת לאף. הפעם, הציבור צריך להרגיש שהמסמך הזה שלו, שהוא מבטא את ערכיו ומשקף את זהותו. זו העת לממש את הבטחת ההכרזה על הקמת המדינה לקבוע חוקה למדינת ישראל.

לשם יצירת לגיטימיות דמוקרטית מוגברת וכדי להבטיח שהמסמך החוקתי יאריך ימים (מחקרים מראים קשר הדוק בין ההשתתפות הציבורית בהכנתו ובין אורך חיי החוקה), יש להביאו למשאל עם טרם כניסתו לתוקף

נהוג לומר שבסינית המילים 'משבר' ו'הזדמנות' הן אותה סימניה (זה טעות – הן רק חולקות את אותה סימניה); אני מקווה שנדע לנצל את המשבר הנוכחי להזדמנות לשפר את הקיים.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,070 מילים

הגנה על יסודות חוקתיים בעת חירום

אנחנו מצויים בעת חירום כתוצאה ממשבר בריאותי הנובע ממגיפת נגיף הקורונה. משבר זה, מטבעו, מלווה בסמכויות חירום המגבילות את חירויות הפרט לשם הגנה על שלום ובריאות הציבור. משבר בריאותי זה מלווה גם במשבר חוקתי הבא לידי ביטוי באי-יציבות שלטונית אחרי שלוש מערכות בחירות וסירובו של יו"ר הכנסת להעלות על סדר יומה של הכנסת הצבעה לבחירת יו"ר חדש לכנסת.

בפסק-הדין בעניין כינוס הכנסת בו קבע בג"ץ כי על היו"ר אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר הכנסת (בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יו"ר הכנסת, ניתן ביום 23.3.2020), כתב כב' השופט עמית כי "בתקופות קשות, שומא עלינו לשמור על החישוקים והיצולים של המרכבה, לבל תתפרק. דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים".

המשבר הבריאותי מלווה גם במשבר חוקתי, הבא לידי ביטוי באי-יציבות שלטונית אחרי שלוש מערכות בחירות וסירובו של יו"ר הכנסת להעלות על סדר יומה של הכנסת הצבעה לבחירת יו"ר חדש לכנסת

אני מבקש להתעכב על נקודה זו ולהזכיר, בהקשר זה, מאפיין חשוב של עיצוב חוקתי, המתייחס לחוקתיות ולשלטון החוק במצבי קיצון, והוא ההגבלה על שינויים חוקתיים במצבי חירום כגון עתות מלחמה, מצור וכו'. הגבלה מפורשת כזו קיימת, למשל, בחוקותיהן של מדינות שונות כדון אפגניסטאן, אלבניה, אנגולה, בלגיה, ברזיל, קמבודיה, צ'אד, קונגו, אסטוניה, צרפת, גבון, גאורגיה, ליבריה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, פורטוגל, רומניה, סרביה, סיירה-לאונה, ספרד ואוקראינה. כך, למשל, חוקת פורטוגל משנת 1976 קובעת בסעיף 289 כי:  "שום פעולה המערבת תיקון של חוקה זו לא תתקיים בעת מצב של מצור או מצב חירום". הגבלות כגון זו מכונות בספרות החוקתית "נמלים בטוחים" (Safe Harbours).

תכליותיה של הגבלה זו ברורות. תקופת חירום היא תקופה קשה בחייה של אומה והרעיון הוא למנוע שינויים חוקתיים שאינם רציונאליים בלחץ האירועים.

1

ראשית, תכלית אחת היא להגן על זכויות יסוד. בעת חירום יש פאניקה, ובעת פאניקה אנשים עשויים לתמוך במדיניות שאינה חכמה ואינה מידתית. פאניקה מוסרית עשויה להוביל לשינויים חוקתיים שאינם רציונאלים, ובדיוק כדי לכבול אותנו מלפעול באופן שאינו רציונאלי אנו קובעים הגבלות חוקתיות כאמור. זהו המשל של "פיטר הצלול כובל את פיטר השיכור" – אנו כובלים עצמו כשאנחנו צלולים למקרה שנהיה שיכורים (כמו הפקדת מפתחות הרכב אצל חבר לפני כניסה לפאב). החשש המיידי הוא השעיית זכויות וחירויות יסוד, שכן אף פוליטיקאי לא יהסס לפני הקרבת זכויות אל מול מצב חירום כמו מלחמה, טרור ומצבי חירום אחרים.

2

התכלית השנייה היא הגבלת הכוח השלטוני. בזמן חירום, הרשות שכוחה מתחזק משמעותית היא הרשות המבצעת. ההגבלה על שינויים חוקתיים בחירום מבקשת להבטיח שהשליט לא ינצל לרעה את מצב החירום כדי להפוך את החוקה באופן שינציח את שלטונו או לכל הפחות יחזק את כוחו וסמכויותיו אל מול הרשויות האחרות באופן שיוותר גם אחרי מצב החירום.

3

התכלית השלישית הוא שימור הסדר החוקתי בכללותו. שינוי חוקתי בעת חירום עשוי לא רק להשהות זכויות וחירויות או לחזק את השלטון אלא להביא לחיסול המשטר הדמוקרטי כולו. היסטורית, השילוב של סמכויות חירום ושינויים חוקתיים היה מכשיר למהפכות משפטיות. אפשר למשל לחשוב על השימוש, בין היתר, בסמכויות חירום בשילוב חוק ההסדרה שהביאו לנפילת רפובליקת וויימר בשנת 1933 או על הפיכת 1948 בצ'כוסלובקיה בה הוקמה דיקטטורה באמצעים משפטיים וחוקתיים בעת מצב חירום.

השימוש בסמכויות חירום בשילוב חוק ההסדרה הביא למשל לנפילת רפובליקת וויימר בגרמניה של שנת 1933, או להפיכת 1948 בצ'כוסלובקיה בה הוקמה דיקטטורה באמצעים משפטיים וחוקתיים במצב חירום

המקורות המודרניים של הגבלה זו מצויים בחוקת צרפת משנת 1946 הקובעת בסעיף 94 כי "במקרה של כיבוש כל או חלק משטח הרפובליקה בידי כוחות זרים, לא יחל או יימשך כל הליך לתיקון החוקה". בהתאם להוראה זו, קבעה גם המועצה החוקתית הצרפתית כי לא ניתן לתקן את החוקה כאשר מופעל סעיף 16 לחוקה, המעניק לנשיא הרפובליקה סמכויות חירום מלאות.

תכלית הסעיף, כך נראה, נועדה למנוע את האפשרות של שינוי מוסדי תחת לחץ של כיבוש כפי שהתרחש ביולי 1940. כזכור, ביולי 1940, ייסד הפרלמנט הצרפתי דיקטטורה תוך עמידה בהליכים המשפטיים של הרפובליקה השלישית. ההצבעה הראשונה ב-10 ביולי 1940, הקנתה למרשל פטן את הסמכות לכונן חוקה חדשה, והאקטים החוקתיים שנחקקו יום לאחר מכן הקנו למרשל פטן מעמד של עומד בראש המדינה הצרפתית וכן את כל סמכויות החקיקה והביצוע. והכל תוך עמידה בהוראות הפרוצדוראליות של החוקה.

לכן, הקמת משטר וישי כונתה בספרות  fraude à la constitution  – "הונאת החוקה"; כיבוד הפרוצדורה תוך הרס היסודות. באופן מעניין, מר ז'אן טורין, שדיבר בפרלמנט לטובת פטן הזכיר לנוכחים באספה הלאומית את דברי מרשל פטן לפיהם הוא אינו מבקש להיות קיסר או דיקטטור. ומדוע אמירה זו מעניינת? לשם כך יש לחזור למקורות ההיסטוריים של סמכויות החירום.

לכן, הקמת משטר וישי כונתה בספרות "הונאת החוקה"; כיבוד הפרוצדורה תוך הרס היסודות. מר ז'אן טורין, שדיבר בפרלמנט לטובת מרשל פטן, הזכיר לנוכחים את דבריו, לפיהם הוא אינו מבקש להיות קיסר או דיקטטור

מקורותיהם ההיסטוריים של סמכויות החירום הם במוסד הדיקטטורה הרומית. לפי מוסד זה, בעתות משבר, אזרח בעל שיעור קומה היה נבחר לתקופה זמנית של עד חצי שנה כדי להתגבר על המשבר. אמנם אותו מנהיג כונה דיקטטור אך לא היה זה במשמעות שלילית כמו היום. כדי להגן על הרפובליקה, ניתנו לדיקטטור סמכויות כמעט מוחלטות. מדוע רק כמעט? מקיאוולי כותב שהדיקטטור לא יכול היה לעשות דבר שהיה בו כדי להרוס את המדינה, למשל נטילת סמכויות מהסנאט ומהעם או החלפת נוהגי העיר הישנים בנוהגים חדשים. במלים אחרות, הדיקטטור לא יכול היה לשנות את הרפובליקה מיסודה; הוא היה מנוע משינוי המוסדות המערכתיים של המדינה או מאפייניה היסודיים.

לכן, דבריו של טורין ביחס למרשל פטן הם אירוניים, שכן אפילו במוסד ההיסטורי של הדיקטטורה, הדיקטטור לא יכול היה לשנות את הסדר החוקתי כפי שהתרחש בצרפת.

באופן דומה למוסד ההיסטורי של הדיקטטורה, האיסור על שינויים חוקתיים בעת חירום נועד למנוע מאלו האוחזים בסמכויות חירום רחבות את האפשרות לשנות את החוקה המסדירה את המסגרת המוסדית של המדינה ולהגביל את האפשרות לשינוי חוקתי שיוביל להרס או טרנספורמציה של הסדר החוקתי.

סמכויות חירום ומשטרים של "דיקטטורה חוקתית" (משטר המרכז סמכויות רבות אצל הרשות המבצעת בעת חירום) נועדו לסיים את המשבר במהרה וביעילות ולהשיב את הנורמאליות. הם נועדו להחזיר את ה-status quo ante. החשש הוא מפני ניצול לרעה בסמכויות חירום וניצול ההליך השינוי החוקתי כדי להפוך את ה"דיקטטורה החוקתית" ל"דיקטטורה ריבונית" – בה הרשות המבצעת הופכת עצמה לריבון הכל-יכול. כדי להבטיח שזה לא יקרה, יש לוודא כי גם בעת חירום או מצב קיצון אין שינוי יסודי של המבנה הפוליטי והחוקתי.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לא יכולתי לקרוא הכל כי יש כאן ,,מבחינת ההבנה שלי, כשל . אתה כותב על שינוי חוקתי . אבל ע''פ החוקה אכן יש לאדלשטיין רשות לדחות את הבחירה עד הקמת ממשלה. כמובן שאני בעד החלפתו, כמובן שאני ר... המשך קריאה

לא יכולתי לקרוא הכל כי יש כאן ,,מבחינת ההבנה שלי, כשל . אתה כותב על שינוי חוקתי . אבל ע"פ החוקה אכן יש לאדלשטיין רשות לדחות את הבחירה עד הקמת ממשלה. כמובן שאני בעד החלפתו, כמובן שאני רואה את השימוש הנוראי שהם עושים במצב החירום. אבל היתי רוצה הסבר בעיניין זה. בריאות.

עוד 977 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

הממשלה צפויה לאשר הבוקר את התקנות, שיגבילו את תנועת הציבור במרחב בחג הפסח

ישיבת הממשלה הטלפונית בנושא נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר ● האיסור להתרחק למעלה ממאה מטרים מבתי התושבים - שאמור היה להתחיל בערב ליל הסדר - יוקדם לשעות הצהריים ● הכנסת אישרה את תיקון חוק היסוד שיאפשר הוצאת מיליארדי דולרים נוספים להתמודדות עם משבר הקורונה; לבקשת הליכוד, חברי הרשימה המשותפת תמכו בהצעה

07:19 עריכה

לבקשת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, העוצר שייערך בערב ליל הסדר, יוקדם ויחל בשעה 14:00 – כך עולה מהמידע שנמסר לשרי הממשלה לקראת ישיבתם. אתמול הודיע נתניהו שסגר זה – שלפיו ייאסר על הציבור להתרחק למעלה ממאה מטר מביתו – יחל בשעה 18:00 בערב.

07:13 עריכה

אחרי שפורסם אתמול על התקדמות במגעים להקמת ממשלה, הודיעה אמש כחול לבן על הפסקת המשא ומתן עם הליכוד.

לאחר הגעה להבנות בכל הנושאים, ביקשו בליכוד לדון מחדש באופן פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות זאת הופסק המשא ומתן. לא נאפשר שום שינוי בתפקוד הוועדה לבחירות שופטים ופגיעה בדמוקרטיה.

07:11 עריכה

ישיבת הממשלה הטלפונית, שאמורה הייתה לדון בהטלת הגבלות תנועה על הציבור, נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר, היום.

07:09 עריכה

יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר במליאת הכנסת שהליכוד ביקש מחברי הרשימה המשותפת לתמוך בתיקון לחוק היסוד: משק המדינה, כי ללא הצבעתם לא יושגו 61 הקולות הדרושים להצבעה. הממשלה נדרשה לתמיכת הרשימה המשותפת לאחר שחברי ימינה נעדרו מההצבעה.

התיקון התקבל לאחר שחברי הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי תמכו בו.

07:00 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק היסוד, המאפשר להגדיל את הוצאות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

עוד 5 עדכונים

קורונה - עולם כמנהגו שוגה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,568 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה