חוצה גבולות היופי אוזל במהירות

הדרה לוין בגיל 15
הדרה לוין בגיל 15

מתוך כל הַגָּלוּיוֹת שנגזרות על האדם בחייו, שלוש גָּלוּיוֹת מעסיקות אותי במיוחד בעת הזאת. גלות הדעת, גלות הגיל והגלות הכלכלית. הן קשורות זו בזו, משפיעות זו על זו ולעיתים מסתירות היטב זו את זו.

מתוך כל הַגָּלוּיוֹת שנגזרות על האדם בחייו, שלוש גָּלוּיוֹת מעסיקות אותי במיוחד בעת הזאת. גלות הדעת, גלות הגיל והגלות הכלכלית. הן קשורות זו בזו, משפיעות זו על זו ולעיתים מסתירות היטב זו את זו

הגלות נכפית על האדם כתהום של בדידות, לרוב מודחקת ומוכחשת גם על ידי החברה וגם על ידי הגולה בה. החברה אינה סובלנית כלפי הגולים, קולם מערער על סדריה, אבל היא מעמידה פנים. החברה טובה בלהעמיד פנים ומשקיעה בכך משאבים רבים. לעיתים היא מתנאה במראית־עין של גולים סמליים, שגלותם נסבלת ונוחה ומקובלת על הבריות.

גם הגולים מעמידים פנים. הם זקוקים להיתכנות כלכלית וחִברוּתית כדי להשמיע ברבים את מלוא גלותם, את כל־קוֹלם החורג ממסלולו הכנוע של העדר, בלי להרמס תחתיו ובלי לעגל פינות.

אם אין לך אמצעים, אתה חייב להמציא לעצמך שפה (וניבים) ולשכלל את אומנותך כדי לדבר דרכה עם העולם, עליו ועל עצמך. אתה חייב לשייף את הכלים כדי לדווח מן הרותחין בלי שיתהפכו עליך הרוחות. האומנות היא מפלטו של הגולה מעריצותו של הקונצנזוס.

לפעמים צריך כמה רעידות אדמה כדי שהַמַּגְמָה שרתחה במעמקים תתחיל לבעבע מהסדקים. ימי המגפה הראשונים הכשירו את התנאים, ויונתן בר גיורא, שמאז ומתמיד תפס אותי במילים, וגם בין השורות, עשה מן הגלויות שלי יצירה קברטית, שאותה הפיק, הלחין, עיבד והקליט במלואה, בקולו ובקולה של לילך כספי. הפרויקט נקרא על שם אחד השירים בו "היופי אוזל במהירות". היום יוצא לרשת בשקט שיר שלישי מתוכו וקליפ חדש, "כך חרב העולם".

הגלות נכפית על האדם כתהום של בדידות, לרוב מודחקת ומוכחשת גם על ידי החברה וגם על ידי הגולה בה. החברה אינה סובלנית כלפי הגולים, קולם מערער על סדריה, אבל היא מעמידה פנים

כך חרב העולם

כָּךְ חָרַב הָעוֹלָם. מִי שֶׁחָשַׁב, בְּמִלִּים נִבְרָא הָעוֹלָם, חָשַׁב שֶׁאִם יְתַקֵּן אֶת הַמִּלִּים, גַּם יְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. תִּקֵּן וְתִקֵּן, עַד שֶׁיָּצְאוּ הַמִּלִּים מֵהֶקְשֵׁרָן וְעָזְבוּ אֶת הָעוֹלָם. הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, וְהַמִּלִּים בְּשֶׁלָּהֶן, מְעוֹפְפוֹת כְּאִלּוּ בִּזְכוּתָן נִבְרָא הָעוֹלָם. מְתֻקָּנוֹת וְיָפוֹת עָפוּ עַל עַצְמָן, מְנֻתָּקוֹת מֵהָעוֹלָם. הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ לְהַכְאִיב וְהַמִּלִּים הִמְשִׁיכוּ לְתַקֵּן אֶת עַצְמָן.

לכי לישון

עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן. מָה זֶה כְּבָר יַעֲזֹר, לְהִתְהַלֵּךְ כָּכָה, לִנְשֹׁר. לְכִי לִישֹׁן. זוֹכֶרֶת, לְכִי לִישֹׁן הָיָה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה, חָזַר אֵלַיִךְ אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. מָה הִשְׁתַּנָּה. הוֹ, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. אַבָּא וְאִמָּא מֵתוּ. וּכְבָר אֵינֵךְ יָפָה. כְּשֶׁכָּתַבְתְּ אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן לֹא יָדַעְתְּ לְאָן, וְאַתְּ אַחֲרָיו נִפְעֶרֶת, תִּרְאִי אוֹתָךְ, אַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר בִּכְלָל שֶׁפַּעַם הָיִיתְ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת. עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן.

עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן. מָה זֶה כְּבָר יַעֲזֹר, לְהִתְהַלֵּךְ כָּכָה, לִנְשֹׁר. לְכִי לִישֹׁן. זוֹכֶרֶת, לְכִי לִישֹׁן הָיָה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה, חָזַר אֵלַיִךְ אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. מָה הִשְׁתַּנָּה. הוֹ, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. אַבָּא וְאִמָּא מֵתוּ. וּכְבָר אֵינֵךְ יָפָה

יופי

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָּדוֹל
כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ
לְהָזִיז הָרִים, לְהוֹבִיל דֵּעָה
לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת.

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְצָרִיךְ לְפָחוֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה
לְהָסִיט מִמְּעוֹפוֹ
לְהַכּוֹת גַּלִּים, לְאַוְרֵר רֵאוֹת
לַהֲפֹךְ עוֹלָמוֹת
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת.

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָלֶכֶת לְשׁוּמָקוֹם
וְלִשְׁתּוֹת לַעֲבָרוֹ
לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת, לְהַמְצִיא מִלִּים
לְהַרְעִים שְׁתִיקוֹת
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָלֶכֶת לְשׁוּמָקוֹם
וְלִשְׁתּוֹת לַעֲבָרוֹ
לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת

מתוך הפרויקט "היופי אוזל במהירות". שָׁרִים: יונתן בר גיורא ולילך כספי. הפקה, לחן, עיבוד: יונתן בר גיורא. מילים: הדרה לוין ארדי (מתוך "עד התוהו הבא – סטנדאפ על פי תהום", ומהספר הבא, "השנים העצובות"). גיטרות: עמרי בר גיורא. בימוי ועריכת קליפים: נעם לב ויונתן בר גיורא. תודות מיוחדות ליאיר לב ויובל אור.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 535 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 17 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,097 מילים

העליון נגד כי"ל - פסיקה שאולי תשנה את הדין הסביבתי בישראל

פסיקת העליון נגד "רותם אמפרט" ו"כימיקלים לישראל" עשויה להוות תקדים, שיחייב את החברות לקחת אחריות על מפגעיה הסביבתיים של תעשיית הפוספטים. לאחר ששופטת העליון הפכה את החלטת המחוזי, המאבק למען שיקום המערכת האקולוגית וטיפול בבריכות הבוצה חוזר למסלול.

בשניים-עשר לאוגוסט נכנסתי לרכב ונסעתי הרחק מירושלים הקרירה עד למושב עידן שבערבה. לאחר שעתיים ארוכות של נופים מתחלפים, קיבל את פני בחיוך רועי גלילי, איש המדבר בכל רמ"ח איבריו. כדי להסביר את הסוגיה שלשמה התכנסנו, גלילי החליט שנתחיל בסיור: "לפני שנדבר, בואו אני אראה לך מה קורה בשטח".  בטרם הספקתי להסתגל לטמפרטורת המקום, מצאתי עצמי על הטנדר שלו בדרך לעין צין, נווה מדבר מרהיב – אילו היינו מגיעים אליו אי שם בשנות ה-80 או ה-90. הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור.

הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור

גלילי, 52, חי בערבה כ-18 שנה, הוא חקלאי וארכיאולוג. כחקלאי, מגדל תמרים ופלפל ארוך ומתוק; וכארכיאולוג, חוקר תרבויות מדבריות באוניברסיטת  בן-גוריון. "כל מה שקשור לתרבויות המדבר מרתק אותי, גם הנוף והטבע שלו", לדבריו. הסקרנות של גלילי, לצד הקרבה הגיאוגרפית למקורות הטבע, הם אלו שהובילו אותו למאבק מתמשך מול התאגיד הענק כימיקלים לישראל (כי"ל). אם תרצו – דוד וגוליית, גרסת הערבה.

נחל צין המזרחי נחשב כאחד האזורים המבודדים ביותר במדינה – קצה המדבר, המושך מטיילים רבים להינות מנביעותיו ומהמסלולים שסביבו. הטלטלה האקולוגית שחווה עם התפתחות תעשיית הפוספטים במאה הקודמת, ממשיכה לטלטל אותו גם ברגעים אלו – המלחה והרעלת הנחל, מובילה את סביבתו לאפילוג עצוב.

בתצפית על המעיינות, גלילי מצביע על גדמי תמרים הגוועים ונאנח בתסכול רב:

"כל הדבר הזה מתרחש בגלל הפעילות של מפעלי כי"ל, כבר 40 שנה. במונחים של בן אדם זה הרבה מאוד זמן, במונחים גיאולוגיים ואקולוגיים זה הרף עין, זה אזור שבמשך אלפי שנים עמד בבתוליו, בעצם נאות המדבר הכי גדולות בארץ. חורשות דקלים, יער דקלים עצום עם שבילי הליכה, ומכל הדבר הזה לא נשאר כמעט כלום".

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור אחורה לשנות ה-40 של המאה הקודמת, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. בישראל, הנחשבת כבעלת עתודות פוספט גדולות, המשימה התגלתה כפשוטה למדי, ועד מהרה החלו לצמוח מסביב למכרות המפעלים, אשר יהפכו לספק התעסוקה המרכזי של אנשי הדרום. בשנת 1976 הוקם המפעל הגדול הראשון, "אורון", ולימים יוקם לצידו המזרחי מפעל "צין", שהחל אף הוא בהפקת הפוספט המזהם.

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור לשנות ה-40, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. עד מהרה החלו לצמוח מפעלים מסביב למכרות

"כימיקלים לישראל", בת ל"חברה לישראל", מזוהה עם משפחת עופר ובעיקר עם היורש הבולט בין בניה, עידן עופר; אך עד גל ההפרטות הגדול של החברות הממשלתיות בשנות ה-90 הוחזקה ונוהלה בידי המדינה כתעשייה משגשגת, שאינה מודעת לנזקיה הסביבתיים, טרום עידן משבר האקלים.

הראשון לשלוט בתאגיד המופרט, היה איש העסקים שאול אייזנברג, אשר בתוך שנים בודדות מכר את אחזקותיו ואיפשר למשפחת עופר לרכוש את השליטה בחברה, על מכרותיה, מפעליה והמפגעים הסביבתיים שצברה. גלילי מתאר זאת בפשטות:

"זו הייתה ירושה תרתי משמע, ויש פה הון רב שנצבר באדמה הזאתי. הרבה מאוד הון גם עבר לידיה של כי"ל במהלך השנים האלה, ולכן האחריות שלה לאזור היא מאוד ברורה".

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל. מערכות אקולוגיות משתנות מטבען, אך בדומה לחלקות טבע אחרות, השינוי שעברו המעיינות עם השנים הינו מעשה יד אדם:

"האזור הזה הפך ממעיין, שהכיל בתוכו סביבה אקולוגית של מעיינות, של צמחיית מעיינות ובית גידול של מעיינות- למליחה".

כשהוא מדבר על הצלת האזור, הוא מתכוון לשארית הפליטה של זנים ומינים של צומח וחי, ההולכים ונכחדים.

רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)
רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)

גוויית המעיינות והרס בית הגידול האקולוגי היו הטריגר שבגינו יצא גלילי למאבק יחד עם חבריו דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי; אך החצר האחורית של מושב עידן היא רק קצה הקרחון. לאחר כריית הפוספט מן האדמה, הוא מועבר למפעל ונשטף באמצעות חימום או פלוטציה, תהליך בו מציפים את החומר בבריכות מים וכך מפרידים אותו מהנוזל ה"טפל" שנשטף אל בריכות האגירה.

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל

באחת עשרה הבריכות שנבנו במהלך השנים, החומר הנוזלי, המכונה "פספוגבס", מתקשה והופך לבעיה אקולוגית שבאין מעשה תתגלגל לדורות הבאים. בזמן התייבשות הברכות – הנוזלים, בחלקם רדיואקטיביים, מחלחלים אל תת הקרקע ומחזירים אותנו אל הזיהום במקורות המים והמערכת האקולוגית כולה.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות, וגם אלו הנמנעים מצריכת חדשות סביר שזוכרים את אסון נחל אשלים. ביום שישי ה-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור בדרגתו ופגיעה בחי ובצומח.

האסון הוביל את תושבי הנגב, את הרשויות ואפילו את כי"ל לבחון את הבריכות ולקיים הערכות באשר לסבירות קריסה נוספת שתגרום לאסון סביבתי נוסף. דו"חות של פרופ' אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית, וד"ר יורם אמיר, מהנדס רב ניסיון ומומחה בביסוס בריכות ומאגרים, לצד הצטברות מידע נוסף, מלמדים על סיכוי ממשי של 50 אחוז לקריסת הבריכות.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות. באסון נחל אשלים, ב-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור

גלילי מתאר עצמו כאדם אופטימי, אך משתף בתסכול כיצד ניסיון אחר ניסיון להידבר עם המפעלים או רשויות האכיפה התגלה כחסר ערך:

"אמנם יש פיקוח של רשות שמורות הטבע וקצת של המשרד להגנת הסביבה, אבל בסופו של דבר זה סוג של אקס טריטוריה שנמצאת בתוך תחומי מדינת ישראל. החברה הזאת עושה פחות או יותר מה שהיא רוצה". יש תחושת אין אונים וההבנה שאם אני לא אעשה משהו אז בעצם נופי הילדות שלי ילכו ויאבדו לנגד עיניי".

מסקנה זו מובילה לבקשת סעד משפטי ממערכת המשפט, במטרה שזה יכפה על כי"ל לטפל בנזק הסביבתי.

פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)
פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)

בספטמבר 2020 הגישו רועי גלילי, דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך.

ראשית, במטרה לעצור את המשך ההמלחה ולטפל בברכות הבוצה הממשיכות לחלחל ולזהם את הסביבה. שנית, במטרה לשקם את המעיינות, על ידי הזרמת מים מתוקים, שאיבת מים מלוחים ופינוי הנוזלים המזוהמים, כך שיחדלו לסכן את המטיילים. לבסוף, מסביר גלילי: "אנחנו חושבים שלמדינת ישראל מגיע פיצוי, לאזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לאזרחי האזור הזה".

בספטמבר 2020 הוגשה תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך

בעודו ממשיך לדון בבקשת הסעד, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד הצו הזמני להפסקת פעילות המפעל, והתנה אותו בערבות אישית ובלתי מוגבלת של ארבעת התובעים לשם כיסוי הנזקים שיגרמו לכי"ל במקרה שאלו ינוקו מכלל אשמה. "אני מאמין שאין אדם בארץ שיוכל לעמוד בזה אולי, האחים עופר, גם בזה אני לא בטוח", אומר גלילי, "מדובר פה בנזקים תפעוליים שהערך שלהם הוא עצום. אני אומנם חקלאי, אני מגדל כמה פלפלים ותמרים אבל אני לא חושב שזה יספיק לפצות את כי"ל".

לקראת הסוף, גלילי מדבר בגילוי לב על הקשיים: "האפשרות להיאבק מול כי"ל כאדם פרטי, נראית על פניו לא פשוטה, בוא נגיד באנדרסטייטמנט". כסף, מילה נוכחת-נפקדת לאורך השיחה, איננה רק ביטחון כלכלי להמשך המערכה, אלא מהווה אמירה מבחינתו – "לדעת שיש לנו את הגב של הציבור".

בתחילת ינואר הגיעו גלילי, אביהר, אמיתי ושקותאי אל בית המשפט העליון, שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע והורה לדון מחדש בבקשה לצו הזמני. שופטת העליון ענת ברון הסבירה בפסק דינה את מהות החלטתה:

"מטרתו של ההליך היא לאכוף את הדין על המזהמים, לתקן את העוול הנטען ולפצות את הציבור הרחב שנפגע כתוצאה מהעוולות הנטענות".

החלטתה תחזיר את הארבעה  אל ביהמ"ש המחוזי ביום שלישי הקרוב (ה-18.1).

"אני אדם ממש אופטימי", מסכם גלילי, "אני מאמין שאפשר לשקם, אני גם מאמין שבסופו של דבר נצליח לגרום לחברת כי"ל להתגייס ולהצטרף לדבר הזה, לשנות את דרכיה הרעות ולפצות את הציבור. אני באמת אופטימי. מקווה שלא מדי".

כרמל נמש הוא ירושלמי בהווה אך שומר אמונים לנעורים בגליל. מנהל הדיגיטל של לובי 99, עורך ומגיש ההסכת "מלכוד 99" – העוסק בהון, שלטון ומה שבניהם. בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי ספרד ואמריקה הלטינית; וסטודנט במסלול משפט, ממשל וחברה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,302 מילים

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים

על רקע המגעים להשגת הסדר - נתניהו ייעדר מישיבת הכנסת

ועדת החוקה תדון היום בתיקון חוק יסוד הממשלה - כך שראש הממשלה לא יוכל לכהן ברצף למעלה משמונה שנים ● יושבת ראש ועדת החינוך שרן השכל הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לשנות את לוח החופשות בבתי הספר כך שחופשת הקיץ תימשך חודש אחד ושבוע הלימודים יקוצר לחמישה ימים

עוד 9 עדכונים

למקרה שפיספסת

אקטיביזם שיפוטי בדימוס

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לשופט העליון בדימוס אהרון ברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו.

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו

הוא סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם" כלשונו. לא ברור אם מדובר בתמימות או בהעדר הבנה מיהן הנפשות הפועלות. הוא טוען ש"נתניהו היה מגדולי מגיני מערכת המשפט עד משפטו". אך ההסתה וההחרבה מטעם נתניהו החלו ה-ר-ב-ה קודם.

בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק.

תומכי נתניהו ימשיכו לטעון שהודה בלית ברירה כי נרדף בידי תופרי תיקים מטעם פוליטי (כמובן: אנשי השמאל רוני אלשייך מקריית ארבע ומנדלבליט הבית"רי מבית והחוזר בתשובה שהיה מזכיר הממשלה הצמוד לביבי). משה גפני כבר אמר זאת היום.

ומתנגדי נתניהו ימשיכו לראות כאן כניעה נוספת של ראש התביעה הכללית למי שהסית בכזב ובשיטתיות נגד מערכת המשפט, שיסה את תומכיו בבכירי התביעה שנאלצים להסתובב עם מאבטחים, איים על כל המוסדות שאמורים לאפיין משטר דמוקרטי, ניסה למוטט מוסדות אלו לטובת שלטון יחיד ופולחן אישיות נורא והחריב כל נורמה לרבות כיבוד הסכמים, עמידה בהבטחות ואמירת אמת.

חרף כוונתו הטובה, אהרן ברק עשה כאן מעשה מעציב. מחד, זהו השופט שידע להגן לא אחת על זכויות אדם ואזרח בתחום מדינת ישראל הריבונית. מאידך, זהו השופט שאישרר בדרך כלל הפרות זכויות אדם בגדה. ושוב מחד, זהו נשיא העליון שחתום על פסק הדין שאוסר עינויים. ושוב מאידך, קשה לומר שבלט בפסיקות חברתיות.

ברק סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם". לא ברור אם זו תמימות או העדר הבנה מי הנפשות הפועלות. בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק

מצד אחד, מגדולי השופטים ואנשי האקדמיה בתחום המשפט וגם יועץ משפטי לממשלה שלא חשש מאיש. מצד שני, נשיא העליון בדימוס שהיה צריך לדחות בנימוס את פניית פרקליטו של נתניהו ולא להתערב במשפט הפלילי החשוב הזה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. ת... המשך קריאה

עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. תודה

עוד 300 מילים ו-3 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

על רקע מגעים לרכישת צוללת מגרמניה, נדחתה ההצבעה על הקמת ועדת חקירה

נתניהו פנה באמצעות מקורביו אל אהרן ברק כדי שישכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון; הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון: המשפט גורם לקרע בעם, ועד למשפטו היה נתניהו מגדולי המגנים על מערכת המשפט ● פרקליט המדינה לשעבר לדור: "לא מעלה על דעתי שבתיק הזה מוצע להגיע להסדר" ● לפיד: אנו עוקבים אחר מצב בני הערובה בבית הכנסת בטקסס

עוד 24 עדכונים

שוב לא שקט בדרום ובגדה, וגם לתקשורת - שבשגרה מתעלמת מקיומם של הבדואים וממצוקתם - יש תפקיד חשוב במה שהתרחש השבוע ● הכאוס בפרלמנט העיראקי: תכריכים, התעלפויות ובגדים מסורתיים ● "נתיבי הקבורה" של אל-עולא נחשפים ● והשבוע לפני 11 שנים, הנשיא בן עלי עזב את תוניסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,247 מילים

מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית

כ־200 יהודים, רובם יוצאי עיראק, הם כל מה שנשאר מהקהילה היהודית של סינגפור ● מוזיאון חדש וראשון מסוגו מספר לראשונה את סיפור הקהילה בת ה־200 שנה בעיר־מדינה האסיאתית: "רצינו לספר לא רק על היהודים בסינגפור, אלא גם כיצד היהודים הם סינגפורים"

עוד 798 מילים

בצל העלייה במספר פשעי השנאה בניו יורק, ארגון "הלגיון" שם לעצמו מטרה להכשיר כמה שיותר יהודים בקרב מגע, עזרה ראשונה והתמודדות עם אירועי ירי המוני: "אנחנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו"

עוד 825 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עולם שלישי, 20 דקות מירושלים

הרע: קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת של הרי השומרון והגאיות המוריקים לבין ההתעללות שחבל הארץ הזה סופג ● הטוב: עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה, אבל ההשקה של הרכבות החשמליות מתחילה להשליך על רמת זיהום האוויר ● וטיפ לט"ו בשבט: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק, למשמשים אין גוון כתום זרחני וקיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה