בשנים האחרונות עולה שוב ושוב הטענה כי אם מערכת המשפט לא תהיה חזקה הרי שישראל תצעד אל עבר דיקטטורה, כמו בגרמניה הנאצית. אלא שהטיעון הזה לחלוטין מנותק מהמציאות.
מי שמביא אותנו אל סיפה של דיקטטורה הוא דווקא בית המשפט העליון, משום שהוא מפר בצורה בוטה את עקרון הפרדת הרשויות. מאז המהפכה השיפוטית שהנהיג אהרן ברק לפני כ-25 שנה, צועדת ישראל בכיוון אוליגרכיה משפטית. שכן, לאור הצעדים הללו כבר אין מדובר רק ברשות שופטת אלא גם – ומאוד קל להבחין בכך בפסקי הדין שלו – ברשות מבצעת וגם ברשות מחוקקת.
אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.
רפורמת "סער-לוין" מציעה שינוי יסודי לא רק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם בכינון חוק יסוד החקיקה, המיועד לשרטט מסגרת ברורה ונבדלת להליכי חקיקה חוקתיים.
ההצעה, שנועדה למנוע חקיקת חוקי יסוד במחטף או כתגובה ללחצים פוליטיים וקואליציוניים, מציבה בפנינו הזדמנות (נדירה) לעגן עקרונות הליכיים שיטפחו פוליטיקה חוקתית שקולה, מובחנת ורצינית.
גונן אילן הוא עו״ד ודוקטורנט למשפטים (PhD) באוניברסיטת בר אילן בתחומי תורת חקיקה ודיני חקיקה.
ועדת נגל, שדנה בתקציב הביטחון, קובעת שהמל"ל, המועצה לביטחון לאומי, לא מילא את תפקידו המוגדר. יו"ר הוועדה עצמו עמד בראש המל"ל לפני כעשור. המל"ל נמצאת באחריות ישירה של ראש הממשלה, הממנה מקורבים כמו צחי הנגבי לעמוד בראשה.
* * *
כאשר תוקם ביום מן הימים ועדת חקירה ממלכתית לקטסטרופת ה-7 באוקטובר, היא תוכל לעשות שימוש בציטוטים מדו"ח ועדת נגל, דו"ח שנועד "לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח".
יעקב צלאל הוא עיתונאי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גם את הטוב יכולים המשפטנים לשרת על ידי פרשנות יצירתית. השאלה היא לא איך הם עושים את זה, אלא את מי הם משרתים, את הטוב או את הרע; את הדיקטטור או את העם. ואת זה כמובן צריך לשאול בכל נקודת זמן.
ההשוואה בין גרמניה הנאצית למצב שבו אנחנו נמצאים כיום, למיטב דעתי, מתמקד דווקא בנקיטה תכופה של "פעולות חירום" המאפשרות דווקא הן להתעלות מעל החוק ומרכזות סמכויות עצומות בידי הרשות המבצעת. הפרלמנט בשנים שקדמו לוויימאר היה פרלמנט לקישוט, כאשר משרדי הממשלה לקחו על עצמם סמכויות חקיקתיות כדי "להציל את המצב". בזה, כמדומני, ישראל של היום דומה לגרמניה דאז.