הימים הללו הם ימיו האחרונים של הימין הישראלי. יותר נכון של האידאולוגיה של הימין הישראלי והציונות הדתית. האירועים שהחלו בחודש הרמדאן בשייח ג'ארח וירושלים ונמשכו ללחימה בעזה ומלחמת אזרחים כאוטית בתוך הקו הירוק, מסמנים את סופם של האירועים שהחלו ביוני 67 עם כיבוש השטחים ועד היום.
עד שהשד המשיחי אמוני עלה מהשטחים ונכנס עם אלות לערי ישראל והציף את רחובות ישראל באלימות וניסיון לרסק את המדינה הדמוקרטית שנבנתה כאן.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הכותרות הראשיות עכשיו
היקף התופעה החוזרת של התעללויות במעונות יום מטריד במיוחד. כולנו נחשפים לסרטונים ולהקלטות שעולים לכותרות וגורמים לבטן שלנו להתכווץ. הכתבות שפורסמו לאחרונה מחדדות שוב את השאלה הקשה: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה בין כותלי המעונות?
הורים מגלים אומץ רב, מקליטים וחושפים את ההתעללויות במסגרות. לולא הערנות שלהם הגנים היו ממשיכים לפעול כרגיל, וילדים נוספים היו עלולים להיפגע. החשיפה הזאת היא תוצאה של תחושת אחריות עמוקה מצד ההורים, שלמרות הכאב והפחד, נלחמים עבור הילדים של כולנו על מנת שיגדלו במסגרות מכבדות, דבר בסיסי מאין כמוהו.
חן שרון בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות החינוך. היא דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וחוקרת את איכות הטיפול במעונות יום.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
האמת היא שגורל המדינה מוחזק בידי השבויים ה"אמיתיים" – אלו השבויים כבר עשרות שנים ברטוריקה של עצמם.
הרמטכ"ל, משוחרר משבי דומה, קיבל על עצמו את האחריות למחדל שבעה באוקטובר והתפטר. האם הצהרת בנימין נתניהו כי בסיום המלחמה "כולם יצטרכו לתת תשובות , גם אני" – תקבל עכשיו משמעות מעשית? האם הרטוריקה תהפוך למעשה במציאות של קבלת אחריות ומימושה?
אל תעצרו את נשימתכם.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפתרון הכי מתבקש שכולם מפחדים להעלות הוא – הפרדות מממלכת יהודה. פעמיים היה עם ישראל מאוחד לממלכה אחת, ופעמיים זה נגמר בחורבן בית המקדש וגלות בתוך 70 שנה (!). השעון מתקתק. אולי הפעם צריך לנסות משהו אחר, מלבד חורבן הבית, והרס החלום הציוני. לעולם. הרבה יותר קל להתגרש מסמוטריץ/בן גביר/ליצמן מלהמיר אותם מאמונתם. יש לנו אמנם שפה משותפת איתם, אבל שום תרבות משותפת, וערכים שלא יכולים להתיישב למערכת מוסכמת. הפרדות מהם היא קלה מהפרדות מהפלסטינים, ולא פחות הכרח המציאות. אין שום מדינה מערבית שקרועה בשנאה כמו ישראל. מדינות שנראות הרמוניות לעומתנו שוקלות הפרדות ברצינות: סקוטלנד, בלגיה, קטלוניה, קוויבק ועוד. שמ זה כבר ברמה של משאלי עם. הלוואי עלינו השנאה של הסקוטים לאנגלים, או של הקטלונים לספרד
העובדה שהמאמר ארוך אבל בבסיסו הוא מושתת על טענה מופרכת כאילו "הקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית לצד ישראל" יכולה לפתור את בעיה שמעולם לא היתה טריטוריאלית. לצערנו (שמאל וימין כאחד) הסנטימנט הדתי והלאומנות בחברה הפלסטינית רק מתגברים והולכים ואילו היו נערכות שם בחירות, לפי התכנון, אין ספק שגם ביו"ש היה גובר החמאס על הפת'ח.
בהינתן המציאות הזאת, כדאי להקשיב לראשי החמאס, כי הם מבטאים את דעת הרוב בחברה הפלסטינית. מבחינתם זה בסדר גמור להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל. הם בהחלט מסכימים לקבל את המתנה שהשמאל הישראלי היה רוצה להעניק להם. אבל, זה לא משהו שיקדם את הפשרה בין העמים. הם מדברים ובמפורש על כך שגם בהינתן להם מדינה, הם לא מתכוונים להכיר בזכותו של העם היהודי לגור לידם במדינה משלו. מבחינתם, ליהודים אין בכלל מקום כאן, במקום אותו אנחנו מכנים "ארץ ישראל".
לדאבון ליבי, הימין יכול גם יכול. זה מה שהוא עושה. אנחנו חיים על האתוס של שמשון הגיבור. החרדים קשרו גורלם עם חשוד מושחט, על אף שהם יקבלו מה שירצו מלפיד, הם מעדיפים להתאבד פוליטית. העדר של ביבי הפך להיות האדמה שעליו ביבי עומד. אין להם צידוק מלבד השארתו של ביביהו מלך המשיח בחיים הפוליטיים. הביביזים הפך תנועה משיחית שהפכה להיות מטרה קיומית כשלעצמה, לא טיפול באזרחים.
מי שנהנה מכל זאת אלה הכתות החרדיות :גם משתמטים משירות צבאי ושאר נשיאה בנטל וגם הליכוד הנתעב מזרים להם נהרות של כסף ציוני שהם לא טרחו להפיק. בטווח הרחוק הכתות החרדיות יגרמו לקריסת מדינת ישראל .
כבר עכשיו תיכוניסטים ליברלים דמוקרטים חילונים מהגרים מפה בין כיתה י ל-יא לפני צוו ראשון בתואנה שאם אין גיוס לכולםםםםםםםם אז הם לא מתגייסים.
אידיאולוגיה של "לוותר לפושעים" מביאה לעוד פשע.
לעולם לא תצליח לספק את הערבים, הם כל פעם רוצים עוד ועוד.
הפוסט הזה מקומם, מפריע לי שכל דבר שלהם מקודש ושהיהודים צריכים לוותר.
המשילות האמיתית לא נמדד באפשרות של ממשלה מושחתת להעביר חוקים מבלי שבית המשפט יעצור אותה, היא נמדדת ברחובות, ביחס הוגן ולא אלים למפגנים שומרי סדר ומעצר וכליאה של מפגנים אלימים (ולא חשוב מאיזה צד).
תבוסתנות לא תעזור כאן, לנצח נחייה עם החרב ביד. זה עדיף עשרות מונים מלהיות תחת שלטון זר, ופי אלף מאשר לשלם דימי.
תתעורר.