לאט לאט מתרגלים. לומדים לחיות עם זה. בתור אדם שחי עשרים שנה עם כאב כרוני קשה (יש לי, בין השאר, דלקת מפרקים ניוונית כללית) שגונב ממני במתינות את יכולת התנועה שלי, אני יכולה להגיד בוודאות – תאמינו לי, לומדים להתרגל.
בנאלי ככל שזה נשמע, זו אומנות ולא מדע מדויק, אבל אני אשמח לחלוק כמה סודות קטנים, סודות של מאבק בכאב מתמיד – לפעמים עז, לפעמים מורגש בקושי – אך דעו מראש: מדובר כאן במנות לא קטנות של מבוכה מרה יותר מאשר בגבורה מתקתקה, יותר בדקירות מענות של בושה מאשר בליטופים של גאווה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הורוביץ היה שר בריאות טוב?! סליחה? הורוביץ (כמו בר-לב במשרד לבטחון פנים) חבר למערכת קבלת ההחלטות של ממשלת נתניהו, שיש בה צפצוף על זכויות אזרח, צפצוף על הזכות להפגין, הכנסת איכוני שבכ לטלפונים, וחוק סמכויות על סמך "מצב חירום רפואי" דמיוני (שנולד בראש של מפקדת הצט"מ). בהיותו שר הבריאות נכפה על החיילים להתחסן בחיסון ניסיוני, וגם היום כשיודעים כבר על העליה בפגיעות הלבביות אצל צעירים, הוא שוב מעלה את חובת חיסון רביעי לחיילים. היום! איך אחרי כל זה ניתן לייחס להורוביץ משהו טוב כשר בריאות?
ניצן עשה נכון שפרש, הטעות עם זועבדי הייתה קרדינלית. גולן הוא לוחם עם פה גדול ואם כבר שמאל שיהיה שמאל לוחמני. יש מספיק אנשי שמאל שלא ירצו את העבודה עם האגו והאגנדה המוזרה של היושבת ראש. לדעתי עוד תבקש להתאחד עם מרצ