בעידן שבו אורבים המשחרים־לטרף לתפוס אדם בחלקיק־קלקלתו ולמהר לתייגו, אם משלנו הוא או לא, וגרוע מכך, לחסום ולהשתיק את דברו, לעיתים אף בטון אגרסיב־פרוגרסיב מופרך במיוחד – תהודת הזהות והרעיונות הפכה להיות עול כבד מנשוא אך גם דחוף מתמיד.
תחושת המחנק גוברת, ולא נשאר כמעט מרחב שאפשר לנשום בו במלוא הרֵיאות וההגיונות בלי לחבוט ולהיחבט. במקום לצאת מארונות, הרעיונות המורכבים נאלצים להידחס למגירות צרות, מחשיכות ולוחצות. אפילו שירים הפכו להיות מקלט רועץ למילים נרדפות. צריך להמציא אומנויות חדשות כדי להיאמר, כדי להישמע, כדי להידבר.
הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
פרויקט מנהטן, שהוליד את פצצת האטום, היה אולי האתגר המדעי והלוגיסטי הגדול בהיסטוריה האנושית, והוא משמש עד היום כמודל הקלאסי לפתרון בעיות הנדסיות רחבות-היקף.
הפרויקט דרש ריכוז חסר תקדים של משאבים ומוחות מזהירים, אך הוא פעל בתוך מערכת סגורה המצייתת לחוקי פיזיקה קבועים מראש. חומר בקיע אינו מפתח אסטרטגיית-נגד, ומשוואות מתמטיות אינן משנות את טבען כדי להתחמק מפיצוח. לכן, מנקודת מבט מערכתית נחשבת משימה מסוג זה כבעיה "מסובכת" (Complicated). הבחנה זו מעוגנת בתורת המערכות ובמודל קינבין (Cynefin), מסגרת תפיסתית שפותחה בשנת 1999 על ידי דייב סנודן כדי לסייע לארגונים, סוכנויות מודיעין וממסדים ביטחוניים לנווט בתנאי אי-ודאות.
השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.
על רקע סערת מינויו של מקורבו של ראש הממשלה, רומן גופמן, לראש המוסד, מן הראוי לקרוא את "הודעה גורלית – מאחורי מבצע הביפרים הנועז" מאת אדם פיין – שם מומצא.
מבצע הביפרים עצר את נשימתו של העולם כולו מול הגאונות, היוזמה והתושייה של המוסד, אשר לקח כלי קשר בנאלי כמו ביפר והפך אותו לכלי נשק שובר שוויון.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"האם חלילה, יתברר שזו אכן הייתה שירת הברבור, והמוסד המפואר ילך בדרכה של המשטרה העלובה – כאשר למרבה הפלצות, אנו כבר רואים סימני קריסה גם של שב"כ? "
פנחס, לא שב"כ או מוסד או משטרה. זו שירת הברבור של כל המדינה.
ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:
האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תשמעי, קראתי ואין לי הרבה מה להוסיף. את צודקת. ועל זה נאמר: סו וואט! הבעיה היא לא בקבלת האישור שאנו צודקים או לא. הבעיה היא שבלתי אפשרי להתווכח עם אף אחד,שכן המילה "צדק" או המילה "אמת" הן לחלוטין עניין של פרשנות סובייקטיבית. תלוי את מי שואלים. בעולמנו, אתה יכול להתעלם לחלוטין מעובדות, גם היסטוריות וגם מדעיות ולהחליט על עובדות אחרות לחלוטין, אפילו כאלו מומצאות או דמיוניות ולהחליט שהנה מצאת את האמת האבסולוטית ועכשיו לכו תתווכחו איתי על מי צודק. כשלוקחים "אמת" שכזו ועוד מוסיפים לה חתימת אישור של "מומחים" כאלה ואחרים, בדומה לאישורם של אותם 400 מומחים ש"צדקו" באישורם למבצע הכושל, והרי לך אמת חדשה שאחרים לא חשבו עליה ועכשיו לך תתווכח איתה. היום, רואים את זה בכל פינה אשר פונים אליה, במיוחד כשהתקשורת משמשת חותמת גומי לאג'נדות כאלה ואחרות, ולראייה, אתה שומע יותץר ויותר ציטוטים שנשמעו במהדורת החדשות אמש מפי "מומחים", אין כמעט מקום לדעה הפרטית הבלתי משוחדת, אחרי שבדקת, בחנת, ראית ונכחת בעצמך לדעת. לך תתווכח עם הבלתי ניתן לויכוח. ואנה אנו באים? למצב שבו כבר לא איכפת, שלא לומר התעייפנו, הכחות אזלו, וכל מה שהבנאדם רוצה זה לשבת בשקט תחת גפנו ותחת תאנתו, לשתות כוס תה, לקרוא איזה ספר ולהאזין למוסיקה ראויה, רק תעזבו אותי בשקט. אתם וה"אמת" שלכם. חג שמח.