התקופה האחרונה הכריחה את כולנו להסתגל, להבין שהמצב הוא לא כמו שהיה אתמול ולהשתנות. פשוט – זה אף פעם לא. התרגלנו לחיים שבהם הכל זמין לנו מעכשיו לעכשיו, העולם פיזית נמצא בכף היד שלנו בתוך הסמארטפון. אם אנחנו מחפשים מישהו, לא לוקח יותר מכמה רגעים להשיג אותם בשיחה, ווטסאפ, אס.אמ.אס. או כל רשת חברתית. אנחנו רעבים, מזמינים אוכל מהפלאפון, צריך קניות, מזמינים אונליין.

ופתאום בבת אחת, המכשיר הזה בכך יד שלנו הוא כבר הרבה יותר מזה. עכשיו הוא התקשורת היחידה שיש לנו, כל אחד ספון בפינה שלו, ויותר מזה, זה קורה בכל העולם. אם תחפשו קצת ברשת תמצאו אמנים וזמרים שמתחברים ומצלמים סרטונים, וכנראה שגם הם מרגישים את הקושי שבהתבודדות הכפויה הזו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו

אם אתם רוצים להודות למישהו על הכתב שאתם משתמשים בו היום תודו לפיניקים, לא, בעצם תודו לשומרים, בעצם אתם יכולים להודות לעבדים במכרות הטורקיז המצריים שהיה להם משעמם ובלי שהם שמו לב הם המציאו את מערכת הכתב האלפביתית הראשונה בעולם.

את תחילת התקשורת הגרפית בין בני האדם אפשר למצוא בתקופה הפרהיסטורית כשהופיעו ציורי הקיר במערות באירופה, השלב הבא כבר היה קפיצת מדרגה גדולה, כשהומצאו מערכות כתב היתדות השומרי וכתב החרטומים המצרי. שתי מערכות אלו באו לעולם לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס והן מערכות שנקראות כתב פיקטוגרפי. כתב פיקטוגרפי הוא כתב שמבוסס על ציורים, שבו כל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר, ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים.

השלב הקריטי הבא הוא כמובן המצאת הכתב האלפביתי. המצאת הכתב האלפביתי וההתפתחות שלו הם סיפור מורכב ומרתק שמתחיל בכלל במכרות טורקיז מצריים במדבר סיני לקראת סוף המאה ה – 12 לפנה"ס. הארכאולוג פלינדרס פיטרי הוא אחת הדמויות החשובות בהתפתחות מחקר הארכאולוגיה המקראית, בשנת 1905, הילדה פיטרי, אשתו של פלינדרס פיטרי, הפנתה את תשומת ליבו לכתובות שנמצאו באתר סרבית אל חאדם, שנמצא בחלק המערבי של חצי האי סיני.

כתב פיקטוגרפי מבוסס על ציורים, כשכל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים

פיטרי החל לחפור באתר באותה שנה וגילה שם גם את מכרות הטורקיז וגם מקדש גדול לאלה המצרית חתחור. האלה חתחור היא אלת האהבה, היופי, המלחמה והמוזיקה לפי המיתולוגיה המצרית, והיא מיוצגת על ידי פרה. היא מופיעה – או בתור פרה, כשמעל הראש שלה יש דיסק של השמש (שמקשר אותה לאל רע, האל הכי חשוב בפנתיאון המצרי), או שהיא מיוצגת בתור אישה יפה עם קרניים על הראש.

מקדש חתחור בסרבית אל חאדם

במכרות בסרבית אל חאדם עבדו פועלים כנעניים שהיו למעשה שבויי מלחמה, והם אלה שהתחילו לכתוב בכתב שנקרא היום "הכתב הפרוטו-סינאי". הכתב הפרוטו-סינאי למעשה התפתח על בסיס הכתב המצרי ההיראטי, שהוא בעצמו התפתחות של כתב החרטומים. כתב החרטומים הוא יפה אבל הוא מסורבל מדי לכתיבה מהירה, ולכן התפתח הכתב ההיראטי שהוא מעין כתב חרטומים מחובר. השם היראטי ניתן לכתב בתקופה ההלניסטית והמשמעות שלו היא כתב קודש, מפני ששימש לכתבי קודש.

על בסיס האותיות שהכירו של הכתב ההיראטי החלו אותם עבדים בסרבית אל חאדם להמציא, ממש להמציא מאפס, אותיות חדשות. צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שאותם עבדים הכירו, לדוגמא "ב" יוצגה בצורה בסיסית מאוד כמו בית. מה שחשוב להבין זה שאלה לא היו פיקטוגרפים, אלה היו אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, דבר שלא היה קיים עד אז.

צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שהעבדים הכירו. "ב", למשל, יוצגה בצורה בסיסית כ-בית. אבל אלה לא היו פיקטוגרפים אלא אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, מה שלא היה קיים עד אז

בסך הכל איתר פיטרי בערך שלושים כתובות בכתב הפרוטו-סינאי ברחבי סרבית אל חאדם, רובן באיזור המקדש באתר. בתוך המקדש גם נמצאו כתובות בכתב פרוטו-סינאי , ואחת מאלו פוענחה. את הכתובת פיענח האגיפטולוג אלן גרדינר בשנת 1916 וזיהה חמש אותיות שהתחברו למילה "לבעלת".

כתובת בעלת מסרבית אל חאדם

השם "בעלת" מוכר במחקר בתור אחד השמות של האלה חתחור, ומקור השם הוא בכלל מאלת העיר גבל בלבנון, שנקראה "בעלת גבל", שבשלב מסוים המצרים ראו בה ייצוג מקומי של האלה חתחור. מרגע שזוהו האותיות האלו גם שאר הכתובות פוענחו עד אשר כל האלפבית הפרוטו-סינאי היה מוכר. מרגע זה החל הכתב להתפשט ברחבי המזרח התיכון והוביל להמצאת כל הכתבים המערביים האחרים שאנחנו מכירים גם בעת העתיקה וגם היום.

אז כשאתם יושבים בבית עם הילדים, עם בת או בן הזוג או עם עצמכם, ומחפשים משהו באינטרנט, או משוחחים עם מישהו בהתכתבות, או עם סתם משעמם לכם, אז קודם תודו לעבדים בסרבית אל חאדם על הקלות שבה אתם יכולים לכתוב, ואז תזכרו, שכשלעבדים בסרבית אל חאדם היה משעמם הם המציאו כתב ששינה את העולם. אז מי יודע מה אתם יכולים להמציא בזמן השעמום?

גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.