0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
:
0
1
2
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
:
0
1
2
3
4
5
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
דקות
שעות
ימים
לפתיחת הקלפיות
אישיות
עידית סילמן
הכותרות הראשיות עכשיו
כל הזמן // יום רביעי, 19 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפי הספוקן וורד 'מה שאת רוצה' של רעות גזבר:
כשאת רוצה לשיר
תשירי כאילו אף אחד לא שומע אותך
תשירי כאילו כל העולם במה
תשירי את הגוף שלך תשירי את הנשמה
תשירי על במה
תשירי בתשוקה, תשירי בעירום
תשירי כאילו כל העולם הוא שיר
ואל תתני לאף אחד לומר לך "לא"
כי זה השיר שלך והחלטה שלך
ואת תשירי איפה שאת רוצה ואיך שאת רוצה
רק, אל תשירי בפני גברים
כי קול באישה ערווה
וב-2020 אסור לנשים לשיר בפני גברים
ב-2020 לנשים יש אפשרות בחירה
ב-2020 אישה יכולה לעשות הכל
כמעט הכל. כלומר, כי לשיר בפני גברים אי אפשר.
כשאת רוצה לרקוד
תרקדי כאילו אף אחד לא רואה אותך
תרקדי כאילו כל העולם במה
תרקדי את הגוף שלך תרקדי את הנשמה
תרקדי על עמוד
תרקדי בתשוקה, תרקדי בעירום
תרקדי כאילו כל העולם הוא ריקוד
ואל תתני לאף אחד לומר לך "לא"
כי זה הגוף שלך והחלטה שלך
ואת תרקדי איפה שאת רוצה ואיך שאת רוצה
רק, אל תרקדי בלי מחיצה
כי מחיצה זה הכרחי
וב-2020 אסור לאישה לרקוד עם בחיר ליבה
וב-2020 אסור לנשים לרקוד במחיצת גברים
ב-2020 לנשים יש אפשרות בחירה
ב-2020 אישה יכולה לעשות הכל
כמעט הכל. כלומר, כי לרקוד בלי מחיצה אי אפשר גם אם את רוצה
כמעט הכל. כלומר, כי לרקוד עם גברים אי אפשר ב-2020.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יום ד׳, 19/02
עודכן לפני 16 דקות עריכה
08:29
עריכה
הבחירות בנציגויות ישראל בעולם – על פי רשימות הבוחרים, בסין ישנם כ-160 ישראלים בעלי זכות בחירה, אבל רק כ-20 מהם נמצאים היום במדינה. מדובר בשליחי משרד החוץ שעובדים ב-5 הנציגויות הישראליות שפועלות במדינה למרות התפשטות נגיף הקורונה.
בחירות 2020 בהונג קונג (צילום: דוברות משרד החוץ)
08:10
עריכה
ח"כ איילת שקד (ימינה) לא תגיב להתקפות מצד הליכוד, בעקבות סקרים שהראו כי אלה מבריחים מצביעים. בהקלטות שהגיעו לידי כאן כאן חדשות, נשמעת שקד אומרת כי הם מתכוונים לפעול הפוך: "לחבק-לחבק-לחבק". בכינוס ראשי מטות של מפלגת ימינה היא אמרה: "אנו לא חוזרים על הטעות שעשינו בפעמים קודמות".
07:36
עריכה
ההצעה – עימות. ח"כ עופר שלח, התראיין הבוקר לכאן רשת ב', ולפי דבריו נראה שעוד רחוק היום בו נוכל לצפות בעימות טלוויזיוני בישראל.
"כמו קוסם שהולכים ונגמרים לו השפנים, עכשיו הוא הולך לטריקים של ריאליטי. המטרה של כל המהלך הזה היא לא להביא את מדינת ישראל להכרעה, אלא ליצור ספין רגעי להסית את תשומת הלב מהמשפט שלו. אנחנו עם הספינים האלה לא משחקים".
לשאלה האם כחול לבן לא נענית להצעתו של נתניהו משום ש"גנץ לא מופיע טוב בטלוויזיה", ענה שלח – "ממש לא".
07:34
עריכה
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "מפעילים שרתים מתוחכמים נגדנו בגרמניה ובארה"ב, ויש אישה בשם נטליה רוטנברג שעומדת מאחורי זה. יש ממצאים חמורים ביותר ואנחנו ניתן למשטרה לחקור".
בראיון בגל"צ התייחס ליברמן גם להצעתו לעימות מול נתניהו: "מזמין את נתניהו לכמה עימותים שהוא רוצה, בכל מקום ובכל זמן, ושלא יפחד. הוא מזהה שהוא נחלש, אבל הוא לא יכול להזמין רק מישהו אחד ולא אחר".
07:25
עריכה
מעצרו של ח"כ לשעבר יהודה גליק והחיפוש בביתו עוררו תגובות בזירה הפוליטית.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן: "אפעל לבירור הנסיבות והאם הייתה הצדקה לחיפוש בביתו, פעולה פולשנית זו. ראוי שכל המגיבים יזכרו שהחיפוש מאושר באישור שופט בית משפט".
והאם היתה הצדקה לפעולה פולשנית זו. ראוי שכל המגיבים יזכרו שהחיפוש מבוצע באישור שופט בית משפט שבחן את בקשת המשטרה ואישר אותה, ושלשר אין סמכות בתחום מעצרים וחיפושים. עצמאות המשטרה בתחום זה הינה בדיוק כמו עצמאות פרקליט בהעמדה לדין.
— גלעד ארדן Gilad Erdan (@giladerdan1) February 18, 2020
השר בצלאל סמוטריץ': "משטרת ישראל חייבות ניקוי אורוות דחוף".
אני קורא לשר לביטחון פנים, ידידי גלעד ארדן, לפעול כפי שפעל שר הביטחון בנט בשבוע שעבר,
כשביטל את המעצר המינהלי: למשול!
לקרוא למ״מ המפכ״ל, להבהיר לו שעליו להפסיק מיד את ההתעמרות המטורפת ביהודה גליק.
איננו מדינת משטרה או מדינת שב״כ. אנו מדינה חופשית.
פעל עכשיו, ונגבה אותך! https://t.co/WAQGSUzrEg— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) February 18, 2020
מדינת משטרה. ממשלת ימין אלק…. https://t.co/3Xuh2HN5RP
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) February 18, 2020
07:18
עריכה
מעצרו של ח"כ לשעבר יהודה גליק. שר המשפטים אמיר אוחנה: "לאחר ששוחרר חברי יהודה לביתו, בחצות הגיעו שוטרים לביתו לביצוע חיפוש אם שיבש את החקירה הסבוכה בדבר ההליכה האיטית. בין לבין נפגשתי עם שני חברי הקונגרס האמריקאי עמם ביקר על הר הביתה ולא ידעתי את נפשי מבושה".
אחרי שנעצר בכח על הר הבית בעוון הנורא של ״הליכה איטית״ ובילה שעות בתחנת המשטרה, שוחרר חברי יהודה לביתו.
בחצות הגיעו שוטרים לביתו לביצוע חיפוש אם שיבש את החקירה הסבוכה בדבר ההליכה האיטית.
בין לבין, נפגשתי עם שני חברי הקונגרס האמריקאי עימם ביקר על הר הבית, ולא ידעתי את נפשי מבושה. https://t.co/yH9zYqMlyZ— אמיר אוחנה (@AmirOhana) February 19, 2020
07:15
עריכה
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים מולו עימות לפני מועד הבחירות: "ביבי, שמחתי לשמוע סוף סוף שאתה מוכן לקיים עימות".
השר סמוטריץ' בתגובה המתאפיינת בחוסר מודעות למספר המנדטים של ישראל ביתנו: "נשקול לאפשר למועמד מספר 16 אצלנו לקחת אותך בהליכה בעימות. תוך 48 שעות".
תזכיר לנו מי אתה? נשקול לאפשר למועמד מספר 16 אצלינו לקחת אותך בהליכה בעימות. תוך 48 שעות. https://t.co/vUlLjo9iqH
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) February 18, 2020
למקרה שפיספסת
הגוף הממשלתי שאחראי על בחירה והענקה של פרס ישראל ביום העצמאות מגדיר את הפרס כך: "הזוכים הם אזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל".
למרות שההגדרה היא כללית מכדי שניתן יהיה לקבל ממנה תמונה ברורה על כוונת הפרס, אפשר להבין ש"ישראל" פה הוא העם במדינה, "אזרחי-ישראל" שמעניקים פרס הוקרה לאזרח/ית שתרמ/ה במיוחד למשהו, "תחום" כלשהו, בחיי החברה כולה.
ההצצה של כל אזרחי המדינה אל תוך תהליך קבלת הפרס התקבלה לא מזמן בסרט המעולה של יוסף סידר: "הערת שוליים". הסרט הצליח לחשוף את המרקם הפסיכולוגי, מימדי האנוכיות, ויצר שמירת הכבוד – בקרב החוג המצומצם שמתלווה לתהליך בחירת מקבל/ת הפרס. וכל זה בתחום האקדמיה!
לא כל שכן כשמדובר בתחום פסיקת ההלכה. כאן מובן מאליו שהעמדה האידיאולוגית והנטייה לשמרנות משחקות תפקיד חשוב יותר. וחשובה עוד יותר היא השפעת פסיקת ההלכה על חיי בני אדם לטוב או לרע.
האם, להבדיל אלפי הבדלות, בא בחשבון להעניק פרס בתחום הרפואה לרופא שאחוז גבוה ממטופליו מתים מטיפולו? איך אפשר לא לקחת בחשבון את הסבל שחווים מאות ואולי אלפי בני אדם מפסיקות ההלכה במדינה שלנו כשבאים לתת פרס ב"תחום" זה?
האם, להבדיל, בא בחשבון להעניק פרס בתחום הרפואה לרופא שאחוז גבוה ממטופליו מתים מטיפולו? איך אפשר לא לקחת בחשבון סבל שחווים מאות ואולי אלפי בני אדם מפסיקות ההלכה במדינה שלנו כשבאים לתת פרס ב"תחום" זה?
השנה נוצרה דוקא התעוררות לגבי פרס ישראל בתחום ההלכה. בהתחשב בכך שאנו חיים בחברה די מקוטבת בכל הקשור ל"תחום ההלכה" – איך זה שלא יהיה סקנדל, ולא משנה מי המקבל? חשוב לציין: אני פוסל לגמרי פרס ב"תחום ההלכה" כאשר הכוונה היא לפסיקת ההלכה. אינני פוסל כלל פרס לחקר ההלכה.
הרב יהושע שפירא כתב על הנושא: "אני מכיר היטב את הרב יעקב אריאל (חתן פרס ישראל) שנים ארוכות, וזה לא משנה לו אם יקבל או לא יקבל את הפרס. הרי גם במידה וכן יקבל האם ישנה מאורחותיו ומסדר יומו? הרי גם במידה ויקבל את הפרס, למחרת בבוקר הוא יקום באותה שעה לתפילה, ילמד את אותו דף יומי, ימשיך עם אותה מלאכת כתיבה, ובמידה שלא יקבל לא ידגדג לו הדבר כי אין לרב כבוד".
לעומת זאת הענקת פרס ישראל לחקר התלמוד לפרופ' ורד נעם מאוניברסיטת תל אביב מעוררת סלידה אצל תומכי הרב אריאל. רק הרעיון שאישה לומדת תלמוד, ומגיעה לדרגת הידע וההישגים של פרופ' נעם בחקר התלמוד – הוא רעיון דוחה לדידם של חוגים מסוימים שבחברה. האם יד אחת לא יודעת מה עושה היד השנייה?
השנה נוצרה דוקא התעוררות לגבי פרס ישראל בתחום ההלכה. בהתחשב בכך שאנו חיים בחברה די מקוטבת בכל הקשור ל"תחום ההלכה" – איך זה שלא יהיה סקנדל, ולא משנה מי המקבל?
פרס ישראל אמור להיות אות להכרה והוקרה לתרומה לכלל החברה, ולא רק לחוג זה או אחר. כל "תחום" שמתייחס רק לקבוצה זאת או אחרת מסוימת איננו תחום ראוי לפרס ישראל. בתוך העולם החרדי אפשר להעניק פרסים לפסיקת הלכה, אבל לא בחברה כולה. לדאבוני אנו עדיין נאבקים בתוך תוכנו בין צורות היהדות שקיימות במדינה ובין הטוב המשותף ההכרחי שמוביל לשלום בחברה.
אין לי שום התנגדות לפרס לרב אריאל מהקהל שהוא משרת. אבל חבל להעניק פרס לעניין שמפלג את החברה. יתר על כן, אסור לשכוח את "הפיל בחדר", או יותר נכון את "הדינוזאור בחדר": מדינת הלכה.
השאיפה של אנשים מסוימים להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, כך שכל המדינה תתנהל על פי ההלכה שהם פוסקים, יכולה לגרום לחורבן המדינה בדרך הקצרה ביותר מכל איום קיומי על המדינה אחר.
האזרחים שמעריכים את קיומם כבעלי זכויות במדינה, וחובות שהם מקבלים על עצמם מרצון כדי לאפשר את חופש הפרט ברוב תחומי החיים – יסבלו משינוי קיצוני בפרטיות ובחופש הבחירה שלהם, ובצורך לשנות את התנהלותם אם ניהפך למדינת הלכה. זה אומר שכל פרס שניתן על פסיקת הלכה חייב להיות עניין פרטי או סקטוריאלי, אבל אסור שיהיה בשם "אזרחי ישראל".
הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות אחרונות
עודכן עכשיו
האיש הירוקאתמול עריכה
התנועה לטוהר המידות פנתה אתמול (יום שני) לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את המזכירים וחברי ועדת הקלפי וכן את המשקיפים בקלפיות על מסמך שבו יתחייבו ויצהירו באופן אישי על מחויבותם לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים ואי-סדרים בקלפי.
הבקשה הגיעה על רקע מידע המעלה חשש לזיופים נרחבים בבחירות הקרובות במרץ, כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל.
"מהתנהלות ועדת הבחירות עולה שהיא לא ממהרת לחייב באופן אישי את בעלי התפקידים בקלפיות באחריות על הנעשה שם", אמר לזמן ישראל אמיר חרמוני, פעיל התנועה לטוהר המידות שיזם את המהלך.
"גם התלונה שהגשנו למשטרה על עבירות פליליות בבחירות קודמות לא טופלה. לכן פניתי לפרופסור דן אריאלי, שהכין את 'הצהרת האמונים' הזאת, שאם תתקבל תחייב אישית את בעלי התפקידים בקלפיות. אם היוזמה לא תתקבל אנחנו נשקול לעתור לבג״ץ״.
יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
במסמך שנשלח ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס נכתב:
"ידוע לי כי טוהר הבחירות הינו אבן יסוד של הדמוקרטיה וכי עבירה על טוהר הבחירות מנוגדת לחוק. אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות.
"אני מתחייב כי אדווח לממונים עלי על כל הפרה של החוק או כוונה להפר את החוק על ידי אחרים, בכל הקשור לתפקידי במערכת הבחירות. ידוע לי כי במידה ולא אבצע את תפקידי כיאות ואם אפר את החוק או לא אדווח על הפרת החוק או אפגע בטוהר הבחירות, אהיה צפוי לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי".
לכל הסעיפים הללו אמורים בעלי התפקידים לצרף את שמם המלא וחתימתם.
קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל בבחירות הקרובות צפויות להיות מאות קלפיות שבהן לא תהיה נציגות לאופוזיציה. יצוין כי בבחירות הקודמות התגלתה בקלפיות שבהן לא היתה נציגות לאופוזיציה אי-התאמה חריגה בין נתונים שונים.
עוד נחשף כי המשטרה סגרה אחרי ארבעה ימים בלבד תלונה על זיופי בחירות במאות קלפיות, וכי בוועדת הבחירות מסרבים לאפשר לפעילי "משמר הבחירות" לצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים של הוועדות, ומתעלמים משורת דרישות לתיקון ליקויים שהתגלו בבחירות קודמות.
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפונים יקבלו תשובה כמקובל ללא מתווכים".
צבא וביטחוןאתמול עריכה
יום ג׳, 18/02
אתמול (הסתיים) עריכה
עוד 36 עדכונים
סגירה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
סגירה
בחזרה לכתבה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם