אישיות
ענת ברון

בג"ץ מסמן כי הוא בדרך לפסיקה שמרנית בכל הקשור לפסילת חוקי יסוד

אחרי הדיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים, ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת ביטול ● למעשה, עולה הרושם כי בית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקי יסוד, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה

אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות? יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.

עוד 1,282 מילים ו-2 תגובות

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים ו-2 תגובות

יותר משבג"ץ תומך במפגינים, הוא מאמין במשטרה

שלושה פסקי דין יצאו אתמול מבית המשפט העליון, העוסקים בזכות ההפגנה - שניים נגעו להפגנות בלפור, והשלישית בהפגנות החרדים והשימוש במכת"זיות לפיזורן ● לכאורה, המסר מכולם הוא רוח גבית לזכות ההפגנה ● אבל אם כבר מתעקשים לשמוע את המוזיקה ולא רק את המילים, יש גם אמירות שעשויות לעורר דאגה ● פרשנות

עוד 914 מילים
רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

הערכה: בג"ץ לא ימהר לחסום חוק "חוסם נתניהו"

פרשנות בג"ץ דחה בשבוע שעבר על הסף עתירה שנייה שניסתה למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו ● אך אין בכך כדי ללמד על הבאות - להפך ● אם הכנסת תקדם חוק "חוסם נתניהו", שופטי העליון לא צפויים להפוך את הקערה על פיה ● הדיון בחוק ייאלץ את בית המשפט לנקוט עמדה עקרונית בנושא ● וכך גם את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט

עוד 901 מילים

פרשנות הרגע שבו נשיאת העליון איבדה אחיזה בבית המשפט שלה

החלטת בית המשפט העליון לאפשר לחברת הכנסת היבא יזבק להתמודד בבחירות הקרובות מעידה לא רק על הליברליות של בית המשפט העליון, אלא גם על יחסי הכוחות המורכבים בתוכו ● הנשיאה אסתר חיות כשלה בשכנוע רוב עמיתיה, ופסקה נגד יזבק בדעת מיעוט ● והשופט עוזי פוגלמן, שהוביל את דעת הרוב, כבר הכניס רגל ראשונה ללשכתה

עוד 687 מילים

בית המשפט העליון מעכב את ההרחבה של בז"ן

הגנת הסביבה ביהמ"ש קיבל את עמדת עיריית חיפה וחייב את בז״ן להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות שלהם ● ראשת העיר: "צעד נוסף במאבק נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה"

ההרחבה של מפעלי בז"ן בחיפה נבלמת לפי שעה, לאחר שבית המשפט העליון קיבל את העתירה של עיריית חיפה נגד האישור להרחבת מתחם בז"ן.

בית המשפט קיבל את עמדתה של עיריית חיפה לפיה בז"ן תחויב להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתקנים האלה.

האישור להרחבת בזן ניתן בעבר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות. עיריית חיפה מקדמת תכנית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ, בעוד שבז"ן מעוניינת דווקא להתרחב.

כעת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך לקיים דיון נוסף בתכנית ולקבוע הוראות נוספות לעניין סוגי המתקנים, לאור השפעתם הסביבתית. במקרה שהתכנית לא תתוקן בתוך שנה היא תבוטל.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ולא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים

"זהו צעד נוסף במאבק של העירייה נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה ובראשם בז"ן״, אמרה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם. "כולי תקווה שגם הממשלה ומוסדות התכנון יפנימו את המסר החשוב שיצא היום מבית המשפט".

מארגון מגמה ירוקה, שגם שותף לעתירה יחד עם אדם טבע ודין, נמסר בתגובה כי "האתגר של מפעלים והרשויות כרגע צריך להתמקד בפינוי אחראי עד 2025 וסגירת מתקנים מהירה ככל הניתן, שתאפשר לתושבי האזור לנשום לרווחה ולהפחית את התחלואה. פסק הדין של העליון הוא עוד הוכחה שהמפעל המזהם במדינה ייסגר. השאלה היא כמה נזק ייגרם עד אז ומה יהיה המועד. פעילי הסביבה יהיו כאן כדי לקרב את היום המיוחל".

בז"ן עוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי לדלק. בעל השליטה בחברה הוא עידן עופר, באמצעות החברה לישראל, (33%) וכן דייוויד פדרמן, באמצעות מפעלים פטרוכימיים, (15%). החברה הרוויחה בשנה החולפת 701 מיליון שקל על הכנסות של 25 מיליארד שקל.

טכנולוגיות להפחתת הזיהום

בתקופה האחרונה בז"ן מנסה לשפר את תדמיתה בקמפיין אגרסיבי, שכולל תשדירי טלוויזיה ורדיו, בהובלת הפרזנטורית מירב מילר.

התשדיר מדבר על כך שבז"ן היא אחד מבתי הזיקוק עם החותם הסביבתי הנמוך באירופה, והחברה השקיעה מיליארדי שקלים בטכנולוגיות להפחתת הזיהום.

מתחם בז"ן כולל, בין היתר, את כרמל אולפינים, גדיב, שמנים בסיסיים וחיפה כימיקלים, שעוסקים בעיקר בזיקוק מוצרי נפט וייצור מוצרים לתעשיית הפטרוכימיה והפלסטיקה. תכנית ההרחבה המקורית כללה תוספת בנייה של 40% לעומת המצב הקיים, למתקנים, מכלים, צנרת, דוודים, ארובות ועוד, והשטח הכולל של תוספת הבנייה הוא 40 דונמים.

התכנית הוגשה לוועדה המחוזית בתחילת העשור הקודם, והופקדה בה רק ב-2012. לאחר מכן בז"ן התבקשה לצמצם את תוספת המבנים ל-20% והתכנית אושרה ב-2016. העירייה ערערה לבית משפט לעניינים מנהליים בשנה שעברה, והערעור נדחה.

עיריית חיפה ערערה לעליון וטענה בעיקר, כי התכנית לא כללה פרטים נדרשים לגבי תוספות הבנייה, שמהן אפשר לקבל תמונה מהימנה על ההשלכות הסביבתיות של פעילות המתחם המורחב. השופטים עוזי פוגלמן, ברון וחיות קיבלו את הערעור וקבעו כי התכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון שתקבע הוראות נוספות למתקנים.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ובאופן כללי לא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים (ריכוז החומר המזהם במטר מעוקב של אוויר בכל רגע נתון). בית המשפט לא קיבל את הדרישה של ארגוני הסביבה לקבוע תקרה כוללת לכמות המזהמים במתחם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הנבלה עו׳׳ד אבינועם ארדן ובנו הנוכל השר ׳׳לביטחון׳׳ פנים גלעד ארדן, והנוכל אבי לוק… ביצעו 5 שינויים בתב׳׳ע, החזירו את החוזה בשנה אחורה בכדי  , טמנו פסולת חומרים מסוכנים בקרקע הפרטית שלנ... המשך קריאה

הנבלה עו׳׳ד אבינועם ארדן ובנו הנוכל השר ׳׳לביטחון׳׳ פנים גלעד ארדן, והנוכל אבי לוק… ביצעו 5 שינויים בתב׳׳ע, החזירו את החוזה בשנה אחורה בכדי  , טמנו פסולת חומרים מסוכנים בקרקע הפרטית שלנו, בכדי לשרת את חברות ענק אינטל ופקר יד פז (לב לבייב) ,ולנפח את כיסם במיליוני שקלים על גב שלנו ולהרעיל את הציבור ולסכן את הסביבה באשקלון ובדרום , …רק כסף, כסף, כסף, מושחתים, רמאים! ומישטרה באשקלון כבר 3 שנים לא עושה כלום, והשופטים מושחתים גם הם לא עושים כלום. ואנחנו תושבי חוץ עד יום זה משלמים את הרדיפה של עיריית אשקלון בארנונה מנופחת עבור נכס מזוהם, ללא חשמל, ללא מים, שעוצרים אותנו מלהשכיר או לימכור!!!!  מדינה שאוכלת את תושביה
BURN IN HELL YOU SATANIC JEWS THAT POISON MY FATHER AND OUR PROPERTY, CORRUPT MAFIA STATE!!!

עוד 488 מילים ו-1 תגובות

פס"ד העליון מאשר הסתרת מידע על חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית

השופטים סולברג ואלרון נימקו את ההחלטה בחשש מחרם אקדמי ופגיעה ביחסי החוץ ● השופטת ברון קיבלה את העתירה של "יש דין" ו"עמק שווה": "הסתרת מידע תפגע בחופש אקדמי, לא תגן עליו"

בית המשפט העליון פסק היום כי לא יימסרו פרטים אודות ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית. בית המשפט דחה את העתירה של הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה" בנימוק שחשיפת הפרטים עלולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל בחו"ל ולגרור חרם אקדמי על החוקרים.

פסק הדין התקבל ברוב של שניים נגד אחת, כאשר השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון צידדו במניעת חשיפת המידע ואילו השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה לפיה צריך לחשוף אותו. לפי חוק, רשות העתיקות מוסרת מידע מלא על ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בתוך מדינת ישראל, לרבות בירושלים.

לעומת זאת, בגדה המערבית החפירות נעשות תחת קצין מטה במינהל האזרחי והוא שומר את המידע לעצמו, כאשר חלק מהממצאים מגיעים למוזיאונים בישראל ואף בעולם. דחיית הערעור לעליון מסיים לפי שעה את הפרשה שהחלה ב-2013, אז הגישו הארגונים בקשת חופש מידע, לקבל נתונים, פרוטוקולים ונקודות ציון של אתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות ושהתבצעו בהם חפירות ביהודה ושומרון. בנוסף, הם ביקשו לדעת היכן מאוחסנים הממצאים ומי החוקרים שהשתתפו בחפירות.

מאוחר יותר עתרו שני הארגונים לבית המשפט, וב-2016 העתירה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. הנימוק לדחייה היה כי קיים "חשש ברור ואמיתי" לפגיעה בחופרים ובמוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים כתוצאה מחרם אקדמי. זאת, למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחופרים מחויבים לפרסם את הממצאים לפי חוק. כאמור, הנימוק הנוסף היה חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.

השופטת ברון ציינה בהחלטתה, כי יש 2,300 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה, שחלקם בעלי חשיבות בינלאומית. לדבריה, יש הטוענים שממצאים אלה שייכים למדינת ישראל ואחרים גורסים שזו ביזה ארכיאולוגית. בהחלטתה, מציינת ברון שנסיבות המקרה לא מצדיקות אי גילוי מידע על ממצאים מחשש לחרם אקדמי. היא מסבירה כי למעשה מחקר אנונימי כתירוץ לחרם מהווה סתירה, שכן הסתרת המידע כשלעצמה פוגעת בחופש אקדמי וחוסמת דיון ציבורי במקום להגן עליו.

"השתקת הדיון הציבורי עשויה אולי למנוע חרם בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך השתקה מעין זו לבטח פוגעת ביכולת של ישראל להתמודד עם הביקורת שברצונה להפריך", כתבה השופטת.

את ארגוני העותרים, "יש דין" ו"עמק שווה", ייצג עו"ד ישי שנידור ואת המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג.

העותרים מסרו בתגובה, "החלטת בית המשפט היא גרסה של חוק ההסדרה לאקדמיה ועתיקות, במקום להחיל את אמות המידה המקובלות באקדמיה. כפי שאמרה השופטת ברון בדעת מיעוט, אי אפשר להחיל חוק אחד בתוך ישראל, שבה המחקר הארכיאולוגי והממצאים חשופים ולהתייחס לאותם ממצאים בגדה המערבית כאל סוד מדינה".

לטענתם, "זו פגיעה בדמוקרטיה, שמתקיימת על ידי שימוש מופרך של המדינה באיום החרם. בסופו של דבר קובעת ההחלטה שבמצב הנוכחי גם אמות מידה אקדמאיות בסיסיות הן מותרות והמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית מחייבת לקיים שתי מערכות משפט שונות תחת אותו שלטון, אפילו באקדמי״.

עוד 398 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה