משבר חוקתי - הזדמנות לרגע חוקתי

דוד בן גוריון חותם על מגילת העצמאות, משמאל הרב יהודה לייב הכהן (צילום: הנס פין, לע״מ)
הנס פין, לע״מ
דוד בן גוריון חותם על מגילת העצמאות, משמאל הרב יהודה לייב הכהן. מאי 1948

מדינת ישראל מצויה במשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה, וכעת נלווה לכך גם משבר בריאותי. כל משבר הוא הזדמנות. והמשבר החוקתי הזה צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי.

יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו בשנים האחרונות, ולתעל את תחושת המשבר כדי לבנות משהו טוב יותר. לכן, על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה (יתכן אף שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות, וזה בוודאי יהיה קל יותר להגשמה במסגרת ממשלת אחדות).

יש להפיק לקחים מהכשלים החוקתיים אליהם נחשפנו לאחרונה, ולתעל את תחושת המשבר לבנייה. על הכנסת הבאה, החובשת גם כובע מכונן, להשלים את מפעל החוקה. יתכן שראוי שזה יהיה תנאי-בלעדיו-אין לממשלת אחדות

בשנת 1950, הכנסת הראשונה החליטה, ביוזמת חבר הכנסת יזהר הררי, כי חוקת המדינה תיכתב בפרקים, הקרויים "חוקי יסוד", שיתאגדו, לבסוף, לכלל חוקת המדינה. הגיע הזמן להשלים את המשימה תוך שיפור הכשלים.

מה שנדרש לעשות הוא יצירת חוקה ומלאה שתכלול את המרכיבים הבאים:

נוקשות

חוקי היסוד שלנו, המהווים את חוקת המדינה כיום, גמישים מדי. הם ניתנים לשינוי ולחקיקה ברב רגיל של חברי הכנסת (למעט מספר הוראות הדורשות רוב גבוה יותר) ובקלות בלתי נסבלת. בהיעדר הליך תיקון נוקשה – החוקה עלולה להיות "קורבן" לשיקולים משניים בכל עת, אם הוראה מהוראותיה מפריעה לאינטרס או לקפריזה של רוב נתון בבית המחוקקים.

ואכן, המחוקק הישראלי משתמש לאחרונה בצורה גוברת בתיקונים זמניים לחוקי-היסוד לשם נוחות פוליטית. רק בכנסת ה-20 (2015-2019) נחקקו 13 תיקונים לחוקי יסוד ושני חוקי יסוד חדשים! לשם ההשוואה, לחוקת ארה"ב היו מאז שנת 1787 27 תיקונים חוקתיים, כשעשרה מהם עברו בשנת 1791.

אך לא צריך לאמץ את המודל האמריקאי הנחשב לנוקשה ביותר בעולם. יש לקבוע מנגנון שינוי חוקתי הדרגתי באופן הבא: סעיפים טכניים שאינם חשובים במיוחד להליך הדמוקרטי יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 61 חברי הכנסת. יתר הסעיפים, לרבות סעיפי זכויות האדם, יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 2/3 מחברי הכנסת. מספר סעיפים בודדים הנוגעים לערכי וכלל היסוד של השיטה יהיו ניתנים לשינוי רק ברוב של 90 חברי הכנסת או ברוב של 2/3 בצירוף משאל עם.

בהיעדר הליך תיקון נוקשה – החוקה עלולה להיות "קורבן" לשיקולים משניים בכל עת, אם הוראה מהוראותיה מפריעה לאינטרס או לקפריזה של רוב נתון בבית המחוקקים

תהיינה מגבלות טמפוראליות (של זמן) להבטיח ששינוי חוקתי אינו מבטא קפריזה רגעית או ניצול של רוב זמני אלא באמת את רצונם העמוק של נציגי העם לאורך זמן.

מגילת זכויות מלאה

בעוד שבשנת 1950 מגילת זכויות ממוצעת בעולם כללה כ-17 זכויות, כיום, מגילת זכויות חוקתית ממוצעת כוללת כ-35 זכויות. יש לנו הרבה לאן להתקדם. אצלנו, בשנת 2020, יש כ-11 זכויות הזוכות לעיגון חוקתי מפורש. זהו. בניגוד לרוב המוחלט של מדינות העולם זכויות יסוד בסיסיות כזכות לשוויון, חופש ביטוי, חופש דת, הזכות לחינוך ועוד, אינן מעוגנות באופן חוקתי. ההגנה החוקתית היחידה הניתנת להיבטים מסוימים של זכויות אלה היא מכח פרשנות בית המשפט העליון ל׳כבוד האדם׳ שעשויה להשתנות בעתיד. חייבים לאמץ מגילת זכויות אדם מקיפה.

הסדרת הביקורת השיפוטית

סוגיית הביקורת השיפוטית ומעמדו של בית המשפט העליון מצויה במחלוקת ציבורית עזה בעשורים האחרונים. הגיעה העת להסדירה. יש לקבוע מפורשות כי לבית המשפט העליון ורק לו, יש את הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקתיותו של חוק ולהכריז על בטלות חקיקה של הכנסת, וזאת בהרכב מורחב של תשעה שופטים לפחות. זאת בניגוד למצב הקיים בו לכל ערכאה יש סמכות לביקורת שיפוטית וניתן לבטל חקיקה בכל הרכב של בית המשפט. אין לאמץ את מנגנון ההתגברות שהוא ממילא חריג גם בנוף העולמי. שינוי זה יקרב אותנו למצב הקיים בעולם: אם אחרי מלחמת העולם השניה רק ב-25% מהמדינות בעולם התקיימת ביקורת שיפוטית, כיום כבר למעלה מ-85% מהמדינות בעולם כוללות מנגנון כאמור. עיגון מפורש כזה יחזק את הלגיטימיות של בית המשפט.

עיגון חוקתי של מוסד הייעוץ המשפטי

יש לעגן, לראשונה, בחקיקה חוקתית את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשל, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת והשירות המשפטי הציבורי. לדעתי, ראוי גם לקבוע כי מוסד זה יפוצל בין משרד יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. בנסיבות מסוימות, כפי שאנו חווים בשנה האחרונה, חבישת שני הכובעים הללו על ידי נושא משרה אחד, עשויה להעמיד משפטן – בכיר וישר ככל שיהיה – במצב כמעט בלתי אפשרי. יש לפצל את תפקידי הייעוץ המשפטי והתביעה.

תיקון משטרי

שיטת המשטר שלנו כושלת. מצד אחד היא לא מביאה יציבות ומצד שני גם אינה תורמת לייצוגיות שכן היא יוצרת "נתק אלקטורלי" ממשי בין בוחר לנבחר, המוביל לנאמנות מפלגתית קיצונית, ובשיטה הישראלית לשלטון של מיעוטים בו סיעות קטנות מכתיבות את קבלת ההחלטות בקואליציה ובממשלה. אין בכוונתי לדון בכל ההצעות שהועלו בשנים האחרונות לשינוי שיטת הבחירות. רק אציע נושא שלא דנו בו – חיזוק הכנסת. הכנסת על 120 חבריה מזמן לא משקפת את הצרכים הייצוגיים של המדינה. ביחס לעולם, מספר חברי הפרלמנט הפנויים לכהן בוועדות, לייצג את הבוחר, לחוקק חקיקה איכותית ולפקח על הרשות המבצעת – קטן באופן ניכר. בנוסף, כחמישית מחברי הכנסת הם שרים או סגני שרים, ולכן אינם פועלים למעשה כחברי הכנסת. אני מציע לשקול הגדלת הכנסת על-ידי הוספת בית נוסף שיבחר בבחירות אזוריות, מה שיביא לייצוג טוב יותר של האוכלוסייה ויוסיף מערכת של איזון ובלימה בהליך החקיקה.

שיטת המשטר שלנו כושלת. אינה מביאה יציבות ואינה תורמת לייצוגיות. היא יוצרת "נתק אלקטורלי" בין בוחר לנבחר, המוביל לנאמנות מפלגתית קיצונית, ואצלנו אף לשלטון מיעוטים, בו סיעות קטנות מכתיבות

נוקשות, מגילת זכויות, הסדרת הביקורת השיפוטית, עיגון מוסד היועץ המשפטי לכנסת, ותיקון משטרי, כל אלו חייבים להיות הבסיס לחוקה. וחשוב לציין כי הדבר אפשרי. אין עבודה רבה מדי. בין השנים 2003 ל-2006 התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מהלך חוקה בהסכמה רחבה לניסוח חוקה למדינת ישראל, מהלך שאמור להשלים שרשרת חוקתית שהחלה עם קום המדינה. ועדת החוקה קיימה 76 ועוד עשרות ישיבות של צוותי משנה, קיבלה אלפי עמודים של מסמכי רקע, כל זאת בהשתתפות מומחים שונים מהאקדמיה, ארגונים ונציגי ציבור מכל המגזרים. יש כבר הצעות חוקה מפורטות המלוות בחומרי רקע וחלופות. ועדת החוקה יכולה כיום להשלים את המהלך בכנסת הבאה תוך לקיחה בחשבון של הלקחים שנלמדו בכמעט 15 שנים שעברו מאז.

אמנם חברי הכנסת אוחזים גם בסמכות המכוננת, הסמכות לכונן חוקה, אך לשם יצירת לגיטימיות דמוקרטית מוגברת וכדי להבטיח שהמסמך החוקתי יזכה לחיים ארוכים (שכן מחקרים מראים שיש קשר הדוק בין ההשתתפות הציבורית בהכנת המסמך החוקתי ובין אורך חייה של החוקה), יש להביאו למשאל עם טרם כניסתו לתוקף. מאז חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם ופסק-דין בעניין בנק המזרחי בשנות ה-90, חלקים רחבים בציבור טוענים שבוצע מחטף; שהם לא ידעו שמכוננים להם חוקה מתחת לאף. הפעם, הציבור צריך להרגיש שהמסמך הזה שלו, שהוא מבטא את ערכיו ומשקף את זהותו. זו העת לממש את הבטחת ההכרזה על הקמת המדינה לקבוע חוקה למדינת ישראל.

לשם יצירת לגיטימיות דמוקרטית מוגברת וכדי להבטיח שהמסמך החוקתי יאריך ימים (מחקרים מראים קשר הדוק בין ההשתתפות הציבורית בהכנתו ובין אורך חיי החוקה), יש להביאו למשאל עם טרם כניסתו לתוקף

נהוג לומר שבסינית המילים 'משבר' ו'הזדמנות' הן אותה סימניה (זה טעות – הן רק חולקות את אותה סימניה); אני מקווה שנדע לנצל את המשבר הנוכחי להזדמנות לשפר את הקיים.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,070 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גורם מדיני בכיר: איראן דחתה את ההצעה שהוגשה לה; על נציגי המערב לעזוב את השיחות

שאשא ביטון פנתה ללפיד בבקשה שיקיים דיון חירום בעניין פתיחת שנת הלימודים: "גורמי משרד האוצר אינם מעוניינים להגיע לפתרון ממשי. שוב ושוב אני מגלה, כי משרד האוצר אדיש לסכנה ששנת הלימודים לא תיפתח" ● משרד התחבורה ועיריית תל אביב יפו חתמו על הסכם, שלפיו, חלק מפעילות התחבורה הציבורית בתחנה המרכזית תועבר למסופים ברחבי העיר

עוד 40 עדכונים

"גורל של בשר תותחים"

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא הנשיא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו באופן כללי מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב ובמיוחד ארה״ב, תוך ניסיון להטיל על אלה את גורלה המסתמן של אוקראינה.

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב

בנאומו קבע פוטין בין השאר:

״המצב בעולם משתנה באופן דינמי, ומולנו מתהווים קווי המתאר של סדר עולמי רב קוטבי. יותר ויותר מדינות ועמים בוחרים בדרך של התפתחות חופשית וריבונית על סמך זהותם, המסורות והערכים שלהם״.

ואז הדגיש פוטין מי מתייצב נגד התהליכים הללו ומנסה לבלום אותם. אל מול תהליכים אובייקטיביים אלו מתייצבות אליטות גלובליסטיות מערביות, מעוררות כאוס, סכסוכים ישנים וחדשים, מיישמות מדיניות של מה שנקרא בלימה, ולמעשה – מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן ולשמור על מדינות ועמים באחיזת סדר ניאו-קולוניאלי.

ההגמוניה שלהן פירושה קיפאון עבור העולם כולו, עבור הציוויליזציה כולה, אטימות וביטול התרבות, טוטליטריות ניאו-ליברלית״. פוטין מציין שארה״ב ו״הווסאלים שלה״ פועלים יחד בשלל דרכים לשימור הדומיננטיות של המערב בעולם בכוח. זו לדידו הסיבה למה שמתרחש כעת.

לדבריו:

״המערב הקולקטיבי הורס במכוון את מערכת הביטחון האירופית, כורת בריתות צבאיות חדשות. גוש נאט"ו נע מזרחה, בונה את התשתית הצבאית שלו, כולל פריסת מערכות הגנה מפני טילים והגדלת יכולות התקיפה של כוחות התקפיים. ההסבר המילולי מוצהר בצביעות כצורך לחזק את הביטחון באירופה, אבל במציאות קרה בדיוק ההיפך. במקביל, ההצעות בדבר אמצעי ביטחון הדדיים שהציגה רוסיה בדצמבר אשתקד פשוט זכו להתעלמות פעם נוספת״.

לפי פוטין, אליטות גלובליסטיות מערביות מעוררות כאוס וסכסוכים, ולמעשה מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן

אליבא דפוטין, מטרת הקונפליקט שיזם המערב הוא כאמור שימור ההגמוניה שלו, ובתנאים הללו החליטה רוסיה, דהיינו פוטין, לצאת ל״מבצע מיוחד באוקראינה שמטרתו להבטיח את ביטחונם של רוסיה ואזרחינו, להגן על תושבי דונבאס מפני רצח עם״ (ולא חלילה לבטא שאיפות אימפריליסטיות להקמת ברה״מ או האימפריה הרוסית מחדש).

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין:

״כידוע, לאחרונה ניסתה ארה״ב שוב, במכוון, להוסיף שמן למדורה ולהסלים את המצב באזור אסיה-פסיפיק. ההרפתקה האמריקאית ביחס לטייוואן היא לא רק טיול של פוליטיקאי חסר אחריות אינדיבידואלי, אלא חלק מאסטרטגיה אמריקאית תכליתית ומודעת לערער את היציבות ולהחריף את המצב באזור ובעולם – הפגנת חוצפה של חוסר כבוד לריבונות מדינות אחרות ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. אנו רואים בכך פרובוקציה מתוכננת בקפידה״.

פוטין מציין את ברית ההגנה של אוסטרליה, בריטניה וארה״ב (AUKUS) כדוגמה נוספת לברית אגרסיבית שמטרתה לפעול מול סין, בדיוק כמו נאט״ו נגד רוסיה, ושב ומבהיר:

״אני חוזר שוב, עידן הסדר העולמי החד-קוטבי הוא נחלת העבר. לא משנה איך הנהנים מהמודל הגלובליסטי הנוכחי נאחזים במצב העניינים הרגיל – הוא נחרץ. השינויים הגיאופוליטיים בקנה מידה היסטורי הולכים לכיוון אחר לגמרי״.

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין

פוטין מתכוון לומר, למעשה, שהמערב מנצל את אוקראינה לצרכיו במחשבה שהארכת המלחמה תחליש את רוסיה, אבל בפועל מי שמשלמת את המחיר זו אוקראינה, שאזרחיה הפכו לבשר תותחים לשגיונות המערב וארה״ב. בכך, הוא כמובן מנסה לתקוע טריז בין קייב למערב.

עיתונאי "ידיעות אחרונות" ופרשן לענייני רוסיה, לשעבר כתב ״קול ישראל״ ו״ידיעות אחרונות״ במוסקבה, יליד ירושלים, אוהב מאוד כדורגל אנגלי בכלל ואת ליברפול בפרט, חיית ספרים, אקטואליה וחדשות חוץ במיוחד, שנהנה לסקר מה מתרחש בעולם ואיך הכל קשור אחד לשני. התגורר בעשרים השנים האחרונות בחמש מדינות - בריטניה, צרפת, ספרד, רוסיה וכעת הולנד. איש העולם הגדול:)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

שלושה רופאים מרומא המציאו מגפה מדבקת כדי להציל עשרות יהודים בזמן הכיבוש הנאצי ● היוצר הדוקומנטרי סטיבן אדוארדס נדהם לגלות שמעטים מכירים את הסיפור מאחורי "תסמונת K" – וראיין את אחד משלושת הרופאים כשנה לפני מותו: "הנאצים חשבו שמדובר בשחפת וברחו כמו שפנים" ● עתה אדוארדס מספר שהוא שוקל להפוך את הסיפור גם לסרט עלילתי

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

הרכבלית בחיפה הפכה לאטרקציה - והנוסעים הקבועים סובלים בתור

לא בכל יום משרד התחבורה מתחנן בפני הציבור להימנע משימוש בכלי תחבורה ציבורית בגלל עומס יתר ● הצפיפות ותורי הענק שנרשמו השבוע ברכבלית בחיפה מעוררים שאלה: האם מדובר בתחבורה ציבורית או באטרקציה תיירותית? ● בינתיים, באוסטריה עורכים פיילוט וייתכן שבקיץ הבא יטפס על הכרמל הרכבל הממוזג הראשון בעולם

עוד 1,005 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

גם זו סיבה ליוקר המחיה: 13 סבבי הלחימה בין ישראל ועזה, והירי בין הסבבים שנמשך 21 שנה, עלו לישראל סכומי עתק ● תחמושת, דלק, פגיעות ברכוש, אבדן עבודה, פגיעה בעסקים ובתוצר, שדרוג הגדרות, כיפת ברזל וההטבות לתושבי העוטף - שורפים הרים של כסף ● המידע שנמסר או הודלף חושף עלות כוללת של כ-60 מיליארד שקל - ומיליארדים רבים נוספים נותרו עלומים

עוד 2,931 מילים

האם צפויה נורמליזציה טורקית – סורית?

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד בשולי מפגש המדינות הבלתי-מזדהות בבלגרד. לדבריו, הוא אמר לעמיתו הסורי, שכדי להימנע מחלוקתה של סוריה יש צורך בשלטון חזק במדינה, שיהא מסוגל לשלוט בכל פינה של השטח, ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות "אחדות וסולידריות". החרו החזיקו אחריו שורה של קולות נוספים בזירה הפוליטית, הן מאלו הנמנים על תומכיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, והן מקרב האופוזיציה.

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד

מה עומד מאחורי מה שמסתמן כהכנתה של דעת הקהל בטורקיה ומחוצה לה למהלך פיוס סורי-טורקי? חשוב להזכיר, כי רק לפני שבועות ספורים נשמעו קולות אחרים, שרמזו על פעולה טורקית צפויה בצפון סוריה, על-מנת לייצב "אזור ביטחון" בעומק של 30 ק"מ. כזה שיאפשר לאנקרה להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם האתגר הכורדי (מאמרו של הח"מ ב"זמן ישראל" מה-7 ביוני 2022).

ובכן, את התשובה יש לחפש בשני מפגשי פסגה שהתקיימו לאחרונה: פגישתו של ארדואן עם ולדימיר פוטין ב-5 באוגוסט בסוצ'י, וקודם לכן ב-19 ביולי במפגש המשולש בטהרן בין שלושת הנשיאים: הרוסי, הטורקי והאיראני.

על המדוכה נדונו שורה של סוגיות כבדות משקל: שיתוף פעולה בתחום האנרגיה, המלחמה באוקראינה והשלכותיה על כל אחת מן המדינות, סוגיות הנוגעות לשיתוף-פעולה כלכלי בילטרלי ביניהן, וכמובן הסוגייה הסורית.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפונה של סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחותם של הפליטים הסורים בטורקיה מהווה סוגייה שמעיקה על המשטר, לנוכח התגברות הקולות בזירה הפנימית בטורקיה נגדם. מבחינתה של טורקיה מדובר בסוגייה ראשונה במעלה, המשליכה על ביטחונה, ויש לה השלכות רלוונטיות לקראת הבחירות הצפויות בשנה הבאה.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפון סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחות הפליטים הסורים בטורקיה מעיקה על המשטר

ההתנגדות האיראנית והרוסית למהלך צבאי טורקי בצפונה של סוריה ברורה ואיננה מפתיעה. טהרן חוששת כי מבצע צבאי טורקי נוסף יערער את שליטתו של הנשיא בשאר אל אסד במדינה, וירחיב את השליטה הטורקית בצפון המדינה. מוסקבה מתייחסת אמנם בהבנה ל"דאגותיה הביטחוניות של טורקיה", אולם בעינה עומדת התנגדותה לצעדים שעלולים לפגוע ב"שלמותה הטריטוריאלית והפוליטית" של סוריה, כפי שהבהיר דוברו של הנשיא פוטין ערב הגעתו של ארדואן לסוצ'י. דיווחים לאחר המפגש בין השניים, שנמשך כארבע שעות, ידעו לספר שמוסקבה הציעה לאנקרה להתחיל בשיח ישיר עם המשטר הסורי.

התמונה שמתבהרת לפי שעה מצביעה על כך שארדואן הבין כי עדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מספר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר.

ארדואן הבין, שלמרות מרחב התמרון שלו מול מוסקבה וטהרן, ומיקודה של הזירה הבינלאומית במלחמה באוקראינה – התנגדות איראנית, ובעיקר רוסית, למהלך צבאי מצידו בסוריה איננה משרתת את האינטרסים שלו, לפחות לפי שעה.

המצב הכלכלי הרעוע בטורקיה, וכאמור ערב בחירות בשנה הבאה, מחייב שיתוף-פעולה בהקשר זה עם מוסקבה. טורקיה הפכה בשבועות האחרונים לצינור מרכזי דרכו רוסיה מקיימת עדיין קשרים עם העולם החיצון. זאת כאשר ארדואן מצליח, כך נראה, להלך בין הטיפות – לשמור על האינטרסים הטורקיים הכלכליים מחד ועל קשריו עם המערב מאידך (טורקיה, כזכור, חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו).

לפי שעה נראה כי ארדואן הבין שעדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר

עיקרו של דבר, מפגשי הפסגה הללו המחישו את המארג המורכב במיוחד של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. בחלק מן הסוגיות מתקיים מפגש אינטרסים – הן ביחס להפגנת מרחב התמרון שלהם מול המערב והן סביב אינטרסים כלכליים כבדי משקל – אולם לצד חילוקי דעות וחשדנות לא מבוטלים.

מהלכי נורמליזציה טורקיים מול משטר אסד עשויים אם-כן, בנסיבות הנוכחיות, לשרת את האינטרס הטורקי. יש בהם כדי לבוא לקראת מוסקבה תוך מוכנות לבחון האם ניתן לשמור על האינטרסים הטורקיים באמצעות שיח מחודש עם המשטר הסורי, כמו גם לאותת לוושינגטון שמרחב התמרון הטורקי מגוון למדי. זאת בעיקר לנוכח חוסר הנחת באנקרה מן התמיכה האמריקאית הנמשכת בכורדים בצפונה של סוריה. יש בכך גם היענות לרחשי הלב הנשמעים בזירה הפנימית נגד נוכחותם המתמשכת של הפליטים הסורים במדינה, ולמאמץ לעודד את עזיבתם באמצעות דיאלוג ישיר עם המשטר הסורי.

מה זה אומר מבחינתה של ישראל?

לא הרבה, למען האמת, לבד מן העובדה שתמרונים מדיניים, המרחיקים את טורקיה מן המערב, אינם משרתים כמובן את האינטרס הישראלי. המהלכים האחרונים מעידים על שקידתו, המרשימה יש לומר, של ארדואן להמחיש את מרחב התמרון ממנו הוא נהנה, את חשיבותה של טורקיה לכל השחקנים בזירה הבינלאומית ואת יכולתה לנהל דיאלוג קונסטרוקטיבי (מבחינתה לפחות) עם כל השחקנים באזור. ארדואן מנסה, כידוע, גם לתווך בין רוסיה ואוקראינה (דווח על ביקור קרוב שהוא צפוי לקיים בקייב). בכך הוא מנסה להזרים רוח חיובית לכלכלה הטורקית שכל כך זקוקה לה.

מפגשי הפסגה המחישו את המארג המורכב של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. לצד מפגש אינטרסים – כלכליים ובהפגנת מרחב התמרון מול המערב, לצד חילוקי דעות וחשדנות

הזירה הסורית היא סיפור אחר. בראייה הטורקית, נוכחות הכורדית בצפון סוריה מהווה אתגר ביטחוני ראשון במעלה. מבחינה זו, נרמול השיח הצפוי מול המשטר הסורי מהווה צעד טקטי מחושב (יש שיאמרו, ציני להפליא), שתכליתו להצטייר כמי שניסה כל דרך אפשרית בטרם פנה, כצעד אחרון, למהלך צבאי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

היחסים בין טורקיה וישראל עדיין לא חזרו לתקופת תור הזהב, אבל שדרוג היחסים והחזרת השגרירים הוא צעד משמעותי ● לא פחות משמעותי: המנוע הכלכלי שהביא את ארדואן לבחור בחימום היחסים עם ישראל, כמו גם עם מדינות אחרות ● ובינתיים, לאינדונזיה אין עדיין יחסים רשמיים עם ישראל - אבל קבוצת אנשי עסקים ישראלית חזרה משם עם תוצאות מבטיחות ● פרשנות

עוד 934 מילים

ארגוני הסיוע ליהודי אוקראינה עוברים לרכבים חשמליים

ברקע משבר הדלק העולמי והאינפלציה, עמותות הסיוע היהודיות באוקראינה החליטו להצטייד בצי של רכבים חשמליים כדי להתמודד עם גל של נזקקים חדשים ברחבי המדינה ● "אפשר בקלות להמתין שש או שבע שעות בתחנות הדלק. זה מאוד קשה"

עוד 782 מילים ו-1 תגובות

אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס

הימנעות חמאס מלהתערב במבצע "עלות השחר" לצד המגעים העקיפים הנמשכים בשנים האחרונות בין הארגון לישראל מעלים את השאלה האם חמאס יכול להפוך לפרטנר למו"מ על הסדרי קבע מול הפלסטינים, במיוחד כשאבו מאזן עשוי להותיר אחריו ואקום בעתיד הקרוב ● קסניה סבטלובה, המלווה את הארגון מיום הקמתו, שוחחה עם מומחים ומשרטטת את תהליך התבשלותו של הארגון

עוד 2,347 מילים

הסיכון של עידית סילמן

החוק לא מחייב את סילמן להתפטר - אבל אם לא תעשה זאת, היא משאירה את גורלה בידי ועדת הבחירות ● בעבר, קיבלו ראשי הוועדה החלטות שונות - מחשין שדחה בקשת פסילה על הסף, דרך ביניש שדחתה בצורה מנומקת, ועד הנדל שקיבל החלטה הקובעת כי הוועדה תוכל לפסול ח"כ גם אם לא הוכרז כפורש ● סילמן יכולה להמר, אבל עשויה למצוא את עצמה מחוץ למערכת הבחירות כליל ● פרשנות

עוד 1,596 מילים

שאשא-ביטון: "בהיעדר הסכמות, אדרוש דיון בממשלה"

לפיד שוחח עם ארדואן והשניים סיכמו על חידוש הטיסות בספטמבר ● נתניהו: "לפיד וגנץ, תפסיקו להתחנף למכחיש השואה אבו מאזן" ● גנץ: "דברי אבו מאזן בזויים. טוב שחזר בו" ● ליברמן: "מוכן ונחוש לחתום עם הסתדרות המורים כבר היום" ● ישראל וטורקיה החליטו להחזיר שגרירים וקונסולים ● עבאס מבהיר: השואה היא הפשע הנתעב בהיסטוריה – ישראל ביצעה מעשי טבח; לפיד: חרפה מוסרית, ההיסטוריה לא תסלח לו

עוד 49 עדכונים

כהנא וטרופר יכולים להיכנס לוואקום שהותירו בנט ושקד

היו ימים שאיילת שקד הייתה אחת הדמויות החשובות בציונות הדתית והמעמד שהגיעה אליו היה חסר תקדים, במיוחד עבור אישה חילונית מתל אביב ● עכשיו הכל התאדה ● שקד בונה על הימין לייט, אבל הם לא איתה ● מי שכן יכולים למשוך את הקהל הזה הם חילי טרופר ומתן כהנא, שרצים עכשיו יחד במחנה הממלכתי ● פרשנות

עוד 551 מילים

תושבים ופעילים מירושלים למוש בן ארי: בטל הופעה בגיא בן הינום

מאות אנשים חתמו ביממה האחרונה על עצומה הקוראת לזמר לבטל את הופעתו הערב בחוות אלע"ד ● לפני שלוש שנים ביטלו דני רובס וארקדי דוכין הופעה באתר אחר של עמותת הימין במתחם ● החווה הוקמה כדי לטפח חקלאות קדומה ובפועל הופכת למתחם הופעות ● יוזמי העצומה: "החווה מונעת מפלסטינים גישה לאדמתם ומכשירה את הגזל"

עוד 914 מילים ו-1 תגובות

לטירה יש אגם, והוא הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע

צמרת המשרד להגנת הסביבה יצאה השבוע לסיור במשולש, ומצאה את עצמה על שפת אגם ליד העיר טירה ● ההיקף העצום של פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות מייצר כמויות גדולות של עודפי עפר, וכרגיל בישראל אלה מוצאים את דרכם לחיק הטבע, סותמים אפיקי נחלים ויוצרים דור חדש של אגמים וביצות

עוד 1,103 מילים

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,600 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה