"השלום הוא יפי החיים. הוא זריחת השמש. הוא חיוכו של ילד, אהבתה של אם, חדוותו של אב, היחד של משפחה" (מנחם בגין)
במערכת הבחירות הכלליות בישראל של 1996 המילה "שלום" שיחקה תפקיד מרכזי. סלוגן הבחירות של בנימין נתניהו, שהצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהיבחר בניגוד לכל סיכוי לאחר שניצח על חודם של 30 אלף קולות את שמעון פרס, היה "עושים שלום בטוח". אולם אלפי נרצחים ישראלים שבאו בעקבות הסכם אוסלו, שהוביל לפריצת אינתיפאדת אל אקצא, גרמו לכך שהמילה שלום לא משחקת יותר תפקיד מרכזי במערכת הפוליטית.
סלוגן הבחירות של נתניהו, שהצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהיבחר כנגד הסיכויים לאחר שניצח על חודם של 30 אלף קולות את פרס, היה "עושים שלום בטוח"
זה לא שהישראלים ויתרו על שלום. הם הפכו להיות סקפטיים בעיקר משום שהם לא מאמינים שלפלשתינים יש הנהגה שמוכנה לעשות פשרות היסטוריות. לא זו אף זו, ככל שעברו השנים הבינו הישראלים שפרדיגמת "שטחים תמורת שלום" בהקשר הפלשתיני – כלומר שישראל תוותר על שטחים ותקבל תמורת זאת שלום – איננו עובד יותר. הדבר נובע מהעובדה שמכל שטח שישראל פינתה – הוואקום התמלא בפעילויות טרור. ההינתקות מרצועת עזה, עליית החמאס וירי הטילים היומיומי לכיוון דרום ישראל מבטאים זאת בצורה הכי מובהקת.
פרדיגמת "שטחים תמורת שלום" אומצה על ידי מרבית מדינות ערב. יותר מכך, במשך שנים טענו אנשי שמאל בישראל וגורמי שמאל בעולם כולו שישראל לא תוכל להשתלב במרחב כולו אם היא לא תיתן ידה להקמת מדינה פלשתינית. כאשר החל נתניהו לאתגר את הטענה הזאת עוד באמצע שנות ה–90 של המאה הקודמת לא היה אחד שלא התייחס אליו כהזוי. במשך שנים הוא היה מושא ללעג של הפרשנים המדיניים בישראל.
והנה, לאחר שנתניהו הפך את ישראל למעצמה, ועם התגרענותה המואצת של איראן, הבינו מדינות ערביות שבעבר היו אויבות של ישראל שהאינטרס שלהן הוא הפוך. למרות שספק אם מדינה פלשתינית תקום אי פעם, במשך שנים שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות במרחב היה ידוע, אך הן היססו, בצדק רב, לתת לכך פומבי. והנה, בעזרתו הרבה של הנשיא טראמפ החליטה איחוד האמירויות הערביות לשבור את הטאבו ובשבוע שעבר הודיעה כי תחתום על הסכם שלום או הסכם נורמליזציה עם ישראל. התקווה היא שמדינות אחרות יבואו בעקבותיה.
אפשר להביט על ההסכם הזה בכמה צורות: בראש ובראשונה הוא שובר את הפרדיגמה אותה הזכרתי. שנית, הוא ישפר את חייהם של אין ספור מתושבי האזור על ידי פתיחת שווקים. ישראל אפילו יכולה לייצא גז ולייבא נפט.
אולם נדמה לי שאחד הדברים המעניינים ביותר היא המציאות הגיאו פוליטית החדשה שנוצרה כאן. מצד אחד, דמוקרטיה אחת, ומדינות שמשנות את המבט הפוליטי הפילוסופי שלהן: ישראל, מצרים, ירדן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ואולי גם עומאן. יש לזכור כי לישראל ולמצרים יש לכל אחת בנפרד הסכמים משותפים עם יוון בים התיכון. ואילו מצד שני, מדינות אשר מממנות טרור ופוגעות באזרחיהן, כאשר המונח דמוקרטיה וזכויות כל כך זרים להן: איראן, סוריה וטורקיה יחד עם הארגונים חיזבאללה וחמאס.
במשך שנים שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות במרחב היה ידוע, אך הן היססו, בצדק רב, לתת לכך פומבי. והנה, בעזרתו הרבה של הנשיא טראמפ החליטה איחוד האמירויות הערביות לשבור את הטאבו
המהלך המדיני האחרון מסדר מחדש את השחקניות באזור. מעצמות העולם החופשי יחד המעצמות המסורתיות ובהן רוסיה וסין מוכרחות לבחור בצד הראשון משום שאם לא יעשו זאת הן ייאלצו להתמודד עם ההשלכות ההרסניות של הכוחות שהזכרתי בצד השני. אחרי ככלות הכל, הן טעמו מהטעם הרע הזה בעבר.
אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.
בסוף השבוע פורסם כי בנימין נתניהו אמר למזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, שבתום המלחמה מתכוונת ישראל להקים "רצועת ביטחון עמוקה" בשטח רצועת עזה.
הדברים מצטרפים לאמירות דומות שהשמיעו בכירים בישראל. לדוגמה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, השר גדעון סער, טען:
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.
אז הנה:
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דניאל, מה דעתך?
מתוך הבנה שצריך ללחוץ כמה שאפשר אחרת לא יחזירו לנו אותם , שולחת פה רעיון, ששמעתי אותו מכמה אנשים וחברה בשם אסתי לידר ניסחה כקריאה… מה אתה ועוד אנשים סביבך אומרים?
לדעתי לצעדה הזאת צריך להוסיף עששיות – להביא אור לחושך.
בחנוכה אנשים פנויים ויבואו לצעוד! חייבים להחזיר אותם ! את כולם !
לגבי המסלול צריך לחשוב
קריאה –
נשים, אימהות, בנות, סבתות
הגיע הזמן שלנו.
אנו, הנשים,
האמונות על הזמן, ההולדה, ההזנה, הטבע וקדושת החיים,
אנו נקראות כעת,
לשאת את קולנו,
בדרכנו אנו.
מעלינו רועמים מטוסי הקרב
ושורקים הטילים.
על פני האדמה,
נלחמים ילדינו, אבותינו, אהובינו, ונכדינו.
ומתחת,
רוחש הרוע.
מפעפע, לא חדל,
ועמו,
בחשיכה הנוראה,
כלואים, בנינו, בנותינו, אמותינו ואבותינו,
אהובינו, ואהובותינו, נכדינו ונכדותינו.
כל חיינו.
כבר הוכחנו לעולם את כוחנו המחזק. המרפא, המטפל, היודע להחזיק, ולגייס.
הגיע הזמן
ללכת,
בדרך המוכרת והנכונה.
כמו שהלכה לפנינו,
ויקי כנפו ממצפה רמון!!
כמו שהלכו לפנינו נשות עושות שלום!!
וכמו שצעד העם ועלה בהמוניו לירושלים!!
האם לא הגיע הזמן
לצעוד אל עבר עוטף עזה?
כמה שקרוב יותר לגבול?
היכן שנוכל
לקרוא אליהם מהמקום הכי קרוב?
ואל כל העולם?
נעמוד שם,
לבושות שחורים,
ואולי
לבן?
תופים ודגלים בידנו,
ונצעק! נצעק! נצעק!
הכי קרוב ללב האטום,
הכי קרוב
לגדר החרבה
שלא השכילו לשמור עליה.
למעננו.
ונצעק.
החזירו לנו
את אהובינו!
אסתי מרוה לי-דר
המייל שלי dina.cohenor@gmail.com
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם