בג"ץ עומד לדון השבוע בעתירות נגד מזימות הממשלה. בקרב מתנגדיה, מדובר בלא פחות מאשר הכרעה על הדמוקרטיה. אבל זה לא בדיוק כך. יותר נכון לראות את זה – ואת המאבק במדינה כולו – כהכרעה על החופש.
זה קצת מתעתע, כי יש הנחות כל-כך מושרשות שאנחנו בקושי שמים לב שהן הנחות. כך המצב עם האמונה הרווחת שחירות ודמוקרטיה הם מושגים בערך זהים, ושיש סתירה בין דיכוי לדמוקרטיה. ההנחה שגויה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המאבק הוא על הדמוקרטיה. ליברליזם רצוי מאוד אבל קודם כל אסור לסכן את קיום הדמוקרטיה. מה שעומד עכשיו בישראל על הפרק הוא איך להבטיח שדמוקרטיה תמשיך להתקיים ולא תהרוס את עצמה. חוקי "הרפורמה המשפטית" המוצעת מקנים לרשות המבצעת כוח לבטל למעשה את המשך הדמוקרטיה. בעזרת כוח זה אפשר להעביר חוקים שיבטלו את הזכות של כל אזרח לבחור ו /או את שיטת הבחירות באופן כזה שהעם לא יוכל יותר להביע את רצונו באופן מלא. דמוקרטיה של מפלגה אחת. הגבלת הזכות חהבחר
דמוקרטיה ללא תקשורת חופשית. דמוקרטיה ללא זכות בחירה לכולם. כל אלא אינם דמוקרטיה.
האמת הרביעית.
ברובד השטחי, המאבק הוא בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא כאילו על מהי דמוקרטיה והגבולות הרצויות בין הרשויות
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא על המילה הנסמכת ל'דמוקרטיה', כשאלו דורשים 'יהודית ודמוקרטית' ואלו דורשים 'דמוקרטיה ליברלית' /'דמוקרטיה מהותית'.
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא בין האליטות הליברליות (שבהצבעות לכנסת מקבלות, לצערי, תמיכה בשיעורים זניחים), לבין הנשלטים.
אכן כדבריך. הבעיה המהותית מצויה במתחם המוסר, היושר והכנות. זה התחיל במגזר הפוליטי, וכיום גם המבצר נופל באותו בור בדיוק.