אישיות
אמיר ירון

המשבר הכלכלי אל תבנו על יתרות המט"ח של בנק ישראל

לישראל יש רזרבות מטבע חוץ בשווי 130 מיליארד דולר, שנועדו לעת חירום ● והנה אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, ובמקום להשתמש בהון הזה כדי לסייע לעסקים ולאזרחים, האוצר דווקא לווה 5 מיליארד דולר נוספים - מיליארד מהסכום לתקופה בלתי נתפסת של 100 שנה ● ההסבר לכך הוא שרזרבת המט"ח היא לא בדיוק רזרבה ● לפחות לא כמו שהיו רוצים שנחשוב עליה ● פרשנות

עוד 601 מילים ו-4 תגובות

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

לקורונה הכלכלית יש חיסון: קוראים לו הקפאת הליכים זמנית

משבר כלכלי מאיים על המשק ועל השדרה המרכזית בפעילותו: העסקים הקטנים והעצמאים ● בשעה שבכירי האוצר מחפשים פתרון חדש, יש פתרון שכבר עכשיו נמצא בשימוש: להוציא צו הקפאת הליכים זמני למשק ● אין מרווחים בסיפור הזה - רק פחות מפסידים

עוד 1,781 מילים

במגזר העסקי מביטים בתסכול בהתנהלות האוצר, ומקווים כי המדינה תעלה הילוך בכל הנוגע בהושטת סיוע למשק בעקבות משבר הקורונה ● גם חבילת הצעדים שצפוי לאשר היום נתניהו איננה מרגיעה את העצמאים ואת בעלי העסקים ● בהמשך, רבים מהם יתאכזבו לגלות כי הם כלל אינם עומדים בקריטריונים ל"הלוואת קורונה"

עוד 1,492 מילים

מנהלי ההשקעות ממליצים לישראלים לא למשוך את הכסף - אבל הם בורחים

דונלד טראמפ הפיל את בורסות העולם, יצחק תשובה כבר לא יסתובב אם יקראו לו "טייקון גז", והבנקים בישראל מתחילים להיכנס ללחץ ● השווקים מתרסקים בעקבות הקורונה, וגם הכלכלנים מתקשים לספק תחזיות ● ההערכה: המערכת הפיננסית בארץ תשרוד חודשיים-שלושה כאלה ● יותר מכך - לא בטוח

עוד 913 מילים

ללא שקיפות, בלי מינהל תקין: ממשלת נתניהו מסתירה את המצב הכלכלי

מבקר המדינה הקודם בדק אם הזינוק שנרשם בשנה האחרונה בגירעון היה תוצאה של תרגיל חשבונאי נוסח יוון, וטיוטת הדוח הוגדרה קשה ● מאז התחלף המבקר במקורבו של נתניהו, אנגלמן, שהחליט לעצור את פרסום הדוח ● בבנק ישראל מוטרדים: "ללא תיקון משמעותי, הגירעון צפוי לגדול מ-2021" ● וכלכלת ישראל מתחילה להתנהל כמו הכלכלה היוונית על ספידים ● פרשנות

עוד 710 מילים

הנגיד משנה דיסקט: לא תהיה העלאת ריבית בקרוב

בנק ישראל הפתיע השקל המשיך להתחזק בשבועות האחרונים והפך למטבע החזק בעולם ● ההודעה המפתיעה מהיום מהווה שינוי כיוון של בנק ישראל, שנאלץ לישר קו עם ההרחבה המוניטרית בעולם ● הפד האמריקאי מוריד הערב את הריבית ל-2.25%

על רקע המשך ההתחזקות של השקל, נגיד בנק ישראל יצא היום בהודעה חריגה והבהיר כי הבנק לא יעלה בקרוב את שער הריבית, שעומדת כרגע על 0.25%.

פרופ' אמיר ירון הודיע בשעת הצהריים, כי "מאז החלטת הריבית, חלה הפתעה חדה בסביבת האינפלציה, כאשר מדד יוני ירד ב-0.6%.

"כמו כן, גברו ההערכות שהבנקים המרכזיים העיקריים יחזרו לנקוט צעדי הרחבה, ובפרט צעדים משמעותיים של הפדרל ריזרב – לכך הייתה השפעה משמעותית על מערך שערי החליפין, מה שצפוי להשפיע גם על תוואי האינפלציה.

"לאור התפתחויות אלו, אני מעריך שלמשך זמן ממושך לא תהיה החלטה להעלות את הריבית. יתרה מכך – אם יהיה צורך עומדים לרשותנו כלים נוספים".

ירון הסביר כי שינוי הכיוון לעומת ההודעה ב-8 ביולי נובע מכך שאז הנתונים הצביעו על כך שאולי ייווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות. "עם זאת הדגשנו שלאור אי הוודאות המשמעותית לגבי מספר פרמטרים, לא מן הנמנע שיהיה צורך להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך".

השקל ממשיך להתחזק

השקל ממשיך להתחזק היום מול המטבעות המובילים בעולם, אך לאחר הודעת הנגיד ההתחזקות היא בשיעור מתון יותר:

החל מאתמול הדולר כבר נסחר מתחת ל-3.5 שקלים, היורו שווה פחות מ-3.9 שקלים ליורו והליש"ט שווה כ-4.2 שקלים. למעשה, המטבע הישראלי הפך לחזק ביותר בעולם, ונסחר כעת בשפל של כל הזמנים מול סל המטבעות הזרים.

השקל התחזק בשבועות האחרונים אפילו מול הדולר, שעלה מול רוב המטבעות העיקריים בעולם ורק פה הוא נחלש.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

למי זה טוב ולמי זה רע?

נהנים מהמצב הזה כל הישראלים שקונים מוצרים אונליין, היבואנים, וכן הנוסעים לחו"ל, שמרוויחים פעמיים: בעת רכישת החבילה לחו"ל, וגם באפשרות לבזבז יותר בזמן השהות שם. מי זוכר שפעם הליש"ט היה שווה 9 שקלים, ואתמול נחתך ל-4.2 שקלים בלבד?

מי שפחות מרוצים מהמצב הזה אלה היצואנים הישראלים, שרוב ההוצאות שלהם בשקלים, אך התמורה שלהם בדולר: בשנה שעברה אלה קיבלו 400 שקלים ל-100 דולר, וכעת הם נאלצים להסתפק בפחות מ-350 שקל.

למה זה קורה?

כלכלת ישראל מפגינה עמידות יחסית להאטה בעולם, כאשר ההאטה בצמיחה כאן קצת יותר נמוכה מאשר במערב, אך נראה שזו לא הסיבה להתחזקות השקל.

גורם אפשרי נוסף להתחזקות הוא תחילת ייצוא הגז מלווייתן בסוף השנה, שצפוי להזרים לישראל עוד מט"ח, אך גם זה כבר ידוע ומגולם במחירים מזה זמן, ולכן לא מסביר את המשך ההתחזקות של השבועות האחרונים. אותו הדבר לגבי ההשקעות הזרות בהיי טק הישראלי, שמחזקות את השקל, אך לא התגברו בצורה יוצאת דופן בזמן האחרון.

מה שנשאר הוא הפרשי הריביות ומדיניות הריבית – שעד ההודעה המפתיעה של היום – היתה צפויה לעלות כאן ממש בקרוב, לעומת המגמה ההפוכה בעולם:

בהודעת הריבית האחרונה ב-8 ביולי, בנק ישראל עוד השאיר את הדלת פתוחה להעלאת ריבית כבר השנה, אולי כבר בסוף אוגוסט הנוכחי, והתחזית הכללית היתה לשלוש העלאות עד סוף השנה הבאה.

לעומת זאת, בארה"ב, הבנק המרכזי הודיע היום בערב על הורדת הריבית ברבע אחוז ל-2.25%, כצפוי. הורדה זו מהווה שינוי כיוון גם בארה"ב, שבה הועלתה הריבית בהדרגה במהלך שלוש השנים האחרונות. למעשה, זו הורדת ריבית ראשונה בארה"ב מאז המשבר של 2008. גם באירופה, שבה הריבית כבר שלילית, הנגיד אותת על הורדות נוספות כבר לפני מספר שבועות.

הסיבה להרחבה המוניטרית משני צדי האטלנטי היא ההאטה בקצב הצמיחה בעולם, שהחריפה עם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. מי שיזם את מלחמת הסחר הוא דונלד טראמפ, וזה לא מנע ממנו להאשים את הנגיד שלו בחוסר נכונות להוריד ריבית ובשחיקת התחרותיות של ארה"ב מול אירופה וסין.

המגמה הזו מאותתת למשקיעי המט"ח בעולם שכאן בישראל הם יוכלו לקבל תשואה גבוהה יותר על ההשקעה, והם שמחים לעשות את זה במדינה שנחשבת ליציבה יחסית, עם דירוג אשראי גבוה, ולכן הם ממשיכים להזרים לכאן עוד ועוד מט"ח.

מה הדילמה של הנגיד?

מצד אחד, אם בנק ישראל אכן משנה פאזה, כפי שהודיע היום, התחזקות השקל אולי תתמתן, אבל הריבית הנמוכה תגבה מחירים אחרים: בועת המשכנתאות למשל, תמשיך להתנפח, לאחר שהגיעה להיקף שיא של 4 שנים בחודש החולף.

מצד שני, אם הנגיד יפעל בניגוד למגמה בעולם, וימשיך בהעלאות הריבית שתוכננו לשנה הבאה לפחות, השקל ימשיך להתחזק, ויגבה את המחיר מהיצואנים ויקשה על האינפלציה לעלות קצת ליעד שקבע הבנק עצמו.

ירון נחשב לחסיד השוק החופשי, וגם אתמול העריכו האנליסטים כי הוא ייתן לשוק לעשות את שלו, ולא יתערב כדי למתן את התחזקות השקל ולהגן על היצואנים. לכן ההודעה של היום נחשבת לשינוי כיוון מחשבה, ונראה שירון נכנע ללחץ של השוק.

על האפשרות של שינוי כיוון בעקבות התגברות הלחץ על בנק ישראל, הצבענו כאן בכתבה מלפני חודש. מעבר להיפוך המגמה בהחלטה שלא להעלות את הריבית, ההודעה מרמזת על האפשרות שירון יפעל בניגוד לנטייה המחשבתית שלו גם בהקשר הרחב יותר.

במלים אחרות, בנק ישראל עשוי אפילו להתערב בשוק באמצעות רכישות מט"ח אגרסיביות, מה שלא נעשה בתקופה האחרונה.

הבעיה היא שיתרות המט"ח של בנק ישראל כבר המריאו להיקף שיא של כ-120 מיליארד דולר, שמהווים כשליש מהתמ"ג, והערכות הן שבנק ישראל הפסיד לפחות 20 מיליארד דולר על הפוזיציה הזו כך שאין הרבה מרווח ומוטיבציה לחדש את הרכישות. מה גם שהתערבות כזו, כפי שלמדה על בשרה הנגידה הקודמת קרנית פלוג, ממתנות את התחזקות השקל לכמה ימים לכל היותר, אבל בסופו של דבר הזרים חזקים יותר ובנק ישראל מפסיד מולם.

ההודעה המפתיעה של היום תואמת את התחזית שפרסם ביממה האחרונה שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בדיסקונט ברוקראז: "אנו מעריכים כי בנק ישראל יאלץ 'לשנות כיוון' ולהתחיל לנקוט במסר מרחיב. נזכיר כי בנק ישראל נתן לאחרונה דגש לגורמים המקומיים בהקשר החלטות הריבית שלו בעתיד.

"הירידה בסביבת האינפלציה בישראל (אינפלציה בפועל וציפיות אינפלציה) והתחזקות השקל (גורם סיכון עיקרי  לחזרת האינפלציה ליעד) יגרמו בסופו של דבר "לשינוי דיסקט" אצל בנק ישראל באם ייסוף השקל ימשך, ושאלת המפתח היא בעיקר מתי בנק ישראל אכן ישנה גישה".

עוד 854 מילים

בניגוד למגמה העולמית בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ב-0.25%

תחזית הוועדה המוניטרית: "תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר" ● הכלכלה הישראלית איתנה יחסית, אך התחזקות השקל וההרחבה המוניטרית בעולם מגבירים את הלחץ להורדת ריבית ● כבר עכשיו השקל בשיא של 20 שנה

בנק ישראל הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. בתחזית להמשך, הבנק מציין ש"תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב במרכז היעד". התוואי להמשך נשאר העלאה אחת השנה, ל-0.5%, ושתי העלאות בשנה הבאה.

הבנק מעדכן מעט כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-3.1% בשנה הנוכחית ול-3.5% בשנה הבאה. הקדמת הבחירות והצעדים שהממשלה תנקוט לגבי הגרעון לאחר הבחירות "מגבירים את אי הוודאות", לשון ההודעה. תחזית האינפלציה עומדת על 1.4% ובבנק מזכירים את התרומה של עליית מחירי הפירות והירקות למדד הכולל.

מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית בישראל תומכים בתוואי של העלאת ריבית, ומצד שני, התחזקות השקל והציפיות להורדת ריבית בעולם תומכים בנסיגה מתוואי של העלאה בישראל. בבנק מציינים  כי "בשנה האחרונה השקל התחזק ב-5% במונחי שער החליפין … אם יתחדש הייסוף הוא צפוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד".

אלא שתוואי זה מעמיד את הבנק בלחץ מול המגמה ההפוכה בעולם: בשבועות האחרונים נגידי הבנקים של ארה"ב ואירופה החלו לאותת על הרחבה מוניטרית, (הגדלת היצע הכסף ואו הורדת ריבית). שתי הכלכלות מצויות בעיצומה של מלחמת מטבעות, בעידודו הישיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלוחץ על הנגיד שלו להוריד את הריבית. לאירופים אין מרווח גדול להורדה משמעותית, שכן הריבית שם כבר במינוס 0.4%, ובארה"ב היא עומדת על 2.25% עד 2.5%.

המגמה הזו חושפת את השקל לעוד לעוד זרמי מט"ח עוינים מחו"ל, שרק ימשיכו לחזק אותו. כבר עכשיו השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, ונמצא בשיא של 20 שנה מול שקלול של סל המטבעות הזרים, (הדולר והיורו מהווים קצת יותר ממחצית מהסל המשוקלל).

התחזקות השקל מעמידה את היצואנים הישראלים בבעיה. בשבוע שעבר אמר ל"זמן ישראל" הכלכלן הראשי בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, כי הם עוקבים בדאגה אחרי התחזקות המטבע המקומי ומקיימים שיחות עם בנק ישראל והאוצר למקרה שהשער יהיה גבוה מדי ויסכן את רווחיות החברות המייצאות. ההשפעה חלה גם על היצרנים המקומיים, שהופכים לפחות תחרותיים מול מפעלים בחו"ל. שהופכות לפחות תחרותיות לעומת יצרנים מחו"ל.

נסיגה מהתוואי של העלאת ריבית עלולה לנפח עליית מחירים בשוק הנדל"ן והסחורות. מצד שני, המגמה הזו תמשיך להיטיב עם היבואנים וכן הנוסעים לחו"ל, שנהנים מתמורה גבוהה יותר לשקל החזק.

בעבר בנק ישראל נהג לבצע רכישות אגרסיביות של דולרים בשוק הפתוח, כדי לעצור את התחזקות השקל, אך היתרות עומדות כרגע על כ-120 מיליארד דולר, שמהווים שיעור גבוה יחסית של יותר משליש מהתוצר, כך שאין מרווח גדול לרכישות נוספות. 

בעולם כבר יש סימנים מובהקים להאטה, בעקבות מלחמת הסחר שפתח טראמפ מול סין ולאחרונה גם מול אירופה. אלא שבישראל ההאטה עדיין לא מורגשת באופן משמעותי, והאינפלציה עומדת על 1.5%, שהם מתחת ליעד של 2%, שבו מעוניין בנק ישראל, ומה שבולם את עליית המחירים, הוא המטבע המקומי.

עוד 415 מילים

נגיד בנק ישראל: אי השוויון גבוה אך העוני במגמת ירידה

פרופ' אמיר ירון לא חושב שהעוני בישראל חריג, למרות שישראל שנייה בעולם המפותח ● הכישורים של הישראלים בשוק העבודה נמוכים יחסית לעולם, והפערים נפתחים כנראה בחינוך הבסיסי ● הניידות הבינדורית טובה אך שוויון ההזדמנויות נמוך מבחינת התמיכה בתלמידים מרקע מוחלש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דיבר היום בהרחבה על עקב אכילס של הכלכלה והחברה בישראל – אי שוויון. לדברי ירון, אי השוויון שמשתקף ממדד ג'יני אינו חריג, אך תחולת העוני גבוהה.

בכנס מחקר בירושלים, שכותרתו "אי שוויון והתערבות ממשלתית", הנגיד העריך שלמרות שסף העוני עלה יחד עם הצמיחה, התחולה הכללית של העוני בישראל נמצאת במגמת ירידה. מבחינת אי השוויון, הנגיד ציין שבעשור האחרון הוא נמצא בירידה מבחינת ההכנסה הפנויה.

מקור: בנק ישראל
מקור: בנק ישראל

לכך יש מספר גורמים, בהם שוויון גדול יותר בהכנסות משקי הבית, עליה במספר המפרנסים, והשתתפות רחבה יותר במעגל העבודה, הודות למדיניות של עידוד יציאה לתעסוקה.

הנגיד התייחס בנאומו גם למה שמוגדר כ"מיומנויות" של ישראלים בשוק העבודה, כפי שנמדדו בסקר של ה-OECD. לפי הנגיד, רמת ההישגים בסקר המיומנויות היא נמוכה, גם אם מתעלמים מהערבים והחרדים, שמזוהים עם כישורים נמוכים באופן מסורתי.

מקור: בנק ישראל
מקור: בנק ישראל

הפערים במיומנויות מול מדינות מפותחות בחו"ל מצטמצמים ככל שעולים ברמת ההשכלה והשורה התחתונה היא שהפערים נפתחים ככל הנראה בחינוך הבסיסי, שכן ביצועי התלמידים בחטיבות ביניים נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות.

אחת הדרכים לחזק את הכישורים הוא שוויון הזדמנויות אך גם כאן ישראל נכשלת, לפי מבחן ההישגים של תלמידים מרקע מוחלש, וזו לפי הנגיד, עדות לכך שהם לא מקבלים "הזדמנות שווה" ותמיכה מספקת כדי להצליח ולרכוש השכלה.

מקור: בנק ישראל
מקור: בנק ישראל
עוד 191 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה