"מה, אנגליה והולנד הן לא דמוקרטיות?"

מתן כהנא, איילת שקד ונפתלי בנט בעת ההצבעה על פסקת ההתגברות ב-5 באוגוסט 2020 (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
עדינה ולמן, דוברות הכנסת
מתן כהנא, איילת שקד ונפתלי בנט בעת ההצבעה על פסקת ההתגברות ב-5 באוגוסט 2020

בדיון הפרלמנטרי והציבורי בפסקת ההתגברות נשמעו טענות לפיהן קנדה, מקום לידתה של 'פסקת ההתגברות' ממנה נלקחים הרעיונות שמוצעים לישראל, אינה המקום היחיד שבו הסמכות לחוקק אינה מרוסנת באמצעות בית משפט, לו המילה האחרונה על חוקתיות חוקים. "מה?", שואלים התומכים בפסקת התגברות, "לוקסמבורג, ניו-זילנד, הולנד, פינלנד ובריטניה אינן דמוקרטיות?"

הדיון בפסקת התגברות אמנם קנה שבת בשיח בישראל, אבל במשפט החוקתי-ההשוואתי הוא מאוד אדיוסינקרטי וזניח. שם, השאלה המרכזית אינה 'התגברות כן או לא' אלא – האם הסמכות לחוקק מרוסנת באמצעות מנגנונים חזקים או חלשים של ביקורת שיפוטית אם לאו.

במשפט החוקתי-ההשוואתי, הדיון בפסקת ההתגברות הוא אדיוסינקרטי וזניח. שם השאלה המרכזית אינה 'התגברות כן או לא' אלא – האם הסמכות לחוקק מרוסנת במנגנוני ביקורת שיפוטית חזקים או חלשים, אם לאו

וכאן ראוי להבהיר כמה נקודות חשובות:

  • ראשית, ברוב המוחלט של המדינות בעולם (כ-85%), החוקה קובעת מנגנון ביקורת חוקתית. החריגים להיעדר ביקורת שיפוטית בודדים. בחוקות חדשות שנכתבות בשנים האחרונות, לא יעלה על הדעת לא לשלב מנגנוני ביקורת חוקתית.
  • שנית, גם במדינות בהן אין ביקורת שיפוטית חזקה, אין זה אומר שסמכות המחוקק אינה מרוסנת.

כדי להעמיד דברים על דיוקם, ובהחלט באופן שאינו ממצה ומזמין דיון, הנה כמה הבהרות בעניין המדינות המובאות כדוגמאות בהן המחוקק לא מרוסן.

בלוקסמבורג:

נכון, בלוקסמבורג אין סעד שיפוטי של בטלות חקיקה שמחייב את כולם. אולם בית המשפט החוקתי כן בוחן חוקתיותם של חוקים בהליך של שאלות חוקתיות המתעוררות בהליכים משפטיים רגילים, והמופנות אליו על-ידי השופטים הדנים בהליכים אלו. ההחלטה כי חוק אינו חוקתי ובטל מחייבת את השופטים לדיון (ובערעור). כך שיש ביקורת שיפוטית.

בשוויץ:

בשוויץ קיימת ביקורת חוקתית מפותחת, עם חריג אחד מרכזי: חוקים פדראליים. בהתאם לסעיף 190 לחוקה, חוקים פדראליים אינם נתונים לבחינה חוקתית. פרט לחריג זה, כל דברי החקיקה המדינתיים, בין אם נחקקו על ידי הרשויות הפדרליות, בקנטונים, או המקומיות, כפופים לביקורת חוקתית (ראו, למשל, סעיף 189(ד) לחוקה), ולבית המשפט סמכות ליישם גם את המשפט הבינלאומי.

בשוויץ, רק חוקים פדראליים אינם נתונים לבחינה חוקתית. פרט לחריג זה, כל דברי החקיקה המדינתיים, בין אם נחקקו על ידי הרשויות הפדרליות, בקנטונים, או המקומיות, כפופים לביקורת חוקתית

אגב, לפי החוקה, הוראות מנדטוריות של המשפט הבינלאומי לא רק מחייבות את המחוקק הרגיל אלא גם מגבילות את הסמכות לתקן את החוקה (ראו סעיפים 194 ו-195). חשוב לציין שחוקים פדראליים חייבים לעבור בשני בתי הגוף המחוקק – מועצת הקנטונים והמועצה הלאומית (שילוב של בחירות אזוריות וישירות), כך שקיימים מנגנונים מורכבים של איזון ובלימה בתוך הליך החקיקה.

בהולנד:

"אבל בהולנד אין ביקורת שיפוטית"! חוקת הולנד אכן קובעת בסעיף 120 כי חוקתיותם של חוקי הפרלמנט לא תיבחן על-ידי בית המשפט. עם זאת, חשוב לציין שבסעיף 94 – החוקה ההולנדית דורשת משופטים שלא ליישם ולהחיל חקיקה לאומית כשזו סותרת אמנות בינלאומיות או החלטות מחייבות של מוסדות בינלאומיים. מדובר בהוראה חוקתית המיושמת הלכה למעשה, כך שבתי משפט הולנדים – כל בית משפט, גם בערכאה נמוכה – מעמידים לבחינה מחמירה פעולות של הרשות המבצעת וגם חקיקה של הפרלמנט מול זכויות יסוד, באופן שדומה ל'ביקורת שיפוטית חזקה'.

בנוסף, בסעיף 90 לחוקה יש מודל ייחודי, שבמסגרתו נקבעה חובה חוקתית 'לקידום הפיתוח של הסדר הבינלאומי'. אם קוראים את סעיף 120 ביחד עם סעיפים 90-94, המודל שעולה מחוקת הולנד הוא מודל הפוך מזה של ריבונות הפרלמנט. האם אלו המבקשים לצמצם את סמכויות בית המשפט ולאמץ 'מודל הולנדי' היו מקבלים סמכות כזו של בתי משפט?

בבריטניה:

בבריטניה, מערכת המשפט אינה יכולה לבטל חקיקה של הפרלמנט. אולם, בית המשפט מוסמך להצהיר על אי-התאמה של חקיקה עם האמנה האירופית לזכויות אדם שאומצה אל הדין הבריטי הפנימי בחוק זכויות האדם משנת 1998, ומצופה שהצהרה כזו תלווה בתגובה חקיקתית הולמת של הפרלמנט. יצוין כי בהתאם לחוק זכויות האדם, על חקיקה להיות מפורשת, ככל שהדבר אפשרי, באופן העולה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם.

חשוב להבהיר שמנגנון הצהרת אי-ההתאמה הבריטי אינו כה 'חלש' כפי שנדמה במבט ראשון. ראשית, להצהרת אי-ההתאמה יש חשיבות במישור המשפט הבינלאומי. אנגליה היא חלק ממועצת אירופה וחברה באמנה האירופית לזכויות אדם (זהו גוף נפרד מהאיחוד האירופי). אזרחים בריטים שזכויותיהם נפגעות רשאים לפנות לבית המשפט האירופי לזכויות אדם. לכן, נוסף על מערכת המשפט המדינתית יש מנגנון על-מדינתי שמהווה שכבת הגנה נוספת לזכויות אדם.

אזרחים בריטים שזכויותיהם נפגעות רשאים לפנות לבית המשפט האירופי לזכויות אדם. לכן, נוסף על מערכת המשפט המדינתית יש מנגנון על-מדינתי שמהווה שכבת הגנה נוספת לזכויות אדם

מדובר במנגנון ביקורת שיפוטית רב-שכבתי כפול:

  1. האזרח יכול לעורר טענה חוקתית בבית המשפט באנגליה, ולאחר מכן, לפנות לבית המשפט האירופי לזכויות האדם. כאשר בית משפט מקומי מצהיר על אי-התאמה והממשלה או הפרלמנט אינם מתקנים את הפגם, כנראה שהמקרה יגיע לבית המשפט האירופי בשטרסבורג, בטענה שזכויות האמנה נפגעו. במצב זה, יש סבירות גבוהה ששטרסבורג ייקבע כי הייתה הפרה, והממשלה הבריטית מחויבת לשנות את החוק בהתאם לפסיקת שטרסבורג. הסיבה שקיימת ביקורת בקרב שמרנים באנגליה על המחויבות של המדינה לשטרסבורג היא בדיוק בגלל שמדובר במנגנון החלטי, אפקטיבי ויעיל, שהגביר בצורה משמעותית את הציות של המדינה לנורמות של זכויות האדם. בישראל, שכבה זו לא קיימת בכלל. אין כל מחויבות על-לאומית שכזו לטריבונל שיש לו סמכות מחייבת לקבוע שהמדינה הפרה נורמות חוקתיות, ולכן עצם ההשוואה לאנגליה מעט מוזרה.
  2. שנית, גם ברמה המדינית, הנוהג הכללי הקיים לכיבוד החלטות של בתי המשפט משמעו, שהצהרה על אי-התאמה הלכה למעשה חזקה הרבה יותר מאשר שעלול להשתמע מהאופי המשפטי "הלא-מחייב" של "הצהרה" שכזו. מאז שחוק זכויות האדם נכנס לתוקפו, בשנת 2000, ועד סוף 2017, התקבלו 39 הצהרות אי-התאמה, מתוכן 12 החלטות נהפכו או מצויות בערעור. מתוך 27 ההצהרות הנותרות, 24 נתקבלו וחקיקה תוקנה או שהממשלה הודיעה שעומדת לתקן. שלוש הצהרות עדיין נשקלות. השיעור הגבוה של ציות להצהרות אי-התאמה, הביא מומחות למשפט ציבורי באנגליה להציע שהתפתחה, או למצער מתפתחת, קונבנציה חוקתית לפיה הפרלמנט מצוי תחת חובה חוקתית לציית להצהרות אי-התאמה. עניין זה הולם את המסורת של המשפט הציבורי באנגליה, שלפיה אימוץ מנגנוני איזון בין הרשויות מתקבל על ידי השחקנים הפוליטיים ביחס של כבוד מיוחד ששמור לנורמות חוקתיות שעליהן לא 'משחקים פוליטיקה'. שונה הדבר בישראל, שבו הצעות להתגברות עולות כ'תרגילים להבכת הקואליציה'.

עניין זה מוביל אותי לעמוד על כמה מאפיינים אנגליים נוספים:

  • בכל הנוגע לכיבוד נורמות חוקתיות והבדלתן מהמשחק הפוליטי, בריטניה היא מדינה עם מסורת דמוקרטית רבת שנים. יש בה תרבות דמוקרטית מבוססת ומוסכמות חוקתיות רבות; יש דברים שפשוט לא עושים (“it’s not done”).
  • כמו-כן, מוסדית, הפרלמנט הבריטי מורכב משני בתים וכולל מערכת פנימית של איזונים ובלמים כגון השעיית חקיקה.
  • לבסוף, רבים מהטוענים ליישום המודל הבריטי בישראל מתעלמים על פי רוב מצידו השני של מטבע ההסדר הזה: הקמת מוסדות לכיבוד זכויות האדם בפרלמנט, כמו גם מוסדות עצמאיים. כך, אחד מההסדרים החשובים שנקבעו בחוק הוא הקמת ועדה פרלמנטרית לזכויות אדם, שתפקידה לייעץ לפרלמנט בדבר הלימתן של הצעות חוק עם הוראות האמנה האירופית לזכויות אדם. הוועדה לא הוקמה כלאחר יד, ואת שנות פעילותה הראשונות ליווה סגל משפטי-חוקתי מיוחד, בכלל זה, אחד המשפטנים אקדמאים המובילים בתחום במדינה. הקמת הוועדה הביאה לביקורת עצמאית, שיטתית ומקצועית של כיבוד זכויות אדם בהליך החקיקה. דוחות הוועדה מובילות לשינויים בחקיקה מוצעת ועבודתה תרמה תרומה משמעותית להתאמה טובה יותר של הצעות חוק להוראות האמנה האירופית לזכויות האדם. אכן, גם בישראל נוהג פיקוח חוקתי באמצעות הייעוץ המשפטי של הכנסת. אבל קשה להתעלם מכך שבכל המודלים שלעיל קיימים מוסדות ייעודיים, עצמאיים, מרובי משאבים שמפתחים נורמות חזקות בהרבה מאלה שאצלנו בכל הנוגע להתאמת החוקים לחוקה כבר בהליך החקיקה.

בפינלנד:

נקודה זו של פיקוח פרלמנטרי חשובה ביותר, כפי שניתן לראות בפינלנד. בפינלנד, יש לבית המשפט תפקיד מצומצם בביקורת חוקתית. החוקה קובעת בסעיף 106 כי רק כאשר דבר חקיקה אינו חוקתי מעבר לכל ספק סביר, יכול בית משפט שלא להחילו לשם הכרעה בסכסוך המשפטי. ומאז שנת 2004 הפעילו בתי המשפט את סעיף זה במספר מצומצם של מקרים. עם זאת, קיימת בפינלנד ועדה פרלמנטרית למשפט חוקתי הבוחנת את חוקתיותה של חקיקה מוצעת. דיוניה אינם חלק מההליך הפרלמנטרי הרגיל והיא פועלת באופן שאינו מפלגתי וכמעט דמוי-שיפוטי. אמנם היא מורכבת מפוליטיקאים אך דיוניה מבוססים על עמדות של מומחים. וחוות-דעתה של הוועדה מחייבת את הפרלמנט; אם הוועדה למשפט חוקתי סברה כי הצעת החוק אינה חוקתית – הצעת החוק אינה יכולה להתקבל.

קיימת בפינלנד ועדה פרלמנטרית למשפט חוקתי הבוחנת את חוקתיותה של חקיקה מוצעת. דיוניה אינם חלק מההליך הפרלמנטרי הרגיל והיא פועלת באופן שאינו מפלגתי וכמעט דמוי-שיפוטי

ונזכיר שוב, כל המדינות המוזכרות לעיל חברות באמנה האירופית לזכויות אדם (במסגרת החברות במועצת אירופה, בה חברות 47 מדינות) ומחויבות לפסיקת בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג.

במדינות אלו יש אפוא שכבת הגנה כפולה לזכויות אדם: ההגנה החוקתית על מגילת זכויות האדם וההגנה העל-לאומית. לא מדובר במנגנון זניח. בין השנים 1959 ל-2019 התקבלו בבית המשפט האירופי לזכויות אדם מאות פסיקות לגבי מדינות אלו, בהן נמצאה לפחות הפרה אחת של האמנה האירופית לזכויות אדם, כמפורט בטבלה הבאה:

אמנם, ביקורת שיפוטית של טריבונליים בינלאומיים אינה זהה לזו של בית משפט חוקתי או עליון. בית המשפט הבינלאומי או העל-לאומי לא יכול להשפיע על תקפות החקיקה הפנימית בספרה החוקתית הפנימית, והאחריות ליישום החלטותיו מוטלת על המדינה. אף-על-פי שהפרת אמנה אינה בהכרח זהה לבטלות חקיקה, החשיבות היא בהכרה שבמדינות האירופאיות ישנה שכבת הגנה נוספת שמרסנת את המחוקקים הלאומיים.

מכל מקום, בדומה לביקורת חוקתית, בתי משפט על-לאומיים דנים פעמים רבות בהלימתה של חקיקה עם מחויבויות בינלאומיות. כך למשל, כרבע מההחלטות של בית המשפט האירופי לזכויות אדם דורשות שינויי חקיקה לשם הלימה עם האמנה האירופית לזכויות אדם. ומדינות ככלל מצייתות להחלטות של בתי משפט על-לאומים בדרישה לשנות חקיקה שאינה עולה בקנה אחד עם מחויבות בינלאומית במידה זהה לציות של החלטות שאינן נוגעות לשינוי חקיקה.

בניו זילנד:

'ומה לגבי ניו זילנד?', יקשה השואל. שם אין ביקורת שיפוטית והיא אינה חלק ממועצת אירופה. הביקורת השיפוטית בניו זילנד אכן נחשבת 'חלשה'. מגילת זכויות האדם קובעת מפורשות בסעיף 4, ששום בית משפט אינו מוסמך לקבוע כי הוראת חוקה אינה תקפה.

ואולם בסעיף 7, המגילה מטילה חובה על היועץ המשפטי לממשלה לבחון התאמתה של חקיקה מוצעת עם זכויות האדם ולדווח לפרלמנט במקרים של אי-התאמה – ומצופה ממנו להגיב בהתאם. המגילה מוסיפה לקבוע כי כאשר יש להוראת חוק מספר אפשרויות פרשניות, יש לפרש את החוק באופן שהולם את הזכויות והחירויות המוגנות במגילה (סעיף 6).

המגילה מטילה חובה על היועץ המשפטי לממשלה לבחון התאמתה של חקיקה מוצעת עם זכויות האדם ולדווח לפרלמנט במקרים של אי-התאמה – ומצופה ממנו להגיב בהתאם

אני מניח שאלו המתנגדים לבית המשפט יתנגדו גם אפילו לסמכות פרשנית כגון זו, שכן כפי שהם יודעים – פרשנות היא לעתים בעלת השלכות לא פחותות מבטלות. לאחרונה, כדי לחזק את ההגנה על זכויות האדם, ממשלת ניו זילנד הגישה הצעת חוק שנועדה להסמיך את בתי המשפט הגבוהים של המדינה להכריז על אי התאמה של חקיקה מקומית עם שני חוקי זכויות האדם המרכזיים. בנוסף, החקיקה הניו זילנדית כפופה לפיקוח של הוועדה לזכויות האדם של האו״ם – אם כי לא מדובר בסמכות כופה. קיימת גם נציבות לזכויות אדם – מוסד לאומי שתפקידו לקדם כיבוד והגנה של זכויות אדם.

במאמרו The Place of the Constitution in the Modern State שפורסם בעמ' 1-17 בגיליון 2(1) של ה-Israel Law Review משנת 1967, פרופ' בנימין אקצין כתב כך (בעמ' 8):

“Among the countries which have whole-heartedly endeavoured to conform to the pattern of constitutionalism, there are two that have hitherto adhered to the British system and have not introduced a formal Constitution in the full sense of the word-New Zealand and Israel, though in the latter country the debate is still continuing. Possibly the British solution may suit New Zealand. For Israel, with its rather supercharged political climate, this writer would certainly recommend the added restraint of a formal Constitution.”

לא בטוח שמה שמתאים לניו-זילנד מתאים לישראל. ומכל מקום, לגבי ניו זילנד, אפילו המתנגד הידוע ביותר בעולם לביקורת שיפוטית, פרופ' ג'רמי וולדרון (ניו-זילנדי בעצמו) טען שבהיעדר בית שני או דרישות קוורום, ובהינתן החקיקה המזורזת והשימוש במשמעת מפלגתית, קיימת הצדקה חזקה לביקורת שיפוטית בניו זילנד.

לסיכום

גם בדוגמאות הבודדות – המהוות חריג לסטנדרט העולמי המובהק – של מדינות בהן בית המשפט אינו מוסמך לבטל חקיקה של הפרלמנט, קיימים מנגנונים אחרים של ביקורת חוקתית או פיקוח מפני פגיעה בזכויות.

גם בדוגמאות הבודדות – המהוות חריג לסטנדרט העולמי המובהק – של מדינות בהן בית המשפט אינו מוסמך לבטל חקיקה של הפרלמנט, קיימים מנגנונים אחרים של ביקורת חוקתית או פיקוח מפני פגיעה בזכויות

לעתים מנגנונים אלו נובעים מהמשפט הבינלאומי, לעתים מדובר במנגנוני ביקורת חוקתית פרלמנטרית המייצרים הקפדה יתרה על כיבוד זכויות בשלבי החקיקה. חשוב להבין, אמנם יש מדינות מערביות בודדות בלי ביקורת חוקתית שיפוטית חזקה, אך היעדרה מלווה בדרך כלל בחלופות המרסנות את המחוקק. שלא אחת, הן חזקות פי כמה.

* רשימה זו היא חלק ממחקר רחב בדבר ביקורת חוקתית שעתיד להתפרסם על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,932 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 24 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

מה נציגי ציבור צריכים לעשות לפני שהם נבחרים

זה פשוט. קודם כל, צריך להכניס את המילה "ציבור" לשבועת חברי הכנסת. שלפחות תעלה על לשונם בזמן ההשבעה הרצינית למדינה ולחוקיה. אפשר אפילו לכתוב משפט שלם: "אני מתחייב.ת לעבוד למען הציבור, רווחתו ובריאותו". למה לקמץ במילים? הרי זה התפקיד הנאצל מכל התפקידים, להיות נבחר ציבור של קהילה, לקדם אותה, לשמור עליה, לשפר אותה, כל הדברים הטובים בעולם, למען המשך השושלת האנושית. זהו מוסד שעלינו להעריץ, ואת האנשים שבו, שמסירות נפשם הביאה אותם עד הלום.

זה פשוט. ראשית צריך להכניס את המילה "ציבור" לשבועת החכ"ים. שלפחות תעלה על לשונם בזמן ההשבעה הרצינית למדינה ולחוקיה. אפשר אפילו לכתוב משפט שלם: "אני מתחייב.ת לעבוד למען הציבור, רווחתו ובריאותו"

אבל כל פעם מחדש רובנו מתפלאים שזה לא מצליח, שהממשלה לא עובדת, שהממשלה לא העבירה תקציב, שההוא לא מתאים לתפקיד או מגלה סימנים פשיסטיים ומשהו שם קצת מוזר, וההיא מלקקת וההיא מקללת וזה שהוא בריון וזה עבריין ואלף סיבות טובות למות מבושה.

והאמת שזו דרישה גדולה מדי לדרוש מחברי הכנסת שלנו לעבוד למען שלום הציבור, רווחתו ובריאותו. כמי שמעולם לא עברו הכשרה מעשית לשם כך, אלא רק פעלו מתוך נהיות ותהיות ליבם. בדומה לכול מקום עבודה אחר, רצוי שגם העובדים בכנסת יעברו הכשרה מעשית בדבר מהות עבודתם תפקידם ועדיף שיעבירו כמה שנים טובות במסדרונות הכנסת במשכורת זעומה, רק למען האפשרות שיום אחד יוכלו להיבחר ולהיות נציגי ציבור בעצמם. זכותם להיבחר תשען על סמך הידע והיכולות שלהם, שרכשו בזכות תקופת ההכשרה והביצועים שלהם בעבודה ציבורית.

היום, האלטרנטיבה שיש לנו כציבור לדעת משהו על המועמד לכנסת, היא לחפש בציפורניים כסוסות אחר עמוד השדרה שלו. אולי טוב לב, עיניים יפות, אולי הפגין אומץ מתי שהוא בחייו או רצון טוב, ועוד מיני מלים אמורפיות שמשתנות במהירות הבזק, כמו מחשבה. "אולי נבחר בהוא שאומר שהוא אוהב את המדינה בדיוק כמוני או בזאת שבאה ממשפחה טובה דווקא. מי יכול  להיות נבחר הציבור שלי?"

הסיכוי שרמטכ"ל מוצלח או מנכ"ל מבריק או אשת תקשורת חכמה, או אפילו פעיל ציבורי יכשלו בתפקידם כחברי כנסת או רחמנא ליצלן שרים הוא גבוה. הכשרה לתפקיד עושה פלאים לאדם הנושא אותו, והופכת אותו לעובד יעיל ומדויק יותר, הוא יודע מה עליו לעשות וביסס את רצונו ודעתו במשך שנים לשם כך מתוך בחירה שבזה הוא רוצה לעסוק.

נבחרי הציבור האומללים שלנו נאלצים לעשות עבודה כל כך קשה כשברשותם כר אמוציונלי תוסס ופנטסטי וחברים לעבודה שמתנגחים בהם על ימין ועל שמאל כדי לקושש כמה קולות. היה היה פעם נסיך בסיפורי אגדה שהיה צריך לרוצץ את המפלצת בעל שבעת הראשים המכתרת את העיר לפני שיוכל לזכות במלוכה.

והאמת שזו דרישה גדולה מדי לדרוש מחברי הכנסת שלנו לעבוד למען שלום הציבור, רווחתו ובריאותו. כמי שמעולם לא עברו הכשרה מעשית לשם כך, אלא רק פעלו מתוך נהיות ותהיות ליבם

הדמוקרטיה האצילה, באופן פרדוקסלי, נותנת כוח רב ליחיד. מכיוון שכך תמיד יתכנו לנו הפתעות, שינתנו מידי אלת המזל הדמוקרטית. מה תגריל לנו כעת? היטלר הקטן, גנב גדול, משוגע, איפה היא הדמוקרטיה הזאת? אני אתפוס אותה, שתשב כאן איפה שאני רוצה. כל כך יפה היא השיטה, כל אחד יכול להיבחר, גם אם אתה מנקה אסלות וגם אם את מורה ליוגה. תתפקדי למפלגה.

ויום אחד, זה קורה. "נבחרתי!" שואג האזרח הנרגש מול המצלמות, מי שעד לפני רגע היה יזם הייטק מצליח או חדרנית עייפה. "אשב בקדמת המדינה, אנווט את הקהילה, אמציא חוקים לטובת הכלל, אקדם פרויקטים".

אנחנו מביטים בהם בעצב ובלב אנחנו יודעים שיכשלו, כמו האחרים. כמה כבר עברו בכנסת בלי לעשות שם שום דבר אפקטיבי? צריך להיות משהו מיוחד כדי לשרוד שם באמת. הם יקלטו את זה בהגיעם למסדרונות השלטון, כשיפגשו את חבריהם לעבודה. ומה רבים שם הסעיפים, הסדרים, הפעולות שיש לעשות לפני הצעת החוק, בהנחה שהיא עוברת, כי פה חוקים קמים ונופלים על כל מיני שטויות שנמצאות מחוץ לחוק. אבל נניח שהחוק עבר. שמחה, פוטו אופ, תקשורת, ואז כדאי לבדוק האם משהו השתנה לטובה. כי זאת הרי המטרה של נבחר ציבור. להגן על הקהילה ולקדם אותה.

כיצד זה שמכל המקצועות הקשים בעולם רק שלושה הם נטולי הכשרה? איך אפשר לצפות שמישהו ישחה במים הקרים, הרותחים או הדלוחים, בלי גלגל הצלה, מצויד רק באמונה שהכול יהיה בסדר. הורים, סייעות בבתי הספר ובגנים ופוליטיקאים פטורים מעול ההוכחה.

הדמוקרטיה צריכה להשתנות והשיטה להשתכלל. נניח שהמבקש להיות נבחר ציבור יצטרך לעבור הסמכה של לפחות שלוש וחצי שנים בעבודה בכנסת, ולהכיר אותה על בוריה לפני שהוא נכנס ועושה מה שבא לו ופועל לפי נהיות ליבו. נניח שמשכורתו תהיה כמשכורתם של העובדים הסוציאליים. אנשים שהחליטו להיות סוג של שליחי ציבור והם מעוניינים לטפל ולשקם אוכלוסייה וקהילה. בדרך זו נצליח לסנן כל מיני חדלי אישים המבקשים להם את עושר השלטון. במשך שלוש וחצי שנים תעבוד קשה ובדוחק, כמו כולם, וגם אחר כך.

אנחנו כל כך מפחדים מהעבודה הזו, שעוד לפני שאנשים מתחילים לעבוד בה אנחנו משמנים אותם במשכורת טובה, נהג, הטבות וכוח להרים ולהפיל חוקים.

לאורך ההיסטוריה מתברר שבני אדם יכולים ללמוד הכול – בין היתר גם את התאמתם לנוע בתוך מסדרונות השלטון לטובת הקהילה.

ואיך אדם ידע בכלל שהוא רוצה להיות נציג ציבור? על אותו אדם להעלות לפחות שבעה נושאים חשובים עיקריים, שבהם היה רוצה לראות שינוי, או שיש איזה תחום שבו הוא רוצה להתמחות ולעבוד בו כנציג ציבור: כלכלה, תזונה, סביבה, חינוך. המערכת הציבורית נדמית כל כך שרירותית כשמסתכלים על ההחלטות הנלקחות שם על ידי אנשים שלא מוכשרים לדבר. "את מכולם מתאימה להיות שרת התחבורה, ואתה האוצר, ואתה קח בריאות".

כיצד זה שמכל המקצועות הקשים בעולם רק 3 נטולי הכשרה –  בתוך המים הקרים, הרותחים או הדלוחים, בלי גלגל הצלה, רק האמונה שיהיה בסדר. הורים, סייעות בבתיה"ס ובגנים ופוליטיקאים פטורים מעול ההוכחה

מה ביקשנו? שהשרים שלנו ידעו מה הם עושים? בואו נהפוך אותם לחבורה שיודעת. רוצים להיות שרים? תוכיחו לנו בעבודה קשה לפני שתקבלו תפקיד. לפני התואר והמעמד. אחרי שתכשירו את עצמכם.

עלינו להפסיק להאמין לפנטזיה לפיה כל אחד יכול להיות מנהיג גם אם הוא פושע. אם המנהיג טוב – יהיה לנו טוב, אם הוא רע, אויה.

וכך צריך להיות הדבר בכל המשרות הציבוריות, הדירקטורים, ראשי נמלי התעופה הרכבת והנמלים. כל אדם הנושא במעמד של איש ציבור מוכרח לעבור הכשרה לשם כך, ולו רק לצמצם את טווח הנזקים שהוא יכול לחולל.

נרי פלדש, היא מורה מובטלת ליוגה וכותבת ביוגרפיות על אנשים מקומיים. גרה בגבעת עדה ובמקור מזכרון יעקב. בלילה כשהילדים ישנים אפשר לשמוע מוסיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 942 מילים

אחרי יותר משנתיים ללא נציב קבוע לשב"ס, אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר על רון חולדאי לעשות שימוש בעמוד הפייסבוק שלו לצורכי תעמולה, כי הדף תוחזק בעבר על ידי עיריית תל אביב יפו ● הממשלה אישרה את מינוי קטי פרי לנציבת שירות בתי הסוהר ● יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הודיע על הפסקת חברותו במפלגת העבודה

עוד 37 עדכונים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

למקרה שפיספסת

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

המורדים החות'ים בתימן הוכרזו ארגון טרור

ממשל טראמפ הכריז על ארגון "אנצאר אללה" בתימן כארגון טרור והטיל סנקציות על מנהיגיו. האו"ם וארגוני זכויות האדם חוששים שהסנקציות יפגעו קשות בתימן ויביאו את תושביה למצב של רעב גדול. ממשל ביידן מבטיח כבר לבחון מחדש את ההחלטה, מדובר בארגון הנתמך על ידי איראן, שתוקף את סעודיה ומאיים בטרור על ישראל.

יום לפני שהנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן, הכריז משרד האוצר האמריקאי על ארגון "אנצאר אללה" של המורדים החו'תים בתימן כארגון טרור והודיע על הטלת סנקציות על המנהיג העליון עבד אלמאלכ אלחות'י ועל שני בכירים נוספים: עבד אלח'אלק אלחו'תי ועבד אללה יחיא אלחאכם.

יום לפני שהנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן, הכריז משרד האוצר האמריקאי על ארגון "אנצאר אללה" של המורדים החו'תים בתימן כארגון טרור והודיע על הטלת סנקציות על המנהיג העליון ובכירים נוספים

נוכח התנגדות האו"ם, גרמניה, שבדיה וארגוני זכויות האדם למהלך האמריקאי, החריג ממשל טראמפ את ארגוני זכויות האדם וגופי הסיוע הבינלאומיים מהסנקציות, והם יוכלו להמשיך ולסייע לתושבים בתימן. ארה"ב תאפשר גם לאו"ם ולארגון הצלב האדום להמשיך בסיוע ההומניטרי ובסיוע בתחום האזרחי לתימן.

המלחמה בתימן נמשכת כבר כ-7 שנים והיא גרמה למותם של 233 אלף בני אדם מתוך אוכלוסיה של 30 מיליון איש. על פי נתוני האו"ם, המשבר ההומניטרי בתימן הוא המשבר החמור ביותר בעולם.

קואליציה צבאית בראשות סעודיה התערבה במלחמה ב-2015 כדי לסייע לממשלה החוקית בתימן. המורדים החות'ים הם שיעים הנאמנים לאיראן ונתמכים על ידה, תימן נחשבת ל"חצר  האחורית" של סעודיה, החוששת מההתפשטות האיראנית. המורדים החות'ים שולטים בצפון תימן שיש בו צפיפות אוכלוסין גדולה ועל נמל חודידה הראשי.

בעקבות ההודעה האמריקאית החלה בהלה של קניית מוצרי מזון בתימן והמחירים האמירו, החשש הגדול הוא שהסנקציות האמריקאיות יפגעו במגזר המסחרי, שמייבא את מצרכי המזון הבסיסי לתימן. ארגוני זכויות האדם מזהירים כי סכנת רעב גדול מאיימת על תימן והיא עלולה להגיע למצב הרעב שבו הייתה אתיופיה בשנות השמונים.

על פי נתוני האו"ם כ-80 אחוזים מהאוכלוסיה בתימן זקוקים לסיוע הומניטרי של מזון ותרופות.

המורדים החות'ים גינו את ההחלטה של ממשל טראמפ ואמרו כי:

"היא מבטאת את העוינות האמריקאית כלפי תימן והחופשיים בעולם",

הם האשימו את ארה"ב ב:

"ביצוע פשעים נגד אזרחי תימן באופן ישיר או דרך הסוכנים האזוריים שלה".

המלחמה בתימן נמשכת כבר כ-7 שנים והיא גרמה למותם של 233 אלף בני אדם מתוך אוכלוסיה של 30 מיליון איש. על פי נתוני האו"ם, המשבר ההומניטרי בתימן הוא המשבר החמור ביותר בעולם

המנהיג העליון של החות'ים מוחמד עלי אלחות'י קרא לתומכיו לצאת ביום ה-25 בינואר להפגנות המוניות נגד ההחלטה האמריקאית.

האם ממשל ביידן יבטל את ההחלטה?

בעקבות הביקורת הבינלאומית על החלטת ממשל טראמפ, הודיע אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה החדש של ממשל ביידן, כי הממשל יבחן מחדש את ההחלטה כדי לראות שהיא איננה פוגעת בסיוע ההומניטרי לאזרחי תימן.

פרשנים ערבים טוענים כי ממשל טראמפ הכריז על ארגון "אנצאר אללה" כארגון טרור, כדי לסייע לסעודיה ולישראל במלחמה נגד הסכנה האיראנית. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס", של "משמרות המהפכה" הוא שחימש וצייד את המורדים החות'ים בטילים בליסטים ומל"טים מדוייקים, שבאמצעותם הם תוקפים את סעודיה ומאיימים לתקוף גם את ישראל.

ב-14 בספטמבר 2019 תקפו המורדים החות'ים  בטילים בליסטיים ובמלט"ים מדוייקים את מתקני הנפט של חברת "ארמקו" באלבקיק שבסעודיה וגרמו נזק גדול.

במחצית חודש אוקטובר 2020 הגיע לצנעא שבתימן קצין בכיר של כוח "קודס" ב"משמרות המהפכה" בשם חסן אירלו, אשר מונה להיות "השגריר" של איראן אצל המורדים החות'ים בתימן. מהלך שיש לו משמעות צבאית ומדינית, מעין הכרה איראנית ב"מדינה" של המורדים החות'ים בתימן.

מדובר בשלב חדש בפעילות האיראנית אחרי חיסולו של קאסם סולימאני, שבו מנסה איראן להגביר את השליטה בצפון תימן באמצעות פיקוח מקרוב על-ידי "השגריר" החדש שלה שמתמחה בייצור טילים בליסטיים ושיגורם ובייצור טילים נגד מטוסים.

באוקטובר 2020 הגיע לצנעא קצין בכיר מכוח "קודס" ב"משמרות המהפכה", כ"שגריר" איראן אצל המורדים החות'ים בתימן. מהלך בעל משמעות צבאית ומדינית, מעין הכרה איראנית ב"מדינת" המורדים החות'ים בתימן

הנוכחות והפעילות שלו בצפון תימן מהווים סכנה לסעודיה ולישראל, לכן הזדרז ממשל טראמפ והודיע בדצמבר 2020 על הכללתו של הגנרל חסן אירלו ברשימת פעילי הטרור.

ה"שגריר" האיראני החדש בתימן מקיים פעילות אינטנסיבית בתימן. הוא מקיים דיונים עם ראשי המורדים החות'ים ואף משתתף בטקסים רשמיים שלהם. ב-2 בינואר הוא השתתף בטקס גדול בצנעא לזכרו של קאסם סולימאני ובנאום שנשא הוא אמר:

"תימן היא הלב הפועם של חזית ההתנגדות והיד העליונה של ציר המתנגדים והתקווה של העולם. תימן הכשילה בעקשנותה ועמידת האיתנה בפני האויבים והמצור את התוכניות של האימפריאליזם והציונות".

הצבת "שגריר" אירני אצל המורדים החות'ים בתימן היא הפרה של האמנות הבינלאומיות. המהלך האיראני הזה מעיד על הניסיון של איראן להתאושש מחיסולו של קאסם סולימאני ולהגביר את פעילות הטרור שלה במזרח התיכון. היא מיחסת חשיבות רבה לחזית בתימן ורוצה לפקח ישירות על ניהול הקרבות ועל המשא-ומתן המדיני שמנהל שליח האו"ם לתימן, וגם על המגעים החשאים של ממשלת תימן עם סעודיה.

הגנרל חסן אירלו, המתמחה בייצור טילים בליסטיים מדויקים, זכה כבר לתואר "המושל האיראני של צנעא". הוא אמור גם לתכנן ולהוציא אל הפועל, על-פי הוראה מאיראן, התקפות על יעדים ישראלים במידת הצורך. לכן הפעילות שלו היא מסוכנת גם עבור ישראל.

הנשיא ביידן הודיע כבר במהלך קמפיין הבחירות שלו כי הוא נגד המשך המלחמה בתימן וכי יפעל להפסקתה. המשא ומתן בין סעודיה למורדים החות'ים בתימן באמצעות שליחים שונים לא הביא עד כה לתוצאות חיוביות והפסקת הלחימה. אולם עכשיו, כשהממשל החדש מעוניין בפתיחת דיאלוג עם איראן, חזרה להסכם הגרעין וביטול הסנקציות, נוצרה אפשרות גם להרחבת העסקה ולכלול בה גם את הפסקת המלחמה בתימן.

הגנרל אירלו, המתמחה בייצור טילים בליסטיים מדויקים, מכונה "המושל האיראני של צנעא". הוא אמור גם לתכנן ולהוציא אל הפועל, עפ"י הוראה מאיראן, התקפות על יעדים ישראלים. לכן פעילותו מסוכנת גם עבור ישראל

האם זה יקרה? נצטרך להמתין ולראות כיצד ינהג הנשיא ביידן. הדילמה שלו בהתנהלות מול איראן ושלוחותיה היא קשה ומורכבת ואמורה להיות בנויה על איזונים.

פרשנים בארה"ב טוענים כי ממשל טראמפ הכריז ברגע האחרון על המורדים החותי'ם כארגון טרור כדי לסבך את ממשל ביידן ולהקשות עליו ולפגוע במאמציו לייצב את המזרח התיכון ולהוכיח כי הוא חלש מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 908 מילים
עודכן לפני 12 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טרנר ומרידור סיפקו דרמה, אבל התחקיר נשאר בחוץ

קרן טרנר אייל ושאול מרידור סיפקו ל"עובדה" את הסחורה באומץ ראוי להערכה ● אולם מכאן ועד להציגם כשני גיבורים שנלחמים בכוחות האופל המרחק גדול ● הפרק ששודר בחמישי הציג תחקיר לקוי ומניפולציות עריכתיות, והזכיר לעתים יותר תוכנית ריאליטי מאשר תוכנית תחקירים ● אם נשפוט אותם לפי הישגיהם במציאות, טרנר ומרידור הם לא בהכרח עובדי הציבור להם אנחנו מייחלים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיו... המשך קריאה

הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיונים בעזרת תקציב מסודר .

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

הממשלה תצביע מחר על עצירת הטיסות לשבועיים

סער: נזכרו לסגור את שער האורווה אחרי שכל הסוסים כבר ברחו ● מרד חרדי: האדמו״ר מוויזניץ׳ הורה לפתוח את תלמודי התורה, קנייבסקי אישר לפתוח מוסדות שהיו סגורים עד כה ● ליברמן: בעל הבית של נתניהו השתגע ● בן גביר: עוצמה יהודית תתמודד גם אם נחבור לסמוטריץ׳ וגם אם לא ● אלי אבידר: נתניהו רץ אחרי קבלני קולות בחברה הערבית שיזייפו בשבילו את הבחירות

עוד 24 עדכונים

החיילים היהודים שהפכו לסמל המלחמה בארמניה

דווקא מדינה בעלת רוב מוסלמי, השוכנת ליד איראן, החליטה לחבק את ישראל ואת היהודים ● "אלה לא רק האינטרסים המשותפים", מסבירים בבתי הכנסת באזרבייג'ן ● עתה, בשוך הקרבות עם ארמניה, הפכו החיילים היהודים לכוכבי רשת מקומיים ● גל של לאומנות? חשש מאנטישמיות? ממש לא שם

עוד 928 מילים

ראיון דנזל וושינגטון ואלוהי הדברים הקטנים

לפני חודשיים בחר ה"ניו יורק טיימס" בדנזל וושינגטון לשחקן הטוב ביותר של המאה ה-21 ● וושינגטון לא מתרגש מהתואר ● "כבר קיבלתי כל פרס אפשרי, ולמדתי שהאושר לא בא משם", הוא אומר בראיון לרגל צאת סרטו החדש, "הדברים הקטנים" ● על העבודה עם הדור הצעיר של שחקני הוליווד, על השליחות מאלוהים, על גניבות קטנות מבמאים גדולים - ועל שלוש המשימות להן יקדיש את שארית חייו

עוד 1,540 מילים ו-1 תגובות

מוזיאון שואה חדש מנציח את הקורבנות דרך חפציהם האישיים

מברשת שיניים, קופסת איפור קטנה, מספריים גדולים, אספירין ● במוזיאון, שנחנך במחנה ההשמדה סוביבור, מוצגים פריטים שהתגלו בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות ● מחנכים מישראל, פולין ומדינות נוספות יעברו סמינרים במוזיאון, כך שיוכלו לשלב את התכנים בשיעורים שלהם ● וגם: הדגם המרגש שפתר מחלוקת היסטורית

עוד 771 מילים

סוריה הכחישה את הפרסום, וישראל נמנעה מלהגיב, אבל לירושלים יש אינטרס לראות את מוסקבה מתחזקת על חשבונה של איראן ● חוק חדש במצרים מבקש להגן על פרטיותן של נשים שמתלוננות על הטרדה מינית ● גורמים בטהראן טוענים שהחוב של עיראק למדינתם הגיע לחמישה מיליארד דולר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,045 מילים

ראיון החיים המטורללים של האחיות מיטפורד

הן היו חברות של אנשי החוג הפנימי במפלגה הנאצית, וגם כשהבינו לאן כל זה מוביל הן לא התנצלו ● עכשיו האחיות מיטפורד האריסטוקרטיות מככבות בסדרת ספרי רצח מאת ג'סיקה פלוז, מי שכתבה את ספרי "אחוזת דאונטאון" ● בראיון לזמן ישראל, פלוז מספרת מה קרה לגזעניות הבריטיות ● וגם: מהו האתגר האמיתי בלהיות חירשת בעידן הקורונה

עוד 772 מילים

בגיל 25 בחר לאנס אופנהיים לכוון את העדשה עמוק לתוך קהילת הפנסיונרים הגדולה בעולם ● הוא גילה שבדיסנילנד של המבוגרים מככבים נוודים, נוכלים, מועדונים וסמים ● ראיון עם אחד מהבמאים הצעירים היותר מעניינים היום שמסביר מתי, למרות הכל, חייבים לצלם טייק שני בסרט תיעודי

עוד 1,064 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

אוחנה: "גם דרעי ואחרים גינו את ניסיון הלינץ' בשוטרים"

חולדאי: "בנט ימין קיצוני ומסוכן, גדעון ימין שמרני ובעייתי" ● הטסים לישראל יצטרכו להציג בדיקת קורונה שלילית ● ליברמן: "4,000 המתים מקורונה באחריות נתניהו" ● גנץ: "נתניהו מונע אכיפה שוויונית" ● המפכ"ל מגבה את השוטרים: "עוצמת האכיפה לפי עוצמת ההפרות" ● השר כ"ץ משתלח בטרנר-אייל ומרידור: "פקידות כושלת ומתלהמת"

עוד 39 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה