אישיות
ישראל כ"ץ

בכירים בימין ובליכוד מייחלים להפסד נתניהו

בימין המאוחד ובליכוד מתגבשת קבוצת פוליטיקאים בכירים, המקווים להפסד מחנה הימין בבחירות רק כדי שנתניהו ייאלץ לפנות את מקומו ● "גם אם אני חושב שגנץ יהיה הרבה יותר גרוע מנתניהו, אני מעדיף אותו כראש ממשלה, כדי שנתניהו ייעלם מהמפה הפוליטית" ● ובמפלגות הימין, שזה עתה התאחדו, כבר חושבים על פיצולים חדשים ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
נתי שוחט פלאש 90
בנימין נתניהו
עוד 941 מילים
בנימין נתניהו (צילום: Abir Sultan/Pool Photo via AP)
Abir Sultan/Pool Photo via AP

פרשנות הנתון הכלכלי הדרמטי שנתניהו מסתיר מבוחריו

כשנתניהו נכנס בפעם השנייה לבלפור לפני כעשור, עמדו החובות של משקי הבית על 289 מיליארד שקל ● מאז זינק החוב הזה ב-93% ל-558 מיליארד שקל ● בפעם הבאה שראש הממשלה יזכיר שמדיניותו הכלכלית היא זו שהביאה להתמודדות המשק במשבר הסאב פריים - כדאי לזכור שהמחיר היה הר החובות של האזרחים ולא מדיניות כלכלית

עוד 869 מילים ו-10 תגובות

התקף חרדה במצודת זאב

נתניהו אוהב להשתמש בדימוי של ספינה השטה במים סוערים והמלחים רצים מסיפון לסיפון כדי לייצב את העסק ● זה, פחות או יותר, המצב בליכוד ביממה האחרונה ● עצומות חסרות ערך, ריצה של בכירים להצהיר נאמנות מול כל מיקרופון פתוח ● נתניהו אפילו ביטל ביקור רשמי של שר החוץ ישראל כ״ץ בברזיל ● וכל המהומה הזו בגלל אחד ויחיד: אביגדור ליברמן ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו

אביגדור ליברמן חולל עוד מהומה בליכוד.

במפלגת השלטון, מסתבר, לא באמת מצליחים להתמודד עם האיש והמסר. בשיחות שניהלתי עם שרים בליכוד, הם מודים שהם אובדי עצות. ליברמן הצליח למצוא נוסחה חדשה – ימין חילוני אנטי-חרדי – שהם לא מצליחים להתמודד איתה.

התקווה היחידה היא שברגע האמת, בנימין נתניהו יצליח לגרד 61 מנדטים, או שליברמן לא יהין להקים ממשלה עם כחול-לבן, העבודה, המחנה הדמוקרטי והמפלגות הערביות. במקרה כזה אפשר יהיה לדון איתו על רוטציה. לא תהיה ברירה.

בשיחות עם שרים בליכוד, הם מודים שהם אובדי עצות. ליברמן הצליח למצוא נוסחה חדשה – ימין חילוני אנטי-חרדי – שהם לא מצליחים להתמודד איתה

בינתיים ליברמן מריץ את הליכודניקים הלוך ושוב לכל הכיוונים. בנימין נתניהו אוהב להשתמש בדימוי – בהתייחסו ליריבים פוליטיים הנתונים בצרות – של ספינה השטה במים סוערים והמלחים רצים מסיפון לסיפון כדי לייצב את העסק. זה, פחות או יותר, המצב בליכוד ביממה האחרונה. ליברמן אישר בשבת בבוקר את עניין הרוטציה. בערב הוא המליך את יולי אדלשטיין כמנהיג אלטרנטיבי בליכוד, אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה.

דוד ביטן ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
דוד ביטן ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

יאיר נתניהו מיהר להפוך את הרעיון של ליברמן להוכחה שיש פוטש של אדלשטיין נגד נתניהו. בעיני בכירים בליכוד, הציוץ של הבן היה סימן להיסטריה בביתו של נתניהו פנימה, למרות – ואולי דווקא בגלל – שהציוץ נמחק זמן קצר אחרי שפורסם. אין לנו תרשומת של השיחות בין נתניהו ומקורביו, אבל בכירים מסבירים שדוד ביטן לא יעשה שום דבר בימים טעונים כאלה בלי אישור מבלפור, וכך יצאה יוזמת עצומת הנאמנות ליו"ר הליכוד.

מרגע זה התחילה הפאניקה גם בשורות חברי הכנסת והבכירים האחרים בליכוד. כולם, מהראשון ועד האחרון חיפשו במרץ את ביטן כדי להקדים ולשים את שמם על העצומה שהגיש להם.

בהמשך היום עלו כל הבכירים לראיונות ברדיו ובטלוויזיה, והבהירו כי נתניהו אינו מוצר להחלפה. חסר למי שלא היה מתייצב, גם אם היה שמח לראות את נתניהו מתאדה ברגע זה ממש. אני בטוח שגדעון סער היה מוכן לקרוע את העצומה של ביטן לגזרים, אבל אז הוא היה מתנגש במסורת העליונות של המנהיג, שהנחיל זאב ז'בוטינסקי לרביזיוניסטים לפני קרוב ל-100 שנה. חברי הליכוד והפעילים לא היו סולחים על כך.

בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

ליברמן הפך בינתיים את אדלשטיין לחשוד מיידי, ולכן גם יו״ר הכנסת רץ לחתום על העצומה של ביטן והיה חלוץ הבכירים בליכוד שעלו לשידור. כל זה מחזק את הטענה שגם אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה אחרי הבחירות, איש שם לא ידרוש להדיחו, כי אז הוא גוזר על עצמו כליה בליכוד.

אבל נתניהו לא מוכן להסתפק בהערכות פוליטית כאלה, ולא נשען על ההיסטוריה והמסורת. הוא דורש עצומות בשטח, גם אם אין להן שום תוקף או משמעות. הוא מנצל את הפאניקה של השרים והבכירים מפני חברי הליכוד, ומעמיד את עצמו כמנהיג נרדף.

נתניהו, כמו הבן יאיר, חושד בכולם. הוא מזהה סימני מרד פה ושם. הוא ער לקבוצות בווטסאפ שמזוהים עם היריבים הפוטנציאליים שלו. הוא גם לא רוצה שהם ירימו ראש.

אתמול ביטל נתניהו ביקור מדיני של שר החוץ החדש, ישראל כ״ץ, בברזיל. הוא לא צריך שמישהו יגנוב לו את ההצגה הבינלאומית בימים האלה

אתמול ביטל נתניהו ביקור מדיני של שר החוץ החדש, ישראל כ״ץ, בברזיל. הוא לא צריך שמישהו יגנוב לו את ההצגה הבינלאומית בימים האלה. בסביבת שר החוץ אמרו לזמן ישראל, בדוחק, כי התקבל אישור עקרוני למפגש עם נשיא ברזיל ז׳איר בולסונארו. "מכיוון שהתאריך המוצע חייב היעדרות מהארץ של למעלה משבוע סוכם שנתאים ביקור למועד מאוחר יותר", מסר מקורב לזמן ישראל.

בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

היום (שני) יימשך מסע החנופה למנהיג הליכוד. ליברמן רואה את האירועים וצוחק. כל מילה שלו מטלטלת עוד יותר את ספינת השלטון, למרות שהוא לא לוקח משם קולות רבים. מכחול-לבן הוא לוקח יותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 548 מילים

דיפלומטיה ישראלית: סיפור התנקשות

בנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
בנימין נתניהו

מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.

מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.

דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.

עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.

הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.

"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.

לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".

גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.

האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.

בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.

בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.

ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.

למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?

האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.

מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.

הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.

בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 646 מילים
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
Aharon Krohn/Flash90

פרשנות נתניהו חזק בכלכלה? הנתונים אומרים אחרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לספר כיצד הפך את ישראל ל"סיפור של הצלחה כלכלית אדירה" ● בדיקת הנתונים של העשור האחרון חושפת מציאות אחרת, שאותה חשים כל הישראלים על בשרם

עוד 2,166 מילים ו-2 תגובות
  • נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
    Moshe Shai/FLASH90
  • WhatsApp Image 2019-06-18 at 21.13.54 (צילום: עיריית אילת)
    עיריית אילת
  • מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב. מימין לשמאל: רונן ניסנבאום, ליאור רביב, רון חולדאי, אמיר חייק, מאיר יצחק הלוי, דוד פתאל, אביה מגן מזרחי וד"ר אלדר ברקוביץ' (צילום: חן גלילי)
    חן גלילי
  • נמל התעופה רמון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
״אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב״גוש הגדול״, הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,208 מילים

היורשים של נתניהו: דור הולך ודור לא בא

מאז ימי דוד לוי, בנימין נתניהו מתמחה בחיסול יריבים פוטציאליים העלולים לקרוא תיגר על מנהיגותו בליכוד ● עכשיו הוא עושה זאת שוב, ומדלג על הדור שמיועד לרשת אותו ● אדלשטיין, כ״ץ, ארדן, סער - הם נבעטים למעלה או החוצה ● "כולם מקווים שנתניהו לפני עסקת טיעון – ואז נתחיל במשחק חדש לגמרי" ● פרשנות

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
פלאש90
יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו עושה זאת שוב. אחרי שהוריד ביוזמתו או בסיוע אחרים שורה ארוכה של בכירים בליכוד שאיימו על מנהיגותו לאורך השנים, הוא מדלג שוב על הדור שמיועד לרשת אותו. המינוי של אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים הוא הסימן המובהק למהלך החיסול הנרחב הזה, שלא רבים שמים לב אליו.

קצרה היריעה מלהכיל את כל השמות שקראו תיגר בעבר על מנהיגות נתניהו. מדובר בעשרות בכירים שפעם חשבו שהם ראויים להוביל את הליכוד במקום נתניהו, אבל כולם כבר אינם אנשים רלבנטיים בציבוריות הישראלית.

אמיר אוחנה משעשע את בנימין נתניהו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אמיר אוחנה משעשע את בנימין נתניהו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

רשימה חלקית בלבד של המובסים לאורך הדרך: דוד לוי, משה קצב, דוד מגן, בני בגין, סילבן שלום, רוני מילוא, דן מרידור, משה כחלון, אפילו משה פייגלין. היחיד לאורך השנים שהצליח להתמודד ואפילו לנצח את נתניהו היה אריאל שרון.

עכשיו מתפנה נתניהו לחסל שכבה חדשה, שמתקרבת אליו. מדובר ביולי אדלשטיין (מקום ראשון בפריימריז בליכוד) ישראל כ״ץ (מקום שני), גלעד ארדן (מקום שלישי) וגדעון סער (מקום רביעי). בואו נתחיל עם כ״ץ.

שר החוץ החדש קיבל שדרוג ראוי לכאורה, אבל הוא נפרד מתיק התחבורה שהפך אותו במשך עשר השנים האחרונות לאיש החזק ביותר בליכוד אחרי נתניהו. פעם או פעמיים ניסה נתניהו להזיז את כ״ץ מתיק התחבורה, אבל הוא לא הצליח, דווקא בגלל הכוח הרב שצבר כ״ץ.

ישראל כ״ץ ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ישראל כ״ץ ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

כ״ץ מקבל את תיק החוץ וגם את תואר סגן ראש הממשלה, אבל נתניהו לא מייעד כנראה את תיק התחבורה לקולגה שלו בליכוד אלא לאיחוד מפלגות הימין. כך מתכנן נתניהו לפרק את כ״ץ מכוחו הפוליטי. כ״ץ צריך לקוות כי אחרי הבחירות כחול-לבן לא תתפרק, וחלקים ממנה יצטרפו לקואליציה, כי אז נתניהו ישמח לתת לשותפים החדשים גם את תיק החוץ.

יולי אדלשטיין בחר לעצמו מסלול מקביל. במהלך המשבר הפוליטי לפני שבועיים, עלה רעיון בשולי הליכוד למרוד בנתניהו, להתנגד להקדמת הבחירות ולהטיל את הרכבת הממשלה על אדלשטיין, לפחות באופן זמני. הרעיון נגנז ונגוז מיד כאשר עלה.

במהלך המשבר עלה רעיון בשולי הליכוד למרוד בנתניהו, להתנגד להקדמת הבחירות ולהטיל את הרכבת הממשלה על אדלשטיין, לפחות באופן זמני. הרעיון נגנז ונגוז מיד כאשר עלה

אדלשטיין יישאר בתפקיד יו"ר הכנסת ובעוד שנתיים ירוץ לנשיאות המדינה, אם לא יחולו שינויים דרמטיים. נתניהו לא רואה באדלשטיין גורם סיכון, ובבחירות הקרובות הוא אפילו מייעד לו תפקיד במלחמת החורמה על ליברמן והקול הרוסי.

גלעד ארדן הוא אחד האנשים הפופולריים בליכוד מזה שנים. אולם, הוא אינו מחביביו של נתניהו ובני ביתו. את הסיבות אפשר למצוא בהיסטוריה של החקירות נגד ראש הממשלה, ובציפיות המופרכות של מקורבי נתניהו מהשר לביטחון פנים. ארדן מתרחק מהתיק לביטחון פנים ואולי מתרחק מהארץ, ויהיה השגריר באו"ם.

גדעון סער, שגם הוא מוזכר כמועמד אלטרנטיבי, מוחרם באופן כמעט רשמי. הוא לא יהיה בממשלה – לא הנוכחית ולא בזו שנתניהו מייעד להקים אחרי הבחירות.

גלעד ארדן וגדעון סער (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
גלעד ארדן וגדעון סער (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ויש עוד דמות שחוסלה בשקט: משה כחלון, שהיה פעם אחד המבקרים הגדולים של נתניהו, פרש מהליכוד, ועכשיו נטמע מחדש במפלגת השלטון עם חבריו בכולנו, ויכהן כשר אוצר קצוץ כנפיים. עוד פוליטיקאי מנוטרל.

בממשלה יש שלושה תיקים אדירים, שמאפשרים תחזוקה של כוח פוליטי באמצעות חלוקת תקציבים ומינויים פוליטיים כמעט לא מוגבלים לאורך ולרוחב. מדובר בתיק התחבורה, תיק השיכון והבינוי, ותיק הפנים. התיקים הללו אינם בידי הליכוד, ולא בטוח שיהיו בידי הליכוד אחרי הבחירות. נתניהו מעדיף שותפים קואליציוניים מרוצים, מאשר שרים חזקים במפלגתו. ואם יש תיקים בעלי משקל סגולי, כמו תיק המשפטים, נתניהו נותן אותו לאמיר אוחנה בן ה-43. כך מדלגים על דור.

"אנחנו גם לא יכולים להשתחרר. הלכנו לבחירות האלה מתוך המלכודת שנתניהו נתון בה. הוא לא יכול להקים ממשלה בגלל המצב המשפטי שלו ולכן כולנו בבחירות"

הבכירים בליכוד יודעים שנתניהו נועל אותם. "אנחנו במלכודת בתוך מלכודת", אומר לזמן ישראל מקורב לאחד השרים. "אנחנו גם לא יכולים להשתחרר. הלכנו לבחירות האלה מתוך המלכודת שנתניהו נתון בה. הוא לא יכול להקים ממשלה בגלל המצב המשפטי שלו ולכן כולנו בבחירות.

"היום אנחנו לפני בחירות ולא יכולים לצאת נגד ההחלטות שלו. אם תשאל את האנשים, כולם מבינים ואולי גם מקווים, שנתניהו לפני עסקת טיעון שתוציא אותו מהמשחק – ואז נתחיל במשחק חדש לגמרי".

עוד 605 מילים ו-1 תגובות

כביש 90 עדיין לא בטוח: שתי ילדות נהרגו היום בתאונה

הילדות בנות 4 ו-7, נהרגו בתאונה חזיתית בה נפצעו גם אחיהן התינוק והוריהן ● השר כ"ץ התחייב לפני שנה להשקיע 300 מיליון שקל בשיפור הבטיחות בכביש אך לא מימש את ההתחייבות

כביש הערבה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)
נתי שוחט / פלאש 90
כביש הערבה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
הכנות לרכבת הקלה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

פרשנות בר-און יורד מהרכבת לפני שהגיעה לתחנה

במשרדים של נת"ע הוצב לוח אלקטרוני הסופר את השניות לאחור לתאריך היעד של השקת הרכבת: אוקטובר 2021 ● אל המועד הסופי, מנכ״ל החברה יהודה בר-און - האיש שמזוהה עמה יותר מכל - כבר לא יגיע ● אתמול התפטר במפתיע, בעקבות חיכוכים עם יו״ר הדירקטוריון ● אך את האזרחים שסובלים בינתיים מכבישים סגורים, כל זה לא מעניין

מעל פעילותה של נת"ע, החברה הממשלתית שבונה את הרכבת הקלה של גוש דן, מרחף בכל רגע נתון המועד הגורלי: אוקטובר 2021, תאריך היעד לנסיעת הבכורה של הקו האדום.

עמידה בדדליין הזה הפכה לסמל, למבחן של כבוד, לתעודת הגמר בתום מירוץ של יותר משש שנים: עד כדי כך הוא נוכח בחייה של החברה, שבמשרדים של נת"ע בחולון הוצב לוח אלקטרוני ענק שסופר את השניות לאחור.

שעון הספירה לאחור בכניסה למשרדי נת״ע (צילום: נת״ע)
שעון הספירה לאחור בכניסה למשרדי נת״ע (צילום: נת״ע)

גם כשפה ושם התפרסמו ידיעות על אי עמידה בלוחות הזמנים, בנת"ע המשיכו לטעון בתוקף שתאריך היעד לא השתנה. היום ניתן לומר בזהירות, שיש הרבה פחות ודאות מאתמול שהחברה אכן תעמוד בו. התפטרות של מנכ"ל דומיננטי בעיצומו של פרויקט כל כך רגיש ומורכב היא אירוע שקשה לצפות את השלכותיו.

לכל אדם יש תחליף, ומטבע הדברים גם במקום יהודה בר-און, המנכ"ל המתפטר, ימונה מנהל אחר. שר התחבורה, ישראל כ״ץ, ניסה לשדר אתמול אווירה של יציבות ומיהר להודיע כי הנחה את הדירקטוריון לאתר מנכ"ל חדש.

פשוט זה לא יהיה: בר-און מזוהה עם פרוייקט הרכבת הקלה, ובשנים האחרונות חי ונשם אותו 24 שעות ביממה. גם מתנגדיו, כמו חבר דירקטוריון שאיתו שוחחתי, מתארים אותו כבולדוזר שידע לרתום את הכפופים לו לעבודה קשה, רחוק מהתדמית העצלה של חברה ממשלתית בנוסח הישן.

יהודה בר-און (צילום: נת״ע)
יהודה בר-און (צילום: נת״ע)

הדומיננטיות שלו הפכה מיתרון לחיסרון מהרגע שבו רם בלינקוב מונה ליו"ר הדירקטוריון.

בעוד היו"ר הקודם, יאיר שמיר, נתן לבר-און יד חופשית לחלוטין – לפי המבקרים חופשית מדי – בלינקוב דרש להיות מעורב מאוד. עד מהרה התפתחו בין היו"ר למנכ"ל חיכוכים ומאבקים על סמכויות, גבולות גיזרה, שליטה ואגו. היה ברור שזה לא יכול להימשך לאורך זמן ושאם מישהו ייאלץ לעזוב – זה יהיה המנכ"ל.

הסוגיות הפרסונליות לא אמורות להעסיק את הציבור הרחב; ההשלכות האפשריות על פרויקט התחבורה היקר והחשוב ביותר שמתרקם במטרופולין דן הם כבר עניינם הישיר של מיליוני ישראלים.

ביפו מרגישים את זה בימים אלה היטב: ההחלטה לסגור לחלוטין את שדרות ירושלים לתנועת כלי רכב פוגעת באורח אנוש בעסקים ובחופש התנועה של אלפי תושבים. בנת"ע נימקו את הסגירה המלאה בכך שחסימה של נתיב אחד לסירוגין תכפיל את משך העבודות ותדחה את השקת הרכבת בכשנתיים. עם שדרה סגורה, הבטיחו בנת"ע, נגיע מוכנים לאוקטובר 2021.

עכשיו רק נותר לתאר מה יקרה אם למרות המצור שהוטל על יפו, הרכבת לא תצא מהתחנה בזמן: תושבי יפו ירגישו, בצדק, שנפלו קורבן לתרמית, והם לעולם לא יסלחו על זה – לא לרכבת הקלה ולא לעיריית תל אביב.

הקמת רכבת קלה/תחתית בתוך המתחם האורבני הצפוף והיקר בישראל משולה למשחק מחשב שבו בכל שנייה מתרומם מולך אויב חדש: בבני ברק העירייה התנכלה וניסתה לטרפד את החפירות בגלל שבוצעו עבודות חיוניות בשבת; ברמת גן התנגדו למעבר של הרכבת על פני השטח ועתרו לבג"ץ; ברחוב ארלוזורוב בתל אביב מוחים על כריתת עצים; וביפו התושבים עוד לא אמרו את המילה האחרונה במאבק.

כולם (טוב, לא כולל בני ברק) צודקים, אבל אם רוצים רכבת מטרופולינית, יש לזה מחיר. בפועל, כולם רוצים רכבת – אבל לא מוכנים לשלם את המחיר.

במכתב הפרידה שלו מעובדי נת"ע התגאה בר-און בכך שמתחת לתל אביב כבר חפורים עשרות קילומטרים של מנהרות. רוב התחנות התת קרקעיות כמעט מוכנות. ההליכה מתחת לאדמה בתוואי הרכבת היא מחזה סוריאליסטי מעט: אתה יכול רק לנחש אם מעליך רחוב אלנבי, נחלת בנימין או אולי דווקא הרצל.

מנהרות הרכבת הקלה מתחת לתל אביב
מנהרות הרכבת הקלה מתחת לתל אביב

בקצה המנהרה כבר אפשר לראות את האור של הרכבת, שאמורה לצאת לדרך בעוד שנתיים ו-4 חודשים. אם זה לא יקרה בזמן, מי שיידרש לתת דין וחשבון לציבור כבר לא יהיה יהודה בר-און – אלא המנכ"ל החדש, השר הנכנס, והדירקטוריון שיחזיקו אז במושכות, ושכבר עכשיו יכולים לשמוע את השעון מתקתק לאחור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 539 מילים

אחרי עיכוב של שלוש שנים: תוכנית "נעים לירוק" הושקה מחדש

הניסוי "נעים לירוק" לשינוי הרגלי הנסיעה של הישראלים הושק מחדש, לאחר עיכוב של 3 שנים ● משרד התחבורה התקין מכשיר ניטור בכלי הרכב של המשתתפים בניסוי ● אם יעמדו ביעדים - הכסף יגיע לכיסם

עומסי תנועה בדרך מנחם בגין בתל אביב (צילום: גילי יערי. פלאש 90)
גילי יערי. פלאש 90
עומסי תנועה בדרך מנחם בגין בתל אביב
סגירה