עשרת אלפים מפגינים הגיעו אתמול בערב להפגין בבלפור, המחאה הגדולה ביותר שהיתה מול בית ראש הממשלה. במשך 3 שעות, אלפי צעירים שהגיעו מתל אביב הצטרפו למפגינים ומפגינות ותיקים של מחאת היחידים והקימו מהומת אלוהים שהיה ניתן לשמוע ממרחק קילומטרים. הקהל צעק, שרק וקפץ אוחז שלטים, דגלים ולפידים למקצבי תופים בתמהיל מחשמל של זעם ושמחת חיים.

יש מצב שזו ההפגנה הכי גדולה מול בלפור מאז ומעולם. pic.twitter.com/Ti6JhCnzJJ

— Eran Etzion ערן עציון (@eranetzion) July 14, 2020

מטורף pic.twitter.com/px8oEVfjio

— مايا Maya (@The_Maya__) July 14, 2020

לחץ החל להבנות לכיוון הגדר שהפרידה בין המפגינים ובית ראש הממשלה, הגדר כמעט נפרצה מה שהביא לתגבור כוחות מג״ב ויס״מ. משם ההפגנה הפכה לתהלוכה ברחובות ירושלים.

ערב של מחאות | מבעירים לפידים ומנסים לפרוץ מחסומים: כאלפיים מפגינים נגד נתניהו מול מעון רה"מ@VeredPelman (צילום: יהונתן ולצר/TPS) pic.twitter.com/5bJkG4lI1e

— כאן חדשות (@kann_news) July 14, 2020

צעירים תל אביבים פשטו על רחובות הבירה באויר הנעים של הלילה. התחלנו לצעוד במורד המדרחוב לכיוון כיכר ציון, היכן שהמציאות התחילה להפשיט מעליה שכבות של סבירות ומוכרות.

צעירים תל אביבים פשטו על רחובות הבירה באויר הנעים של הלילה. התחלנו לצעוד במורד המדרחוב לכיוון כיכר ציון, היכן שהמציאות התחילה להפשיט מעליה שכבות של סבירות ומוכרות

ראשית, מאות אנשים התחילו לרוץ ובעקבותם רכב משטרתי שהתיז עליהם זרנוק מים עוצמתי. ושוב. ושוב. ושוב. ובין לבין, מחזות סוראליסטים של חרדים, ביביסטים ועוברי אורך אחרים משוחחים עם מפגינים, מנסים להבין, ובורחים יחד מזרנוקים.

ההפגנה עברה לכיכר ציון ורחוב יפו…מידי פעם המשטרה מפזרת עם זרנוק מים ???? pic.twitter.com/tFqIbGh4oX

— Nitzan Waisberg ???? (@NitzanWaisberg) July 14, 2020

לאורך כל המסלול היתה ניכרת במיוחד האהדה של הצעירים החרדים. צעיר אחד אפילו עצר לשוחח ואמר ״תושיטו לנו יד. אנחנו מחכים״.

מצאתי את עצמי צועדת במקביל לזוג דתיים לאומיים מבקעת הירדן שבאו לירושלים לנפוש (ללא חמשת ילדיהם), יצאו לטיול ערב ונקלעו להפגנה. שוחחנו על ההפגנה, והמצב במדינה. הסכמנו על הכל, מהזנחת העצמאים וכיסוי חוב המס של הנאשם במקום לדאוג לאזרחים ואפילו לסגידה ההזויה את דמותו על ידי ביביסטים, ולמעמד שסיגל לעצמו כבן האלוהים. ואז כוון לעברנו זרנוק מים. הגענו לכיכר פריז. הזוג חזר לנופש שלו ובפני נפרש שדה קרב. במקום להכיל את ההפגנה, כוחות מג״ב, יס״מ ופרשים פתחו במלחמה נגד אזרחים.

אין לי מילים לתאר את מה שהלך והולך פה. מצאתי את עצמי תופסת מחסה עם אחרים מהמשטרה מאחרי מכונית חונה. הרגשה שהמשטרה פתחו מלחמה נגד אזרחים. אני לא ראיתי שום דבר כזה עד היום. הצעירים שחוו את הלילה הזה לא ישכחו. לא נגיע לשפל הזה שוב. pic.twitter.com/oIPopJOoKA

— Nitzan Waisberg ???? (@NitzanWaisberg) July 14, 2020

היה קשה להבין מה בדיוק קורה, אבל כשלא מבינים מתחילים לפעול האינסטינקטים. המונים רצים, צועקים, אני קופצת להסתתר מאחורי מכונית חונה. איתי מסתתרים אחרים. אנחנו מציצים לראות אם השטח פנוי. פרשים דוהרים לתוך מבואה של בניין בו מסתתרים אנשים מהפרשים.

למה, למה ככה? בושה!????@kann_news @VeredPelman pic.twitter.com/3GFWRB4aoy

— עולים לבלפור ???????????? (@phh13tfCekXD99N) July 14, 2020

אם לא היה לי צילום הייתי מטילה ספק שזה באמת קרה. איזה מזל שיש מצלמה. הזרנוקים לא מפסיקים. אני יוצאת מהמחבוא וכמעט נרמסת על ידי סוס שדוהר על המדרכה.

פרשי משטרה שועטים לעבר מפגינים אמש, בצעדה הספוטנטנית אחרי הפגנת בלפור, 14.7.2020 (צילום: ניצן ויסברג)

בנתיים במרכז הכיכר נראה שמבצעים מעצרים. צעיר חרדי שצופה במחזה אומר ״אין מה לעשות, מדינת משטרה״. שוב השיחה נקטעת ואנחנו בורחים. באמצע הכיכר אוטובוס. עוצרים עשרות בפנים, כולל את עו״ד גונן בן יצחק. אי אפשר להבין למה.

לא מבינה מה פתאום עצרו את @GONENB1 אמש.
אחד האנשים הכי עדינים ושומרי חוק שאני מכירה

(בתמונה: גונן באוטובוס העצורים) pic.twitter.com/IPakscI8E0

— esty segal ‏‎‏‎‏‎‏‎إيستي (@EstyS) July 15, 2020

פירקו שוב את המאהל מול בלפור. ההורים של חברתי דקלה שבאו לשם עם שקי שינה התפצלו. אבא שלה לא מוצא את אמא שלה. אנחנו מתחילים לחפש אותה. אשה פצועה על הרצפה בסמטה ליד פח אשפה בוכה, מסבירה לחברותיה מה קרה. אני מתקרבת לראות, אבל נזכרת שאנחנו מחפשים את אמא של דקלה. בחור צעיר צורח על יס״מניק ״אנחנו אחים! איך אתה מתנהג אלי ככה?!".

אם לא היה לי צילום הייתי מטילה ספק בכך שזה באמת קרה. איזה מזל שיש מצלמה. הזרנוקים לא מפסיקים. אני יוצאת מהמחבוא וכמעט נרמסת על ידי סוס שדוהר על המדרכה

לאורך כל זה, לא היתה תקשורת. פרשי משטרה דוהרים לתוך בניינים, שעות מתרחשים משחקי רעב ברחובות ירושלים, עשרות מעצרים תמוהים אבל זה כנראה הרבה פחות מעניין משתול ימין קיצוני שהעיף את המיקרופון מהיד לאבישי בן חיים. או אה, חגיגה! מקווים להוכיח שעכשיו אנחנו פיטים על אמיל גרינצוויג, אמנון אברמוביץ ורצח רבין.

אחר כך התחילו המעצרים. יגאל רמב"ם עצור, גונן בן יצחק עצור. עו"ד גבי לסקי מטפלת.
קרוב ל 50 עצורים נלקחו לתחנת מוריה. אל תבואו להפגין שם, אבל בואו לנסות לברר מי נעצר.
תודה. https://t.co/ZfHVXlleaP

— אריאנה מלמד (@ariana_melamed) July 14, 2020

מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד שיחק היטב את התפקיד במשחקי הרעב למען הספין של התקשורת ופתח את הראיון שלו בכך ש״התקיימה פה הפגנה של השמאל״. גם הוא בקרב חייו להתמנות למפכ״ל המשטרה. מפגינה קלטה אותו ופוצצה לו את השקר מול המצלמה.

״התקיימה פה הפגנה של השמאל״, כך פתח מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד את הסינק לתקשורת.
מפגינה שקלטה את המשפט: ״לא רק שמאל! איזה שטויות. אנחנו העם. היו כאן ליכודניקים״ @ynetalerts pic.twitter.com/ZtFyQXvvgr

— גלעד כהן Gilad Cohen (@GiladCohenJR) July 14, 2020

המפגינים המנוסים ועכשיו הצעירים שהתעוררו, לא יקנו לעולם את השקרים של המשטר והתקשורת המגוייסת. והאמת שגם החרדים ודתיים שראיתי ברחובות ירושלים. הם מבינים בדיוק על מה ההפגנה.

עם שחר, התחילו לשחרר עצורים עם תנאים מגבילים – איסור להכנס לירושלים. מרחיקים מבלפור, שלא יוכלו להפגין. המאבק על הדמוקטיה הישראלית קיבל סופסוף קונקרטיזציה: קרב על חתיכת מדרכה של כמה מטרים מחוץ למעון ראש הממשלה. קרב בין המשטר המנותק והעם.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

הקורונה מסוכנת בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת ולקבוצות הסיכון, והחשש הבריאותי ממנה הוא מן העומס שהיא עלולה להטיל על מערכת הבריאות אם זאת תוצף בשיטפון של חולים קשים.

במקום להטיל גזרות על כלל הצבור, יש  להתרכז באוכלוסייה שבסיכון, אותה יש להדיר מהתקהלויות וממגע פיזי קרוב, ולהבטיח שכל המטפלים באוכלוסיית הסיכון לא ישאו את הנגיף.

במקום להטיל גזרות על כלל הצבור, יש  להתרכז באוכלוסייה שבסיכון, אותה יש להדיר מהתקהלויות וממגע פיזי קרוב, ולהבטיח שכל המטפלים באוכלוסיית הסיכון לא ישאו את הנגיף

אין הצדקה לפניקה ולפחד מקריסת מערכת הבריאות מעומס החולים הקשים.  התחזיות של משרד הבריאות מבוססות על מה שקרה בגל הראשון, והמתאם שנמצא בין שעור הנשאות באוכלוסיה לבין המספר הצפוי של החולים הקשים, יתכן מאוד כי אינו נכון.

הסבר אפשרי לשינוי הזה הוא גילויו של "זן" חדש של נגיף, אצלו ארעה מוטציה בחומצת אמינו אחת במעטפה של הנגיף (הנקראת D614G), אשר גורמת לכך שהנגיף מדביק יותר מהנגיף  "קודם". דבר זה כבר גרם לכך שהוא השתלט על מרבית הנשאים בארה"ב ואולי גם השתלט על האוכלוסייה שלנו, ואם הוא פחות אלים אך יותר מידבק, יתכן שהעלייה התלולה במספר הנשאים לא תהיה כרוכה בעליה במספר החולים הקשים כפי שקרה קודם.

הגידול במספר הנשאים באוכלוסייה מעיד על התפשטות הנגיף באוכלוסיה.  מספר הנשאים האמיתי הוא לפחות פי עשרה ממספר המזוהים על פי הבדיקות, ומגיע כבר לכשלושה ואולי אף לחמישה אחוזים מן האוכלוסייה בישראל! לכן אין הגיון בקטיעת שרשרת ההדבקה בדרך שהיא מבוצעת כיום. את ההעברה בקהילה צריך למזער עי האמצעים המקובלים ובבידודים ביתיים בלבד.

קיים שיטפון עצום של ידע הנצבר במקומות אחרים בעולם על המגיפה, שבחלקו רלבנטי מאוד לקביעת המדיניות ולשיקולים חדשים, דבר שכמעט לא נעשה אצלנו. דוגמאות קונקרטיות לכך הן:

• זהוי אוכלוסיות פגיעות יותר או עמידות יותר להדבקה ולמחלה קשה
• איפיון הנגיף המתפשט אצלנו
• איפיון אופי התגובה החיסונית של האוכלוסייה, והיכולת לפתח חיסון כנגד הנגיף ולאופיו של חיסון זה.

חשוב מאוד לנצל את הנסיבות המיוחדות של המגיפה ולאסוף וליישם מידע כזה גם אצלנו. יש לעודד כבר עכשיו את המחקר היישומי הזה באמצעות מענקי וקרנות מחקר  ממשלתיות. 

אין הצדקה לפניקה מקריסת מערכת הבריאות מעומס החולים הקשים. תחזיות משרד הבריאות מבוססות על מה שקרה בגל הראשון, ויתכן כי המתאם שנמצא בין שעור הנשאות באוכלוסיה לבין מספר החולים הקשים הצפוי אינו נכון

קשה להפריז בחשיבות אמון הציבור בהנהגת המאבק במגיפה, אמון שכרגע לא קיים. הסתלקותם של משה בר סימן טוב ופרופ סיגל סדצקי מן ההנהגה של משרד הבריאות היא אכן צעד שיש לברך עליו ושעשוי להביא עמו הנהגה חדשה וראוייה יותר שכן תזכה באמון הציבור.

אחד הכשלים המרכזיים במאבק בקורונה היה בהסברה. הסברה אמינה ומקצועית שלא זורעת פחד, ובעלת שקיפות גבוהה, היא תנאי חיוני לבניית האמון ולהצלחת המאבק במגיפה  ובהנהגתו.

את ההסברה יש להפקיד בידי אנשי מקצוע אמינים ומנוסים, ורצוי שיהיו גם מומחים במחלות זהומיות ובאפידמיולוגיה. אלה יספקו את המידע העדכני  ויתנו מענה הולם לשאלות שמטרידות את הצבור במקום הפוליטיקאים או הפרופסורים והידוענים, שלא נתנו זאת ואינם מסוגלים גם לתת.

הצעדים המעשיים, שיבטיחו שינוי ויכולת להתמודד טוב יותר עם המגיפה למרות שהם "ברורים כשמש" ואינם קורים בינתיים בגלל שקולים פוליטים, חשוב שיאמרו:

• הקמת מטה לריכוז המלחמה במגיפה – רשות החרום הלאומית (רח"ל) או גוף אחר, שבראשו אישיות מקצועית חזקה עם עדיפות לרופא בעל נסיון מספיק במינהל, במצבי חרום ובמגיפות.
• פורום מקצועי מייעץ – פורום רב תחומי שינטר את המגיפה, ירכז את כל הנתונים , את עיבודם ותרגומם, (מה שלא קורה כלל היום),
• מערך לטיפול באוכלוסיות הסיכון – מרוכז בקופות החולים והרשויות המקומיות,
• שינוי המדיניות לאתור נשאים – הקטנת או בטול המלוניות ומעבר לבידוד מרצון בבית עם מעקב של הקהילה בלבד.
• מערך הסברה חדש – מבוסס על אנשי מקצוע שיפיצו יום יום את המידע השוטף, ויענו לשאלות הציבור הרחב.
• עדוד המחקר והפתוח – קרנות יעודיות לעידוד המחקר היישומי של הקורונה.

אחד הכשלים המרכזיים במאבק בקורונה היה בהסברה. הסברה אמינה ומקצועית שלא זורעת פחד, ובעלת שקיפות גבוהה, היא תנאי חיוני לבניית האמון ולהצלחת המאבק במגיפה  ובהנהגתו

אפשר וצריך לחיות בשלום עם הקורונה ומטרה זאת היא בת השגה. העולם בו אנו חיים הוא דינמי ורב הישגים ולכן יש מקום לאופטימיות ביחס לסיכוי להשיג זאת.  ועם כל זאת – חובה עלינו להיות צנועים בהשגותינו ופתוחים להודות בשגיאות, שכן רק כך נוכל באמת להצליח בהתמודדות זאת.

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר - פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.