בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ביום שני, 6 במאי 2024, הכריזה הנציבות האירופית על כוונותיה לסגור את "הליך שלטון החוק" נגד פולין, שכן לפי נוסח ההכרזה: "כבר אין סיכון ברור להפרה חמורה של שלטון החוק בפולין".

הליך זה, הידוע כסעיף 7, הופעל נגד פולין בשנת 2017 על רקע החששות לגבי רפורמות במערכת המשפט של הממשלה הקודמת, ממשלת החוק והצדק, והוא מאפשר השעיית זכויות של מדינות החברות באיחוד אם מדינה מפרה את העקרונות עליהם מבוסס האיחוד האירופי. כעת, עם הממשלה החדשה, הליך זה צפוי להיסגר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

השיח הציבורי מתייחס לפסיקה החשובה של בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות סביב דוקטרינת התיקון החוקתי הלא־חוקתי כאילו מדובר בחלוקה בין שופטים שמרנים ושופטים אקטיביסטים; כאילו שמונת השופטים מתוך ה-15, שביטלו את התיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין הסבירות – הם אקטיביסטים ואילו השמרנים הם "המאופקים" המתנגדים לדוקטרינה ואלו שקבעו שגם אם יש סמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, לא זה המקרה להתערב. על כך חשוב לציין שני דברים.

ראשית, לדעתי מסגור זה של שתי העמדות שגוי. הקביעה של שופטי הרוב – 12 שופטים לפחות (ואף 13 לפי קריאה מסוימת), לפיה יש סמכות לבית המשפט לפסול גם חוק יסוד היא קביעה שמרנית ביותר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

אני מבקש תחילה להביע צער עמוק ולהשתתף בכאבן ואובדנן הבלתי נתפס של משפחות הנרצחים, ולאחל החלמה מהירה ומלאה לפצועים. כולנו עם אחד וכולנו חולקים את הכאב.

אני מדבר פה היום, כי אני, ולא רק אני, אלא מאות אנשי אקדמיה מתחומי המשפט ומדע המדינה, חרדים מההשלכות ההרסניות של המהפכה המשטרית.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

במחקר נרחב, פרופ' עמיחי כהן ואני ניתחנו את התנועה הפופוליסטית בישראל וביקשנו להסביר מדוע הדמוקרטיה הישראלית חשופה במיוחד לפרויקטים פופוליסטיים. ואכן, את בליץ השינויים החוקתיים הצפוי לנחות עלינו – פסקת התגברות, שנמוך מעמדו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שינוי בשיטת בחירת השופטים, צמצום סמכות בית המשפט לבטל חוקים, שינוי בדרכי המינוי של יועצים משפטיים ועוד, יש להבין כפרויקט חוקתי פופוליסטי.

את בליץ השינויים החוקתיים הצפוי – פסקת התגברות, שנמוך מעמד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שינוי שיטת בחירת השופטים, צמצום סמכות ביהמ"ש לבטל חוקים ועוד, יש להבין כפרויקט חוקתי פופוליסטי

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בעשורים האחרונים, וביתר שאת לאחר התפרקות ברית המועצות, החלה דמוקרטיזציה מואצת במדינות רבות בעולם. זו התאפיינה באימוצם והעמקתם של עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ושלטון החוק, ובחיזוקם של בתי משפט חוקתיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה ואף לשינוי כיוון. תחת דמוקרטיזציה מואצת, אנו עדים למשבר של דמוקרטיות חוקתיות, שבמרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות. במדינות שונות, מנהיגים פופוליסטים עושים שימוש לרעה בכלים משפטיים וחוקתיים כדי לשחוק את הסדר הדמוקרטי.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ד"ר אדם שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מתמחה בתיאוריה חוקתית, במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי.

בדיון הפרלמנטרי והציבורי בפסקת ההתגברות נשמעו טענות לפיהן קנדה, מקום לידתה של 'פסקת ההתגברות' ממנה נלקחים הרעיונות שמוצעים לישראל, אינה המקום היחיד שבו הסמכות לחוקק אינה מרוסנת באמצעות בית משפט, לו המילה האחרונה על חוקתיות חוקים. "מה?", שואלים התומכים בפסקת התגברות, "לוקסמבורג, ניו-זילנד, הולנד, פינלנד ובריטניה אינן דמוקרטיות?"

הדיון בפסקת התגברות אמנם קנה שבת בשיח בישראל, אבל במשפט החוקתי-ההשוואתי הוא מאוד אדיוסינקרטי וזניח. שם, השאלה המרכזית אינה 'התגברות כן או לא' אלא – האם הסמכות לחוקק מרוסנת באמצעות מנגנונים חזקים או חלשים של ביקורת שיפוטית אם לאו.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

מדינת ישראל מצויה במשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה, וכעת נלווה לכך גם משבר בריאותי. כל משבר הוא הזדמנות. והמשבר החוקתי הזה צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי.

יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו בשנים האחרונות, ולתעל את תחושת המשבר כדי לבנות משהו טוב יותר. לכן, על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה (יתכן אף שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות, וזה בוודאי יהיה קל יותר להגשמה במסגרת ממשלת אחדות).

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

אנחנו מצויים בעת חירום כתוצאה ממשבר בריאותי הנובע ממגיפת נגיף הקורונה. משבר זה, מטבעו, מלווה בסמכויות חירום המגבילות את חירויות הפרט לשם הגנה על שלום ובריאות הציבור. משבר בריאותי זה מלווה גם במשבר חוקתי הבא לידי ביטוי באי-יציבות שלטונית אחרי שלוש מערכות בחירות וסירובו של יו"ר הכנסת להעלות על סדר יומה של הכנסת הצבעה לבחירת יו"ר חדש לכנסת.

בפסק-הדין בעניין כינוס הכנסת בו קבע בג"ץ כי על היו"ר אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר הכנסת (בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יו"ר הכנסת, ניתן ביום 23.3.2020), כתב כב' השופט עמית כי "בתקופות קשות, שומא עלינו לשמור על החישוקים והיצולים של המרכבה, לבל תתפרק. דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים".

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.