השיח הציבורי מתייחס לפסיקה החשובה של בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות סביב דוקטרינת התיקון החוקתי הלא־חוקתי כאילו מדובר בחלוקה בין שופטים שמרנים ושופטים אקטיביסטים; כאילו שמונת השופטים מתוך ה-15, שביטלו את התיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין הסבירות – הם אקטיביסטים ואילו השמרנים הם "המאופקים" המתנגדים לדוקטרינה ואלו שקבעו שגם אם יש סמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, לא זה המקרה להתערב. על כך חשוב לציין שני דברים.
ראשית, לדעתי מסגור זה של שתי העמדות שגוי. הקביעה של שופטי הרוב – 12 שופטים לפחות (ואף 13 לפי קריאה מסוימת), לפיה יש סמכות לבית המשפט לפסול גם חוק יסוד היא קביעה שמרנית ביותר.
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
אני מבקש תחילה להביע צער עמוק ולהשתתף בכאבן ואובדנן הבלתי נתפס של משפחות הנרצחים, ולאחל החלמה מהירה ומלאה לפצועים. כולנו עם אחד וכולנו חולקים את הכאב.
אני מדבר פה היום, כי אני, ולא רק אני, אלא מאות אנשי אקדמיה מתחומי המשפט ומדע המדינה, חרדים מההשלכות ההרסניות של המהפכה המשטרית.
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
במחקר נרחב, פרופ' עמיחי כהן ואני ניתחנו את התנועה הפופוליסטית בישראל וביקשנו להסביר מדוע הדמוקרטיה הישראלית חשופה במיוחד לפרויקטים פופוליסטיים. ואכן, את בליץ השינויים החוקתיים הצפוי לנחות עלינו – פסקת התגברות, שנמוך מעמדו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שינוי בשיטת בחירת השופטים, צמצום סמכות בית המשפט לבטל חוקים, שינוי בדרכי המינוי של יועצים משפטיים ועוד, יש להבין כפרויקט חוקתי פופוליסטי.
את בליץ השינויים החוקתיים הצפוי – פסקת התגברות, שנמוך מעמד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שינוי שיטת בחירת השופטים, צמצום סמכות ביהמ"ש לבטל חוקים ועוד, יש להבין כפרויקט חוקתי פופוליסטי
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בעשורים האחרונים, וביתר שאת לאחר התפרקות ברית המועצות, החלה דמוקרטיזציה מואצת במדינות רבות בעולם. זו התאפיינה באימוצם והעמקתם של עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ושלטון החוק, ובחיזוקם של בתי משפט חוקתיים.
בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה ואף לשינוי כיוון. תחת דמוקרטיזציה מואצת, אנו עדים למשבר של דמוקרטיות חוקתיות, שבמרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות. במדינות שונות, מנהיגים פופוליסטים עושים שימוש לרעה בכלים משפטיים וחוקתיים כדי לשחוק את הסדר הדמוקרטי.
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
ד"ר אדם שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מתמחה בתיאוריה חוקתית, במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ברגע שנקבע ובאופן שרירותי שצד מסויים הוא פופוליסטי כל המאמר איבד את משמעותו והצידוק לקיומו, לדוגמא יש שיבואו ויגידו שכותב המאמר הוא פופוליסט, איפה ניתנה למי מאיתנו הזכות לקבוע מיהו פופוליסט מבלי שהזכות הזאת תהפוך אותו עצמו לכזה
בדיון הפרלמנטרי והציבורי בפסקת ההתגברות נשמעו טענות לפיהן קנדה, מקום לידתה של 'פסקת ההתגברות' ממנה נלקחים הרעיונות שמוצעים לישראל, אינה המקום היחיד שבו הסמכות לחוקק אינה מרוסנת באמצעות בית משפט, לו המילה האחרונה על חוקתיות חוקים. "מה?", שואלים התומכים בפסקת התגברות, "לוקסמבורג, ניו-זילנד, הולנד, פינלנד ובריטניה אינן דמוקרטיות?"
הדיון בפסקת התגברות אמנם קנה שבת בשיח בישראל, אבל במשפט החוקתי-ההשוואתי הוא מאוד אדיוסינקרטי וזניח. שם, השאלה המרכזית אינה 'התגברות כן או לא' אלא – האם הסמכות לחוקק מרוסנת באמצעות מנגנונים חזקים או חלשים של ביקורת שיפוטית אם לאו.
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
מדינת ישראל מצויה במשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה, וכעת נלווה לכך גם משבר בריאותי. כל משבר הוא הזדמנות. והמשבר החוקתי הזה צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי.
יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו בשנים האחרונות, ולתעל את תחושת המשבר כדי לבנות משהו טוב יותר. לכן, על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה (יתכן אף שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות, וזה בוודאי יהיה קל יותר להגשמה במסגרת ממשלת אחדות).
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
אנחנו מצויים בעת חירום כתוצאה ממשבר בריאותי הנובע ממגיפת נגיף הקורונה. משבר זה, מטבעו, מלווה בסמכויות חירום המגבילות את חירויות הפרט לשם הגנה על שלום ובריאות הציבור. משבר בריאותי זה מלווה גם במשבר חוקתי הבא לידי ביטוי באי-יציבות שלטונית אחרי שלוש מערכות בחירות וסירובו של יו"ר הכנסת להעלות על סדר יומה של הכנסת הצבעה לבחירת יו"ר חדש לכנסת.
בפסק-הדין בעניין כינוס הכנסת בו קבע בג"ץ כי על היו"ר אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר הכנסת (בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יו"ר הכנסת, ניתן ביום 23.3.2020), כתב כב' השופט עמית כי "בתקופות קשות, שומא עלינו לשמור על החישוקים והיצולים של המרכבה, לבל תתפרק. דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים".
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא יכולתי לקרוא הכל כי יש כאן ,,מבחינת ההבנה שלי, כשל . אתה כותב על שינוי חוקתי . אבל ע"פ החוקה אכן יש לאדלשטיין רשות לדחות את הבחירה עד הקמת ממשלה. כמובן שאני בעד החלפתו, כמובן שאני רואה את השימוש הנוראי שהם עושים במצב החירום. אבל היתי רוצה הסבר בעיניין זה. בריאות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם