אישיות
מיטל להבי

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים ו-1 תגובות
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

הרחוב המסחרי הראשי של תל אביב יהפוך בעוד מספר חודשים לאתר חפירות, לצורך הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, והעירייה מתכוונת לנצל זאת כדי להפריד סוף-סוף בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים והקורקינטים ● בכך תבוא על תיקונה טעות היסטורית, שנעשתה במהלך השיפוץ הגדול ברחוב בעשור הקודם ● את המחיר ישלמו נהגי המכוניות, במהלך שמשקף את סדר העדיפויות העכשווי של העירייה

הטעות ההיסטורית, שנעשתה בזמן השיפוץ הגדול שנערך ברחוב אבן גבירול במרכז תל אביב במהלך העשור הקודם, עומדת לבוא בקרוב על תיקונה. נתיב האופניים יופרד מהמדרכה ויירד אל מפלס הכביש. בכך יבואו אל סיומן שנים של חיכוכים מתמידים בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שנאלצו לחלוק את אותה מדרכה, שותפות כפויה שלא פעם ולא פעמיים הסתיימה במפגש כואב.

חידוש הרחוב המסחרי הגדול בתל אביב, שבוצע בשנים 2006-2010, לווה במחלוקת עזה על מיקומו של שביל האופניים. רוכבים, ארגוני חברה וסביבה וחלק מבכירי העירייה סברו שיש למקם את השביל במפלס נפרד מהמדרכה ועל חשבון רוחב הנתיב המוקצה למכוניות, זאת מתוך השקפה שהעיר צריכה לתעדף את הולכי הרגל ורוכבי האופניים על פני נהגי הרכבים הפרטיים. ראש העיר רון חולדאי התנגד אז בתוקף, טען שאין מספיק רוכבים בעיר ושאין הצדקה לייחד להם נתיב נפרד. הוויכוח הציבורי הפך לסמל לפער בין תפיסות העולם בכל הנוגע לסדרי העדיפויות הראויים בתכנונה של עיר ובהקצאת המשאבים הציבוריים.

גודל הטעות התברר במהירות: היקף השימוש באופניים ככלי תחבורה בתל אביב גדל בחדות, כיום משתמשים כ-70 אלף מתושבי העיר באופניים כאמצעי התנועה העיקרי לעבודה, ללימודים ולסידורים. רבים מהם רוכבים באבן גבירול על שביל, שהוא למעשה חלק צבוע של המדרכה, והתוצאה: צפיפות רבה וחיכוך בלתי פוסק עם הולכי הרגל. הרוכבים נאלצים להאט ולתמרן בין הצועדים, בעוד הולכי הרגל חשים מאוימים דווקא במקום שבו הם אמורים לחוש בטוחים ומוגנים, איום שרק מחמיר כשמדובר בקשישים, בהורים עם ילדים בעגלות או באנשים עם מוגבלויות.

בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגוברת של הקורקינטים והאופניים החשמליים, המצב על מדרכות העיר הלבנה הפך לבלתי נסבל.

הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

במהלך השנים חולדאי הפנים שהעתיד טמון בדו-גלגליים ובהולכי הרגל, וכיום העירייה נוקטת מדיניות אגרסיבית של העדפה שלהם על פני המכוניות הפרטיות.

סימנים פומביים ראשונים לכך שהופנם הצורך בשינוי נשמעו כבר בראשית 2019, כאשר בתשובה לשאילתה של חברת המועצה שלי דביר אמר חולדאי ש"העלייה בכמות האופניים יצרה מצב שאנחנו צריכים למצוא פתרון לעתיד", והבהיר שהפרדת שביל האופניים מהמדרכה נשקלת בחיוב. מאז, המתכננים והמהנדסים בעירייה ישבו על שולחנות השרטוט, ונראה שכעת הבשילו התנאים לשינוי.

בפועל, זה יקרה במקביל לעבודות על הקו הירוק (השני) של הרכבת הקלה, שיעבור לכל אורכו של אבן גבירול. הרכבת תיסע מתחת לאדמה, אבל לאורך הרחוב יהיו לה ארבע תחנות (קפלן/דיזנגוף, העירייה, ארלוזורוב ושדרות נורדאו), כך שהאזור של אבן גבירול ייכנס לתקופה ארוכה של עבודות תשתית.

את התקופה הזו העירייה מתכוונת לנצל לשינוי שביל האופניים: המדרכות יזכו להרחבה – גם כדי לתת עוד מקום לעסקים, בתי הקפה והמסעדות שיסבלו מאוד מעבודות הרכבת – ושביל האופניים יורד למפלס הכביש ולמעשה יחצוץ בין המדרכה לבין הכביש. השביל יהיה חד-סטרי (יפנה לכיוון הנסיעה בכל גדה של הרחוב ), ובנקודות מסוימות יבוא על חשבון אחד מנתיבי הנסיעה של המכוניות.

מיטל להבי סגנית ראש העיר תל אביב (צילום: עיריית תל אביב)
מיטל להבי, סגנית ראש העיר (צילום: עיריית תל אביב)

מדובר במהלך פשוט יחסית לאתגרים ההנדסיים הכרוכים לרוב בהקצאת נתיבים לאופניים בערים צפופות, ועדיין המתכננים נדרשו להתמודד עם כמה אתגרים, כמו המפגש בין נתיב האופניים לתחנות האוטובוס. הנתיב יעבור בין התחנות לבין נתיב נסיעת האוטובוסים, ובקרבת התחנות הוא יעלה על משטח מוגבה, עם תמרור שיסמן לרוכבים להאט ולאפשר לנוסעי האוטובוס לעלות ולרדת.

המועד לתחילת העבודות עדיין לא סופי, מהסיבה הפשוטה שהעירייה תלויה בלוח הזמנים של נת"ע (הרכבת הקלה), שכידוע יש לו נטייה להידחות (כבר כעת ידוע שהשקת הקו האדום, שתוכננה לאוקטובר 2021, תידחה לפחות בשנה).

לפי התכניות, עבודות התשתית הנרחבות ברחוב אמורות לצאת לדרך בינואר הקרוב, ואם זה אכן יקרה, זמן קצר לאחר מכן יחלו גם העבודות בנתיב האופניים.

"העבודות על הרכבת ממילא ייצרו מצב של חוסר עבירות והפחתה בקיבולת התנועה באבן גבירול", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, "זו ההזדמנות שלנו לייצר אלטרנטיבה. שביל האופניים במפלס המדרכה הוא מקור להתנגשויות בלתי פוסקות עם הולכי הרגל, הרציונל הוא להתאים את התשתיות לסדר העדיפויות שלנו, שבו הולכי הרגל ורוכבי הדו-גלגלי באים לפני הרכבים הפרטיים, כמו שמקובל בכל הערים המתקדמות בעולם".

עוד 581 מילים

תל אביב נשארה מאחור

ירושלים הולכת בעקבות חיפה ומגבילה את כניסת הרכבים המזהמים לעיר ● אבל דווקא ת"א, שמתהדרת באג'נדה ירוקה, לא הצטרפה למהפכה ● בעירייה מגלגלים את האחריות למשרד התחבורה ולהיפך ● מסתמן: בעקבות פניית זמן ישראל, הצדדים יפתחו במגעים להתנעת היוזמה ● "אם הגישה השתנתה, זה מעודד"

עוד 1,006 מילים

סוף השדרה שמאלה

האיחור המשמעותי בהקמת הרכבת הקלה, שנחשף בזמן ישראל, רק הגביר את החרדה והייאוש בשדרות ירושלים ביפו ● הרחוב הראשי - שהיה פעם זירת מסחר עירונית שוקקת - הפך לאזור רפאים, ועיריית תל אביב מתקשה לסייע לסוחרים המתוסכלים ● השבוע הושק שם מבצע חדש לרוכשים באפליקציה, אבל הטבות משמעותיות יותר - כמו הנחה בארנונה לעסקים הגוועים - נבלמות על ידי המדינה ● ואיפה ראש העיר? "מאז שהתחילו העבודות - לפה הוא לא בא"

עוד 1,723 מילים

דעה חנייה בתל אביב זה לא מוצר צריכה בסיסי

עיריית ת״א נתונה בזמן האחרון תחת מתקפה בגלל שהעזה לגעת בקודש הקודשים: הסטטוס קוו של החנייה ● זה לא קורה לו הרבה, אבל אביב לביא דווקא מזדהה הפעם עם העירייה ● כשרבבות רכבים חדשים נוספים בכל שנה, מוכרחים להתחיל להיפרד מהפריבילגיה של חנייה בחינם ובתור התחלה, להחזיר את המדרכות להולכי הרגל

עוד 752 מילים

בעתיד יהיו הרבה פחות מכוניות במרכזי הערים הגדולות, ובראשן תל אביב ● בינתיים אנחנו חיים ב"ימי ביניים" אלימים, של התנגשות כואבת בין הולכי רגל, מכוניות - וקורקינטים חשמליים ● מרבית התאונות כלל אינן מדווחות לרשויות

הנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על עלייה תלולה במספר ההרוגים והפצועים מבין רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים, מיטיבים לתאר את המגמה – אבל רחוקים מלשקף את כל התמונה. נתוני האמת גבוהים הרבה יותר, בוודאי לגבי כמות הפציעות.

רבות מהתאונות כלל אינן מדווחות למשטרה ועוברות מתחת לרדאר הסטטיסטי. מדובר בעיקר במפגשים כואבים, שלרוב מסתיימים בפציעה קלה עד בינונית, שמתרחשים על המדרכות בין רוכבי הכלים החשמליים להולכי הרגל. במיון של איכילוב מרגישים את זה היטב.

מצוקה של הרשויות

הסיפור האמיתי כרגע הם הקורקינטים החשמליים. הם גם ממחישים את המצוקה של הממשלה והעיריות, שתמיד מפגרות בכמה מהלכים אחרי המציאות הטכנולוגית והאופנתית.

עד שהצליחו לגבש מדיניות, כללים ואכיפה לגבי האופניים החשמליים – אמנם מעט מדי ומאוחר מדי – באו הקורקינטים וטרפו את הקלפים.

את המהפך ניתן להרגיש בחודשים האחרונים בכל יציאה מהבית בתל אביב, ותל אביב בדרך כלל מסמנת את הכיוון לשאר הערים: אם קודם האופניים פינו את מקומם במרחב הציבורי לאופניים החשמליים, עכשיו האופניים החשמליים הולכים ונסוגים מפני הקורקינטים.

לקורקינטים יש יתרונות ברורים – הם קלים, קומפקטיים ומשדרים רוח נעורים אורבנית אופנתית מהסוג שתל אביב כל כך אוהבת להתחבר אליה; כנגד זה עומדת הבעיה הגדולה שלהם – הבטיחות.

בניגוד לאופניים בעלי הגלגלים הגדולים יחסית, כשהקורקינט יורד לכביש הוא נתקל באספלט הישראלי המצוי – ישות מחורצת ועתירת גבשושיות וטלאים.

רוכבי קורקינטים שעושים סלטה אחרי שנתקלו במפגע תשתיתי הם מחזה שגרתי בחוצות תל אביב; כשהסלטה נגמרת מתחת לגלגלי מכונית, זה כבר נכנס לסטטיסטיקה של ההרוגים או הפצועים.

בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת בר אילן, תיאר הח"כ היוצא דב חנין את מצב התחבורה בישראל. "אנחנו בזמנים בינוניים", הוא אמר בחיוך מר, "המצב היום יותר גרוע ממה שהיה, ויותר טוב ממה שיהיה".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

זה תיאור מדויק גם לגבי ההשתלבות של הקורקינטים החשמליים במערך התחבורה: כרגע לקורקינטים אין מקום. על המדרכות הם מהווים סכנה ממשית להולכי הרגל – בעיקר קשישים וילדים – ובכביש הם ברווזים במטווח שכולל נהגים עצבניים ואספלט ירוד.

המרחב שייך לציבור

מהסבך הזה ניתן לצאת, אבל בשביל זה צריך לקבל החלטות כואבות שדורשות מנהיגות וחזון. על פי החזון הזה, בערים של מדינה מודרנית יש פחות ופחות מקום למכוניות פרטיות.

המרחב הציבורי הוא משאב שצריך לעמוד לרשות הולכי הרגל, רוכבי האופניים, רוכבי הכלים החשמליים למיניהם ונוסעי התחבורה הציבורית. האופניים והקורקינטים צריכים לקבל נתיבים משלהם – על חשבון המכוניות והחניות.

זה כורח המציאות, ומי שלא מבין את זה ומתעקש לדבוק בהתמכרות למכוניות הפרטיות, ימצא את עצמו עם עיר שכבישיה סתומים ועל המדרכות שלה ניטשים קרבות מדממים בין ההולכים והרוכבים.

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, צמצום המכוניות הוא גם החזון שהיא מאמינה בו, ולשם תל אביב הולכת. רק שהיא הולכת לאט, והמציאות מתגלגלת מהר מאוד

להבי מגדירה את התקופה הנוכחית כתקופת ביניים שבה כולם צריכים להיות סבלניים ומכילים כדי לחלוק את המרחב הציבורי – תכונות שכידוע הישראלים לא מצטיינים בהן. אסטרטגית, תל אביב קיבלה החלטה שהיא רואה בקורקינטים ובשאר כלי הרכיבה פתרון – לא בעיה.

"אנשים שוכחים שהדבר הראשון שרוצח אותנו זה זיהום האוויר ממכוניות", אומרת להבי, ומזכירה שעל פי ארגון הבריאות העולמי 2,500 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר, ושעל פי דוח של "אדם, טבע ודין", תל אביב מדורגת שנייה בין ערי ישראל בזיהום אוויר מתחבורה ליחידת שטח. במקום הראשון, אגב, בני ברק.

הפגנה מתוכננת

אז תל אביב מקדמת קורקינטים ואופניים, ועד שהמכוניות יפנו את הבמה הולכי הרגל משלמים את המחיר, ונראה שהם לא מוכנים לשתוק יותר.

לאחרונה, בכנס שיזמה עמותת "15 דקות", הטיחו כמה תושבים מבוגרים דברים קשים במיטל להבי וטענו שדמם מופקר על ידי העירייה בכל הליכה על המדרכה.

בימים הקרובים גם צפויה הפגנה של הולכי רגל מול בניין העירייה. עם כל הכבוד לסטטיסטיקה המפחידה של רוכב הקורקינטים, הם אומרים, אנחנו הקרבנות העיקריים כאן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר ... המשך קריאה

הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר מ 10 קמ"ש. כולל המושכרים..

עוד 564 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה