שלשום (שבת) ננעלה האסיפה הכללית השנתית של של ארגון הבריאות העולמי (WHO) של האו"ם בז'נבה, שווייץ. באסיפה אושרו שינויים בתקנות הארגון והוחלט לדון בשנה הקרובה בהצעה לנסח אמנה בינלאומית למאבק במגפות.
באסיפה התגלעו מחלוקות בין נציגי המדינות. הארגון אישר, אחרי ויכוחים קשים, קריאה לשני הצדדים במלחמה בעזה להימנע מפגיעה באזרחים ולאפשר סיוע הומניטרי, לחתור לסיום המלחמה וכן לשחרר את כל החטופים ללא תנאי, לצד הצהרה ברוח דומה לגבי המלחמה באוקראינה.
• לקריאת התקנות החדשות של ארגון הבריאות העולמי לחצו כאן.
נוסף על כך נבחרו חברים חדשים לוועד המנהל של WHO, ביניהם רופא ישראלי: ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות.
באסיפה התגלעו מחלוקות ביחס לשינויים בתקנות WHO ולטיוטת האמנה למאבק במגפות. הוויכוחים התנהלו באווירה מקצועית ונינוחה, והאירוע לא עשה כותרות במהדורות החדשות בעולם – ובוודאי לא בתקשורת הישראלית – העסוקות בבחירות בארה"ב, באקלים ומלחמות.
אבל במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות בישראל ובעולם מתקיים דיון סוער על שינוי תקנות WHO והאמנה למאבק במגפות. שינוי התקנות והאמנה נועדו לשפר את ההיערכות למגפות, כחלק ממסקנות מגפת הקורונה. רוב התקנות החדשות עוסקות בשיפור העברת המידע על מחלות בין מדינות.
תקנה חדשה נוספת תאפשר ל־WHO להכריז רשמית על "מגפה עולמית" (Pandemia) כדי להעלות את הכוננות והמודעות בעולם ולסייע לבלום אותה.
התקנות החדשות מעודדות מדינות מפותחות לסייע למדינות עניות בתרופות ובחיסונים. אבל הנוסח, שאושר בלחץ ארה"ב, לא מחייב לסייע, בניגוד לדרישת המדינות העניות
![ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות (צילום: משרד הבריאות)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/pics_asher-shamon-280x360.jpg "ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות (צילום: משרד הבריאות)")
תקנות חדשות נוספות מציעות דרכים לשפר את נגישותן של מדינות עניות לתרופות ולחיסונים, ומעודדות מדינות מפותחות לסייע להן בכך. אבל הנוסח שאושר בוועידה לא מחייב מדינות מפותחות לסייע למדינות עניות, או לוותר למענן על פטנטים.
הנוסח שאושר הוא פשרה שנוסחה בלחץ ארה"ב, שהתנגדה לדרישה של ברזיל – ומדינות עניות נוספות – לחייב מדינות לסייע להן. הוא התקבל בהסכמת כל המדינות החברות בארגון, אבל כמה מדינות מפותחות שוקלות לערער עליו ולדרוש לחדד את העובדה שהתקנות לא מחייבות סיוע. ההערכה היא שישראל תהיה בין המדינות הללו.
"טענותיכם כוזבות ומשוללות יסוד"
פוליטיקאים ופעילים פוליטיים בעולם ובישראל מנהלים קמפיין נגד התקנות החדשות וטיוטת האמנה בטענה שהן "עלולות לפגוע בריבונותן של מדינות" ומתייחסים אליהן כאיום קיומי ממש.
28 חברי קונגרס בארה"ב שלחו מכתב לנשיא ג'ו ביידן, שבו הזהירו כי שינוי התקנות יפגע בפטנטים אמריקאיים לתרופות. סקר מצא כי 70% מהאמריקאים מתנגדים לשינוי התקנות מחשש לפגיעה בריבונות ארה"ב. חברי קונגרס אף קראו לארה"ב לפרוש מה־WHO בטענה שהארגון "מושחת".
קמפיין דומה מתנהל בישראל, בדגש על החשש ששינוי התקנות יפגע בביטחון. ח"כ אריאל קלנר מהליכוד כתב עצומה נגד שינוי התקנות והאמנה, עליה חתמו יותר מ־55 אלף ישראלים. קלנר אף שלח בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות אוריאל בוסו, ושר החוץ ישראל כ"ץ, שעליו חתומים תשעה ח"כים נוספים, ובו הזהיר:
"שינוי בתקנות הבריאות העולמיות עלול להשפיע במישרין על ריבונות מדינת ישראל! כדי לשמור על ריבונותה, חייבת ישראל להגיש הסתייגויות לסעיפים בעייתיים לפני ההצבעה על התקנות, שמבהירות כי היא חלק מהקהילה הבינלאומית, בלי לוותר על עצמאות בקבלת ההחלטות.
"סירוב לציית לכללי ה־WHO החדשים, אחרי שהסכמנו להן בעצם שתיקתנו, או פרישה מתקנות הבריאות, יחשפו את ישראל לסכנת סנקציות בינלאומיות שאינן כפופות לכל הליך נוסף – גם לא במועצת הביטחון".
בוסו דחה את דרישותיהם של קלנר וחבריו והעיר כי טענותיהם "כוזבות, משוללות יסוד ואינן מבוססות על עובדות".
ואכן, הטענות מאוד לא מדויקות. WHO הוא ארגון וולונטרי שאין לו סמכות להעניש מדינות או לכפות עליהן את רצונו. תקנות הארגון, הישנות והחדשות, אינן מערערות על ריבונותן של מדינות ואף קובעות בפירוש כי הן ייושמו "כפוף לחוקים המקומיים של המדינות" (פרק 4, סעיף 1 בתקנות החדשות).
בוסו ענה לקלנר וחבריו כי טענותיהם נגד ארגון הבריאות העולמי "כוזבות ומשוללות יסוד". WHO הוא ארגון וולונטרי שאין לו סמכות להעניש מדינות או לכפות עליהן את רצונו
אבל המכתב של קלנר הופץ באתרי ימין וברשתות החברתיות, והצטרף לקמפיין רשת אגרסיבי נגד WHO.
ההיסטוריון גדי טאוב וחוקרת המדיניות הציבורית נגה ארבל מפורום קהלת, פרסמו לאחרונה הרצאה משותפת בנושא בפודקסט של טאוב באתר "מידה", שלו 29 אלף עוקבים ביוטיוב. בטקסט שצורף להרצאה נכתב: "האמנה החדשה של WHO (יחד עם תקנון הארגון) עוסקת, לכאורה, בתיאום בינלאומי של המאבק במגפות. בפועל, האמנה דורשת שמדינות יוותרו על ריבונותן.
"אם האמנה תתקבל, הכוח להכריז על מצב חירום יעבור מאיתנו לאו"ם. החקיקה שלנו תהיה כפופה לגופים בינלאומיים, שיוכלו, למשל, להטיל עלינו סגרים, ואם לא נציית, לאסור כניסה ויציאה מישראל – ולפגוע קשות בכלכלה שלנו.
"שלא לדבר על הכנסת היד לכיסנו, הוראה לתת תרופות שלנו למדינות שכנות, כניסה חופשית שלהם למתקנים ביטחוניים של ישראל (כולל מסווגים), והיכולת שלהם לכפות עלינו הפסקת אש. האמנה כוללת סנקציות קשות על מי שלא מצטרף".
הטקסט המאיים הופץ באינספור קבוצות ברשת, אף כי הוא שופע אי דיוקים. נציגי WHO אינם יכולים להיכנס למתקנים סודיים, להורות על הגבלות תנועה וסגרים – ובטח לא לכפות הפסקות אש
הטקסט המאיים הזה הופץ ורץ באינספור קבוצות ווטסאפ ופייסבוק, חלקן של גולשים ליברלים. רבים מהגולשים מתייחסים אליו כדברי אלוהים חיים, אף כי הוא שופע אי דיוקים: נציגי WHO לא יכולים להיכנס למתקנים סודיים; לארגון אין סמכות להטיל סנקציות, להורות על הגבלות תנועה וסגרים – ובטח לא לכפות הפסקות אש.
ועדת החוקה של הכנסת קיימה בשבוע שעבר דיון בן ארבע שעות אודות "שינויים בתקנות ארגון הבריאות העולמי וההשלכות על חקיקה בישראל". את הדיון יזמה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שפעילה בקמפיין נגד WHO.
גוטליב אמרה בפתיחת הדיון: "ארגון הבריאות העולמי אנטישמי, תומך טרור, ובראשו עומד טרוריסט. תיקון התקנות ואמנת הבריאות מיועדים לפגוע בריבונות המדינה ועלולים לפגוע פגיעה אנושה בביטחונה, בכסף שלה ובזכויות אזרחיה. המדינה צריכה להודיע כי היא מתנגדת לגמרי לאמנה ולתקנות החדשות".
אף משפט בנאום השטנה של גוטליב לא היה נכון. הטענה כי WHO "אנטישמי" לא מתיישבת עם הבחירה בישראלי לוועד המנהל שלו, הקריאה לשחרור החטופים והגינויים לחמאס. הארגון ספג ביקורת קשה על העיכוב בתגובתו לפשעי האונס של מחבלי חמאס, אך לבסוף גינה אותם.
אף משפט בנאום גוטליב לא היה נכון. הטענה כי WHO "אנטישמי" לא מתיישבת עם הבחירה בישראלי לוועד והגינויים לחמאס. הטענה שיו"ר הארגון "טרוריסט" מבוססת על האשמות חסרות בסיס של ממשלת אתיופיה
WHO מסייע רבות לנפגעי טרור. הטענה כאילו יו"ר הארגון ד"ר תאודרוס אדהנום גברה־יסוס, הוא "טרוריסט" מבוססת על האשמות חסרות בסיס שהפיצה נגדו הממשלה במולדתו, אתיופיה, בשל היותו פקיד לשעבר בממשלות קודמות במדינה ובן לעם התיגראי, שנרדף ונטבח בידי כוחות הממשלה.
ח"כים נוספים בוועדה – לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית וניסים ואטורי מהליכוד – השמיעו השמצות דומות. הר־מלך אף כינתה את WHO "אחת מהצורות של האויב".
![ד"ר טדהוס אדהנום, יו"ר ארגון הבריאות העולמי (צילום: AP Photo/Ajit Solanki)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/AP23229363688562.jpg "ד"ר טדהוס אדהנום, יו"ר ארגון הבריאות העולמי (צילום: AP Photo/Ajit Solanki)")
בדיון בוועדה השתתפו גם נגה ארבל ופעילים חברתיים נוספים, שתקפו גם הם את התקנות החדשות והאמנה, תוך שהם מערבבים בין התקנות והאמנה ומצטטים כדוגמה לדבריהם הצעות לתקנות שעלו בעבר, ובוטלו.
בדיון השתתפו גם פקידים ואנשי מקצוע ממשרדי הבריאות, החוץ והמשפטים, שהסבירו את העובדות באריכות ובדקדקנות, והפריכו אחת לאחת את אמירות הח"כים והפעילים.
"תקנות WHO מחויבות לעיקרון ששם את החוקים וההחלטות של כל מדינה מעל הארגון. בזמן הקורונה קיבלנו החלטות שלא תמיד התאימו להמלצות WHO. וזה לא ישתנה"
שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, השתתפה בדיון ואמרה: "מחלות מדבקות לא מכירות גבולות, וכשהן מתפרצות, צריך לשפר את העברת המידע בעולם. התקנות החדשות נותנות לקהילה הבינלאומית כלים לעשות את זה טוב יותר.
"אבל התקנות מחויבות לחלוטין לעיקרון האומר שהריבונות, החוקים המקומיים וההחלטות העצמאיות של כל מדינה נמצאות מעל לכל החלטה ותקנה של הארגון. בזמן מגפת הקורונה פעלנו כפי שמצאנו לנכון וקיבלנו החלטות שלא תמיד התאימו להמלצות WHO. וזה לא הולך להשתנות".
כדוגמה להחלטות של ממשלת ישראל שהתקבלו בניגוד להמלצות WHO, ציינה אלרעי פרייס את ההחלטה להפסיק את רוב הטיסות לישראל וממנה עם פרוץ המגפה, ולחלק חיסון שלישי לקורונה, כשברוב העולם טרם חולק חיסון ראשון.
ד"ר אשר שלמון, שהשתתף גם הוא בדיון, הוסיף: "התקנות החדשות יתרמו לבריאות הציבור באופן יום־יומי וקיומי. אם יש חשש להתפרצות נגיף בצפון סוריה, או בדרום ירדן, התקנות יאפשרו לדעת על כך בזמן ולהיערך.
"האמנה אפילו עדיין לא נוסחה, ואני לא יודע אם בכלל תעבור, כי יש מחלוקת בעולם על התוכן שלה. ואם תעבור – היא תובא לאישור הממשלה והכנסת. איש לא יכפה על מדינות להצטרף לאמנות בינלאומיות"
"ההחלטות ב־WHO מתקבלות תמיד בקונצנזוס בין המדינות, לא בהצבעה. המדינות דנות בכל תקנה בנפרד, וגם אם התקנות יעברו, יהיו לנו 10 חודשים לערער עליהן (הדיון בכנסת התקיים לפני אישור התקנות, ת"ג).
לדברי שלמון: "אם אחרי 10 חודשים יהיו סעיפים שנמשיך להתנגד להם – נוכל להודיע ל־WHO, והסעיפים הללו ייחשבו ל'הסתייגות קבועה' של ישראל ולא יחולו עלינו.
"האמנה אפילו עדיין לא נוסחה, ואני לא יודע אם בכלל תעבור, כי יש מחלוקת בעולם על התוכן שלה. ואם תעבור – היא תובא לאישור הממשלה והכנסת. איש לא יכפה על מדינות להצטרף לאמנות בינלאומיות.
"אנחנו לא נסכים בשום מצב לוותר על עליונות הדין הלאומי שלנו. לא נסכים לשום פגיעה ברכש, האספקה והשיווק של תרופות וחיסונים בישראל ולמנגנונים שיכפו עלינו לחלק אותם. אנחנו תורמים הרבה תרופות כשאנחנו רוצים בכך".
נדמה שדברי הפקידים הניחו את דעתו של רוטמן. הוא אמר: "ארגונים בינלאומיים פועלים לעתים לרעת ישראל", אך הסכים שכדאי לישראל להישאר מעורבת בעבודתם
שלמון, אלרעי פרייס ושאר הפקידים לא הגיבו להשמצות הח"כים נגד WHO, אך ציינו שאם ישראל מעוניינת שהארגון לא יפעל נגדה, עליה להיות מעורבת בכינון התקנות החדשות ולא לפרוש או להתעלם מהן.
לפי תגובותיו של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, נדמה שדברי הפקידים הניחו את דעתו. רוטמן אמר ש"ארגונים בינלאומיים פועלים לעתים קרובות בצורה סלקטיבית לרעת ישראל", אך הסכים שכדאי לישראל להישאר מעורבת בעבודתם. רוטמן נזף בגוטליב על שקראה ל־WHO שוב ושוב "ארגון אנטישמי" וביקש ממנה לחדול, בטענה ש"לא כולם בארגון אנטישמים".
גוטליב הסתלקה אחרי כשעה לדיון בוועדה אחרת; שאר המשתתפים בדיון בוועדת החוקה נשארו והתבצרו בעמדותיהם. שלמון אמר: "אפשר להיות בטוחים שלא יכפו עלינו לחלק תרופות לאף אחד"; בוועדה נשמעו קריאות: "גם לפני 7 באוקטובר אמרו ש'אפשר להיות בטוחים'".
אחרי הדיון פורסמו דיווחים אודותיו באתרי ימין וברשתות החברתיות, ואלה הדהדו רק את הטענות השגויות נגד WHO והתעלמו לגמרי מהתגובות וההסברים של אנשי המקצוע.
איש לא העלה בדיון בכנסת את השאלה האם ראוי שארגונים בינלאומיים יקבלו סמכות לדרוש מישראל לאפשר לרופאים לפעול בעזה, ולו כדי למנוע התפשטות של מגפות
בדיון נשמעו גם אמירות קשות על המגבלות שננקטו נגד מגפת הקורונה. גוטליב, הר־מלך, ארבל ומשתתפים נוספים טענו כי התקנות החדשות יסייעו לקדם מהלכים דומים בעתיד. גורם במשרד הבריאות אומר: "אפשר להיות בעד או נגד סגרים, אבל המילה 'סגר' (Lockdown) לא מוזכרת בתקנות בכלל. הן לא עוסקות בזה".
בדיון בוועדה השתתפו גם מספר רופאים שיצאו נגד התקנות החדשות. אחד מהם, ד"ר סורין שפירא, שהשתתף במאבק נגד סגרי הקורונה, ציטט תקנה חדשה, המעודדת מאבק בחדשות כזב בתחום הבריאות, והזהיר: "זה יעודד סתימת פיות, כמו בקורונה". אלרעי פרייס אישרה: "התקנה מיועדת נגד פייק ניוז, כמו אלה שהופצו בקורונה. מצוין".
איש מהמשתתפים בדיון לא הזכיר את העובדה שדווקא ממשלת ישראל טייחה מידע בנוגע למגפה, למשל בנוגע לתופעות הלוואי של החיסונים, בעוד שחלק מהממשלות בעולם ומהארגונים הבינלאומיים נהגו בשקיפות.
איש גם לא העלה את השאלה האם ישראל עושה די כדי לאפשר לרופאים ולצוותים רפואיים לפעול בעזה ולקבל מידע על המצב ברצועה – והאם דווקא ראוי שארגונים בינלאומיים יקבלו סמכות לדרוש מישראל מידע כזה, ואולי גם סמכות לדרוש ממנה להקל את האסון ההומניטרי ולסייע לאזרחים, ולו כדי למנוע התפשטות של מגפות המסכנות גם את חיילי צה"ל, החטופים ואזרחי ישראל?
"אף מדינה לא יכולה להתמודד לבד עם מגפות"
לדברי ד"ר מורן פרידמן, רופאה והמנהלת המקצועית של עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור: "התקנות החדשות מיישמות היטב את הלקחים שלמדנו במגפת הקורונה – ויסייעו להתנהל טוב יותר במגפה הבאה (ותהיה כזאת).
"האנטישמיות חיה ובועטת. לכן דווקא אם WHO לא יעשה את התיקונים הללו, במגפה הבאה מישהו עלול להגיד: 'פיתחנו חיסון, אבל אנחנו לא מוכנים לתת אותו לישראל'"
"הטענה שאנחנו צריכים לדחות את השינויים בתקנות ואת האמנה 'בגלל אנטישמיות' היא פשוט מדהימה. כיום ברור שהאנטישמיות חיה ובועטת. לכן דווקא אם WHO לא יעשה את התיקונים הללו, במגפה הבאה מישהו עלול להגיד: 'פיתחנו חיסון, אבל אנחנו לא מוכנים לתת אותו לישראל'.
![ד"ר מורן פרידמן, רופאה בבי"ח אסותא והמנהלת המקצועית של עמותת "מדעת" (צילום: באדיבות המצולמת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/מורן-פרידמן-280x360.jpg "ד"ר מורן פרידמן, רופאה בבי"ח אסותא והמנהלת המקצועית של עמותת "מדעת" (צילום: באדיבות המצולמת)")
"כדי למנוע שימוש לא נכון בכללים החדשים, אנחנו לא צריכים לזרוק אותם הצידה, אלא להיפך, לדרוש מקום ליד השולחן. להיות מעורבים, לשלוח נציגים לוועדות".
יש לך דוגמאות קונקרטיות של לקחים מהקורונה שנמצאים בהצעות?
"החובה לשתף מידע. הקורונה התחילה בסין, מדינה טוטליטרית, שלא בהכרח דואגת לבריאות הציבור בה ובשאר העולם. איפה היינו אם אף אחד לא היה מגלה שיש שם מחלה מוזרה חדשה, בשלב שבו גילינו אותה, אלא חודשים מאוחר יותר? כל מה שהיינו יודעים זה שיש כמה מקרים מוזרים בכמה מדינות, ועד שמישהו היה מחבר ביניהם – כבר היו המוני נדבקים".
אם יהיו תקנות משופרות ואמנה, סין ודיקטטורות מסוגה יתחילו פתאום להתנהג בשקיפות?
"לא. סין לא תהפוך לדמוקרטיה שקופה גם אחרי שתחתום על האמנה, ואם הסינים ירצו להסתיר, הם יסתירו. השאלה היא מה עם שאר העולם. כי מגפות מתחילות להתפשט בטפטופים. ומדינות לא בהכרח מבינות מתי צריך לצלצל בפעמוני הפאניקה.
"אם אני בכל זאת מנסה לדמיין מצב שבו שיתוף מידע יפגע בביטחון, אז אני חושבת על תרחיש שבו נפתח נשק ביולוגי, והוא ישתחרר לנו מהמעבדה ויהפוך למגפה. אבל זה לא אירוע שאני רוצה שיקרה"
"בסוף, הרופא הבודד רואה בשטח מקרה, מדבר עם בתי חולים ומרפאות, שמדברים עם משרד הבריאות, שמדבר עם WHO, וכך צבר המקרים הבודדים הופך לתמונה שלמה. זה מה שהיה עם ה־HIV, הסארס, הקורונה, ועם רמדיה. ברגע שיוצרים צינור מקובל להעברת מידע יש פחות סכנה שהוא ייפול בדרך בגלל שהוא לא נראה מספיק חשוב למישהו".
ההנחיה להעביר מידע בזמן אמת לא פוגעת בריבונות של מדינות, שמבוססת, בין השאר, על סודות ביטחוניים?
"כל המסמך מדבר על 'State parties' (מדינות חברות). אני לא רואה איך אפשר יותר להדגיש שאלו צעדים למלחמה של ישויות ריבוניות יחד באיום גלובלי, דרך שיתוף של נתונים סטטיסטיים אנונימיים. לא 'משה, בן 43, נדבק במתקן של שב"כ', אלא 'חמישה אנשים עם סימפטומים בני 35–50 שהו יחד במקום כלשהו'.
"אם אני בכל זאת מנסה לדמיין מצב שבו שיתוף מידע יפגע בביטחון, אז אני חושבת על תרחיש שבו נפתח נשק ביולוגי, והוא ישתחרר לנו מהמעבדה ויהפוך למגפה. אבל זה לא אירוע שאני רוצה שיקרה".
האם התקנות השנויות במחלוקת, שלא ממש אושרו, שנועדו להורות על סיוע של מדינות מפותחות למדינות עניות, עלולות לפגוע בנו?
"אני, אישית בסדר איתן. מגפות לא מתחשבות בגבולות. הפוליו הייתה קרובה להכחדה אבל שתי מדינות לא חיסנו מספיק ואפשרו לה להתפשט מחדש. האינטרס הכללי הוא שכל מדינות העולם יוכלו להילחם במגפות, כי מה שאצלן, זולג בקלות אלינו.
"אני, אישית בסדר עם ההוראה לסייע למדינות עניות. מגפות לא מתחשבות בגבולות וזולגות בקלות. האינטרס הכללי הוא שכל מדינות העולם יוכלו להילחם במגפות"
"שנית, יש יותר סיכון שאנחנו, בישראל, נהיה בצד שצריך לקבל גישה לאמצעים רפואיים, מאשר בצד שייקחו ממנו. ואם אנחנו רוצים לקבל – הגיוני שנסכים גם לתת מה שאנחנו יכולים".
ישראל נמצאת מעל הממוצע במדדים הבינלאומיים של עושר, השכלה ופיתוחים מדעיים. למה שנהיה בצד שזקוק לסיוע?
"נכון, אנחנו מדינה מפותחת, אבל קטנה, עם משאבים מוגבלים ומוקפת אויבים. את חיסון הקורונה לא אנחנו פיתחנו. אז אולי עדיף שנשלם על החיסון הבא קצת יותר, ובתמורה מדינות מתפתחות יוכלו לקבל אותו יותר בזול, אבל נבטיח לעצמנו גישה אליו. בעולם שבו 'כל מדינה היא אי' לא בטוח שהייתה לנו גישה לחיסונים.
"אף מדינה לא יכולה להתמודד לבד עם מגפות, גם כלכלית. אנחנו חייבים להיות חלק מהעולם. מה גם שהאמנה לא כוללת רק תמיכה בין מדינות, אלא תמיכה במשקי בית, כדי למנוע פגיעות כלכליות כמו שהיו בזמן הקורונה".
אני מבין שדעתך בנושא הסיוע מנוגדת לעמדת משרד הבריאות והמערכת הפוליטית בישראל ובמדינות מפותחות נוספות?
"נכון. זאת גם לא עמדה של 'מדעת', אלא שלי. אני קצת סוציאליסטית בלבי. אני מתחסנת נגד שפעת כדי לא לחלות במחלה לא נעימה, אבל גם כי אני יודעת שחיסון צעירים מפחית את התחלואה ותמותת הקשישים".
"בידוד חולים והגבלות תנועה והתקהלויות הם אמצעים חיוניים במלחמה בחלק מהמגפות. אי אפשר היה לנצח את הסארס ולהגביל את התמותה מקורונה בלעדיהם"
במגפת הקורונה ממשלות הפעילו אמצעים קשים, שחלקם הועילו וחלקם לא, השתמשו בכפייה וטייחו מידע. התוצאה הייתה ירידה באמון הציבורי במערכת הבריאות ובמדע, ירידה בהתחסנות בחיסונים שגרתיים והתפשטות תיאוריות קונספירציה. האם ההתקפות הנוכחיות נגד WHO הם חלק מכך?
"בידוד חולים והגבלות תנועה והתקהלויות הם אמצעים חיוניים במלחמה בחלק מהמגפות. אי אפשר היה לנצח את הסארס ולהגביל את התמותה מקורונה בלעדיהם".
"על ההתנהלות, איך הסבירו את המהלכים לציבור, יש לי ול'מדעת' המון ביקורת. הרבה דברים נכונים נעשו בצורה מאוד לא נכונה. וכן, אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד על הטעויות הללו. ואין לי ספק שזה חלק ממשבר האמון. רק שאני לא חושבת שבגלל זה צריך לדחות תקנות טובות. זאת תהיה שגיאה. צריך לאשר את התקנות, לדון באמנה, ובמקביל, לחפש דרכים לשיקום האמון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולפי פרופ' אהוד קינן, מומחה בינלאומי לכימיה, הסמכות המקצועית של הארגון שנויה במחלוקת, אך אין ספק שמדיניותו מושחתת ואינטרסנטית. הוא הציג את טייואן כמעצה מובילה במגוון תחומים, כולל רפואיים, למרות שאינה חברה בארגון.
הארגון לא גינה עד היום את טבח שבעה באוקטובר, בה מחבלי חמאס תקפו בין השאר אמבולנסים ורצחו רופאים, פרמדיקים וחובשים.
איזו עמותה שילמה על הכתבה ה הזו ?
הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז ה-7 באוקטובר.
הארגון יצא נגד הלחימה בלבנון בלי שום עילה בריאותית.
הארגון התעלם מדרישה לסיקור בריאות החטופים
הארגון נשלט ע"י פרו – פלסטינים בתפקידים בכירים רובם מוסלמים ושום החלטה של הארגון מעולם לא עמדה לצד ישראל.
מה האינטרס שלך להגן על ארגון הבריאות העולמי?
איפה היית מאז מרץ 2020?
הארגון הזה קידם כליאת אזרחים בבתיהם וניסויים בחומרים מסוכנים בבני אדם… ואתה מקטין את הכוחניות שהארגון מפעיל על מדינות העולם… אתה מקטין את הפשיזם שהארגון כפה על מדינות העולם
אתה מקטין את עשרות מליוני הנפגעים מהניסוי הרפואי… קראת את ההערכות שנעשו לאחרונה על מספר המתים כתוצאה מהחיסון?
קנית את סיפור ה"מתים מקורונה" בקצב מסחרר כשהמדד לכך הוא בדיקה שלא מעידה על דבר? אזכיר לך שכל אדם שהגיע לבית החולים עבר אץ הבדיקה המפוברקת, כך שהנה ההסבר למתים עם קורונה"
פספסת גם את כל ההמצאה מחדש של מושגים בעולם הרפואה שבלעדיהם לא היה קורה דבר
אוקצור, חבל מאוד שעבודך היא כה שטחית כאשר זכויות אדם הן על הפרק
בלי שום אמונה בקונספירציות:
מה הנתונים המדויקים לגבי תמותה עודפת בזמן הקורונה אצל אוכלוסיות בישראל שחוסנו או לא התחסנו לפי ישוב ושיוך? באיזו מידה החרדים והערבים שלא הקפידו במשך חודשים על התקנות נפגעו ביחס לשאר האוכלוסיה? מה הנזק של הסגרים שידוע עד כה כשרבות נמנעו מטיפולים ואבחונים מונעים וסתם התעמלות ובדידות? מה הנתונים בין אלו שדווחו כחיוביים לאלו שהיו עם תסמינים מובהקים בבתי חולים שיקבלו תמריץ כלכלי לסמן חולים כרוניים, במחלות קשות ונשים הרות כחולי קורונה? כבר היה דיווח סופי מהיכן הגיע הוירוס? למה להגדיר טיפול חדשני עם השפעה לא ידועה על הגנטיקה כ"חיסון" כשזה לא דומה לנגיף מוחלש או מת טבעי שכבר מוכח עשורים רבים כיעיל? וגם כמה מהעונות בעשורים האחרונים מצליח ההימור על איזה וירוסים צריך לשים בחיסון העונתי? מי חקר מה היה הרווח הישיר והעקיף של פייזר מהניסוי במדינה הטרוגנית קטנה כישראל?
וגם, עד כמה מוכרת הדינמיקה הפנימית של הארגון? למשל, ידעתם שישראל שויכה שנים לאירופה, ואז כשצריך לדון עם נציגי מדינות ערב בארגון לגבי תיאום בריאותי או הסדרים בזמן או אחרי מלחמה אז מדברים רק דרך שליחים ולא באותו חדר? ומה קורה שראש ממשלה לשעבר של מדינה עוינת הופך/ת לראש הארגון הנ"ל?
רק רצוי לאזן בתחקיר עובדתי.
הכתבה מלאת אי דיוקים, כמו העצומה שלא קלנר כתב.
לא ראיתי בדיקה שמשרד הבריאות ערך על ההתנהלות שלו בקורונה עם המלצות לשיפור. לא ראיתי אף מילה על שהסתירו מהציבור שהם נודבו להשתתף במחקר בלי הסכמה מדעת ובלי זכות האדם על גופו. בעיקר לא ראיתי את המשרד מתגייס לטפל בנפגעי התרכיב הגנטי. הWHO הופך למכון ליצור מגיפות ועזרה לחברות התרופות להרויח מליארדים בעוד יש תרופות יעילות ובטוחות זולות מאוד. [כאשר התרכיב הגנטי לא יעיל ולא בטוח]הארגון מחפש כסף, שליטה וכוח. אחרת למה בכלל לשנות את התקנות מ2005. ממעמד של יועץ. כנראה שגם למשרד הבריאות וגם לארגון יש מטרות נוספות בשינויים.
זאת הכתבה הכי "לא מדויקת" בלשון המעטה שפגשתי בנושא לאחרונה, עד כדי חשש שהכותב הוא "כותב מטעם"
כמות האי דיוקים ב'כתבה' לא מאפשרים לה להיקרא 'כתבה' אלא יותר אולי משאלת לב שלך, הכותב.
לכן אאתגר את כותב ה'כתבה' בשאלה אחת בלבד.
אם הכל כל כך נפלא, שופע כוונות טובות וה WHO הוא בעצם "חסיד אומות עולם" , למה התקנות של הארגון לא כתובות בשפה פשוטה וקלה להבנה, אלא בתילי תילים של פיתולי ניסוחים רבי משמעות ופרשנויות תוך וויתור על הצבעה בעד או נגד השינויים בתקנות ?
כשהכל נפלא, מאד קל להעלות על הכתב נוסח פשוט שאפשר להבין.
רק מעצם ההסתרות, הקומבינות, הדיבור הרב משמעי והזלזול בחופש הטבעי שלנו אפשר להבין את כוונת הארגון ולכן הכתבה הזו החמיצה בגדול את הסיפור האמיתי.
ממליץ להתעמק בחומר ולא להסתמך על "דעות מטעם" שכבר ראינו להיכן הובילו אותנו במשבר האחרון שנוהל ע"י ה WHO.