נושא
פלסטיק

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

לאוצר יש 80 מיליון שקל שיכולים לסייע לסביבה, ולמובטלים

עשר האגורות שכל ישראלי משלם בסופר על שקית פלסטיק הצטברו כבר לסכום דמיוני של 80 מיליון שקלים, שאמורים להיות מוחזרים לסביבה ● אך השבוע נחשף כי הכסף הזה מעלה אבק בקופת המדינה ● במקביל, דוח חדש שפך אור על היקף זיהום הפלסטיק המטורף בחופים - שחלק ניכר ממנו נגרם מאותן שקיות ● זה הרגע שבו אפשר לגייס צעירים לניקיון המדינה, ולהפחית את הזוהמה - וגם את האבטלה

לא צריך להיות מחבק עצים או "ירוק מקצועי", כדי להתפלץ מכמויות הפסולת שמעטרות את השטחים הפתוחים בישראל. באופן כללי, אנחנו חיים במדינה שחלקים גדולים ממנה נראים כמו מזבלה מאולתרת. העובדה הזו מיוחסת בדרך כלל לשילוב בין שלושה גורמים: ההרגלים הקלוקלים של הישראלי המטנף; האכיפה העלובה; ומחסור בתקציב. והנה, השבוע התברר שדווקא יש כסף. הרבה כסף, שמיועד במיוחד לעניין הזה. רק שהוא שוכב בלי תזוזה ולא נעשה בו שימוש.

זה קרה במהלך דיון בוועדת הפנים והסביבה, שעסק בחוק השקיות שנחקק לפני כ-4 שנים. החוק, עתיר כשלים ובעיות בפני עצמו, קובע שהמס הצנוע (עשר אגורות) שמושת על כל ישראלי שלוקח שקית בקופה, אמור לחזור אל הציבור באמצעות קרן הניקיון שתשתמש בכסף שיצטבר לטובת מימוש מטרות החוק, ובראשן הסברה על חשיבות הפחתת השימוש בשקיות, וניקיון המרחב הציבורי.

נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה עדכנו בישיבה כי בקרן הצטברו עד כה 80 מיליון שקלים, שמחכים שמישהו יעשה איתם משהו. סכום כמעט דמיוני בימים שבהם אין תקציב מדינה, ושמשרדי הממשלה נאנקים תחת קיצוצים באדיבות משבר הקורונה. "יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה.

"יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה

באורח סמלי, יממה לאחר הדיון בכנסת התפרסם דוח הניטור השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, שמיפה את מצב הפסולת בחופים.

הממצאים: כ-70% אחוז מהפסולת בים ובחופים עשויה מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק. כן, אותן שקיות שהישראלים עדיין צורכים יותר ממיליארד מהן בשנה, למרות החוק; אותן שקיות שבמערכה הראשונה נקטפות בסופר, ובמערכה האחרונה מתגלגלות בוואדי או מייצרות מרבד פלסטיק דוחה בים.

לכאורה, אלה ימים של סגרים ארציים וקורונה, והכל נדחק מפני המאבק במגפה העולמית שהכתה גם בישראל. למעשה, זה בדיוק הזמן ליוזמות יצירתיות ולניצול של המשבר הכלכלי הגדול כדי לבצע דברים שקשה יותר לקדם בימי שגרה.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות

אלפי חיילים משוחררים יושבים בבית בלי שקל, משום שגם אם עבדו מאז השחרור, אך לא הספיקו לצבור 6 חודשי עבודה, אינם זכאים לדמי אבטלה. הם פוטרו או הוצאו לחל"ת כמו כולם, אך לא נהנים מרשת ביטחון וכמהים לעבודה.

זה הזמן לשלוף את 80 מיליון השקלים מעלי האבק שהצטברו בקרן הניקיון, לגייס מאות חיילים וחיילות משוחררים ו"סתם" מובטלים, ולשגר אותם לנקות את המדינה – את הוואדיות, את השדות ואת החופים מפסולת בכלל, ומשקיות בפרט. למרבה הצער, מסתמן שבתחום הזה אף פעם לא תחסר כאן תעסוקה.

אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
עוד 467 מילים

החוזה עם הקבלן שפינה את הבקבוקים בתל אביב הסתיים, והתוצאה: מיחזוריות מלאות עד אפס מקום ובקבוקי פלסטיק פזורים בכל עבר ● בימים האחרונים נערך מבצע לריקון המיחזוריות, ובינתיים העירייה פתחה בהליכים להעסקת קבלן חדש ● אבל הררי הבקבוקים בתל אביב הם בסך הכל מראה מייצג של המיחזור, בעולם שהולך וטובע בפלסטיק: בתל אביב הבעיה תיפתר, בכדור הארץ בכלל לא בטוח

השבוע, כשהאזרח א' ליווה את בתו כמדי בוקר לבית ספר "בלפור" בתל אביב, הוא נתקל מול הכניסה במראה לא נעים: כלוב מיחזור הבקבוקים – המיחזורית – נראה כמו אתר אשפה עירוני.

המיחזורית ליד בית ספר בלפור בתל אביב (צילום: א', תושב תל אביב)
המיחזורית ליד בית ספר בלפור בתל אביב (צילום: א', תושב תל אביב)

המתקן עצמו היה מלא עד אפס מקום בבקבוקים וסביבו הצטברו עשרות שקיות מלאות בקבוקים שמיועדים למיחזור. בהיעדר מקום בתוך הכלוב, הממחזרים המתוסכלים הניחו את הבקבוקים בחוץ. ממתקן שמיועד לקדם ערכים ירוקים, המיחזורית הפכה למפגע סביבתי ואסתטי.

א' הוא לא התל אביבי היחיד שהתלונן בתקופה האחרונה על כך שמתקני המיחזור בעיר הפכו למטרד. עידו כתב בדף הפייסבוק שלו "המיחזוריות בעיר עולות על גדותיהן" וצילם את אחד המתקנים באזור התחנה המרכזית הישנה, ואילו רעות דיווחה שהלכה לזרוק בקבוקים בנחלת בנימין ונתקלה באוקיאנוס של פלסטיק שפוך על המדרכה.

בעקבות זרם התלונות, ערכתי השבוע בדיקה מדגמית של כמה עשרות מיחזוריות בלב תל אביב. התמונה הייתה לא אחידה: רובן היו ריקות למדי וסביבתן הייתה נקייה ומסודרת, אבל כמה מהכלובים – למשל זה שבמרכז שדרות בן ציון – נראו בדיוק כמו בדיווחים העצבניים: מלאים לחלוטין ומוקפים שקיות ובקבוקים שהושארו מסביב למתקן ולעיתים גם עליו. תושבים משכונות בדרום העיר מדווחים שאצלם הפרופורציה הפוכה – רוב המתקנים עולים על גדותיהם ומיעוטם פנויים ונקיים.

המיחזורית בשדרות בן ציון בתל אביב (צילום: אביב לביא)
המיחזורית בשדרות בן ציון בתל אביב (צילום: אביב לביא)

בירור עם גורמים בענף המיחזור מעלה שלאחרונה הסתיים החוזה של הקבלן שפינה את הבקבוקים עבור עיריית תל אביב, ועקב מחלוקת על המשך ההתקשרות הוא הפסיק בבת אחת את עבודתו. כדי להעסיק קבלן חדש, העירייה נדרשת להוציא מכרז – תהליך שכידוע אורך זמן – ובינתיים נוצר וואקום והמיחזוריות לא פונו.

כשנוכחו שהמצב מחמיר והתלונות של התושבים גוברות, נכנסו שני תאגידי המיחזור – אל"ה (מיחזור בקבוקים) ותמיר (מיחזור אריזות) לתמונה, שכרו קבלן זמני ושיגרו אותו לרחובות העיר כדי לפנות מאות מתקנים מלאים. המבצע ארך כמה ימים ולכן במהלך השבוע, כאמור, ניכר חוסר אחידות במצב הכלובים ברחבי העיר, אבל כעת הפינוי כבר עומד לקראת סיום.

במקביל, עיריית תל אביב כבר פתחה בהליכים להעסקת קבלן חדש, כך שבטווח הנראה לעין הבעיה אמורה להיפתר.

בעיה עמוקה הרבה יותר, שלא תיפתר כל כך מהר, היא מצבו של ענף המיחזור בכלל: מחירי הפלסטיק וחומרי הגלם צונחים בכל העולם (בין השאר מפני שסין סגרה את שעריה לפסולת מהמערב ולכן ההיצע עולה על הביקוש), התמריץ הכלכלי למחזר הולך ופוחת, והמפעל הוותיק בישראל ("אביב" ברמת חובב) נסגר בשל חוסר כדאיות.

כרגע לא מסתמן מוצא שישחרר את העולם המערבי מכמויות הפלסטיק העצומות שהוא מייצר, צורך וזורק. אם תרצו, התמונות של המיחזוריות בתל אביב הן בסך הכול תמונת מראה של מצבו העגום של העולם – שטובע בהר פלסטיק ענק שהקבלן שנהג לפנות אותו החזיר את המפתחות והלך. בתל אביב ימצאו לו מחליף, בכדור הארץ בכלל לא בטוח.

עוד 403 מילים

הפסולת בים איימה לשבש את אספקת החשמל

הרוחות והזרמים העזים חשפו את כמויות הפסולת האדירות שמשייטות ליד חופי ישראל ● עשרות טונות הצטברו במסנני תחנת הכוח באשקלון ● חלק מהפסולת הגיע מעזה ● "אני יכול להגיד לך בדיוק מה אוכלים ושותים שם, יש לנו ביד תחקיר מודיעין על הלייף סטייל ברצועה"

ביום שישי האחרון, אחרי שחזר מבית הכנסת, הוזעק שמי ביתן לעבודה. באדיבות הסערה והרוחות, כמות אדירה של פסולת זרמה בים לעבר משאבות תחנת הכוח של חברת החשמל באשקלון, ואיימה להשבית את התחנה.

"עבדנו כל הלילה בגשם זלעפות", מספר ביתן, מנהל עבודה במחלקת משק של תחנת רוטנברג. "הפסולת מתלבשת על המסננים וגורמת להפחתה של כמות המים שנכנסת למשאבות. אם המפלס יורד אי אפשר לקרר את הטורבינות והתחנה מפסיקה לייצר חשמל. אנחנו מוציאים ומוציאים וזה לא נגמר, במשמרת אחת הוצאנו 4-5 משאיות מלאות פסולת, כל משאית 8-9 טון".

תחנות הכוח הפחמיות שממוקמות על קו החוף – אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון – שואבות מים מהים כדי לצנן את הטורבינות.

מתקפת הפסולת על התחנות מגיעה לשיאה במזג אוויר סוער, אבל מצביעה על העובדה העצובה שהים שלנו מלא בכמויות דמיוניות של אשפה.

מכיוון שהים, ככל הידוע, לא מייצר אשפה, מדובר בפסולת שנסחפת מכיוון החוף או האזורים הסמוכים אליו ומשייטת על פני הגלים.

היא מסכנת את בעלי החיים הגדולים, כמו צבי ים ודגים, שמזהים אותה בטעות כמזון ומנסים לבלוע, ואת בעלי החיים הקטנים שנלכדים בבקבוקים או שקיות.

אחרי זמן מה, מתחילה פסולת הפלסטיק להתפורר לחלקיקי מיקרו, שמפרישים למים חומרים רעילים. לפי הערכות, ב-2050 יהיה בים יותר פלסטיק מדגים.

במקרה של התחנה באשקלון, חלק ניכר מהפסולת מגיע עם כיוון הזרם מדרום, כלומר מרצועת עזה. ביתן: "יש שם הכל. שאריות של כל סוגי הפלסטיקה, ערב רב של שקיות, הרבה בקבוקים, פחיות, לפעמים רשתות דיג. אני יכול להגיד לך בדיוק מה אוכלים ושותים בעזה, יש לנו ביד תחקיר מודיעין על הלייף סטייל שם. זה קיים גם בימים רגילים, אבל בסערה הכמויות הרבה יותר גדולות".

בסך הכל, להערכת חברת החשמל, פונו בימים האחרונים עשרות טונות של פסולת מאזור המשאבות. בקיץ, אגב, הבעיה מופיעה בגרסה לא פחות מטרידה – גדודי מדוזות שסותמות את המסננים ומאיימות להשבית את המשאבות.

"ההבדל הוא שכשמפנים מדוזות צריך ללבוש חולצה עם שרוול ארוך ולהיזהר מנתז של ארס מהזרועות", אומר ביתן, "אבל חוץ מזה – זה אותו דבר".

עוד 303 מילים

חד"פ עם הרוח רוב הישראלים בעד איסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק ומצא כי 58% מהישראלים מוכנים להיפרד לשלום מהכלים החד-פעמיים ● הנשאלים הערבים הביעו עמדות הרבה יותר מתקדמות בנוגע להגנת הסביבה ● החרדים מתקשים יותר לאמץ חקיקה ירוקה

רוב הישראלים (58%) תומכים בחוק שיאסור על מכירה של כלי פלסטיק חד פעמיים בארץ. כך עולה מ"מדד הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבודק מדי חודש את עמדות הציבור ביחס לנושאים הפוליטיים שבמרכז השיח התקשורתי והציבורי. בסקר שנערך בשבוע האחרון של אוקטובר, המדד בדק לראשונה גם את עמדות הציבור בנושאי איכות הסביבה.

מהתשובות עולה שיש פער גדול מאוד ביחס לסוגיית כלי הפלסטיק בין הקבוצות השונות באוכלוסייה: בעוד בקרב חילוניים 70% תומכים בחוק שיאסור שימוש בחד"פים ורק 22% מתנגדים, אצל החרדים המצב הפוך – 69% מתנגדים ו-27.5% תומכים. מותר לשער שהפער נובע מהרגלי הצריכה ומגודל המשפחה החרדית הממוצעת, שמקשה מאוד על שטיפת כלים.

את הנתון המפתיע מספקים הנשאלים הערביים: למרות הריבוי היחסי של ילדים במגזר הערבי, לא פחות מ-64% תומכים בחוק שיאסור על שימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. לאור הממצאים, נראה שלהרכב הממשלה הבאה – עם חרדים או בלי – תהיה השפעה רבה על החקיקה ודרכי הטיפול של המדינה במגיפת הפלסטיק.

שאלה נוספת, בהשראת מחאת האקלים, עסקה בסדר העדיפויות של הממשלות. גם כאן הנשאלים הערבים הפגינו עמדות ירוקות מוצקות יותר מאשר היהודים: כמעט מחצית מהערבים (49.6%) השיבו שהטיפול בשינוי האקלים חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלות בעולם, לעומת 31.9% בלבד מהיהודים. רוב היהודים חשבו שהטיפול בבעיות הביטחון והיציבות הכלכלית דחוף יותר.

בשאלה הזו ניכר פער גדול בין קבוצות גיל שונות: ככל שהנשאלים צעירים יותר, כך הם מייחסים למשבר האקלים חשיבות גדולה. בין גילאי 18-24 סברו 45% ששינוי האקלים צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות, לעומת 18% מבני 55-64.

המסקנה: גם בישראל המחאה של גרטה תונברג כובשת בעיקר את לבבות הצעירים. פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מחברי המדד, אומרים שבגילאים הצעירים אין הבדל משמעותי בין היהודים לערבים, מה שאומר ששינוי האקלים הוא בבחינת 'דאגה דורית' חוצת מגזרים.

עוד 271 מילים

פרשנות השלטון המקומי משנה את הכלים - ואת הכללים

ראשון לציון ותל אביב הצטרפו השבוע למהפכת הכלים הרב-פעמיים בחינוך, ויוציאו את הכלים החד-פעמיים מבתי הספר ● בהיעדר ממשלה מתפקדת, זה אך מתבקש שהשלטון המקומי יוביל את המהפכה הירוקה

עוד 836 מילים
שיר שפרן וגילוי הדעת של הרבנים נגד כלים חד פעמיים

סטודנטית גייסה עשרות רבנים בקריאה להפסיק שימוש בחד״פים

שיר שפרן, סטודנטית למדעי המוח, הצליחה לגייס את בכירי הרבנים, ביניהם הרב שלמה אבינר והרב יובל שרלו, לחתום על מכתב הקורא לציבור המאמינים להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים במהלך החגים ● "אנו מרגישים חובה תורנית, דתית ומוסרית, להשמיע קול" ● מדינת ישראל מייצרת כמיליון טון פסולת פלסטיק בשנה והישראלים מוציאים כ-2 מיליארד ש״ח כל שנה על כלים חד פעמיים

אל ארוחת החג תגיע שיר שפרן מותשת – אבל מרוצה מאוד. שפרן, בת 27, סטודנטית למדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון, ניצחה בימים האחרונים על חמ"ל קטן שגייס רבנים מכל רחבי הארץ לפנות לציבור ולהפציר בו להפסיק או לפחות להפחית את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים.

וזה עבד: על 'מכתב הרבנים' חתומים 30 רבנים אורתודוכסים, ביניהם הרב שלמה אבינר, הרב יובל שרלו, הרב אבי גיסר מעופרה, ודוד דודקביץ' רב היישוב יצהר. בנוסף, חתום על המכתב ארגון רבני ורבניות בית הלל, המונה כ-160 רבניות ורבנים מהזרמים הליברליים בציבור הדתי-לאומי.

״בל תשחית״: מכתב הרבנים הקוראים להפחית השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים
״בל תשחית״: מכתב הרבנים הקוראים להפחית השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים (לחצו להגדלה)

תחת הכותרת "בל תשחית", כותבים הרבנים: "אנו מרגישים חובה תורנית, דתית ומוסרית, להשמיע קול ולקרוא לציבור להפחית את השימוש בכלים החד-פעמיים בחגי תשרי הבאים עלינו לטובה". הרבנים מצטטים ממדרש קהלת בו נכתב, "אמר בורא עולם לאדם הראשון: 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי! שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך!'"

בשנים האחרונות התפרסמו כמה גילויי דעת של רבנים בנושאי סביבה וצער בעלי חיים – למשל בכל הנוגע לצמצום המדורות וזיהום האוויר בל"ג בעומר, או הפסקת השימוש בתרנגולות למנהג הכפרות. שפרן מספרת שהרעיון לרתום את הרבנים למאבק במגיפת החד"פים (כלים חד-פעמיים) התבשל אצלה זמן רב.

"נושאי סביבה ובעיקר בעיית הפלסטיק יושבים אצלי מאוד עמוק, אני גם פעילה ב'מגמה ירוקה'", שפרן אומרת. "אני לא אוהבת את האצבע המאשימה שהרבה פעמים מפנים כלפי הציבור הדתי, כאילו הוא היחיד שמזהם ולא איכפת לו מהסביבה. גם החילוניים לא בדיוק טלית שכולה תכלת.

"אני אמנם לא שומרת שבת אבל למדתי במדרשת עין פרת והשותפה שלי לדירה דתייה, כך שאני מחוברת לעולם הזה וכבר מזמן חשבתי שפנייה של רבנים מכל זרמי הציונות הדתית אל הציבור יכולה לייצר אימפקט משמעותי. בערב החג הקרוב הארץ הולכת להתמלא בהרים של פסולת פלסטיק והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו".

"מזמן חשבתי שפנייה של רבנים מכל זרמי הציונות הדתית אל הציבור יכולה לייצר אימפקט משמעותי. בערב החג הקרוב הארץ הולכת להתמלא בהרים של פסולת פלסטיק והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו"

בסביבות פסח האחרון נתקלה בפרסום של רבני בית הלל בעניין זיהום הפלסטיק, יצרה קשר עם הרב רונן לוביץ, נשיא ארגון "נאמני תורה ועבודה" והוא סייע לה לנסח את מכתב הרבנים.

"שמתי דגש על ההשלכות הבריאותיות", היא אומרת, "כי הרבה אנשים חיים בתחושה שהפלסטיק זו בעיה של צבים ומשהו שמאוד מרוחק מאיתנו. היה חשוב לי להדגיש שמה שאנחנו פולטים אל הטבע הוא מקיא בחזרה אלינו. במחקרים מהשנים האחרונות נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בצואה של בני אדם וגם בחלב אם".

שיר שפרן
שיר שפרן

אחרי גיבוש נוסח המכתב הגיע השלב הלוגיסטי: באמצעות הרשתות החברתיות נאספו פרטי הקשר של רבנים מכל רחבי הארץ, ומתנדבים לקחו על עצמם לפנות לרבנים מהזרם שלהם. "זה היה מאוד מרגש", אומרת שפרן, "המון אנשים פנו מיוזמתם והציעו לעזור לקדם את זה, וככה התחלנו לאסוף עוד חתימה ועוד חתימה.

"הייתי סקפטית לגבי מידת ההסכמה של הרבנים, אבל לשמחתי גילינו שלרובם זה מאוד חשוב. חלק מהרבנים אמרו שהם כבר מקפידים על הפחתת החד"פים בישיבה ובבית, אחרים הבטיחו לעשות בדק בית ולוודא שזה יקרה מכאן והלאה. אם זה העיר משהו והדליק איזה ניצוץ – מבחינתי עשיתי את שלי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 466 מילים ו-2 תגובות

הירוקים נגד משרד החקלאות: פועל לעטוף בפלסטיק פירות וירקות

במשרד החקלאות סבורים שמצאו פתרון לכמות הירקות והפירות שמגיעה לפח בישראל: עוד אריזות פלסטיק, שאולי ישמרו על איכותם - אבל ירימו תרומה מכובדת לזיהום הסביבה ● הירוקים מזועזעים: "בכל העולם עסוקים היום בלייצר פחות פלסטיק, אז למה אצלנו הולכים בכיוון ההפוך?" ● משרד החקלאות: מדובר בפיילוט שדווקא יועיל לסביבה

עוד 841 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה