אחרי שהבאתי כאן 17 עובדות מעוררות מחשבה/מביכות, אבקש לתקן טעות סטריאוטיפית אפשרית. בבחירות הצבעתי לאופוזיציה ובכתיבתי אני מנסה להציג תפיסה מורכבת יותר מהשחור/לבן הנפוץ ולתת מקום לקולו של הפלח הגדול בעם. לא לקולם של עשרת המנדטים של "מפלגת המחאה" (כפי שחוזים סקרים) ולא לקולם של עשרת המנדטים הקיצוניים מימין, אלא קולם של 60/70 מנדטים שפויים ומאוזנים. זה הפלח המפוחד מהדורסנות של הקואליציה. הקול המושתק על ידי רוב העיתונות.
הטיעון המרכזי של רבים וחכמים ממני, יש להודות, הוא שאם תיעשה רפורמה כלשהי במערכת המשפט – נגיע לקץ הדמוקרטיה. לדעתי, המצב הוא הפוך: ככל שלא תעשה רפורמה כלשהי בחשיבה המשפטית השלטת כיום, אנחנו בפתחה של דיקטטורה.
נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)
הכותרות הראשיות עכשיו
אחת ההתפתחויות המטרידות, שלא נָתַנּוּ לה את תשומת הלב הראויה, היא הודעת ארצות הברית כי תטיל סנקציות על "מתנחלים קיצונים שתקפו פלסטינים", אחרי שציפתה שישראל תעניש אותם, וזה לא קרה.
הודעה זאת עלולה להתברר כציון דרך במעמדה של ישראל, לא רק בעיני ארצות הברית, אלא בכלל.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
לא תהיה תמונת ניצחון
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני חמאס לא דועך.
עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.
ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זאת אומרת, שלדעתך, אין מקום לעיקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה.
יכול להזדהות עם חלק מהדברים שאתה כותב, ובתנאי שהיית מציע פתרון אחר לבעיה.
כי בעצם, מה שאתה מציע, הוא להעביר את כל הכוח למי שאתה מגדיר אותו (ובצדק) רשות מחוקקת חשוכה ומושחתת.
ואגב, אם לאסוננו הכוח הזה אכן יועבר לרשות המחוקקת (שנתונה למרותה המוחלטת של הרשות המבצעת), ספק רב אם תוכל לשנות משהו בעתיד, כי, במקרה זה, הבחירות של העתיד לא יתנהלו כמו הבחירות של היום.