שולי כהן, אם חד־הורית משדרות, עברה ילדות קשה וסובלת מתסמונת דחק פוסט־טראומטית (PTSD) מאז ילדותה. היא הותקפה מינית בגיל שש במוסד שבו גדלה, נדדה בין פנימיות ובתי אומנה ונכנסה להיריון בגיל 18. אבל בשנים האחרונות היא שיקמה את חייה, עברה טיפול נפשי, ובהמלצת מטפליה הסתייעה בקנאביס רפואי.

כיום היא עובדת במתרגלת במכינות של מכללת ספיר וסטודנטית מצטיינת לכלכלה במכללה. היא תבעה את המדינה על התקיפה שהרסה את ילדותה, שהתרחשה במוסד ממשלתי, זכתה בתביעה וקנתה לה ולבנה בן ה־13 בית בכספי התביעה. "השתקמתי בזכות אנשים נהדרים שעזרו לי, והרבה בזכות הקנאביס", היא אומרת, "זה לא היה קורה בלעדיו".

"עישנתי גראס הרבה זמן, עד לפני ארבע שנים", היא מספרת, "קנאביס עוזר להדחיק זיכרונות ולהרגיע חרדות, וזה החזיק אותי מתפקדת. עבדתי, היה לי עסק של שירותי תמיכה טכנית, התפרנסתי וגידלתי ילד. אבל אז עברתי תאונת דרכים שבגללה נאלצתי להפסיק לעשן. התוצאה הייתה שהתפטרתי מהעבודה, הזנחתי את עצמי ובקושי הייתי מסוגלת לצאת מהבית".

"קנאביס עוזר להדחיק זיכרונות ולהרגיע חרדות, וזה החזיק אותי מתפקדת. אבל אז נאלצתי להפסיק לעשן. התוצאה הייתה שהתפטרתי מהעבודה, הזנחתי את עצמי ובקושי הייתי מסוגלת לצאת מהבית"

כהן החלה להסתייע בעובדת סוציאלית, רינת אבן ז"ל. אבן הגיעה למסקנה שהקנאביס חיוני לבריאותה הנפשית של כהן ושלחה אותה לרופא, שאישר לה שימוש בקנאביס רפואי.

שולי כהן, תושבת שדרות ומתנדבת ב"חמ"ל הירוק" לחלוקת קנאביס רפואי במלחמה, מחלקת הקנאביס בעוטף עזה בסיוע "אחים לנשק", אוקטובר 2023 (צילום: רם בן שלום, "אחים לנשק")

"רינת שיקמה לי את החיים", מספרת כהן, "היא הסדירה לי את הקנאביס, דחפה אותי להשלים בגרויות ולהיכנס למכללה, ודרבנה אותי לתבוע את המדינה. אחרי הטיפול הפכנו לחברות טובות".

רינת אבן, העובדת הסוציאלית שטיפלה בכהן, התגוררה בקיבוץ בארי. ב־7 באוקטובר מחבלי חמאס פרצו לביתה ורצחו אותה, את בעלה חן ואת שני בניה, אלון בן ה־16 ועידו בן ה־14. רק שני ילדיהם הקטנים – תומר בן ה־12 ואלון בן השמונה, הצליחו לברוח לבית שכנים וניצלו.

העו"ס הגיעה למסקנה שהקנאביס חיוני לבריאותה הנפשית של כהן ושלחה אותה לרופא, שאישר לה שימוש בקנאביס רפואי. "היא שיקמה לי את החיים", מספרת כהן

בשבועות הראשונים למלחמה, כהן התנדבה בחלוקת קנאביס רפואי לתושבי עוטף עזה. אלפים מתושבי העוטף, שהשתמשו בקנאביס בקביעות, נתקעו בלי קנאביס או מרשמים לרכישתו, והתקשו להשיג אותם מחדש, דווקא כשהרגישו שהם זקוקים לקנאביס יותר מתמיד בשל המצוקה הנפשית.

חברות הקנאביס הרפואי, בתי מרקחת ומטופלים, תרמו כמויות ענק של קנאביס; מתנדבים הקימו "חמ"ל ירוק", שאסף קנאביס מתורמים ושלח מתנדבים לספק אותו לעקורים ברכבים שכינו "קנאמבולנסים". כהן התנדבה ברכב כזה. בתחילת המלחמה היא אף נסעה ליישובי הגבול בעוטף, לחלק קנאביס לנזקקים שעדיין שהו שם, מלווה בשני מאבטחים־מתנדבים חמושים מ"אחים לנשק".

מתנדבי "החמ"ל הירוק" לחלוקת קנאביס ו"אחים לנשק", שולי כהן, פרופ' רם בן שלום וצביקה צור, בעת חלוקת קנאביס רפואי בעוטף עזה, אוקטובר 2023 (צילום: רם בן שלום)

החמ"ל פעל חודשיים וחילק קנאביס לכ־1,400 עקורים. הפעילות התבצעה באישור ובפיקוח משרד הבריאות, שאפשר למתנדבים לחלק לכל מטופל עם רישיון לשימוש בקנאביס – גם ללא מרשם. המשרד אף האריך בשלושה חודשים את כל הרישיונות לשימוש בקנאביס שתוקפם פג באוקטובר, ואישר לעקורים לחדש מרחוק, במייל, רישיונות שימוש בקנאביס שאבדו.

הביקוש בשטח זינק, הרופאים נותרו חלוקים

בזמן המלחמה חל זינוק עצום בביקוש לקנאביס רפואי בישראל. משרד הבריאות העניק באוקטובר 2,000 רישיונות חדשים לקנאביס ובנובמבר 3,000, לעומת כ־1,000 בחודש לפני המלחמה. פעילים למען לגליזציה טוענים שהאישורים הללו הם קצה הקרחון, כיוון שרוב הבקשות נדחות או מתעכבות זמן רב, ושרבבות אנשים נוספים נמצאים בהמתנה לאישורים.

אלפי תושבי העוטף שהשתמשו בקנאביס בקביעות נתקעו בלי קנאביס ומרשמים דווקא כשהרגישו שהם זקוקים לו יותר מתמיד. מתנדבים הקימו "חמ"ל ירוק" שאסף קנאביס מתורמים ושלח מתנדבים לספק לעקורים

רבים מהמשתמשים בקנאביס, באופן חוקי או בלתי חוקי, מעידים כי הוא מסייע להם להתמודד עם המצוקה הנפשית במצבי משבר. למרות זאת, הרופאים חלוקים בשאלה האם השימוש בקנאביס במצבים הללו מועיל, חסר תועלת או אף מזיק.

רופאים מצאו ראיות תצפיתיות רבות להנחה שקנאביס רפואי מסייע להתמודדות עם תסמונת פוסט־טראומטית, אך הדבר טרם הוכח במחקר מדעי תקף. מצב טראומתי אינו מהווה עילה לקבלת רישיון לשימוש בקנאביס בישראל.

צוות "החמ"ל הירוק" לחלוקת קנאביס רפואי במלחמה (צילום: אסנת מנדלוביץ)

חלק מהרופאים מסכימים שקנאביס מסייע לטיפול בפוסט־טראומה, אך מתנגדים לשימוש בו לצורך טיפול במי שנמצאים כיום במצוקה נפשית בצל הטבח והמלחמה, בטענה שהם אינם נמצאים בפוסט־טראומה, אלא ב־ASD – שלב התגובה האקוטית למצוקה עצמה, ושלא נמצאו ראיות שקנאביס מסייע להתמודד עם ASD (נטען כי הקנאביס אף מחמיר את ה־ASD, אך אין לכך תיקוף מדעי).

רופאים אחרים משוכנעים שהקנאביס מסייע להתמודדות עם המצוקה הנפשית שגורמת המלחמה ותומכים בהרחבת השימוש בו. זאת, בין השאר, כי ישראלים רבים נמצאים כיום במצב של פוסט־טראומה (ולא ASD), כיוון שהמלחמה מעוררת אצלם טראומות מהעבר – ובשלב הפוסט־טראומתי נראה כי הקנאביס כן מסייע.

רופאים אחרים משוכנעים שהקנאביס כן מסייע. ישראלים רבים נמצאים כיום במצב של פוסט־טראומה כיוון שהמלחמה מעוררת אצלם טראומות שחוו בעבר

הממסד הרפואי במשרד הבריאות נקט בתחילת המלחמה בגישה ליברלית והגמיש את המגבלות, אך עם הזינוק בביקוש לקנאביס נסוג לגישתו המסורתית, החשדנית כלפיו.

ב־18 באוקטובר, פרסמו ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד, ופרופסור איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, הודעה לרופאים ולמטופלים תחת הכותרת: "זהירות משימוש קנאביס כהתמודדות לאחר אירועי טראומה".

אילוסטרציה: קנאביס רפואי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בהודעה נכתב:

"הציבור בישראל עובר התמודדות לא קלה. בשבועות הראשונים לאחר טראומה, אנו עדים לתסמינים שונים, המהווים תגובה נפשית נורמלית למצב החריג. לרוב, התסמינים בני חלוף. עיקר הטיפול במצבים האלה הוא גיוס כוחות הנפש ותמיכת הסביבה, באופן הגורם לתסמינים לדעוך. ככל שתסמינים פוגעים בתפקוד ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע.

"מחשש שייעשה שימוש בחומרים שונים באופן העלול להזיק, ברצוננו להדגיש: 1. רוב האנשים לא יסבלו מתסמונת פוסט־טראומטית. 2. הקנאביס לא הוכח כיעיל לטיפול בשלב החריף לאחר הטראומה, ואף עלול להזיק, ולכן אינו מומלץ. 3. טיפול בקנאביס מתאים רק במצבים כרוניים, ורק לאחר כישלון הטיפולים בשיחה, או בתרופות מבוססות מחקר".

בעמותות הסיוע למטופלים בקנאביס מדווחים כי מאז פרסום המכתב רופאים מאשרים פחות רישיונות לשימוש בקנאביס, ואף מאריכים פחות רישיונות קיימים

בעמותות הסיוע למטופלים בקנאביס מדווחים כי מאז פרסום המכתב רופאים מאשרים פחות רישיונות לשימוש בקנאביס, ואף מאריכים פחות רישיונות קיימים.

משרד הבריאות אף לא האריך אוטומטית את הרישיונות שהסתיימו בנובמבר, כפי שהאריך את אלה שהסתיימו באוקטובר, ובעמותות הסיוע מדווחים כי מטופלים רבים נותרו ללא רישיונות, בעיקר מקרב העקורים, ששגרת חייהם התערערה והם מתקשים להתמודד עם הסבך הבירוקרטי הדרוש לחידוש הרישיון.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"קיבלתי את אבא שלי בחזרה בזכות הקנאביס"

לדברי אלי לוי, מנכ"ל עמותת מעל"ה המעניקה אבחון, הדרכה וליווי רפואי ונפשי לכ־4,000 מטופלים בקנאביס: "הוראת משרד הבריאות גרמה לרופאים רבים להקשות במתן רישיונות ומרשמי קנאביס. הודעות כאלה מרתיעות רופאים. הן לא משפיעות על הרופאים בעמותה שלנו, שמכירים את הקנאביס מקרוב, אלא על רופאים שלא מכירים אותו".

"התוצאה היא שאנשים שעברו טראומה, שחרב עולמם, שהיו בטבח, איבדו קרובים, נעקרו מבתיהם, חוזרים ממילואים, ואנשים שכל הזוועה היא בשבילם טריגר לטראומות קודמות ונפשם מתהפכת, וקנאביס יכול לעזור להם לישון, להירגע, לתפקד, צריכים להתמודד עם בירוקרטיה מעיקה. רוב בתי המרקחת מוכנים לחלק להם קנאביס בחינם, אבל הם לא יכולים לקחת".

"התוצאה היא שאנשים שחרב עולמם ונפשם מתהפכת, וקנאביס יכול לעזור להם לישון, להירגע, לתפקד, צריכים להתמודד עם בירוקרטיה מעיקה"

משרד הבריאות לא הפסיק רישיונות קיימים, ואף הגמיש נהלים בשימוש בהם, אלא מגביל רישיונות חדשים, בטענה שקנאביס לא מסייע לטראומה טרייה.
"אני מבין שהם פועלים מדאגה למטופלים ולא מתוך רשעות. אבל אני לא מסכים עם העמדה שלהם. היא לא מבוססת על המציאות האמפירית, שמי שעוסק בנושא הקנאביס מכיר אותה, כולל רופאים.

"קודם כל, יש מספר מטורף של אנשים בפוסט־טראומה כי המלחמה הנוראית הזאת היא בשבילם טריגר לטראומות קודמות. דבר שני, זה לא שיש מידע שמראה שאנשים שהשתמשו בקנאביס אחרי טראומה נפגעו. להיפך, במציאות קנאביס עוזר להתמודד עם טראומות, וככל שלוקחים אותו קרוב יותר לטראומה, היכולת להתמודד משתפרת".

אלי לוי, מנכל עמותת מעל"ה לליווי מטופלים בקנאביס רפואי (צילום: אסנת מנדלוביץ')

ד"ר ג'וני גרינפלד, רופא המלווה את מטופלי עמותת מעל"ה, מאשר את רוב טענותיו של לוי, בתיקונים מסוימים. לדבריו: "נצפו מקרים שבהם שימוש בקנאביס השפיע עמוקות, לטובה, על מצבם הנפשי של נפגעי PTSD. נפגעי PTSD סובלים מהתפרצויות ונדודי שינה וחלקם מתקשים בקשרים הבין־אישיים. הקנאביס מסייע בכל הדברים הללו".

ד"ר גרינפלד עבד בעבר כנוירו־אונקולוג, ואישר טיפול בקנאביס רפואי לחולי סרטן, ביניהם גם לוחמים במלחמת יום הכיפורים, שסבלו עשרות שנים מ־PTSD. לפי תיאוריו של גרינפלד, הטיפול בקנאביס, שנועד להקל עליהם כאבים שגרם הסרטן, חולל פלאים בהתמודדותם עם הטראומות.

"ראיתי תפנית משמעותית בביטויי ה־PTSD בזמן הטיפול בקנאביס. חבר'ה שבמשך שנים קמו בלילות, התהלכו וצעקו תוך כדי שינה, ברמה שהשכנים הזעיקו לפעמים משטרה, וכשטופלו בקנאביס זה הפסיק"

לדבריו: "טיפלתי בהם כשהם כבר היו מבוגרים, בני 60–70, וראיתי תפנית משמעותית בביטויי ה־PTSD בזמן הטיפול בקנאביס. חבר'ה שבמשך שנים קמו בלילות, התהלכו וצעקו תוך כדי שינה, ברמה שהשכנים הזעיקו לפעמים משטרה, וכשטופלו בקנאביס זה הפסיק. היו להם פחות התפרצויות. ילדיהם אמרו לי, 'קיבלתי את אבא שלי בחזרה בזכות הקנאביס'".

איך אתה מסביר את השפעת הקנאביס על פוסט־טראומה?
"לקנאביס יש השפעה רב־תחומית, הוא לא משפיע רק על איבר או פונקציה גופנית או נפשית אחת. הוא מסייע בשינה, ושינה טובה יותר משפרת את המצב הנפשי. אבל זה לא שהוא סם שינה. סמי שינה רגילים משפיעים פחות במצבי טראומה ופוסט־טראומה, אם בכלל, וגם כשהם מרדימים, הם לא משפרים את המצב הנפשי. הקנאביס כן.

חיילי צה"ל חוצים את גדר הגבול לעבר שטח סוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: זאב רדובן, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

"הקנאביס משפר תקשורת בין־אישית. תצפיות שתומכות בכך נסמכות על ניסיון עם לוקים באוטיזם ובדמנציה, שקנאביס שיפר אצלם את התקשורת והקשר הבין־אישי. היה לי מטופל אוטיסט, שבזמן הטיפול בקנאביס שם לב פתאום לדברים מסביבו שמעולם לא התייחס אליהם, ומטופלת דמנטית שלראשונה יצרה קשר עין וחייכה.

"הייתה השפעה דומה על נפגעי הפוסט־טראומה. היו מקרים שהקנאביס שינה את האווירה בבית ומנע פירוק בתים. לכן, מאוד מאוד חשוב שאחרי אירוע טראומתי המוני בהיקף ענק, כמו הטבח בעוטף עזה, ובזמן אירוע כמו מלחמה, שבו יש כל כך הרבה נפגעי פוסט־טראומה שנקלעים למצוקה, צריך לעשות הכול כדי לאפשר גישה רצופה לקנאביס.

"הקנאביס משפר תקשורת בין־אישית. היה לי מטופל אוטיסט, שבטיפול בקנאביס שם לב לראשונה לדברים מסביבו, ומטופלת דמנטית שלראשונה יצרה קשר עין וחייכה. הייתה השפעה דומה על נפגעי הפוסט־טראומה"

"אבל משרד הבריאות לא מאשר לטפל בקנאביס בפרק הזמן שלאחר חשיפה טראומטית".

השימוש בקנאביס באופן קבוע להתמודדות עם פגיעות נפשיות ארוכות טווח לא יוצר תלות של המטופל בקנאביס, ואף התמכרות?
"הקנאביס לא נחשב לחומר עם סיכון גבוה להתמכרות, אף שכ־10% מהמשתמשים עלולים להתמכר. יש צורך לאזן בין הסיכון והתועלת.

"לגבי תלות: כל טיפול תרופתי קבוע יוצר תלות מסוימת בתרופה. אנשים עם דיכאון מקבלים תרופות אנטי־דיכאוניות כמו ציפרלקס וויאיפקס, ונעשים תלויים בהן.

"הרעיון בחיים, לטעמי, זה לחוות אותם באופן חיובי יותר, להיות מאושר. אז אם תרופה מאפשרת חוויית חיים טובה יותר מבלי להזיק, למה לא לקחת אותה? לכן אני ממליץ על תרופות שמשפרות את המצב הנפשי, כולל קנאביס, כפוף לשיקולים לגופם של האדם והנסיבות".

מטופלים בקנאביס רפואי ב"חמ"ל הירוק", נובמבר 2023 (צילום: אסנת מנדלוביץ')

משרד הבריאות לא עצר טיפולים קיימים בקנאביס, אלא רק יצא נגד היתרים חדשים, בטענה שאנחנו עדיין בשלב הקרוב לטראומה, שבו לא ברור אם קנאביס מסייע ואינו מזיק. אתה לא מקבל את זה?
"קודם כל, אני מקבל את מגבלות והנחיות משרד הבריאות, כי זאת המסגרת החוקית והמנהלית שבה אנחנו עובדים, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים לה.

"אני מסכים שהמצב מעלה דילמות לגבי שימוש בקנאביס, אבל אני ביקורתי כלפי הנחיה או תכתיב גורף שלא לוקח בחשבון את הנסיבות המייחדות כל החלטה.

"אני מסכים שהמצב מעלה דילמות לגבי שימוש בקנאביס, אבל אני ביקורתי כלפי הנחיה או תכתיב גורף שלא לוקח בחשבון את הנסיבות המייחדות כל החלטה"

"צריך לבחון כל מקרה לגופו, זה הרעיון של מתן מרשם רפואי. אם אדם שמעולם לא השתמש בקנאביס – ושאין לו סימנים מובהקים של פוסט־טראומה – יבקש מרשם לקנאביס, בגלל שהמלחמה גורמת לו מצב רוח רע והמליצו לו לנסות, אני לא יודע אם אמליץ. אנשים עוברים עכשיו תהליכים מורכבים ואנחנו לא יודעים כיצד הקנאביס ישפיע עליהם.

"מצד שני, אנשים שהשתמשו בקביעות בקנאביס עוד לפני האירוע הטראומטי, זקוקים לשימור שגרת השימוש בו כדי להימנע מהחמרת התסמינים בשל הפסקה פתאומית. מעבר לכך, ראוי להביא בחשבון גם שיקולים של הפחתת נזק.

בית בקיבוץ כיסופים שנהרס כליל במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"אנשים רבים שמבקשים עכשיו רישיונות לקנאביס, צרכו קנאביס לפני המלחמה, חלקם אף בקביעות – ופשוט רכשו אותו דרך "טלגראס" או בדרכים אחרות, ויודעים שהוא מקל עליהם ועוזר להתמודד עם המצב. אומנם אין לגליזציה רשמית, אבל יש מציאות שבה מי שרוצה להשיג קנאביס יכול – ומיליונים משיגים.

"לדעתי, במצב החריג, הזוועתי והמחריד שאנחנו נמצאים בו צריך לשקול לגופו של עניין אם לאפשר להם להמשיך להשתמש בקנאביס ולהבטיח גישה רצופה תחת ליווי רפואי, במקום שימשיכו להשתמש ללא השגחה".

"השגת הקנאביס בדרכים לא חוקיות זאת התמודדות שמקשה את החיים שקשים גם ככה עכשיו. תמיד עדיף שיירכשו בהיתר, באופן מפוקח ומבוקר, מספקים שתחת רגולציה ובמסגרת מרשם ומעקב רפואי"

אם הם השיגו אותו עד עכשיו בדרכים לא חוקיות, הם יכולים להמשיך גם עכשיו, מה פתאום הם מבקשים רישיון, ולמה פתאום הוא מגיע להם?
"כי השגת הקנאביס בדרכים לא חוקיות קשה ומסוכנת. הם צריכים להתחכך עם אנשים בשולי החברה הנורמטיבית, להרגיש נרדפים, להסתכן בענישה, ולצרוך חומרים לא מבוקרים שדוחפים להם, שלפעמים הם מסוכנים.

"זאת התמודדות שמקשה את החיים, שקשים גם ככה עכשיו, במיוחד לניצולי הטבח, משפחות שנהרסו ואלה שנעקרו מבתיהם. תמיד עדיף שיירכשו קנאביס בהיתר, באופן מפוקח ומבוקר, תחת רגולציה ובמסגרת מרשם ומעקב רפואי.

הפגנה של מטופלי קנאביס רפואי. אוגוסט 2019 (צילום: פלאש90)

"אז צריך לבוא כעת לקראת מי שרוצה לצרוך במרשם ותחת מעקב – ובטח לא לפסול זאת על הסף. אני יודע שבשוליים יש כאלה שרוצים רישיונות ומרשמים כדי לגזור קופון ממכירה לאחרים. אבל זה קיים תמיד, והשיקול שצריך לעמוד לעינינו הוא רפואי, לא פלילי".

"כל הקהילה התגייסה, וזה הציל גם אותנו"

אחד מאלה שנעזרו בקנאביס לטיפול בפוסט־טראומה הוא מנכ"ל מעל"ה אלי לוי. עוז מנדלוביץ ז"ל, בנה של אסנת – בת זוגו של לוי – היה לוחם בגולני ונהרג במבצע "צוק איתן" בעזה.

אביו של עוז, עופר, הקים שורת מיזמים חברתיים שמנציחים אותו, ביניהם עמותת "נעלה בעוז" למלגות לחיילים; מרוץ "רצים בשביל עוז"; אולימפיאדת החשיבה; פעילות "מסע בעוז" של פנימיית רמת הדסה.

לוי, שנקשר לעוז והתייחס אליו כאילו היה בנו, טופל בקנאביס כשהשתקם מהאסון. ב־2019 הקים את מעל"ה יחד עם אסנת המשמשת כיו"ר העמותה. מעל"ה – "מרכז עוז להחלמה ושיקום", קרויה על שם בנה של אסנת שנפל.

"בימים הראשונים למלחמה ישבנו מרותקים למסך, מבועתים. כל הכאב חזר. אמרתי לה, כל השיקום שלנו מתרסק, אם אנחנו רוצים לעצור את זה, אנחנו צריכים להתחיל לעשות משהו בשביל כל האנשים שצריכים עזרה"

לדברי לוי: "כשאסנת ואני נחשפנו לקשיי המטופלים בקנאביס החלטנו להקים עמותה שתסייע להם ותנציח אותו".

"בימים הראשונים של המלחמה הנוכחית אסנת ואני ישבנו מרותקים למסך, המומים, מבועתים, עם טיקים ועוויתות. כל הכאב חזר. אמרתי לה, כל השיקום שלנו מתרסק, אם אנחנו רוצים לעצור את זה, אנחנו צריכים להתחיל לעשות משהו בשביל כל האנשים שצריכים עזרה.

עוז מנדלוביץ ז"ל, לוחם גולני שנהרג במבצע "צוק איתן" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "לזכור את עוז", צילום מסך)

"ואז הגיעו בקשות נואשות של ניצולים לקנאביס וחברות ואנשים התחילו להתקשר ולהציע לתרום. וכל 'קהילת הקנאביס' שתומכת במטופלים התגייסה. זה העמיד אותנו על הרגליים, הציל גם אותנו".