אתמול (רביעי) מלאו שלושה חודשים בדיוק לקיומה של הממשלה הנוכחית. הממשלה קיבלה לידיה מדינה במצב כלכלי וביטחוני קשה, בצל התפרצות אינפלציה עולמית וגל פיגועים של מחבלים פלסטינים.

בזמן מערכת הבחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפיו לקואליציה האשימו את הממשלה הקודמת בצרות הללו. בטקס השבעת הממשלה, נתניהו הבטיח "להחזיר את הביטחון והמשילות […] ולטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור".

ההבטחות הללו כמעט ונשכחו, וכיום אפילו נשמעות כאילו שהן נאמרו כבדיחה, או בעידן אחר. המדינה הגיעה השבוע לכאוס פוליטי, חברתי ומשטרי חסר תקדים בעקבות העימות על המהפכה המשפטית, שמאיים למוטט את הכלכלה הישראלית ואף לפורר את צה"ל. המשבר החמור הזה תופס את כל הכותרות.

אבל, בינתיים, החיים עצמם נמשכים והבעיות ששררו לפני שלושה חודשים עדיין קיימות – ולא טופלו כלל. מבדיקת זמן ישראל עולה כי יוקר המחיה המשיך לעלות, השכר המשיך להישחק, הטרור והפשיעה לא פחתו – ובמידה מסוימת אף החמירו.

כוחות ביטחון והצלה בזירת הפיגוע בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)

יותר ישראלים נרצחו בפיגועים

מאז חודש אפריל 2022 יש יותר פיגועי טרור של פלסטינים נגד ישראלים בישראל ובשטחים, לצד לוחמה פלסטינית נגד כוחות הביטחון. מאז השבעת הממשלה, הטרור והאלימות לא הופסקו ולא נחלשו – ואף גברו.

מחודש אפריל 2022 יש יותר פיגועי טרור ולוחמה של פלסטינים נגד ישראלים. מאז השבעת הממשלה הם לא הופסקו ולא נחלשו – ואף גברו

לפי נתוני שב"כ, במהלך 2022 ביצעו פלסטינים מיהודה, שומרון וממזרח ירושלים 2,609 פיגועים. על אלה נמנים פיגועי ירי, דקירות, זריקת בקבוקי תבערה והנחת מטענים נגד חיילים, שוטרים ואזרחים (לא כולל זריקות אבנים). בממוצע, מדובר בכ־217 פיגועים בחודש.

מספר הפיגועים הגיע לשיא בחודש אפריל, אז התבצעו 268 פיגועים. השיא הזה נשבר באוקטובר, אז התבצעו 401 פיגועים. בינואר שעבר התרחשו "רק" 141 פיגועים, ובשאר חודשי השנה שעברה התבצעו כ־200 פיגועים בחודש.

לפי שב"כ, פלסטינים ביצעו בינואר השנה 251 פיגועים, בפברואר 187, ובמרץ – עד שלשום – 189. בממוצע, מדובר על כ־209 פיגועים בחודש, כלומר, בערך כמו הממוצע של השנה שעברה.

לפי נתוני שב"כ, בפיגועים שביצעו פלסטינים ב־2022 נרצחו 25 אזרחים ונהרגו שמונה חיילים ואנשי כוחות הביטחון.

לעומת זאת, רק בחודש בינואר השנה נרצחו ונהרגו בפיגועים שבעה חיילים ואזרחים ישראלים; בפברואר נרצחו שבעה; במרץ נרצח אחד – אור אשכר, שנפצע אנושות בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ומת אחר כך מפצעיו. בסך הכול נהרגו בפיגועים השנה 15 ישראלים. ביחס למשך הזמן, מספר ההרוגים הוכפל.

מאז הרכבת הממשלה היא ביצעה אינספור פרובוקציות מדיניות מול הפלסטינים, החל בביקור השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, דרך התבטאויותיו השערורייתיות של השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ועד לאישור חוק ההתנתקות.

אולם, בפועל, מאז הרכבת הממשלה לא חל שינוי משמעותי בפעילות כוחות הביטחון מול הפלסטינים. מבצע "שובר גלים" שבו צה"ל, משמר הגבול ושב"כ רודפים אחר מבוקשים בשטחים ובמזרח ירושלים ועוצרים אלפים מהם, מחרימים אמל"ח ומחסלים מחבלים – נמשך ברציפות מאפריל אשתקד.

בפועל, מאז הרכבת הממשלה ולצד הפרובוקציות של השרים, לא חל שינוי משמעותי בפעילות מול הפלסטינים. מבצע "שובר גלים" נמשך ברציפות מאפריל אשתקד

אחרי סדרת פיגועים רצחניים בירושלים, בן גביר הצהיר על "מבצע חומת מגן בשכונות הערביות" של הבירה. המבצע נותר על הנייר, בשל מגבלות חוקיות ומוסריות על פגיעה של כוחות הביטחון באזרחים תושבי ישראל.

קשה לדעת אם מבצע כזה היה מצמצם את הטרור כפי שטוען בן גביר, או דווקא מגביר אותו. בן גביר הצהיר על החמרה בתנאי המאסר של האסירים הביטחוניים, אך גם הצעד הזה לא הביא לרגיעה בשטח.

במהלך 2022, ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה ירו רקטות על ישראל בארבעה אירועים. ב־16 ביולי נורו ארבע רקטות מהרצועה, אחרי יותר משנה של שקט מאז מבצע "שומר החומות" (ולאורך כל התקופה שבה סיעת רע"ם הייתה חברה בקואליציה). צה"ל ענה, כרגיל, לירי המצומצם בהפגזה מוגבלת.

מפגינים פלסטינים שורפים צמיגים בגבול עזה, 22 בפברואר 2022 (צילום: Attia Muhammed/Flash90)

מ־8 עד 10 באוגוסט אשתקד התרחש מבצע "עלות השחר", שבו הג'יהאד האסלאמי ירה 1,162 רקטות. 940 מהם הגיעו לישראל. שני מטחי ירי קטנים נוספים התרחשו ב־3 בנובמבר – יומיים אחרי הבחירות, וב־3 בדצמבר.

מאז תחילת 2023, ארגוני הטרור ירו מעזה לישראל שש פעמים: פעמיים בינואר, שלוש פעמים בפברואר ופעם אחת במרץ. חלק מההפגזות הפלסטיניות נענו בהפגזות של צה"ל, וחלקן – באורח חריג – נותרו ללא מענה.

מספר ימי הירי על ישראל מצד הארגונים גדל, אפוא, בהרבה מאז הרכבת הממשלה. אבל מדובר באירועים קטנים. בניגוד לתקופת "עלות השחר", קשה לומר אם המצב הביטחוני בגבול הרצועה התדרדר או נשאר בערך כשהיה.

מספר ימי הירי על ישראל מצד הארגונים גדל, אפוא, בהרבה מאז הרכבת הממשלה. אבל מדובר באירועים קטנים. בניגוד לתקופת "עלות השחר", קשה לומר אם המצב הביטחוני בגבול הרצועה התדרדר או נשאר כשהיה

המצב בגבול לבנון נעשה מתוח יותר בחודשים האחרונים. ככל הידוע, אשתקד התרחשו רק שתי תקריות: ביוני, חיילי צה"ל ירו בקבוצת לבנונים שחצו את הגבול, כנראה בטעות; ובסוף אוקטובר צה"ל סיכל הברחת סמים ואמל"ח מלבנון.

חייל בגבול הצפון אחרי הפיגוע בצומת מגידו, 15 במרץ 2023 (צילום: דובר צה"ל)

ב־2023 התרחשו שלוש תקריות בגבול לבנון, וכן הפיגוע במגידו לפני כשבועיים – מחבל לבנוני חדר את הגבול, הגיע עד צומת מגידו והפעיל שם מטען צד, שממנו נפצע קשה אזרח ישראלי, שרף א־דין חמאיסי.

ב־2023 התרחשו שלוש תקריות בגבול לבנון וכן הפיגוע במגידו, שבוצע בידי מחבל לבנוני שחדר את הגבול. המתח בגבול עולה בזמן שאלפי חיילים מפסיקים להתייצב למילואים

המתח הביטחוני הגואה בגבול עזה ולבנון, והאיומים בהסלמה ובמלחמה, מתרחשים בזמן שאלפי חיילים – רובם מיחידות עלית – מפסיקים להתייצב למילואים או מזהירים שיפסיקו במחאה על מדיניות הממשלה, המהפכה המשפטית והפרעות בחווארה. אין זה פלא ששר הביטחון יואב גלנט הזהיר מפני "סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה".

יותר ישראלים נרצחו בידי פושעים

לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", בשנה שעברה נרצחו 117 אזרחים ותושבים ערבים־ישראלים באירועי אלימות ופשיעה על רקע פלילי־אזרחי (כולל אלימות בתוך המשפחה).

לפי נתוני המשטרה, 34 אזרחים יהודים נרצחו על רקע פלילי, ועוד שלושה מהגרי עבודה. מספר הנרצחים הכולל הגיע ל־144. בממוצע, 12 בני אדם בחודש קיפחו את חייהם.

מדובר בירידה קלה לעומת 2021, שבה נרצחו 161 בני אדם, ביניהם 126 ערבים. זאת, אחרי שנים רבות שבהן האלימות בחברה הערבית הלכה והחמירה (במקביל לירידה בפשיעה בחברה היהודית). ייתכן שהפשיעה נחלשה מעט אשתקד בזכות תוכנית החומש הממשלתית למאבק באלימות בחברה הערבית שיזמה הממשלה הקודמת.

כך או כך, מתחילת 2023 ועד אתמול, כבר נרצחו בישראל על רקע פלילי 50 בני אדם, מהם 40 ערבים, 10 יהודים ועובד זר אחד. מדובר ב־18 נרצחים בחודש. כלומר, זינוק חד במספר הנרצחים. ייתכן שלא ניתן עדיין להסיק אם היקף הפשיעה גדל – אבל בוודאי שהוא לא הצטמצם.

עם כניסתו לתפקיד הצהיר בן גביר על מהפכה בעבודת המשטרה, הכוללת הגדלה של תקציבה בכמיליארד שקל לשנה (והצהרות על הגדלה בתשעה מיליארד) והרחבה של סמכויותיו שלו. אבל, עד כה הוא לא קידם תוכניות אופרטיביות לטיפול בפשיעה, ובמקום זאת נכנס לעימות עם צמרת המשטרה בנוגע לטיפול בהפגנות.

בן גביר אף הקפיא את התקציב לתוכנית "עוצרים את הדימום", שמהווה חלק מרכזי בתוכנית החומש להדברת הפשיעה בחברה הערבית, עקב סכסוך שלו עם ארגון הג'וינט המעורב בתוכנית. בן גביר גם טרפד את אישור הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני של גברים אלימים, שנועד למנוע תקיפות ורצח נשים וילדים.

בימים אלה נמצאות מספר תוכניות חדשות שלו בשלבי אישור. הצעת החוק, שיזמה הממשלה הקודמת ובן גביר המשיך להוביל, להרחבת סמכויות המשטרה לבצע חיפושים בבתים, אושרה השבוע בכנסת.

עד כה בן גביר לא קידם תוכניות אופרטיביות לטיפול בפשיעה, ואף הקפיא תקציב לתוכנית "עוצרים את הדימום", שמהווה חלק מרכזי בתוכנית להדברת הפשיעה בחברה הערבית

הפגנה בג'לג'וליה נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית, 12 במרץ 2021 (צילום: פלאש90)

ביום ראשון הממשלה אמורה לאשר את הקמת "המשמר הלאומי" תחת פיקודו. לא ברור עדיין אם המשמר החדש יחליף את המשמר הקיים שהוקם ב־2022, יתגבר אותו – או שמדובר בשם חדש לאותו גוף קיים. השאלה היא האם גם התוכניות הללו יישארו על הנייר או יצאו לפועל – והאם הן ישמשו נגד הפשיעה או נגד הדמוקרטיה.

המחירים המשיכו לעלות

התפרצות האינפלציה בעולם ובישראל החלה בקיץ 2021 בשל סגרי הקורונה, החריפה באביב 2022 בשל המלחמה באוקראינה, ונמשכה לאורך שנת 2022. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה בישראל עמדה ב־2022 על 5.3%, והייתה הגבוהה מזה 20 שנה.

לקראת סוף 2022 האינפלציה נחלשה מעט. מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד בספטמבר על 0.2%, באוקטובר על 0.6%, בנובמבר על 0.1% ובדצמבר על 0.3%. בסך הכול, בארבעת החודשים האחרונים של השנה, האינפלציה הגיעה ל־1.2%, ובמונחים שנתיים – 3.6%.

בינואר 2023 – כלומר, אחרי השבעת הממשלה – המדד עלה ב־0.4%, ובפברואר ב־0.4% נוספים. במונחים שנתיים, האינפלציה בינואר–פברואר הגיעה ל־4.8%. מדובר בירידה משמעותית באינפלציה ביחס ל־2022 כולה, אבל בעלייה חדה ביחס לחודשים האחרונים שלה.

בחודשיים האחרונים נרשם זינוק במחירי שני המוצרים החיוניים ביותר: מזון ודיור, התייקרות שמקשה בעיקר על השכבות החלשות.

מפגין עם דגל ישראל חולף על פני כרזה עם תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 25 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בחודשיים האחרונים נרשם זינוק במחירי שני המוצרים החיוניים ביותר: מזון ודיור, התייקרות שמקשה בעיקר על השכבות החלשות. מחירי המזון זינקו בחודשיים האחרונים ב־10.2%

מדד מחירי המזון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לא כולל ירקות ופירות), עלה ב־2022 ב־4.9%. בינואר 2023 המזון (ללא ירקות ופירות) התייקר ב־0.9% ובפברואר ב־0.8% נוספים. במונחים שנתיים, מחירי המזון זינקו בחודשיים האחרונים ב־10.2%.

גם שכר הדירה המשיך לעלות, בקצב דומה לעליות אשתקד. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר הדירה עלה ב־2022 ב־4.6%.

קצב עליית שכר הדירה עלה בחצי השנה האחרונה. בספטמבר אשתקד הוא עלה ב־0.7% (במונחים שנתיים מדובר בזינוק של 8.4%). באוקטובר ובנובמבר השכירות התייקרה ב־0.5% (במונחים שנתיים – 6%). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פרסמה בדצמבר 2022 ובינואר 2023 נתונים חודשיים על שוק השכירות. בפברואר השכירות התייקרה ב־0.5% – כמו באוקטובר ובנובמבר.

שכר הדירה לשוכרים שחידשו את חוזה השכירות השנתי שלהם עלה בספטמבר ב־3.5%, באוקטובר ב־3.7%, בנובמבר ב־4.2% ובינואר ב־4%. בפברואר הוא זינק ב־6%.

שכר הדירה לשוכרים שחידשו את חוזה השכירות השנתי שלהם עלה בספטמבר ב־3.5%, באוקטובר ב־3.7%, בנובמבר ב־4.2% ובינואר ב־4%. בפברואר הוא זינק ב־6%

משמעות הנתונים הללו איננה שהממשלה הנוכחית אשמה באינפלציה, או אשמה בה יותר מהממשלה הקודמת, אלא שהיא לא קיימה את הבטחתה לטפל ביוקר המחיה. אולי בגלל שקשה לממשלה מקומית להתמודד עם התפרצות אינפלציונית עולמית – ואולי כי הממשלה הנוכחית ממילא לא ניסתה לעשות דבר.

שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן יצא בשנה שעברה בתוכנית אגרסיבית להפחתת מכסי ייבוא, תחת הכותרת "לעצור את יוקר המחיה". המכסים בישראל לא היו גבוהים ביחס לעולם גם לפני התוכנית, הקשר בין הורדת מכסים לירידת מחירים שנוי במחלוקת, והמחירים המשיכו לעלות.

כמו כן, הורה ליברמן לבצע הורדה קלה במס הבלו על הדלק, לחץ על רשות החשמל להאט את עליית תעריפי החשמל, והגדיל את סבסוד הצהרונים למשפחות מעוטות יכולת.

עד כה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך במדיניות של ליברמן בנושא, תוך שהוא לוקח עליה קרדיט. סבסוד הצהרונים נמשך, הורדת המכסים נמשכת והורחבה למספר מוצרים נוספים כמו גבינות. הפחתת מס הבלו הוגדלה מעט. סמוטריץ' ביטל גם את המיסים על כלים חד־פעמיים ומיצים מתוקים – הקלה קטנה ביוקר המחיה עם נזק סביבתי ובריאותי גדול.

סמוטריץ' ממשיך במדיניות של ליברמן ולוקח עליה קרדיט. סבסוד הצהרונים נמשך, הורדת המכסים נמשכת והורחבה למספר מוצרים נוספים. הפחתת מס הבלו הוגדלה מעט

בתחום מרכזי אחד כן מורגשת בחודשים האחרונים הקלה קלה ביוקר המחיה – מחירי הדירות למכירה. מחירי הדירות, שאינם חלק מהמדד, זינקו ב־2022, לפי הערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל חברות בנייה ויזמים, בשיעור חד מאוד של כ־19%. מדובר בהתייקרות החדה ביותר במחירי הדירות למכירה מאז 2009.

ניסיון להקים מחאת אוהלים נגד מחירי הדיור מול הכנסת, 20 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

הזינוק במחירים התמתן במשך השנה. באפריל 2022 הדירות התייקרו ב־1.4%, וביוני ב־2%. מאוגוסט והלאה הדירות התייקרו מדי חודש ב־1% או בקצת יותר. בנובמבר העלייה כמעט נעצרה ומחירי הדירות עלו רק ב־0.3%. בינואר הן עלו ב־0.2% בלבד וכך גם בפברואר.

אבל רוב רוכשי הדירות, בעיקר צעירים בעלי דירה אחת למגורים, משלמים משכנתאות גדולות. במקביל לבלימת העלייה במחירי הדירות, הריבית במשק עלתה בתלילות והעלתה באופן חד את ההחזר החודשי על המשכנתאות.

רוב רוכשי הדירות, בעיקר הצעירים, משלמים משכנתאות גדולות. במקביל לבלימת העלייה במחירי הדירות, הריבית במשק עלתה והעלתה באופן חד את החזרי המשכנתאות

ריבית החובה בישראל עמדה בתחילת 2022 על 0.1%. נגיד בנק ישראל אמיר ירון העלה אותה באפריל אשתקד ל־0.35%, במאי ל־0.75%, וביולי ל־1.25%. מאוגוסט והלאה, קצב העלאות הריבית עלה ב־0.5% לחודש. כיום היא עומדת על 4.25%.

הזמן הקשה ביותר לרוכשי הדירות היה מאפריל ועד אוקטובר. באותה תקופה, הדירות התייקרו בשיעור חד וגם הריבית זינקה. מאז נובמבר, רוכשי הדירות ממשיכים לסבול מהעלאת הריבית, אבל ההתייקרויות נבלמו.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון מתעמת עם ח"כ משה גפני (משמאל) בוועדת הכספים של הכנסת, 6 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

התקררות שוק הדירות למכירה נובעת בעיקר מעליית הריבית עצמה. משפחות צעירות רבות חוששות שלא יעמדו בהחזרי המשכנתה ומגבילות את הסכום שהן מוכנות להתחייב עליו. לכך נוסף המצב הפוליטי.

התקררות שוק הדירות נובעת בעיקר מעליית הריבית עצמה. משפחות צעירות חוששות שלא יעמדו בהחזרי המשכנתה ומגבילות את התחייבויותיהן. לכך נוסף המצב הפוליטי

"הקונים יוצאים מהשוק בגלל הריבית", אומר מתווך דירות ברמת גן, "המוכרים נכנסים אליו בגלל המצב הפוליטי. רבע מדינה עם מחשבות לעזוב את הארץ. בכל שבוע יש לקוח שמתייעץ איתי על מכירת הדירה שלו, כי 'לך תדע מה יהיה כאן'".

אחד הגורמים שמאיצים את האינפלציה בישראל הוא היחלשות השקל. ככל שהמטבעות הזרים מתחזקים ביחס למטבע המקומי, הסחורות המיובאות – שהן רוב הסחורות בשוק – נעשות יקרות יותר לצרכן המקומי.

המטבע המקומי זינק בזמן משבר הקורונה והפך לאחד המטבעות החזקים בעולם בזכות תעשיית ההייטק, ששגשגה בזמן שענפים אחרים קרסו – והפכה את ישראל לאי של צמיחה כלכלית. ב־2022 הכלכלה העולמית התאוששה והשקל ירד בערך למעמדו שלפני הקורונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים בתל אביב. 2 במרץ 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

ירידת השקל הואצה בדצמבר בשל חשש המשקיעים מהממשלה הנוכחית, עוד לפני השבעתה. שער הדולר מול השקל עלה מינואר ועד דצמבר 2022 מ־3.21 ל־3.38; האירו עלה באותה תקופה מ־3.51 ל־3.57. בדצמבר, הדולר זינק ל־3.5 שקל והאירו ל־3.73.

מתחילת השנה הנוכחית – כלומר, מאז השבעת הממשלה ועד אתמול – הדולר עלה ביחס לשקל ל־3.58, והאירו ל־3.88. היחלשות השקל התרחשה במקביל להתקדמות המהפכה המשפטית, ונבלמה ברגע שבו היה סיכוי שהחקיקה תיעצר. לפני שבוע הדולר הגיע לשיא של 3.7 והאירו לשיא של 3.95. השבוע, על רקע ההצהרות על השהיית החקיקה, שערי המט"ח צנחו.

היחלשות השקל התרחשה במקביל להתקדמות המהפכה המשפטית, ונבלמה כשהיה סיכוי שתיעצר. לפני שבוע הדולר הגיע לשיא של 3.7 והאירו לשיא של 3.95. השבוע, על רקע השהיית החקיקה, המט"ח צנח

הדולר עלה אשתקד ביחס לשקל ב־9% (כולל הזינוק בדצמבר). במונחים שנתיים, מתחילת השנה עד לשיא של השבוע שעבר, הדולר זינק ב27%. מתחילת השנה ועד אתמול הדולר עלה במונחים שנתיים ב־8.8%.

האירו עלה אשתקד ביחס לשקל ב־6.2% (כולל דצמבר). במונחים שנתיים, מתחילת השנה ועד לשבוע שעבר האירו זינק בכ־28%. מתחילת השנה ועד אתמול האירו זינק במונחים שנתיים בכ־16%.

אילוסטרציה: קניות בסופר רמי לוי במודיעין (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

האינפלציה בישראל בשנה וחצי האחרונות חלשה יחסית לעולם המערבי, בעיקר בזכות העובדה שישראל משתמשת במאגרי גז טבעי משלה, וכן בשל הבידוד הגיאוגרפי והריכוזיות של המשק הישראלי, שגרמו ליוקר המחיה בישראל להיות גבוה מלכתחילה.

בארה"ב נרשמה ב־2022 אינפלציה של 6.4%; בגוש האירו נרשמה אינפלציה של 10.7%, בבריטניה 9.9% וביפן 3.8%. האינפלציה במערב גבוהה יותר אף שממשלות רבות נקטו בצעדים ישירים לסייע לבלימת האינפלציה, יותר מאשר ממשלת ישראל.

בחצי השנה האחרונה האינפלציה במערב נחלשה. בארה"ב נרשמה בדצמבר 2022 אינפלציה של 0.54% (6.5% בשיעור שנתי); בינואר 2023 נרשמה בארה"ב אינפלציה של 0.53% (6.4% בשיעור שנתי) ובפברואר של 0.5% (6% בשיעור שנתי).

בבריטניה ובגוש האירו עדיין יש אינפלציה מפלצתית, אבל היא נמצאת בירידה. האינפלציה במערב עדיין גבוהה, אפוא, מאשר בישראל, אבל הפער מצטמצם.

בבריטניה ובגוש האירו עדיין יש אינפלציה מפלצתית, אבל היא נמצאת בירידה. האינפלציה במערב עדיין גבוהה, אפוא, מאשר בישראל, אבל הפער מצטמצם

המשכורות המשיכו להישחק

יוקר המחיה נובע מהיחס שבין המחירים לשכר. במצב שבו המשכורות עולות באותו קצב שבו עולים המחירים – יוקר המחיה אינו מחמיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע בישראל עמד בסוף 2022 על 12,557 שקל לחודש. השכר הממוצע עלה אשתקד ב־3.1%. אבל בגלל האינפלציה, השכר נשחק ב־2.3%. במלים אחרות: הישראלי הממוצע שילם בסוף 2023 ביחס לשכרו כ־2.3% יותר ממה ששילם בתחילת השנה שעברה, ורמת חייו ירדה, או שהחובות שלו גדלו, בשיעור דומה.

חישוב שחיקת השכר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו לוקח בחשבון את השפעת העלייה במחירי הדירות למכירה והעלאת הריבית, כיוון שאלה לא נכללות במדד המחירים לצרכן. בפועל, אפוא, מצבם של חלק ניכר מהישראלים, שמחזיקים דירה יחידה בבעלותם ומשלמים עליה משכנתה, החמיר יותר מכפי שמראים הנתונים.

המצב החמיר עוד יותר בינואר 2023. השכר הממוצע בינואר 2023 הגיע ל־12,474 שקל לחודש – ירידה נומינלית של כ־0.6% לעומת השכר בדצמבר אשתקד. בשל האינפלציה, השכר הריאלי ירד ב־1%. במונחים שנתיים מדובר בשחיקת שכר של 12% (לא כולל החזרי המשכנתה שממשיכים לתפוח).

הישראלי הממוצע שילם בסוף 2023 ביחס לשכרו כ־3.1% יותר ממה ששילם בתחילת השנה שעברה, ורמת חייו ירדה, או שהחובות שלו גדלו. המצב החמיר עוד יותר בינואר 2023

עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

עם זאת, הירידה הנומינלית בשכר נובעת בעיקר מפיטורים ומהורדת שכר של אנשי הייטק. שכרם של העובדים החלשים לא ירד במונחים נומינליים, ונשחק פחות משכרם של ההייטקיסטים. המשבר בהייטק קשור ישירות למדיניות הממשלה הנוכחית ולמהפכה המשפטית שמבריחה יזמים ומשקיעים.

שחיקת השכר משקפת את המצב בהווה. כמעט כל הכלכלנים – כולל הנגיד ירון והכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג – מעריכים שמצבה הכלכלי של ישראל עומד בפני התדרדרות קשה, במיוחד אם המהפכה המשפטית תצא לפועל.

הפגיעה כבר באה לידי ביטוי בנתונים ראשוניים על מצב המשק ב־2023. אם האזהרות יתממשו, הירידה הקלה ברמת החיים ב־2022 ובתחילת 2023 עלולה להתגמד לעומת זאת שתתרחש בעתיד.

דגלים במחאה נגד המהפכה המשפטית, 28 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

הפגיעה כבר באה לידי ביטוי בנתונים ראשוניים על מצב המשק ב־2023. אם האזהרות יתממשו, הירידה הקלה ברמת החיים ב־2022 ובתחילת 2023 עלולה להתגמד לעומת זאת שתתרחש בעתיד