"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג') אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.

שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.

את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.

אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.

החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.

אילוסטרציה, חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.

הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.

הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.

הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך

מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.

כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.

רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם  הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.

מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)