לו נתניהו היה קנצלר

בנימין נתניהו ואנגלה מרקל בברלין, פברואר 2016 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)
Amos Ben Gershom/GPO
בנימין נתניהו ואנגלה מרקל בברלין, פברואר 2016

לפני כמה שנים, במסגרת תפקידי, הגעתי לאסן שבגרמניה כאורח מפלגת השלטון שבחרה באנגלה מרקל להיות מועמדתה לקראת בחירות 2017. הימים היו ימי חקירות נתניהו. אחת העוזרות של הקנצלרית, שניזונה בעיקר מעיתון "הארץ" וביקשה לדעת יותר, שאלה אותי: איך יכול להיות שנתניהו נבחר שוב שוב?

לפני כמה שנים, במסגרת תפקידי, הגעתי לאסן שבגרמניה כאורח מפלגת השלטון, שבחרה באנגלה מרקל כמועמדתה בבחירות 2017. הימים היו ימי חקירות נתניהו. אחת מעוזרות הקנצלרית שאלה אותי איך יתכן שנתניהו נבחר שוב שוב

ניסיתי להסביר לה שהוא ראש ממשלה מצוין ושישראל היא דמוקרטיה חופשית וזה רצון העם. דעתה לא הייתה נוחה. היא סיפרה כי חבריה בישראל אמרו לה שהמצב בארץ נוראי והיא לא מבינה איך יכול להיות שבמדינה דמוקרטית נתניהו מכהן כראש ממשלה כבר מעל עשור. צחוק הגורל, שקיימנו את השיחה כאשר מרקל קיבלה שוב את אמון המפלגה. כאשר אמרתי שמרקל קנצלרית תקופה יותר ארוכה מנתניהו היא אמרה, איך לא, שזה לא אותו דבר.

בהקשר הזה, על מנת להבין עד כמה המצב בישראל מופרך ולא נורמלי מבחינה משפטית ומבחינת משפטו של נתניהו, יש טעם להשוותו לגרמניה. מדוע דווקא גרמניה? כי כיום גרמניה נחשבת למופת דמוקרטי בעיני אנשי שמאל.

יש כמובן נקודות דמיון ושוני בין גרמניה וישראל, אבל אני מעוניין להתמקד בנקודה אחת רלוונטית: גם בגרמניה אין הגבלה על אורך הכהונה של הקנצלר. הזכרתי את מרקל ולא בכדי. היא תשלים בקרוב 16 שנות כהונה רצופות (כלומר, ארבע מערכות בחירות בהן ניצחה), ואם תחליט להמשיך – תוכל גם להתמודד בפעם החמישית ולשמש כקאנצלרית עשרים שנים. היא גם תוכל להמשיך לכהונה שישית, אך הכל תלוי כמובן בדבר אחד: אם הציבור ימשיך לתת בה אמון. ירצה הציבור – תמשיך מרקל לכהן, לא ירצה – תיבחר דמות אחרת. אין זה מצב יוצא דופן בגרמניה. הלמוט קוהל כיהן כקנצלר בין השנים 1982 ל–1998!

עכשיו לביצה הקטנה שלנו. אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אמר בתחילת כהונתו את הדברים הבאים:

"איך שאני נכנס, זורקים עלינו מבקר המשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות, ואם לא היה מדובר בראש הממשלה לא היו עושים כלום".

גם בגרמניה אין הגבלה על אורך כהונת הקנצלר. מרקל תשלים בקרוב 16 שנות כהונה רצופות (4 מערכות בחירות בהן ניצחה), ואם תחליט להמשיך – תוכל גם להתמודד בפעם ה-5 ולשמש כקאנצלרית 20 שנים

בשנים האחרונות אני שומע יותר ויותר וקורא יותר ויותר על כך שישראל הופכת פחות דמוקרטית. בין השאר, כי הפוליטיקאים פוגעים בשופטים. חלק ניכר מאלו שטוענים זאת, טוענים כי לישראל יש הרבה מה ללמוד מגרמניה בכל הקשור לדמוקרטיה. אך ככל שאני מעמיק יותר ויותר אני מוצא כי ההיפך הוא הנכון. יש כל כך הרבה טיעונים שמפריכים זאת. בגרמניה מי שבוחר את השופטים הם שר המשפטים הפדרלי ושרי המשפטים של 16 המדינות המרכיבות את המדינה, יחד עם 16 חברי פרלמנט – הבונדסטאג. אדגיש שלשופטים אין שום נגיעה לבחירה.

בהקשר הזה מרתק לעקוב אחרי המדרון החלקלק מהרגע שהיועמ"ש אמר את מה שאמר ועד לרגע שהוא החליט על פתיחת חקירות ראש הממשלה. שאלתי את עצמי מה היה קורה במצב מקביל בגרמניה, כלומר: מי בעצם רשאי להחליט על פתיחת חקירה נגד הקנצלר?

לצורך כך, דיברתי עם חברה טובה מגרמניה, פעילה פוליטית בולטת שיש לה גם השכלה משפטית מסויימת. מבלי להיכנס לפרטים, תשובתה היתה חותכת: מי שיכול לתת אור ירוק לפתיחת חקירה נגד הקנצלרית הוא גוף אחד ויחיד: הפרלמנט, כלומר נבחרי הציבור.

מכאן: מנדלבליט הגרמני (נניח לכך שאין תפקיד מקביל ליועץ נמשפטי בעולם הדמוקרטי כולו) שהיה שומע עם כניסתו לתפקיד על "זוטות דברים" בנוגע למרקל לא היה רשאי אפילו להורות למשטרה להתחיל בחקירה משום שזו לא החלטה שלו מראש, אלא של הפרלמנט: עליו לבוא לפרלמנט ולבקש את אישורו.

הפרלמנט, כידוע, נשלט ממילא על ידי הקנצלר, ולכן צריך סיבה טובה מאוד – אבל מאוד טובה – לבקש מהפרלמנט להסיר את חסינות הקנצלר על מנת לפתוח בחקירה. תארו לכם שהגורם המשפטי המוסמך לעניין בגרמניה בא עם "זוטות הדברים" שמנדלבליט מתאר לפרלמנט הגרמני, שנשלט כמובן מטבע הדברים על ידי רוב של מרקל, ומבקש מהפרלמנט להסיר את חסינותה של מרקל בגלל "שמועות" שהוא שמע.

אתם יכולים לתאר לעצמכם שהוא לא היה בא עם דבר כזה וחקירה לא היתה בכלל נפתחת – למה לאותו גורם משפטי להתבזות לעיני כל?

מרתק לעקוב אחרי המדרון החלקלק מהרגע שהיועמ"ש אמר את שאמר ועד לרגע שהחליט על פתיחת חקירות רה"מ. שאלתי את עצמי מה היה קורה במצב מקביל בגרמניה. מי בעצם רשאי להחליט על פתיחת חקירה נגד הקנצלר?

יותר מכך, גם אם היה בידיו של אותו גורם מידע שמרקל מנהלת רשת הברחה של סחר בקטינים, ולא רק "שמועות" על צריכת יתר של גלידה בטעם פיסטוק, גם אז לא היתה לו סמכות להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד מרקל – פשוט כי המשטרה לא היתה יכולה אפילו להתחיל בחקירה מבלי שלפני כן הפרלמנט – נבחרי הציבור, ולא אף גוף אחר, היה משתכנע שיש כאן עילה רצינית להסרת חסינותה של מרקל.

כששאלתי את ידידתי הגרמניה מדוע זה כך, השאלה הפתיעה אותה: האם יש לתת את ההחלטה אם לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור בידיו של גורם לא נבחר שיכול לנצל את כוחו לרעה? הרי ברור לדבריה שמערכת המשפט – ככל רשות בדמוקרטיה – זקוקה אף היא לאיזונים ובלמים, כי גם אותה מאיישים בני אדם, כאלו שיכולים לנצל את כוחם לרעה ולהפוך לשחקן פוליטי.

כשסיפרתי לה איך הדבר מתנהל בישראל היא התגלגלה מצחוק.

נחזור לישראל. תארו לכם שהמצב בארץ היה דומה: במקרה כזה, חקירה לא יכולה אפילו להתחיל נגד נתניהו בלא אישור מהכנסת על הסרת חסינותו. שימו לב: זה תנאי לא להעמדה לדין של ראש הממשלה, אלא לעצם פתיחת חקירה! אם כך היה, רק מקרה של חשדות כבדים מאוד שאין לגביהם צל של ספק – נניח: וידאו של נתניהו רוצח ילד – היה גורם לגורמים המשפטיים להעז לבוא לכנסת, בה יש ממילא רוב לראש הממשלה המכהן (לא משנה מיהו), להציג ראיות לחשדות חמורים ולבקש את הסרת חסינותו של ראש הממשלה.

כלומר: בהקשר הגרמני, יכול היה מנדלבליט הגרמני לשמוע על "זוטות דברים" ופרטי רכילות על ראש הממשלה כאוות נפשו, לו עצמו (למנדלבליט הגרמני) אין כל סמכות להורות אפילו לפתוח בחקירה נגד ראש הרשות המבצעת, אלא כל שהיה ביכולתו לעשות היה לבוא לכנסת ולומר לה כך:

"כנסת יקרה, שמעתי בדלי שמועות ומיני זוטות על ביבי, אל תשאלו: גלידות פיסטוק, הובלות רהיטים, איום ונורא – תנו לי לפתוח בחקירה של חמש שנים בעלות של מיליונים, טוב? אולי נמצא משהו בסוף".

גם אם היה בידיו של אותו גורם מידע שמרקל מנהלת רשת הברחה של סחר בקטינים, ולא רק "שמועות" על צריכת יתר של גלידה בטעם פיסטוק, גם אז לא היתה לו סמכות להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד מרקל

ברור שמנדבליט לא היה עושה דבר כזה מראש, מחשש להתבזות. איזה פרלמנט היה נותן לו אור ירוק לחקור את ראש הממשלה שנבחר על ידי הציבור בגלל "זוטות דברים" ובדלי שמועות? תארו לכם כמה שנות חקירה היינו חוסכים אם כך היה הדבר בארץ, וכמה הדבר היה עוזר לאמון במערכת המשפט, שצונח לא במקרה.

משום שאם חקירה נגד נבחר ציבור היא החלטה של נבחרי הציבור, איש לא יכול היה לטעון שמערכת המשפט היא פוליטית, ומחליטה לחקור "סיקור אוהד" נגד ראש הממשלה ולא נגד יאיר לפיד למשל. מפני שבמקרה כזה, לא מערכת המשפט היא שמחליטה איזה פוליטיקאי לחקור ואיזה לא, כך שכל פוליטיזציה מתרחקת ממנה באופן אוטומטי. כל הקרקס שישראל נתונה בו היה נחסך.

הדבר חל גם על "עבירות תקדימיות" נוסח סיקור הוגן (כזכור, שי ניצן עצמו הודה בראיון למקור ראשון שהתיק נגד נתניהו הוא תקדימי). האם אתם מדמיינים את מנדלבליט בא לכנסת – זו שבאופן אוטומטי יש בה רוב לראש הממשלה – ומבקש ממנה שתאשר לו לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, לא בגלל שיש לו וידאו של נתניהו רוצח ילד, אלא בגלל שמתחשק לו לערוך על נתניהו איזה ניסוי משפטי על עבירה עמומה שלא ברור אם היא מופיעה בספר החוקים? עברה שניתן לייחס כמעט לכל חבר כנסת במשכן (חוק ישראל היום מישהו?).

גם כאן: מנדלבליט מראש לא היה מעז לבוא לכנסת ולבקש את אישורה להכניס את ישראל למהומת אלוהים שנמשכת שנים ומכרסמת באמון הציבור בבית המשפט רק בגלל רצונו לערוך ניסוי משפטי בעברה תקדימית. לא היתה נפתחת אפילו חקירה וכל הפלפולים המשפטיים על מנת להמציא ולהצדיק איזו עברה תקדימית, סחיטת עדי מדינה, שנים של "חקירות" והמצאות פשוט לא היו נפתחות מראש.

אני חוזר: לא רק שלא היו חקירות שמבשילות לכתב אישום, אלא חקירות לא היו נפתחות. מראש. בלי אישור הפרלמנט – רק הוא מוסמך להסיר חסינות של נבחר ציבור – לא נפתחת חקירה. וצריך משהו רציני מאוד (אם כי אינני מזלזל בחשיבותה של גלידת פיסטוק) כדי שזה יקרה.

כמה עצוב שאצלנו יכול אדם אחד, אם מתחשק לו ובלי לתת דין וחשבון לאיש, ואפילו שאין בידו – כעדותו שלו עצמו! – בדל ראייה אלא "זוטות דברים" ובדלי שמועות, להורות על חקירה של שנים נגד ראש ממשלה נבחר בתקווה לדוג משהו (ועל הדרך להדליף מהחקירות נגד ראש הממשלה הנבחר, ואחר כך להתפלא שהציבור רואה בו גורם פוליטי לכל דבר ועניין).

פלא שבגרמניה יש אמון מוצק במערכת המשפט? פשוט קשה מאוד להשתמש בה לצרכים פוליטיים בוטים כל כך. מי שיפיל את אנגלה מרקל על עבירה – גניבת מסטיק בזוקה או מעורבות ברשת של סחר בילדים – הוא אך ורק הפרלמנט. אם הוא לא נותן אור ירוק, אין בכלל חקירה.

האם אתם מדמיינים את מנדלבליט בא לכנסת – שבאופן אוטומטי יש בה רוב לרה"מ, ומבקש שתאשר פתיחה בחקירה בחקירה נגד רה"מ, לא כי יש וידאו שלו רוצח ילד, אלא כי מתחשק לערוך עליו איזה ניסוי משפטי בעבירה עמומה

יש הבדל אחד מהותי בין גרמניה לישראל: בגרמניה לא יעלה על הדעת שנגד הקנצלר ינוהל משפט בזמן שהוא מכהן בתפקידו. בישראל הדבר חוקי, כידוע, וראש הממשלה רשאי לכהן עד החלטה חלוטה. באופן עקרוני אני מבין את אלו הטוענים שלא טוב שראש ממשלה יכהן במקביל למשפטו, אבל הפיתרון הוא לא מה שחסרי תבונה כמו יאיר לפיד מציעים: להגדיל עוד יותר את הכוח השרירותי של פקיד לא נבחר. הפיתרון הוא הפוך: לקחת ממנו את הכוח הזה, כמו שקורה בגרמניה וכמו שקורה, למיטב ידיעתי, בכל דמוקרטיה מתוקנת: נבחרי הציבור – ולא פקידים – הם שמחליטים מלכתחילה אם יש טעם לפתוח בחקירה נגד ראש המדינה שנבחר כדת וכדין בבחירות, כלומר אם להסיר את חסינותו.

אז בפעם הבאה שאנשי שמאל יגידו לכם שלישראל יש מה ללמוד מגרמניה אז תאמרו להם שהם צודקים. הם יכולים להתחיל בדרך שבה בוחרים שופטים.

אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בניגוד לנתניהו שנגדו כבר הוגשו שלושה כתבי אישום, בגרמניה, ביום שבו היו מתפרסמים חשדות פעוטים יותר, הקנצלרית כבר הייתה מתפטרת. כמו כן, שמת לב שהבחירות מתקיימות כל ארבע שנים ולא מתי שנוח ... המשך קריאה

בניגוד לנתניהו שנגדו כבר הוגשו שלושה כתבי אישום, בגרמניה, ביום שבו היו מתפרסמים חשדות פעוטים יותר, הקנצלרית כבר הייתה מתפטרת. כמו כן, שמת לב שהבחירות מתקיימות כל ארבע שנים ולא מתי שנוח לנתניהו? ועוד כל מיני כללי משחק דמוקרטיים שמשום מה נתניהו החליט שהם לא חלים לגביו. הכתבה הזאת מגוחכת ומביכה

יש כל כך הרבה דברים מגוחכים במאמר שלך. האם רק אדם אחד החליט על הגשת כתבי אישום? סתם כך כי בא לו? מה עם חוקרי המשטרה? המפכ"ל? הפרקליטים המלווים? פרקליט המדינה? כל צמרת משרד היועץ המשפטי... המשך קריאה

יש כל כך הרבה דברים מגוחכים במאמר שלך.
האם רק אדם אחד החליט על הגשת כתבי אישום? סתם כך כי בא לו? מה עם חוקרי המשטרה? המפכ"ל? הפרקליטים המלווים? פרקליט המדינה? כל צמרת משרד היועץ המשפטי?
כמה מתוך כל האנשים הללו מונו ע"י ממשלות שנתניהו עמד בראשן?

מתי אמר מנדלבליט את המשפט שציטטת "איך שאני נכנס, זורקים עלינו מבקר המשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות, ואם לא היה מדובר בראש הממשלה לא היו עושים כלום"? חיפשתי ולא מצאתי את המקור לציטוט הזה. עליו אתה בונה תילי תילים של שקרים כאילו היועץ יצא למסע דיג בעקבות שמועות על זוטי דברים. הרשה לי להזכיר שתיק 2000 נולד מתוך הקלטות שנמצאו בטלפון של ארי הרו שנחקר בלי שום קשר לנתניהו ותיק 4000 נולד מתוך חקירה של הרשות לניירות ערך בבזק.

אני לא מעוניין שחוקי המדינה יאמרו שלא ניתן לחקור את ראש הממשלה אלא אם הכנסת מאשרת זאת. האמנם זה המצב בגרמניה? גם אם המצב שתיארת אמיתי (ולא הצלחתי לאמת אותו בעצמי), זה לא המצב הרצוי בעיני. הרי זו פרצה שתקרא לגנב, נהפוך את מעון ראש הממשלה לעיר מקלט לעבריינים בחסות החוק.

הוספת גם התייחסויות ספורדיות לדרך למינוי שופטים. מה הקשר לשאר המאמר? דברים שלא אמרת בנושא זה: בגרמניה יש חוקה ובה מובטחת לבית המשפט החוקתי הסמכות להורות על בטלות חוקים שעומדים בניגוד לחוקה. בנוסף, השופטים ממונים ע"י הפרלמנט והמדינות בפדרציה ע"י רוב של שני שלישים בכל אחד מהגופים הרלוונטיים (בארץ זה יתרגם להכרח להשגת תמיכה ממפלגות האופוזיציה כדי למנות שופטים).

הכי נלעגת היא האמירה המיתממת "פלא שבגרמניה יש אמון מוצק במערכת המשפט?". עובדת לה מערכת שלמה, מראש הממשלה בקודקוד ועד אחרון המהדהדים ברשתות החברתיות, בנסיונות בלתי פוסקים להשחיר ולמוטט את מערכת אכיפת החוק בישראל בשל העובדה הפשוטה שהיא מבצעת את עבודתה- לחקור ולהעמיד לדין את מי שפשע, ואז עוד בוכים דמעות תנין על כך שהאמון בה יורד!

על כל המאמר הזה נתפר הביטוי "צבע בכחול וזרוק לים".

עוד 1,593 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

לילה של הפגנות סוערות בבני ברק

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן נמשכו עד 4:00 לפחות ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● המערכת הפוליטית כולה נגד המפגינים ● נתניהו: "מגנה בחריפות את הפרות הסדר" ● סער: "נתניהו מעודד את אלימות החרדים" ● יצחק פינדרוס: "חילול שם שמיים" ● ח"כים מש"ס: "פורעים מחופשים לחרדים" ● רק יעקב אשר גינה את האלימות המשטרתית ● דיווח: 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 3 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

תגובות אחרונות

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה