אישיות
איציק שמולי
עמרי פז ואנה נמקוב עם עמיר פרץ

הכוח הטבעוני חיות פוליטיות

אלפי טבעונים התפקדו בחודשים האחרונים למפלגות השונות כדי ללחוץ על ח"כים להיאבק למען זכויות בעלי חיים ● "זה מטורף, עכשיו הפוליטיקאים שואלים מה הם יכולים לעשות עבורנו"

עוד 1,217 מילים ו-3 תגובות
ראשי הימין המאוחד לאחר חתימת ההסכם: רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ׳, נפתלי בנט, איילת שקד

הימין המאוחד לעת עתה

ההסכם שנחתם אתמול בין ראשי הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי מערבב את הקלפים במערכת הבחירות הלא-צפויה גם ככה ● ראשי הימין המאוחד הסכימו לנהל מו״מ עם נתניהו אבל לא התחייבו בהכרח להמליץ עליו ● ואף אחד לא ערב שיום אחרי הבחירות, הצדדים לא יתפרקו בחזרה למפלגות נפרדות ● נתניהו מביט על המצב בדאגה, ובמפלגות היריבות מזהים הזדמנות ● פרשנות

עוד 1,094 מילים

האגו חזק מכל סקר

השלם קטן מסך חלקיו? הסקרים מראים בבירור כי איחוד כל המפלגות הקטנות, גם בשמאל וגם בימין, דווקא גורע מסך המנדטים בכל גוש ● זה לא מפריע לאנשי ברק להפעיל לחץ על פרץ להתאחד עם ״המחנה הדמוקרטי״, או לשקד וסמוטריץ׳ להילחם על איחוד מימין ● פרשנות

אהוד ברק (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

השלם קטן מסך חלקיו? הסקרים מראים בבירור כי איחוד כל המפלגות הקטנות, גם בשמאל וגם בימין, דווקא גורע מסך המנדטים בכל גוש ● זה לא מפריע לאנשי ברק להפעיל לחץ על פרץ להתאחד עם ״המחנה הדמוקרטי״, או לשקד וסמוטריץ׳ להילחם על איחוד מימין ● פרשנות

מעט מוקדם להיכנס לאופוריה על החיבור בשמאל, כשזוכרים שלפי מכון Pew, רק 8% מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם כאנשי שמאל מובהק. אלה הם עשרה המנדטים שקיבלו העבודה ומרצ בבחירות האחרונות.

נראה שהתגובות הנלהבות והחיוכים הגדולים נובעים בעיקר מהצטרפות סתיו שפיר למהלך – באמצעות מפלגת "התנועה הירוקה" – ומהעונג שבתקיעת אצבע בעין לעמיר פרץ.

במפלגת העבודה ניסו הבוקר למסגר את המפץ באופן שימזער נזקים: ״אנו שמחים על הצטרפותו של אהוד ברק לרשימת מרצ. המהלך ימנע אבדן קולות במחנה". אלא שרשימת השמאל החדשה, שעל הפתק שלה בקלפי אכן ייכתב "מרצ", עשויה לקחת מנדטים מרשימת העבודה-גשר, ולהביא אותה אל אזור גבול החסימה. אם יש כאן אחדות, היא בעוינות של ברק, הורוביץ ושפיר לפרץ. ספק אם האחדות הזאת מקדמת את טובת הגוש.

ניצן הורוביץ, אהוד ברק וסתיו שפיר בעת ההחלטה על איחוד ביניהם (צילום: דוברות מרצ)
ניצן הורוביץ, אהוד ברק וסתיו שפיר בעת ההחלטה על איחוד ביניהם (צילום: דוברות מרצ)

כבר בסקר "כאן 11" מיום שלישי השבוע, הסתמן שרשימת מרצ-ברק מקבלת 9 מנדטים לעומת 7 לעבודה-גשר. הצטרפות שפיר עשויה לשנות את המאזן עוד יותר לכיוון מרצ ושותפיה החדשים, ולגרום לפרץ ולוי להזיע. במקרה כזה הם יעמדו בפני אתגר לא פשוט של מיתוג הרשימה. לא בטוח שהפיכתה לרשימת נישה חברתית תספיק.

אתמול הגיע הקרב בין אהוד ברק לעמיר פרץ לשיא שלילי חדש. בשעות שקדמו להדלפות הראשונות על הסיכום העקרוני להקמת "המחנה הדמוקרטי", הופצו סמסים המפנים לחשבון יוטיוב עלום בשם "חברים מספרים על אהוד ברק". לחשבון הועלו כמה סרטונים קצרצרים, שבכל אחד מהם ציטוט של עיתונאי נגד ברק, מלווה בשפה הגרפית של ישראל דמוקרטית. לא ברור מי אחראי לחשבון, אך לפחות חלק ממקבלי המסרים מנויים על הודעות מפלגת העבודה.

אחד הסרטונים מציג ציטוט עדכני של גיא לרר: "אהוד, חזור הביתה לאקירוב ושחרר אותנו מתעתועים של פוליטיקה רעננה". בן כספית צוטט מתוך ספרו "חמקן": "בכל אשר פנה הביא איתו ברק רק חידלון והרס. אהוד ברק הוא הסמל המובהק לקלקול שחל בצמרת הישראלית, לבלבול היוצרות בין הטובה האישית ללאומית".

בערב ביצע ברק פעולה בעורף האויב, ולאחריה רץ לספר לחבר'ה בטוויטר, תוך שהוא משגר האשמות לעבר פרץ. ברק סיפר כי שב ממפגש עם מאות מחברי "החברים של תלמה", חוג רעיוני מהגדולים במפלגת העבודה, המונה אלפי חברי מפלגה, ותומך באיחוד המשולש: העבודה-מרצ-ברק.

ברק צירף תמונה בה נראה קהל גדול בביתה בסביון של תלמה אליגון-רוז, והוסיף: "עמיר פרץ בלחץ. שלח אנשים לקרוא קריאות גנאי מחוץ לאירוע. מפיץ סרטוני השמצה מכוערים, במקום להתאחד כפי שרוצים 85% מבוחריו, ומסרב להתחייב להסרת משטר נתניהו. עיוור מי שלא רואה שהוא הולך לנתניהו. עצוב".

הבוקר הביעה אליגון שמחה על האיחוד בשמאל, אך גם דאגה למפלגת העבודה. "צריך לשמור עליה", אמרה, והביעה תקווה שפרץ יתרצה ויצטרף לאיחוד הגדול. על מה שהתרחש אמש אמרה: "עמיר הבקיע גול עצמי. 450 האנשים שהיו כאן הם סלעים בעבודה, לא חלוקי נחל, אבל האנשים של פרץ עשו רעש והפריעו, ולכלכו את כל הרחוב בשטרות כסף של מונופול, עם תמונות של ברק ושל ג'פרי אפשטיין".

השלם קטן מסך חלקיו

לנוכח האריתמטיקה הפוליטית, המהומה שחולל ברק בשבוע האחרון היא במידה לא מבוטלת מהומה רבה על לא דבר – מלבד על מעמדו. הוא לא מוותר על חזונו להוביל כמה שיותר ח"כים בכנסת הבאה, ומבחינתו הוא בעמדת הנהגה גם מהמקום ה-10.

אהוד ברק, ניצן הורוביץ, עמיר פרץ (צילום: פלאש90)
אהוד ברק, ניצן הורוביץ, עמיר פרץ (צילום: פלאש90)

"אין לנו זמן לבזבז על משחקי אגו ועל פנטזיות אלקטורליות", כתב ברק אתמול. "אנחנו חייבים להתאחד. השאלה היא לא מי מאיתנו יעמוד בראש הרשימה, אלא האם נתניהו ימשיך לעמוד בראש המדינה".

חברי רשימתו העבירו בימים האחרונים את אותו מסר כאילו מדובר באקסיומה, בתוספת לא מעט פאתוס. יאיא פינק דיבר על "הזדמנות היסטורית להקים מחדש את השמאל הציוני, שייתן אלטרנטיבה אידיאולוגית – אחרי עשרות שנים שאין – למחנה הימין".

מהי אותה חלופה אידיאולוגית חדשה? ובכן, בצמרת ישראל דמוקרטית מתקשים להסביר. אומרים שם רק שמדובר ב"רענון בהרבה מובנים, או הגשה שונה של רעיונות שנכון שהגרעין שלהם דומה".

לזכותו של ברק ייאמר שהוא אינטלקטואל מבריק, היודע להבחין בין עיקר לטפל ולנסח מסרים חדים כתער. סדרת ההבטחות שלו, לקביעת גבולות, העברת חוקה, חינוך חינם עד גיל 3 והסדרת יחסי דת ומדינה – מכוונת ישר ללב הסוגיות החשובות ביותר. קציבתן של ההתחייבויות בזמן, כפי שעשה בעניין הנסיגה מלבנון, הופכת אותן למעניינות עוד יותר.

סדרת ההבטחות של אהוד ברק, לקביעת גבולות, העברת חוקה, חינוך חינם עד גיל 3 והסדרת יחסי דת ומדינה – מכוונת ישר ללב הסוגיות החשובות ביותר

אלא שאלה התחייבויות של מועמד לראשות ממשלה, וברק רחוק משם. זה מעט חבל, משום שלברק יש עוד תכונה יקרת ערך ונדירה למדי – הוא בעל אומץ ציבורי ולהט לחולל שינויים. בכהונתו הקודמת האומץ הזה הביא ליציאה המבורכת מלבנון, אך היתרגם גם לחוסר זהירות בזירות אחרות, בעיקר מול הפלסטינים.

כך או אחרת, אפשר להאמין לברק שאם היה חוזר לעמדת הכוח הנכונה, הוא לא היה מהסס לשלוח את ידיו אל האש כדי לגעת בנושאים הלוהטים ביותר. אלא שהמציאות, כאמור, שונה. רשימה משותפת של שלוש מפלגות השמאל לא רק שלא תגדיל את הגוש, אלא תשפר את סיכוייו של נתניהו להמשיך ולשלוט.

סקר ״חדשות 12״ מיום שלישי, שבו נבחנה הריצה המשותפת של כל מפלגות השמאל, הניב להן 15 מנדטים לצד 28 של כחול לבן, ובסך הכל 43 מנדטים – שניים פחות ממה שקיבל המרכז-שמאל היהודי בבחירות האחרונות.

הריצה בשני ראשים בשמאל, כפי שהראה סקר ״כאן 11״, מניבה תוצאה טובה יותר, ומביאה לגוש 45 מנדטים. אם פרץ ולוי-אבקסיס ינהלו קמפיין אפקטיבי ויצליחו למשוך מנדט או יותר מהמרכז-ימין, גוש השמאל-מרכז יגדל עוד יותר. הבחירות האחרונות הוכיחו כמה גורלי כל מנדט.

מה שמלמדים הסקרים זה שהתבצרות מחנה השמאל בתוך עצמו – חבירה בין שלוש המפלגות – תומכת בסטטוס קוו, ובסטטוס קוו הזה נתניהו הוא ראש הממשלה כבר עשור. אז מהו הרציונל בכך? התשובות לכך במחנה ברק, הורוביץ ושפיר, הן החזרת הלגיטימציה למותג שמאל, יצירת התלהבות במחנה, והעלאת אחוזי ההצבעה.

מה שמלמדים הסקרים זה שהתבצרות מחנה השמאל בתוך עצמו – חבירה בין שלוש המפלגות – תומכת בסטטוס קוו, ובסטטוס קוו הזה נתניהו הוא ראש הממשלה כבר עשור

הנימוקים האלה חזקים וראויים, אבל ספק אם יביאו לשינוי משמעותי במפת הגושים. וכך, אחרי שהרעש וההתלהבות הראשוניים יחלפו, ניזכר שמי שיקבע בסופו של דבר את זהות ראש הממשלה הבא יהיה ככל הנראה אביגדור ליברמן, שהתחייב להמליץ על ראש המפלגה הגדולה יותר.

אם אכן ינהג כך, ברק ושפיר עשויים להיות אלה שישאירו את נתניהו על כסאו, משום שהרשימה החדשה, דווקא בגלל חוזקותיה, עשויה להרחיק במספר המנדטים את כחול-לבן מהליכוד, ואת בני גנץ מכס ראש הממשלה.

בימין הפילוג לא יותר נוח

למזלם של אנשי המרכז-שמאל, בימין עושים את אותה טעות בדיוק. רשימה משותפת לימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי משרתת בעיקר את איילת שקד באופן אישי – היא הופכת אותה למנהיגת מפלגה גדולה, ומגדילה את סיכוייה לקבל שוב את תיק המשפטים, או אולי תיק בכיר אף יותר.

איילת שקד השבוע, מקיימת מסיבת עיתונאים באפרת (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
איילת שקד השבוע, מקיימת מסיבת עיתונאים באפרת (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

המניע המיוחס לניסיונות נתניהו להשפיע על רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' להימנע מהאיחוד הוא התיעוב בביתו לשקד, וחוסר הרצון לבנות אותה כיריבה בכירה בקואליציה האפשרית הבאה.

אלא שנתניהו מגובה גם במספרים: האיחוד הגדול בימין מבריח מצביעים ליברלים, חילונים ברובם, לזרועות ליברמן הלא צפוי. סקר ״כאן 11״ הראה השבוע שגם בימין, איחוד כל המפלגות דווקא מקטין את הגוש מ-57 מנדטים ל-55.

אבל כמו בשמאל, גם בימין, האגו חזק מכל סקר – בגלל שאיפות ההנהגה של שקד, או משאלת ההישרדות של סמוטריץ׳.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,075 מילים

פרשנות העבודה העדיפה לשלוח את המבוגר האחראי למו״מ עם ברק

עמיר פרץ זכה אמש בפריימריז לראשות העבודה, מפני שחברי המפלגה מפחדים מחיסולה הסופי וכניעה מוחלטת בפני אהוד ברק ● פרץ המנוסה יעמיד קשיים, יתמקח, יבדוק אופציות ● אבל גם היו״ר החוזר, שהביס לפני 14 שנה את שמעון פרס, יאלץ בסוף לפנות את הדרך למי שמסתמן כסיכוי היחיד של גוש השמאל למספר מנדטים דו ספרתי

עמיר פרץ (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90
עמיר פרץ

לפני 14 שנה, בנובמבר 2005, הדהים עמיר פרץ את שמעון פרס, המנהיג המיתולוגי של מפלגת העבודה, וגבר עליו בפריימריז על ראשות המפלגה.

המהפך הזה נחשב לסוג של היסטוריה במפלגת העבודה: חילופי דורות ושרביט הנהגה שהונח בפעם הראשונה בידיו של יושב ראש מזרחי, איש עיירות הפיתוח. פרס עצמו סירב לשאת את העלבון, עזב זמן קצר לאחר מכן את מפלגת העבודה והצטרף לקדימה של אריאל שרון.

תומכי עמיר פרץ חוגגים את נצחונו (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומכי עמיר פרץ חוגגים את נצחונו (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הפריימריס שהתקיימו אתמול במפלגת העבודה העמידו את עמיר פרץ במצב דומה לזה של פרס מ-2005. שני מנהיגים צעירים, איציק שמולי וסתיו שפיר קראו תיגר על המועמדות שלו. כל אחד מהם הבטיח דרך חדשה, שינוי ורעננות במפלגה חבוטה, שהתדרדרה בבחירות באפריל האחרון ל-6 מנדטים.

אבל זו בדיוק הייתה הבעיה. המשבר במפלגת העבודה כל כך קשה, המצב כל כך נואש והסיכוי להיעלם מן המפה כל כך גבוה, עד שלא נותרה ברירה בידי חברי המפלגה והם בחרו במי שיכול לשקם משהו, או לפחות לנסות. הבחירה בשמולי או בשפיר, שניהם אנשים איכותיים אך חסרי ניסיון, נתפסה כסוג של הימור או הרפתקה. מפלגת העבודה לא רוצה כעת לצאת לאוונטורה חדשה. אבי גבאי הספיק לה.

המשבר במפלגת העבודה כל כך קשה והסיכוי להיעלם מן המפה כל כך גבוה, עד שלא נותרה ברירה בידי חברי המפלגה והם בחרו במי שיכול לשקם משהו, או לפחות לנסות

פרץ הוכיח את ניסיונו גם במהלך הקמפיין לראשות העבודה. הוא הציג דמות של מבוגר אחראי מול המריבות הבלתי פוסקות של שני יריביו הצעירים.

מי שעקב אחרי הבחירות יודע כי פרץ מכיר כל פינה במפלגה הזו, הוא שולט על הקלפיות בכל מקום, וקשור היטב גם בקבלני הקולות בשטח. מה שהוא שכח, היריבים לא למדו. אם יש קלפי בבקה אל גרביה, למשל, זה בגלל שהאיש החזק במגזר הערבי של העבודה הוא ראלב מג'אדללה הוותיק, איש אמונו של פרץ.

פרץ זכה כמעט בכל הקולות של ותיקי המפלגה. פגשתי אחדים מהם אתמול ליד הקלפי ברחוב מאפו בירושלים. הם רוצים שהוא ישמור על המבנה וגם על הכבוד של מפלגת העבודה, ולא יעמיד אותה ללא תנאי לרשותו של אהוד ברק, כפי ששמולי הבטיח לעשות.

"אנחנו רוצים את ברק. הוא התקווה שלנו", הסבירה הפעילה יעל שנקר. "אבל אנחנו לא רוצים לראות ריצת אמוק של מפלגה, שיש לה מוסדות ונכסים, לכיוון של ברק, שאין למפלגה שלו אפילו שם".

"אנחנו רוצים את ברק. הוא התקווה שלנו. אבל אנחנו לא רוצים לראות ריצת אמוק של מפלגה, שיש לה מוסדות ונכסים, לכיוון של ברק, שאין למפלגה שלו אפילו שם"

וזה בדיוק מה שיקרה החל מהיום. ברק חסר התשתית יבקש להשתלט על בניין השלד של העבודה. פרץ יערים קשיים. הא ינסה לחזק את היסודות ולהביא שחקנים חדשים (אורלי לוי, כמובן).

עכשיו גם יתחילו הסקרים שיבדקו מי מנפק יותר מנדטים למפלגת העבודה, פרץ או ברק. אם יתברר, כפי שמעריכים, כי ברק מוסיף לגוש תנופה וחיוניות ויכול להביא את העבודה ומרצ למספרים דו ספרתיים, לא יהיה מנוס. ברק יוביל את העסק.

עמיר פרץ לא נשא אתמול נאום ניצחון. אני משוכנע שהוא כמה לרגע הזה, שבו הוא ישחרר בפאתוס מוגזם את האני מאמין שלו. אבל אתמול המדינה הייתה עסוקה במחאה האתיופית, מצב רוח היה ירוד והנוכחות באוניברסיטת תל אביב, לשם התנקזו התוצאות בפריימריז הייתה דלה במיוחד. את הנאום חוצב הלהבות שלו יישא פרץ ביום אחר, באולם אחר. אל תדאגו, הוא לא יוותר.

עוד 497 מילים ו-1 תגובות

המועמד הרביעי

המריבות בין שפיר לשמולי מטשטשות את האפשרות שהפריימריז בעבודה הם מאבק בין עמיר פרץ לאהוד ברק ● זכייה של פרץ תהפוך את ברק (שהאשים את פרץ ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים") לבן ערובה בידיו ● פרשנות

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד

המריבות בין שפיר לשמולי מטשטשות את האפשרות שהפריימריז בעבודה הם מאבק בין עמיר פרץ לאהוד ברק ● זכייה של פרץ תהפוך את ברק (שהאשים את פרץ ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים") לבן ערובה בידיו ● פרשנות

1.

בבחירות לראשות מפלגת העבודה המתקיימות היום, יש מועמד רביעי ושמו אהוד ברק. מחוץ לקלפי בבית ויצ"ו באשדוד כינה אותו בתיעוב אחד ממצביעי עמיר פרץ "ערפאת". מצביעה אחרת אמרה שהצביעה בעד "התחדשות", שמשמעה בזמן הזה איחוד כוחות עם ברק ואולי אף מרצ, בתקווה שהעבודה תנצל את הארכת החיים המלאכותית כדי להשתקם.

בכניסה לבניין באשדוד יושבים פעילי פרץ, בהם חיה כהן, יו"ר הסניף המקומי המצומק, שמספר החברים בו צנח משיא של 8,000 בימי יצחק רבין בניינטיז לכ-700 היום. הם מוחקים את שמות המצביעים מהרשימות, כדי שיידעו למי לעשות שיחות המרצה בהמשך היום. פעילי איציק שמולי וסתיו שפיר פחות מאורגנים. קשה להתחרות במי שהיה יו"ר הסתדרות, ועבר בין פלטפורמות פוליטיות כמו שפוליטיקאים אחרים עוברים בין בעלי הון.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

הצטמקות העבודה נותנת לפרץ יתרון מסוים, מכיוון שבאופן טבעי הנשארים הם נאמני המפלגה הוותיקים והשמרנים יותר. אך יש גם חריגים. אחד המצביעים הצעירים נתן הסבר מפתיע לבחירתו בפרץ: הוא היחיד שמדבר על שלום. עוד לא אבדה תקוותנו.

אין חשמל בבחירות האלה. אין ג'ינגלים רועשים כמו במערכות הבחירות בליכוד ("לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב"), ומדוכני התעמולה של המתמודדים, בשער הכניסה למתחם ויצ"ו, נשמעת דממה. לא נשאר כמעט על מה לריב ואת מי לשכנע.

תנועת המצביעים הדלילה גורמת לכך שהחדרון הקטנטן שבו מוצבות שתי עמדות הצבעה אלקטרוניות ריק חלק ניכר מהזמן. הצליל הבולט ביותר מחוץ לקלפי הוא ציוץ ציפורים, הפסקול המתאים למה שתואר לא פעם כמסע הלוויה של המפלגה.

המריבות בין סתיו שפיר לאיציק שמולי הסתירו מעט את העובדה שהפריימריז בעבודה עשויים להתברר יותר מכל כמאבק בין ברק לפרץ. זכייה של פרץ תהפוך את ברק, שהאשים אותו ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים", לבן ערובה בידיו.

ברצותו, יוכל פרץ לחבור ליריבו הוותיק, ולאפשר לו להיות שוב מועמד סביר לראשות ממשלה. זאת, אם יושג השוויון המיוחל עם כחול לבן – באזור 20 המנדטים – כחלק מגוש של 61.

אלא שהסיכוי לחבירה בין שני האגואים הענקים ובעלי ההיסטוריה המדממת לא נראה גדול במיוחד. פרץ לא יוותר בקלות על עמדת ההובלה הנוחה, ובמקרה כזה ינסה לממש את הבטחתו להביא 2-3 מנדטים של אנשי ימין מהפריפריה. חלק מהמצביעים באשדוד – אחד מהם העיד על עצמו כאיש חרות – בונים על זה בדיוק.

2.

ללא קשר לזהות המנצח או המנצחת בעבודה, המו"מ על איחוד בשמאל יושפע עמוקות מהסקרים של החודש הקרוב. איום ממשי על סיכוייה של העבודה לעבור את אחוז החסימה עשוי לשכנע אפילו את פרץ להתגמש, בתמורה לנדוניה פוליטית מפנקת.

ברק עובד בימים אלה כדי לשפר את הסקרים, ובמהירות. הצירוף אתמול של נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, היה מהלך נכון בגלל הסמליות שמדברת לבייס השמאלני חילוני, ולא פחות מכך בגלל שרוטמן מסתמנת כדמות פוליטית מרתקת, בזכות תועפות הרגש שהיא מפיצה, ונטייתה לדבר בכנות ובישירות.

מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)
מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)

אבל יש גם בעיה. קודם לצירופה היום של עו"ד שגית פרץ-דרעי, פמיניסטית דתייה ומייסדת פורום הנשים של הבית היהודי, החלה מפלגת ברק להסתמן כמפלגה גברית ואשכנזית, צביון שנותנים לה ברק, יאיר גולן, קובי ריכטר ויאיא פינק.

כדי לעמוד ביעד של רשימה שוויונית מגדרית נדרש מהלך בכיוון אחר, ורוטמן ופרץ-דרעי, שמצטרפות לפרופ' יפעת ביטון, הן התחלה טובה. הצטרפות של נשים מרשימות נוספות, שבהן לפחות עוד שתי נשים מזרחיות ומהפריפריה, תהפוך את המפלגה החדשה לאטרקטיבית במיוחד. אם היא רוצה להתרומם בסקרים, אסור לה להיראות כמפלגת ברק ושלל עלי תאנה.

ההצטרפות של פרץ-דרעי מעבירה מסר חשוב נוסף, והוא שבירת המגזריות הדתית-לאומית, והבאת יותר ויותר דתיים ליברליים למחנה הדמוקרטי. לא יהיה מופרך לצפות שפינק ופרץ-דרעי לא יישארו הדתיים היחידים במפלגה.

3.

במשך השנים ליחשו לשונות רעות שהאגדה על מפרק ומרכיב השעונים מסיירת מטכ"ל נכונה רק בחלקה הראשון. ההרכבה, אמרו, הייתה מסובכת מדי אפילו בשבילו. אם זה אכן כך, ברק ודאי נהנה מהפיצוי שבו זכה במלאכת הרכבת הרשימה, ומודה לאלוהי הטבע על כך שבחר לא לחזור לעבודה.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

לצד הביקורת על טרנד מפלגות האינסטנט הלא-דמוקרטיות, אי אפשר להתעלם מהיתרון העצום שיש בהן להאצת תהליכים חברתיים. מפלגות היברידיות, כמו יש עתיד של 2013, כחול לבן של הבחירות האחרונות ומפלגת ברק החדשה, הן חממה לכור ההיתוך 2.0, באמצעות חיבורים בין מגזרים מרוחקים לכאורה. כל זה בניכוי הערבים כמובן. אולי כשברק יהיה בן 87 גם זה יקרה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 625 מילים

הפריימריז בעבודה כל הדרכים מובילות אל אהוד ברק

הפריירמיז שיתקיימו מחר במפלגת העבודה יכריעו שאלה אחת: האם אהוד ברק יוביל את הגוש המתהווה בקלות, או עם קושי ● התעלומה הגדולה כרגע במפלגה היא מה תעשה שלי יחימוביץ ● מה שבטוח, עד שיוודעו התוצאות בשלישי בלילה, ברק לא יאמר מילה ● פרשנות

צירת ועידה במפלגת העבודה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
צירת ועידה במפלגת העבודה

ארבע הערות לסדר היום על אהוד ברק ולקראת הפריימריז במפלגת העבודה מחר (שלישי):

1

אהוד ברק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אהוד ברק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אהוד ברק ייעלם ביומיים הקרובים ולא יתראיין, לפחות לפי אנשיו, כדי שלא יזיק למועמד שלו במפלגת העבודה, איציק שמולי.

ברק מעורר התנגדות רבה בקרב פעילים בעבודה, וחלקם התבטאו נגדו בפומבי, אבל יש לו שם גם אהדה לא קטנה. יש גם פעילים שתומכים בשמולי רק כדי לראות אותו מנצח בפריימריז ביום שלישי ומוסר את ההנהגה לברק.

ברגעים אלה כדאי לתפוס מרחק.

2

שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

המשחק הכי תמוה בינתיים הוא של שלי יחימוביץ. במפלגת העבודה וגם בקרב הפרשנים, מתקשים לפצח את מפת האינטרסים שלה.

יחימוביץ היא מתנגדת ותיקה ונחרצת של אהוד ברק. אתמול היא תקפה אותו בחריפות וטענה כי הוא יחבור בקלות לממשלת בנימין נתניהו, כי הוא לא בא להיות יו"ר וועדת העבודה והרווחה בכנסת. מצד שני, האיש המקורב אליה ביותר יאיר (יאיא) פינק חבר לרשימה החדשה של ברק. אין שום סיכוי שפינק היה עושה את הצעד הזה בלי תיאום והסכמה של יחימוביץ, ולא יעזרו ההכחשות.

יחימוביץ טוענת שהיא לא תומכת באיש מבין המתמודדים בעבודה, אבל כולם במפלגה מבינים ומזהים בבירור את התמיכה המובהקת שלה באיציק שמולי

יחימוביץ טוענת שהיא לא תומכת באיש מבין המתמודדים בעבודה, אבל כולם במפלגה מבינים ומזהים בבירור את התמיכה המובהקת שלה במועמד שמולי, שאותו היא אינה שונאת כמו את עמיר פרץ וסתיו שפיר. התמיכה של יחימוביץ בשמולי חשובה, אולי קריטית, אבל היא לא מוכנה כנראה להסתכן בהפסד. לכן העמדה הנייטרלית לכאורה שלה.

אתמול פרסם הפרשן עמית סגל בערוץ 12 ידיעה לפיה יחימוביץ עשויה לפרוש מהפוליטיקה. יחימוביץ ענתה בציוץ שמסתייג מהאייטם.  משהו קורה בגזרה הזו. אולי יחימוביץ מחכה לסיבוב השני? מה היא תעשה אם שמולי יחבור לברק, וייתן לו את המקום הראשון, או שאולי זה מה שהיא רוצה? תעלומה.

3

עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

עמיר פרץ זוכה לתמיכה של אנשי המנגנון וותיקי המפלגה כמו איתן כבל, עמר בר-לב, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר קרן קיימת דני עטר ואחרים.

פרץ טוען כי שמולי ימכור את המפלגה לברק במחירי רצפה, וכי הוא היחיד שיגן על מעמדה ועל כבודה מול ברק. ובכל זאת, אחרי הפריימריס יתחילו לרוץ סקרים. אם פרץ ינצח, יבדקו כמה מנדטים העבודה שווה איתו – וכמה עם ברק. אם הפער יהיה גדול לטובת ברק, אפילו עמיר לא יעמוד בפרץ.

4

סתיו שפיר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
סתיו שפיר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ועם כל זאת, סתיו שפיר מפתיעה. המועמדת שפיר הצליחה לגייס קרוב ל-2,000 מתפקדים חדשים, בעיקר דרך האינטרנט. ביום שלישי נדע אם המלחמה בינה ובין שמולי הרסה לשניהם את הקמפיין, ופרץ הוא זה שהרוויח בזכות הדימוי המבוגר (אגב, מרב מיכאלי, מספר שבע ברשימה שלא נכנסה לכנסת, הודיעה שהיא תומכת בפרץ).

המלחמה בין שמולי ובין שפיר הולכת שנים אחורה. שפיר בטוחה כי שמולי הוא זה שהדביק לה את הדימוי הלא-ציוני ועשה לה דה-לגיטימציה עוד בימי המחאה. ביום ראשון שעבר שמולי שיחק לידיה בועידת העבודה, כאשר תקף אותה והזמין בכך מענה לשון חריף.

השאלה הגדולה היא האם שפיר תישאר במפלגת העבודה אם שמולי ינהיג אותה. שפיר כמובן לא ענה על "שאלות היפותטיות", אבל ההערכה שהיא לא תישאר שם, אלא אם כן ברק, שפעם הציע לה להיות דוגמנית, יעמוד בראש הרשימה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 460 מילים

איציק שמולי הודיע כי יתמודד לראשות מפלגת העבודה

ח"כ איציק שמולי מהעבודה, הודיע היום באופן רשמי כי יתמודד לראשות המפלגה ● בחשבון הפייסבוק שלו כתב: "הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים. אני מודע לגודל האתגר ויודע שאני האדם המתאים ביותר למשימה"

ח"כ איציק שמולי (צילום: גילי יערי/פלאש 90)
גילי יערי/פלאש 90
ח"כ איציק שמולי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
איור: אבי כ״ץ (צילום: איור: אבי כ״ץ)
איור: אבי כ״ץ
60 אלף חברי העבודה יקבעו השבוע את המשך דרכה

מפלגה אבודה

בתוך שבוע, מפלגת העבודה מחוייבת לקיים משאל אינטרנטי בין כל מתפקדיה האם לבחור את היו״ר והרשימה בפריימריז או בוועידת המפלגה ● בתוך הכאוס, עדיין לא ברור מי יתמודד על ראשות המפלגה ● האם יאיר גולן ייכנס לפוליטיקה בעזרת יחימוביץ׳? ● מה מתכנן אהוד ברק? ● ואיך גבאי, למרות הכל, עלול לרוץ במקום השני? ● פרשנות

שלוש שנים בדיוק אחרי הברקזיט בבריטניה, יוני 2016, יוצאת גם מפלגת העבודה למשאל עם משלה. רחל ברקאי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנאלצה להכריע בין הנצים במפלגה הנעלמת, החליטה על פתרון יוצא דופן לסכסוכים בין בכירי הרשימה.

לפי ההחלטה שקיבלה היום השופטת ברקאי, בין החברים יתקיים משאל אינטרנטי שבו הם יחליטו איך הם רוצים לבחור את יושב הראש הבא של המפלגה ואת חברי הכנסת. האם היו"ר ייבחר בוועידת המפלגה? האם בפריימריז? והאם חברי הכנסת ייבחרו בוועידה, בפריימריז, או שיחליטו על צילום מצב, והרשימה הנוכחית מינוס טל רוסו היא זו שתוצג לבוחר גם ביום הבחירות בספטמבר הקרוב?

אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)
אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)

מדובר כנראה בתקדים היסטורי, שבו בית המשפט כופה על מפלגה מהלך שהיא לא קיימה מעולם, והכל בתוך שבוע ימים. אולי יש כאן פתח גם לתקדים לאומי. אם אפשר להגיע בקלות ובזמן קצר ל-60 אלף חברי מפלגה, ניתן להגיע באותה דרך גם לכלל תושבי המדינה, ואז גם הבחירות הכלליות יתקיימו דרך האינטרנט, בלי יום שבתון שעולה מיליונים, ובלי ועדות קלפי מיושנות בבתי ספר שנסגרים ליום אחד והתלמידים נשלחים ליום חופש מיותר.

המשאל שקבעה השופטת ברקאי ביטל את ועידת המפלגה שאמורה הייתה להתכנס היום, שם היו אמורים להתנגח אבי גבאי (בעד פריימריז) ועמיר פרץ (בעד בחירות בוועידה). אולי נמנעה כאן עוד מריבה המונית, כמו זו שהתרחשה בוועידה האחרונה ב-11 בינואר בין גבאי, איתן כבל ואיילת נחמיאס-ורבין.

סביר להניח שהחברים יחליטו במשאל על פריימריז. הם הרי רוצים לבחור בעצמם את היו"ר שלהם. בינתיים, הודיעו מספר 1 ו-2 ברשימה על מהלכים אישים דרמטיים: גבאי הודיע כי לא יתמודד על ראשות הרשימה, כפי שפורסם לראשונה כבר לפני כחודש בזמן ישראל. רוסו, מצידו, הודיע שגם לא יתמודד לכנסת.

גבאי היה מלכתחילה חפץ חשוד במפלגת העבודה. ליכודניק, אוהד בית"ר ירושלים, קפיטליסט. איתרע מזלו והוא עבר במקרה ליד מפלגת העבודה ההרוסה באמצע 2017; החבר'ה אמרו, 'הנה מישהו שעושה רושם טוב', והמליכו אותו עליהם. אבל גבאי לא באמת נקלט, עשה טעויות ודרדר בבחירות את המפלגה לשפל של 6 מנדטים. אם היה מתמודד היום בפריימריז על ראשות העבודה, היה מקבל שני אחוזים לכל היותר.

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי כנראה יפרוש

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי יפרוש כנראה כמו הגנרל החביב רוסו, שלא מצא את מקומו במבוך הפוליטי ולא עמד בקצב האירועים המסחרר, שלא התאים לתכניות הגדולות שלו.

סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)
סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)

אז מי יהיה יו"ר העבודה? אם יהיו פריימריז, יש סיכוי טוב למועמדים בעלי התמיכה הציבורית הרחבה יותר – מנהיגי המחאה של 2011, איציק שמולי וסתיו שפיר. בוועידה יש סיכוי לעמיר פרץ הבלתי נגמר, שחושב שהוא יכול להביא ליכודניקים למפלגת העבודה.

יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ׳ ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק

האלוף (מיל.) יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ׳ ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק – האיש הכי מקורב ליחימוביץ׳ – בפריימריז האחרונים. פינק הגיע למקום השמיני. לא במקרה, אם כן, יחימוביץ׳ נפגשה עם גולן האב בחודש שעבר, והיא צפויה לסייע לו אם יחליט לרוץ.

ומה עם אהוד ברק, ראש הממשלה ויו״ר העבודה לשעבר? לא ברור מה האופציה העדיפה מבחינתו – פריימריז או ועידה. כך או כך, כפי שברק עצמו נוהג לומר: "אין סנטימנט ציבורי גדול לראות אותי חוזר".

הגיע הזמן לשים סוף לפייק ניוז. לא זומנתי לסגל הנבחרת למשחק הערב מול פולין. בחורינו המצוינים יאלצו להסתדר בלעדיי. איחלתי להם הצלחה

פורסם על ידי ‏Ehud Barak – אהוד ברק‏ ב- יום שני, 10 ביוני 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 538 מילים
סגירה