אישיות
יאיר גולן

ראיון יאיר גולן מזהה תהליכים ובא לתקן אותם

מי שהצית סערה בנאום ״התהליכים״ המפורסם שלו, מתייצב עכשיו במקום 3 ברשימת המחנה הדמוקרטי ומסתער על המערכת הפוליטית ● ״כל מה שאמרתי בטקס יום השואה קיבל, למעשה, גיבוי באירועי שלוש השנים האחרונות – השחיתות, התהליך שדיברתי עליו״ ● "מה שחשוב הוא הבלוק, לא המפלגות" ● "סיפוח? זה לא קביל לחלוטין, זה מטורף, זה יהיה הרס הפרויקט הציוני במו ידינו"

עוד 1,233 מילים

דרושה אסטרטגיה למלחמה הבאה ולא רק מפקדים לוחמניים

השבוע ביטא הרמטכ"ל את שאיפתו להשיג "הכרעת בזק" באמצעות מינוי שורת קצינים לוחמניים לתפקידי מפתח. אבל מה שנדרש בכדי למנוע "תיקו עגמומי" במלחמה הבאה אינו רק אוגדונרים ששים אלי קרב, אלא אסטרטגיה ברורה. בהיעדרה, גם הרמטכ"ל ומפקדי השדה ההתקפיים ביותר לא יעזרו.

השבוע הנחה הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, מושב בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, תוך מיקוד בתרחישי העימות בחזית הצפונית. סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, טען בדיון שבמקרה כזה תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל משלושת העשורים האחרונים, המבוססת בעיקרה על אש מנגד, מודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא תספיק.

"נצטרך לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו", אמר.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, העיר מצדו שבתרחיש מלחמה עם לבנון ראוי לקחת בחשבון שסוריה לא תישאר ניטרלית, "אחרי שחיזבאללה עזר לה לקום מהקרשים. היא כנראה תהיה שותפה בצורה כזאת או אחרת". עוד העריך "שהדוב הרוסי לא ייתן למלחמה כזאת להימשך לאורך זמן רב מאוד. זה מסכן את האינטרסים שלו, את הפרויקטים שלו, ויש לו דרכים להבהיר כשהוא רוצה להגיד 'קצר', זה כנראה יותר קצר ממה שחושבים".

כמו משתתף אחר בפאנל, הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, גם אשל העריך שהמלחמה לא תסתיים בכניעת חיזבאללה, שהעורף ייפגע קשה מכפי שהציבור מדמיין, אך לישראל יש יכולת להנחית עליו מכה "בהיקפים שהוא לא מתאר".

את גישת התמרון הרחב של גולן דחה אשל מכל וכל, וציין שהיא בעיניו רומנטית ומתאימה לקרבות דוגמת קרב אל-עלמיין, שניהל הצבא הבריטי בפיקוד מונטגומרי כנגד הצבא הגרמני בפיקוד רומל במישורי המדבר המערבי באפריקה ב-1942. מהלך שכזה מחייב מערכה שתימשך חודשים, לעומק של מאה קילומטרים בלבנון, מחירו יקר והישגו לא מובטח.

אשל אמנם ציין שצה"ל יצטרך לתמרן, אבל בהתאם לעיקרון לפיו אתה עומד היכן שאתה יושב. ניכר שהוא מאמין שאת עיקר הלחימה יש לעשות מן האוויר.

גולן מצדו השיב שמדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היא "לייאש את אויבינו מעצם המלחמה". את זה, אמר, לא "תעשה אם לא תכה בהם מספיק חזק". ביושר, ציין שבוויכוח על השאלה מהי מכה מספיק חזקה, וכיצד היא נעשית בפועל, ישנה בטוח יותר מתשובה אחת ולא בטוח ששלו היא הנכונה ביותר.

הוא ציין גם שאינו מעריך שישראל תהיה נתונה ללחץ מדיני מצד גורם כזה או אחר, ובכלל זה רוסיה, לסיים את המערכה. לגישתו, ישראל תחתור בעימות להשגת הכרעה צבאית. הכרעה שכזו, כנגד אויב כמו חיזבאללה, שאין לו מרכז כובד מובהק, "נמדדת בהיקפי השמדה ובלהביא אותו למצב של חידלון בכושר הפעולה הצבאי שלו".

לתפיסתו, אף שהדבר לא מחייב לפגוע בכל משגר רקטות, סמוך לגבול או בצפון לבנון, את ההישג הזה לא יביאו מאמצי האש לבדם, ויש להפעיל מהלך קרקעי.

משתתף אחר בפאנל, האלוף (מיל') גיורא איילנד חזר על תפיסתו, לפיה במלחמה הבאה יש להגדיר את כלל מדינת לבנון (אבל לדבריו הדבר תקף גם בעזה) כאויב, שכן "יש לישראל לעולם יתרון בלנסות לייצר מצב מול מדינה ולא מול ארגון טרור".

בהתייחס למוכנות צבא היבשה ציין איילנד, בניגוד לטענות האלוף (מיל') יצחק בריק, שבעיניו רמת הצבא טובה אך אינה מאה אחוז, "כי למאה אחוז יש מחיר מאוד כבד. תרצה מאה אחוז כשירות של כל הטנקים וכל הנגמ"שים כל הזמן, זה הרבה כסף שיהיה לך חסר במקום אחר".

עם זאת זיהה איילנד שחיקה בצבא היבשה בשני תחומים. האחד, אמר, הוא "במידת היכולת ובמידת העצמאות של יחידות ביבשה". לדבריו, אל"מ מזרוע היבשה הציג לו (איילנד, קצין צנחנים, שימש בעבר כקחצ"ר) לאחרונה את המבנה של גדוד חי"ר בעת הזו ולדעתו, "גדוד חי"ר לפני עשרים שנה היה מצויד יותר טוב מגדוד חי"ר של היום".

שחיקה נוספת שזיהה היא במקצוענות של המפקדים. "אם פעם הצבא המקצועי, בטח בחיל רגלים, היה מתבסס על היכולות של מפקדים להבין שטח ואויב ולתמרן, היום מה שנתפס כמקצועי זה הפעלת גאדג'טים, ואנחנו שוחקים חלק מהיכולות שברגעי אמת עלולים להיות בעייתיים", הזהיר.

הדיון בכנס הוא האתגר שלהם

התרחישים והדילמות שבהן עסק המושב בכנס עתידות להיות (ולמעשה מהוות כבר) את עיקר עיסוקם של שורה של קצינים שמונו השבוע לתפקידי מפתח בצבא היבשה. בין הקצינים שזכו לקידום בלטו אל"ם רומן גופמן, קצין שריון, שיתמנה למפקד אוגדת הבשן שאחראית על הגבול עם סוריה, אל"ם אבי רוזנפלד, מפקד שלדג לשעבר, שיפקד על עוצבת עידן, ומפקד אוגדת סיני, תא"ל יניב אלאלוף, שיתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון.

תא"ל ירון פינקלמן, שכמו אלאלוף פיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, יתמנה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. זהו, אולי, תפקיד התא"ל החשוב בצבא, שכן הוא נדרש, כמאמר גבי אשכנזי (שכיהן בתפקיד באמצע שנות ה-90), "לחשוב כמו רמטכ"ל ולפעול כמו קמב"ץ".

מינוי נוסף הוא זה של תא"ל נמרוד אלוני למפקד הבא של אוגדת עזה. זאת תהיה הפעם השלישית בה אלוני, גם הוא קצין צנחנים (שתחת המח"ט כוכבי, פיקד על הסיירת החטיבתית בחומת מגן וזכה לצל"ש), מחליף בתפקיד את מפקד אוגדת עזה הנוכחי, תא"ל אליעזר טולדנו. השניים פיקדו זה אחר זה על יחידת מגלן ועל חטיבת הצנחנים.

אלוני הוא קצין מוערך שפיקד בין היתר בהצלחה על גדוד הסיור של הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, בקרבות במארון א-ראס ובינת ג'בייל, אבל עזה היא זירה שבה טרם פעל, ואת האוגדה וזירת הלחימה הנפיצה אינו מכיר "דרך הרגליים".

החורף בא

את הכותרות תפסה (איך לא) ההחלטה למנות את תא"ל עופר וינטר למפקד הבא של עוצבת האש המובחרת. וינטר נהנה בציבור מתדמית של קצין נועז, שאינו עושה חשבון וחותר למגע, ולא בלי סיבה. הוא השלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל, לחם כקצין ביחידת מגלן בלבנון ועבר לחטיבת גבעתי. כשפיקד על גדוד הסיור של החטיבה באינתיפאדה השנייה, הוענק לגדוד, לראשונה בצה"ל, עיטור המופת (וינטר עצמו עוטר בצל"ש אלוף).

ב-2014 פיקד וינטר על גבעתי ב"צוק איתן". והנה, מאז שסיים את תקופת הפיקוד על החטיבה הוא נשלח ל"מקרר". אמנם, כמו שאר מפקדי החטיבות במערכה ההיא קודם גם הוא לתא"ל, אך לתפקידי מטה בלבד. בשני דיוני שיבוצים התעקש הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, שלא למנותו למפקד אוגדה.

ה"סנגורים" שקמו לקצין, רובם המוחלט שלא מטעמו, טענו כי הסיבה שלא קודם לתפקיד בכיר ביחידות השדה היא כי הוא דתי (וינטר הוא מהבוגרים הבולטים של המכינה הקדם צבאית שבעלי). כראייה הציגו את הביקורת שספג על אותה פקודת יום שפרסם בטרם "צוק איתן", שבה, מתוך שאיפה לחזק את רוח הלחימה של חייליו, שילב יסודות דתיים יהודיים יותר וממלכתיים פחות. האמת, כרגיל, יותר מורכבת.

בצה"ל לא בודקים מה יש למפקדי השדה מתחת לקסדה. במהלך התקופה בה שימש וינטר כמח"ט גבעתי התרחשה בחטיבה סדרת אירועים מטרידה שבגינה רשם לו הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הערה פיקודית. סביר גם שבמטכ"ל לא אהבו את זה שוינטר, ככל הנראה, תדרך ללא אישור את השר נפתלי בנט, חברו לנשק, אודות המנהרות בראשית "צוק איתן".

אירוע חטיפת גופתו של הדר גולדין בשלהי "צוק איתן" לא סייע לו גם כן. וינטר, שהפעיל "נוהל חניבעל" אגרסיבי, קרא נכון את תמונת הקרב, אך ספג לאחר מכן גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל, ממנה נהרגו אזרחים פלסטינים רבים שלא היו מעורבים בטרור.

זה לא חדש. לאחר "חומת מגן" מונה מח"ט גולני דאז, משה "צ'יקו" תמיר, לראש מטה פיקוד המרכז, ורק לאחר מכן למפקד אוגדת עזה. קצין בכיר תיאר אז את המהלך כ"סדרת חינוך קטנה" מצד הרמטכ"ל, נוכח שורת תקלות שהתרחשו בחטיבה עליה פיקד. לא מן הנמנע שכך קרה גם הפעם. החלטתו של כוכבי למנותו למפקד על אחת משלוש אוגדות ההכרעה של צה"ל, ועוד לזו שתפקידה לתמרן בעומק, מלמדת ש"ריצה את עונשו" והגיע הזמן להמשיך הלאה.

וינטר הוא לוחם, אבל כמו תא"ל אלוני באוגדת עזה, הוא מקבל לידיו אוגדה שבה לא שירת מאז שעזב את יחידת מגלן. ואם זה לא מספיק, הרי שהאוגדה היא האוגדה בה"א הידיעה של הרמטכ"ל הנוכחי. שם הוא גדל מהיותו חייל בצנחנים, דרך היותו מג"ד ובשני תפקיד מח"ט וכמפקדה. הוא שגידל את מפקדיה במילואים ובקבע. כך למשל, מפקד מגלן הנוכחי ומפקד חטיבת חוד החנית, אל"מ יניב בארוט, שירתו תחתיו כקצינים צעירים בצנחנים.

מנגד, מסלול השירות השלם והמלא של וינטר בכוחות המיוחדים, בחי"ר וכמח"ט מילואים, כמו גם ההבנה במורכבויות האסטרטגיות שרכש בתפקידו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון (שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שמיהר לברכו בטוויטר: "תוביל אותם לניצחון. בהצלחה!"), אמור לאפשר לו לסגור פערים ומהר.

אז איך מנצחים?

במאמר ב"וואלה" טען הפרשן אמיר אורן שמינוי וינטר וגופמן, הנחשבים ללוחמניים במיוחד, למפקדי אוגדות מבטא את שאיפת הרמטכ"ל "להכרעת בזק, בעיקר של חיזבאללה, כדי להשיג בזריזות את התכלית, להגיע ליעדים הקרקעיים ולצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".

זוהי שאיפה ראויה שכן יתרונו הגדול של צה"ל בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, ועליו לפעול לקצרה ככל שניתן. הימשכותה, משחקת לידי האויב. היא גם מתכתבת עם הדברים שאמרו איילנד וגולן בכנס ועם הדגש ששם הרמטכ"ל, עם היכנסו לתפקיד, על הקטלניות של צה"ל בלחימה.

אבל חשוב לזכור שבשני העשורים האחרונים לא סבל צה"ל מהיעדר אוגדונרים ששים אלי קרב. הבעיה הייתה, ועודנה, כפי שציין איילנד בדבריו, שהקבינט הביטחוני אינו למד כראוי את הסוגיות האסטרטגיות וכשהאירוע שמביא להסלמה מתרחש, השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, ומנסים ללמוד אותו תוך שהם מתמרנים בין ניתוחי מודיעין אסטרטגיים ודיווחים טקטיים מהשטח. ככה לא מגבשים אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה, גם הרמטכ"ל הכי התקפי והאוגדונרים הכי לוחמניים לא יעזרו.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,411 מילים ו-1 תגובות

בכירי הליכוד עוד לא מעזים להתבטא נגדו, אבל הם מריחים את הפחד של נתניהו ● ואהוד ברק מכוון הכי גבוה - ללשכת ראש הממשלה ● פרשנות פוליטית

אנשי הליכוד מבולבלים. הניסיונות לחלץ הסברים מאנשי המפלגה על מהלכיו האחרונים של בנימין נתניהו נתקלים בגמגום.

מכוח ההרגל הם אומרים שנתניהו חושב כמה צעדים קדימה, ולכן יש להניח שאף שאי אפשר להבין לאן הוא מכוון, יש תכלית מדויקת לניסיונותיו לבטל את הבחירות. קשה להתעלם מההיסוס שנלווה להסבר הדחוק הזה.

חבר כנסת בולט במפלגה אמר אתמול, שמהלכו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הוא מהלך דו-שלבי: קודם נבטל את הבחירות, אחר כך נגרום לכחול לבן להצטרף לממשלה. הפרסום הבוקר ב"ידיעות אחרונות", על כך שהמהלך כולו היה בלון ניסוי, הוא ניסיון למזער נזקים. להכניס היגיון במקום שהוא אינו קיים.

הדרך הפשוטה ביותר להבין את נתניהו היא להניח שהוא נקלע להיסטריה המפורסמת שתוארה לא פעם בעבר. שהרי, גם אם היה אפשרי לבטל את הבחירות, וגם אם כחול לבן הייתה מצטרפת לממשלה בראשותו, המשמעות היא ביטול מהלכי החסינות והגשת כתב אישום בתוך חודשים ספורים. ואם זה המצב, למה שלא יהמר על הסיכוי להקים ממשלת ימין צרה?

התשובה לשאלה נעוצה בכך שבאף נקודה בעשור האחרון ריח הדם הפוליטי של נתניהו לא נישא באוויר כמו בימים אלה. הוא חלש מאי פעם ומאבד מהאפיל והכריזמה. ההדלפות באמצע מאי על קידום חסינות לנתניהו, כי לעם מגיע "ראש ממשלה במשרה מלאה", הרתיעו אנשי ימין, שהביעו התנגדות למהלך בסקרים שונים.

סקר "חדשות 13" מייצג מגמה אמיתית שבנימין נתניהו מודע לה. השיח על ההשחתה והכאוס שגורם נתניהו חלחל גם לחלק מקבוצות הווטסאפ של הליכוד

סקר חדשות 13 מאמש, על צניחת גוש הימין (ללא ליברמן) ל-52 מנדטים, ודאי אינו מייצג את תמונת הסקרים בעוד חודש, ועוד פחות מכך את תוצאות הבחירות. אבל לא מן הנמנע שהוא מייצג מגמה אמיתית שנתניהו מודע לה. השיח על ההשחתה והכאוס שגורם נתניהו חלחל גם לחלק מקבוצות הווטסאפ של הליכוד.

חולשתו של נתניהו מתבטאת יותר מכל בנכונות של אנשי ליכוד להודות בפה מלא במרמור כלפיו במפלגה. שרי הליכוד הבכירים מחכים לראות אותו הולך, אך בינתיים שומרים על שקט מפחד המרכז והמתפקדים.

אהוד בריק מקים מפלגה חדשה (צילום: פלאש 90)
אהוד בריק מקים מפלגה חדשה (צילום: פלאש 90)

מעדיף ריצות למרחקים ארוכים

במבט ראשון אפשר לחשוב שכניסתו המחודשת והסוערת של אהוד ברק לפוליטיקה, אמורה לדחוף את כחול לבן, החוששת מדימום מנדטים, לידיו הפרושות לרווחה של נתניהו. הסיכוי שזה יקרה קטן מאוד, גם אם יתברר שמשפטית אפשר לבטל את הבחירות. תרחיש כזה יהרוס באבחה את הדימוי הנקי המגדיר את כחול לבן.

מסיבת העיתונאים של ברק וחבריו לא הותירה מקום לספקות בנוגע לייחוד של המפלגה. קודם כל באנרגיות. אין מתחרים לברק ביכולת הרטורית, גם במסרים וגם באריזה, וכשלצדו עומדים יאיר גולן ויפעת ביטון, מובטח לנו שלמרות חום יולי-אוגוסט, מערכת הבחירות תספק רגעים מלאי עניין.

נסו להשוות את השלישייה הזאת לגנץ המנומנם, ללפיד מלא הפתוס (הוא אמר השבוע בגל"צ שטקס פתיחת השגרירות בירושלים היה "אחד הרגעים המאושרים בחיי". אמיתי), למרצ הנישתית, או לעבודה המפרפרת בין חיים למוות. מדובר בתחרות ריצה בין יוסיין בולט לשאקיל אוניל. לא כוחות.

נסו להשוות את השלישייה של ברק לגנץ המנומנם, ללפיד מלא הפתוס, למרצ הנישתית, או לעבודה המפרפרת בין חיים למוות. מדובר בתחרות ריצה בין יוסיין בולט לשאקיל אוניל

טענת ברק שהגוש הוא שמכריע נכונה. אם נתניהו לא ישיג 61 חברי כנסת לאחר הבחירות, הסיפור שלו גמור. אך ברק אמר יותר מזה. לא במקרה הוא נתן פעמיים את אותה דוגמה, שבה כחול לבן ומפלגה נוספת זוכות ב-20 ו-22 מנדטים. זהו היעד שהוא מסמן, והבוקר כבר אישר יאיר גולן את המשתמע מכך: ברק רואה בעצמו מועמד לראשות הממשלה.

גולן, שעל פי עדותו מעדיף ריצות למרחקים ארוכים על ריצות קצרות, יצטרך להתאים את עצמו בחודש הקרוב לספרינט אינטנסיבי, עד מועד סגירת הרשימות. כדי לעמוד ביעד 20 המנדטים צריכה המפלגה לצרף דמויות אטרקטיביות, וכמה שיותר מהר, כדי להתעצם בסקרים ולהגיע במצב מיטבי למו"מ על בלוק טכני עם העבודה ומרצ.

עוד 559 מילים

ברק מודיע על חזרה לפוליטיקה. עוד במפלגה: יפעת ביטון, קובי ריכטר ויאיר גולן שכבר מזהה תהליכים במסגרתם ברק ידפוק את ארבעתם

 

בתוך שבוע, מפלגת העבודה מחוייבת לקיים משאל אינטרנטי בין כל מתפקדיה האם לבחור את היו״ר והרשימה בפריימריז או בוועידת המפלגה ● בתוך הכאוס, עדיין לא ברור מי יתמודד על ראשות המפלגה ● האם יאיר גולן ייכנס לפוליטיקה בעזרת יחימוביץ׳? ● מה מתכנן אהוד ברק? ● ואיך גבאי, למרות הכל, עלול לרוץ במקום השני? ● פרשנות

שלוש שנים בדיוק אחרי הברקזיט בבריטניה, יוני 2016, יוצאת גם מפלגת העבודה למשאל עם משלה. רחל ברקאי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנאלצה להכריע בין הנצים במפלגה הנעלמת, החליטה על פתרון יוצא דופן לסכסוכים בין בכירי הרשימה.

לפי ההחלטה שקיבלה היום השופטת ברקאי, בין החברים יתקיים משאל אינטרנטי שבו הם יחליטו איך הם רוצים לבחור את יושב הראש הבא של המפלגה ואת חברי הכנסת. האם היו"ר ייבחר בוועידת המפלגה? האם בפריימריז? והאם חברי הכנסת ייבחרו בוועידה, בפריימריז, או שיחליטו על צילום מצב, והרשימה הנוכחית מינוס טל רוסו היא זו שתוצג לבוחר גם ביום הבחירות בספטמבר הקרוב?

אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)
אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)

מדובר כנראה בתקדים היסטורי, שבו בית המשפט כופה על מפלגה מהלך שהיא לא קיימה מעולם, והכל בתוך שבוע ימים. אולי יש כאן פתח גם לתקדים לאומי. אם אפשר להגיע בקלות ובזמן קצר ל-60 אלף חברי מפלגה, ניתן להגיע באותה דרך גם לכלל תושבי המדינה, ואז גם הבחירות הכלליות יתקיימו דרך האינטרנט, בלי יום שבתון שעולה מיליונים, ובלי ועדות קלפי מיושנות בבתי ספר שנסגרים ליום אחד והתלמידים נשלחים ליום חופש מיותר.

המשאל שקבעה השופטת ברקאי ביטל את ועידת המפלגה שאמורה הייתה להתכנס היום, שם היו אמורים להתנגח אבי גבאי (בעד פריימריז) ועמיר פרץ (בעד בחירות בוועידה). אולי נמנעה כאן עוד מריבה המונית, כמו זו שהתרחשה בוועידה האחרונה ב-11 בינואר בין גבאי, איתן כבל ואיילת נחמיאס-ורבין.

סביר להניח שהחברים יחליטו במשאל על פריימריז. הם הרי רוצים לבחור בעצמם את היו"ר שלהם. בינתיים, הודיעו מספר 1 ו-2 ברשימה על מהלכים אישים דרמטיים: גבאי הודיע כי לא יתמודד על ראשות הרשימה, כפי שפורסם לראשונה כבר לפני כחודש בזמן ישראל. רוסו, מצידו, הודיע שגם לא יתמודד לכנסת.

גבאי היה מלכתחילה חפץ חשוד במפלגת העבודה. ליכודניק, אוהד בית"ר ירושלים, קפיטליסט. איתרע מזלו והוא עבר במקרה ליד מפלגת העבודה ההרוסה באמצע 2017; החבר'ה אמרו, 'הנה מישהו שעושה רושם טוב', והמליכו אותו עליהם. אבל גבאי לא באמת נקלט, עשה טעויות ודרדר בבחירות את המפלגה לשפל של 6 מנדטים. אם היה מתמודד היום בפריימריז על ראשות העבודה, היה מקבל שני אחוזים לכל היותר.

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי כנראה יפרוש

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי יפרוש כנראה כמו הגנרל החביב רוסו, שלא מצא את מקומו במבוך הפוליטי ולא עמד בקצב האירועים המסחרר, שלא התאים לתכניות הגדולות שלו.

סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)
סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)

אז מי יהיה יו"ר העבודה? אם יהיו פריימריז, יש סיכוי טוב למועמדים בעלי התמיכה הציבורית הרחבה יותר – מנהיגי המחאה של 2011, איציק שמולי וסתיו שפיר. בוועידה יש סיכוי לעמיר פרץ הבלתי נגמר, שחושב שהוא יכול להביא ליכודניקים למפלגת העבודה.

יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ׳ ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק

האלוף (מיל.) יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ׳ ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק – האיש הכי מקורב ליחימוביץ׳ – בפריימריז האחרונים. פינק הגיע למקום השמיני. לא במקרה, אם כן, יחימוביץ׳ נפגשה עם גולן האב בחודש שעבר, והיא צפויה לסייע לו אם יחליט לרוץ.

ומה עם אהוד ברק, ראש הממשלה ויו״ר העבודה לשעבר? לא ברור מה האופציה העדיפה מבחינתו – פריימריז או ועידה. כך או כך, כפי שברק עצמו נוהג לומר: "אין סנטימנט ציבורי גדול לראות אותי חוזר".

הגיע הזמן לשים סוף לפייק ניוז. לא זומנתי לסגל הנבחרת למשחק הערב מול פולין. בחורינו המצוינים יאלצו להסתדר בלעדיי. איחלתי להם הצלחה

פורסם על ידי ‏Ehud Barak – אהוד ברק‏ ב- יום שני, 10 ביוני 2019

עוד 538 מילים

סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן שוקל להתמודד בבחירות

בראיון לגל"צ הצהיר הבוקר גולן "אני בהחלט שוקל להתמודד בבחירות הקרובות" אף כי הצהיר שהקדמת הבחירות עצמה היא "טירוף מוחלט" ● גבי אשכנזי : "יש לו מקום אצלנו בכחול לבן"

סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף (במיל') יאיר גולן שוקל להתמודד בבחירות הקרובות שיתקיימו ב-17 בספטמבר. כך הצהיר גולן הבוקר (ה') בתוכנית "מרציאנו-סגל" בגלי צה"ל.

"אני בהחלט שוקל את האפשרות להתמודד בבחירות הקרובות", אמר גולן בראיון בגל"צ. זאת, למרות שגולן כינה את הקדמת הבחירות עצמה "טירוף מוחלט". גולן, שנשאל אם כבר פנו אליו מרשימת "כחול לבן" אמר  "לא פנו אליי עדיין".

הרמטכ"ל לשעבר והח"כ הטרי גבי אשכנזי, ממובילי סיעת "כחול לבן", אמר בתגובה בראיון באותה תוכנית: "יאיר גולן הוא איש מאוד ראוי. אשמח אם יצטרף לפוליטיקה הישראלית, יש לו מקום גם אצלנו". אשכנזי נשאל לגבי האפשרות שהרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט יצטרף גם הוא ואמר "אני מעריך שגדי לא יצטרף לפוליטיקה בשלב הזה".

בשבוע שעבר פורסם שגולן קיים פגישות במפלגת העבודה שבהן נידונה האפשרות שיצטרף אליה. 

חוק הצינון מאפשר לגולן, וגם לאיזנקוט, להתמודד בבחירות הקרובות.

עוד 128 מילים

וואלה! ניוז מדווח: יאיר גולן שוקל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה

יאיר גולן (צילום: הדס פרוש. פלאש 90)
יאיר גולן (צילום: הדס פרוש. פלאש 90)
סגירה
בחזרה לכתבה