סגר ותמותה מקורונה: הפרכות משוודיה

צילום מסך מתוך סרט של DW News על שוודיה בתקופת הקורונה ובחירתה לוותר על סגר
צילום מסך מתוך סרט של DW News על שוודיה בתקופת הקורונה ובחירתה לוותר על סגר

הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

קרל פופר, שם ידוע בפילוסופיה של המדע, הציע קריטריון להבחנה בין תיאוריה מדעית לבין כל אמירה אחרת על המציאות: תיאוריה תיקרא מדעית רק אם היא ניתנת להפרכה לוגית על ידי תצפית סותרת כלשהי. הדוגמה הקלאסית בספרות הפילוסופית היא הטענה "כל הברבורים לבנים", שכן היא ניתנת להפרכה באמצעות תצפית על ברבור שחור.

חשוב להבין שמדובר בסתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, ולא בסתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול תמיד להתכחש לתצפית במגוון טענות: התמונה מזוייפת, המוצג בתמונה אינו ברבור וכיוצא באלה.

יש סתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, אך לא סתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול להתכחש לתצפית בטענה שהתמונה מזוייפת או שהמוצג בה אינו ברבור, למשל

נשתמש בקריטריון של פופר כדי לבחון את הטענה שתמותת הקורונה בשוודיה קשורה להעדרו של סגר.

תמותה בשוודיה לעומת שכנותיה

המחזיקים בדיעה שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה מקורונה בשוודיה מסתמכים לרוב על השוואה לתמותה במדינות הנורדיות. בהשוואה הזאת מובלעת תיאוריה לפיה התמותה מנגיף רספירטורי – שפעת למשל – דומה תמיד בשוודיה, דנמרק, נורבגיה ופינלד, או לפחות אינה שונה לעולם בסידרי גודל משמעותיים. לפי הקריטריון של פופר, התיאוריה הזאת מדעית לכל דבר. היא ניתנת להפרכה לוגית באמצעות תצפית.

נדגיש את משמעותה של ההפרכה: אם התמותה מנגיף רספירטורי אינה דומה תמיד במדינות הנורדיות, הרי שלא ניתן ללמוד דבר על השפעת הסגר מהשוואה בין שוודיה לשכנותיה. לא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית מקורונה אצל השכנות (אם לא היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשוודיה, ולא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית בשוודיה (אם היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשכנותיה המסוגרות.

הטבלה מציגה את התמותה משפעת במדינות הנורדיות בתשע עונות שפעת עוקבות. למעט התמותה בשוודיה בעונת 2011-2012, הנתונים נאספו מפרסומים שנתיים או מחקריים של רשויות הבריאות בכל מדינה ולא ממקור שני. במרבית המדינות אין עדיין פרסומים רשמיים על עונת השפעת הנוכחית והקודמת.

טבלה: תמותה משפעת למליון נפש

טבלה: תמותה משפעת בארצות הנורדיות
טבלה: תמותה משפעת בארצות הנורדיות

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה, הן בכל מדינה במהלך השנים והן בין מדינות. רק בשלוש עונות שפעת קלות במיוחד היתה התמותה זהה (פחות מ-10 מתים למליון נפש). בכל עונה אחרת נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים משמעותיים בין צמדי מדינות נעים בין פי שלושה לפי עשרה, אך יש בטבלה גם מכפלות גדולות יותר.

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה. ברוב העונות נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים בין צמדי מדינות נעים בין פי 3 לפי 10, אך יש גם מכפלות גדולות יותר

בעונת השפעת של 2011-2012 היתה התמותה בפינלנד גבוהה פי 20 מבדנמרק ובנורבגיה. לא ניתן למצוא דו"ח רשמי על התמותה בשוודיה, אולם העיתונות השוודית דיווחה במהלך העונה על כ-1,000 מתים משפעת, שהם כ-100 למליון נפש – פי עשרה מבדנמרק ובנורבגיה. אפשר למצוא תימוכין למספר המתים בדיווחים שוודים משנים מאוחרות, שם מוזכרת העונה הזאת כ"אפידמיה בעוצמה גבוהה מאד" בשל זן השפעת הדומיננטי המשוייך לעונות שפעת קשות. על פי המועצה השוודית לבריאות ורווחה:

"בשנים שבהן היה זה הזן הדומיננטי, מתו משפעת בין 1,000 ל-2,000 איש מעל גיל 65".

אבל ללא ספק הנתון המעניין ביותר בטבלה הוא תמותת השפעת בדנמרק בעונת 2017-2018 (488 למליון) לעומת שוודיה (101 למליון) – הפוך ליחס התמותה מקורונה, כמוזכר בפוסט קודם. נציין כי רשויות הבריאות בשתי המדינות דיווחו באותה עונה על שכיחות זהה (17%) של זן השפעת, הידוע כאלים יותר מאחרים.

ספק אם רבים שמעו על תמותת השפעת בדנמרק לפני שנתיים, וספק אם מישהו האשים את דנמרק באחריות לתמותת שפעת עודפת בהשוואה לשוודיה. עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה בדנמרק. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

נסכם:

  1. תמותת השפעת במדינות הנורדיות רחוקה מלהיות אחידה.
  2. בעונת השפעת של 2011-2012 היתה תמותת השפעת בשוודיה גבוהה פי עשרה מבשכנותיה הסקנדינביות.
  3. לא ניתן להקיש על יעילותו של סגר מהשוואת התמותה מקורונה במדינות הנורדיות.
  4. שיעור התמותה מקורונה בשוודיה לא יהיה שונה משמעותית משיעור התמותה משפעת בדנמרק לפני שנתיים בלבד.

תמותה במחוזות שוודיה

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, הגם שכמעט כולן הטילו סגר כלל מדינתי. לא ברור כיצד מתיישבת השונות הזאת עם ההנחה שסגר בלם את מגיפת הקורונה בתוך שבוע או שבועיים בכל מדינה, אבל ההסבר השכיח גורס כי מדינות בהן שיעור התמותה גבוה איחרו בהטלתו.

מצדדי הסגר מחזיקים בתיאוריה לפיה העדר סגר קפדני, בחלון הזדמנויות צר, גורר תמיד שיעור תמותה גבוה. התיאוריה המדעית הזאת הופרכה בִּמדינות שנמנעו מסגר (דרום קוריאה, יפן, בלארוס), אלא שמספרן קטן והוצעו הסברים חלופיים.

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, חרף הסגרים שהוטלו. כיצד מתיישבת השונות עם ההנחה שסגר בלם את המגיפה?

שוודיה, על 21 מחוזותיה, מאפשרת לבחון את התיאוריה הזאת בסידרה גדולה יחסית. האם מדינה נטולת סגר נפגעה מהנגיף במידה דומה בכל מחוזותיה?

שוב, על פי הקריטריון של פופר, אם תופרך התיאוריה, לא ניתן לייחס את התמותה מקורונה בשוודיה להעדרו של סגר.

כל המחוזות בשוודיה, למעט אחד, מונים למעלה מ-100,000 תושבים, ורובם המכריע – מעל 200,000 תושבים. במחוזות הגדולים מתגוררים למעלה ממליון נפש: שטוקהולם (2,375,000), וסטרה גוטלנד (1,725,000), וסקונה (1,375,000). המפה מציגה את התמותה מקורונה בכל מחוז ל-100,000 נפש.

מפה: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

מפת תמותה מקורונה במחוזות בשבדיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)
מפת תמותה מקורונה במחוזות בשבדיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

כידוע לרבים, מוקד המגפה היה במחוז שטוקהולם, שם נמנו קרוב למחצית מהמתים. בשלושת המחוזות הגדולים חושבו שיעורי תמותה של 92 למאה אלף (שטוקהולם), 38 למאה אלף (וסטרה גוטלנד), ו-16 למאה אלף (סקונה) – ירידה של למעלה מ-50% בין מספרים עוקבים.

החצים במפה מדגימים מגמה כללית של ירידה בתמותה ככל שמתרחקים מהמוקד. אם מצרפים לשטוקהולם (92 למאה אלף) את סדרמנלנד הסמוך (78 למאה אלף), הרי שבחגורת המחוזות הקרובה אליהם נעה התמותה למאה אלף בין 45 ל- 55. בחגורה הבאה כלולים ששה מחוזות והתמותה בהם למאה אלף היא (מצפון לדרום) 41, 52, 19, 38, 42, ו-17. במחוזות הדרומיים ביותר והצפוניים ביותר של המדינה נצפית תמותה של 5 עד 22 למאה אלף נפש.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה (לאחר השמטת מחוז שטוקהולם המסיט דרמטית את קו הרגרסיה). חלק מהירידה מוסבר בוודאי על ידי ירידה בשיעור הנדבקים, ואולי גם על ידי ירידה בשיעור התמותה בקרב החולים, אך אין כרגע הסבר מדוע. לפי שעה לא תוארו מוטציות בנגיף. ייתכן שירידה בהידבקות קשורה לירידה בעומס הנגיפי לאורך שרשרת ההדבקות.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה

ההבדלים שבין מחוזות מודגמים בגרף. בשמונה מחוזות בקצה התחתון של התמותה נע מספר המתים בין 5 ל-22 למאה אלף נפש. בעשרה מחוזות התמותה נעה בטווח של 38 עד 55 למאה אלף, גבוהה פי שניים עד פי חמישה מהתמותה במדינות שבתחתית הגרף ברוב ההשוואות. בשליש מהמחוזות שיעור התמותה מקורונה נמוך מזה של שטוקהולם וסדרמנלנד ב-75% או יותר. מעניין לציין שהתמותה במחוז סקונה הדרומי, ללא סגר, זהה כמעט לתמותה במחוז הבירה הסמוך של דנמרק, עם סגר.

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)
גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

נסכם:

  1. גם בהיעדרו של סגר קיימת שונות רבה בתמותה מקורונה.
  2. נראה כי המרחק ממוקד המגפה בשוודיה משחק תפקיד משמעותי.
  3. בשליש מהמחוזות (כרבע מאוכלוסיית המדינה) נצפתה תמותה דומה למדינות רבות באירופה שהטילו סגר כלל מדינתי. הממצאים האלה סותרים את ההנחה שקיים קשר סיבתי משמעותי בין סגר או העדרו לבין תמותה מקורונה.

סוף דבר

לאסכולת ההפרכות של קרל פופר יש מתנגדים רבים בקהילת הפילוסופים של המדע. הבולטים שבהם תומכים באסכולה המזוהה עם תומאס בייס, פילוסוף, סטטיסטיקאי (וכומר). לשיטתם של חסידי בייס, תצפית אינה אמורה לאתגר תיאוריה מדעית אלא לשנות את מידת האמונה בה. בצורה פשטנית: אמונה קודמת + נתונים = אמונה חדשה. אלא שהיכולת של נתונים לשנות אמונה קודמת תלוייה בעוצמתה של האחרונה: ככל שהאמונה הקודמת חזקה יותר, כך קטֵנה השפעתם של הנתונים על עיצוב האמונה החדשה. סביר להניח כי מי שהיה משוכנע שסגר הפחית את התמותה מקורונה בארץ, והיה מפחית את התמותה מקורונה בשוודיה, לא ישנה את דעתו אחרי קריאת המאמר.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
חגי, לא הבנתי למה היית צריך לסיים עם ביקורת אישית על איש אקדמיה שכנראה לא קנה את התואר שלו באיביי. הטענה של מתנגדי הסגר היא שבסופו של דבר, עוד חצי שנה, אחוזי התמותה יתיישרו במדינות עם ס... המשך קריאה

חגי, לא הבנתי למה היית צריך לסיים עם ביקורת אישית על איש אקדמיה שכנראה לא קנה את התואר שלו באיביי.
הטענה של מתנגדי הסגר היא שבסופו של דבר, עוד חצי שנה, אחוזי התמותה יתיישרו במדינות עם סגר ובלי, אבל מי שלא עשה סגר לא משלם את המחיר של התוצאה. לדעתי, הוא גרוע לאין שיעור מהאלטרנטיבות הלא ריאליות שניבאו לנו. בלי כעס ובלי ביקורת לא בונה.

אני חובב את פופר. אני מבין מה רצה בייס, אבל פופר נותן הגדרה יותר ברורה למתודה המדעית כפי שצריך לבצע אותה. הבעיה היא שמה שאתה עושה כאן הכי הפוך למה שפופר קבע. שכן, טענותיך לאורך כל החודש... המשך קריאה

אני חובב את פופר. אני מבין מה רצה בייס, אבל פופר נותן הגדרה יותר ברורה למתודה המדעית כפי שצריך לבצע אותה.
הבעיה היא שמה שאתה עושה כאן הכי הפוך למה שפופר קבע. שכן, טענותיך לאורך כל החודשים האחרונים הם ששוודיה צדקה ושמצבה יהיה לא גרוע משל שאר העולם – לא מבחינת נזקי הקורונה ולא מבחינת הפגיעה בכלכלה.
בשני הדברים טעית. האם עשית כמאמר פופר והכרזת על התיאוריה שלך כבטלה? לא ולא, הפכת אותה למה שפופר מגדיר "פסבדו מדע". עיקמת ושיפצת וליטשת והכללת, העיקר לשמר את התיאוריה חיה. למעשה, מה שעשית דומה יותר לשיטה של בייס, אבל בצורה שאפילו בייס לא היה מקבל.
א. הנתונים שלך שגויים – לא רק ששוודיה לוקה בדיווח חסר (אין בדיקות למקרי קורונה קלים למשל). לא ידוע מספר החולים במדינה. שיעור התמותה הוא מהגבוהים בעולם (וספק אם כל אדם שמת מקורונה או מסיבוכיה בביתו בכלל נספר כחולה או מת של קורונה).
ב. הכלכלה השוודית נפגעה – אנשים הצביעו ברגליים, התיירות קרסה. המדינה לעומת זאת לא תמכה באזרחים כפי שעשו מדינות שהכריזו על סגר. זה טריפה וזה נבלה אבל מסתבר שעם סגר זה מסריח פחות.
ג. המדהים בטענות שלך זה שאתה טוען אותן *אחרי* שכבר ברור בארץ שהסגר הוריד את מספר הנדבקים למינימום, בעוד היעדר הסגר הקפיץ אותם חזרה מהר מאוד.

אכן, זו רמת האקדמיה כיום – פרופסורים שכל קשר בינם לבין תיאוריה מדעית מקרי בהחלט.

עוד 1,326 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: "גם דרעי ואחרים גינו את ניסיון הלינץ' בשוטרים"

חולדאי: "בנט ימין קיצוני ומסוכן, גדעון ימין שמרני ובעייתי" ● הטסים לישראל יצטרכו להציג בדיקת קורונה שלילית ● ליברמן: "4,000 המתים מקורונה באחריות נתניהו" ● גנץ: "נתניהו מונע אכיפה שוויונית" ● המפכ"ל מגבה את השוטרים: "עוצמת האכיפה לפי עוצמת ההפרות" ● השר כ"ץ משתלח בטרנר-אייל ומרידור: "פקידות כושלת ומתלהמת"

עוד 39 עדכונים

כעת, כשהברקזיט הושלם, מה הדבר הבא?

ביום שלישי, 12 בדצמבר 2019, המפלגה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון ניצחה בבחירות הכלליות לבית הנבחרים של בריטניה ועלתה מ-317 חברי פרלמנט ל-365 מתוך 650. זו הייתה התוצאה הטובה ביותר, והרוב הגדול ביותר, בו זכתה המפלגה השמרנית מאז שהובלה על ידי מרגרט תאצ'ר בבחירות הכלליות של שנת 1987.

בלב הקמפיין שניהלה המפלגה השמרנית הועמדו שלוש הבטחות:

  1. להשלים את פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי – קרי סיום הברקזיט.
  2. הקצאה מחדש של תקציבים וסמכויות לטובת רשויות אזוריות.
  3. חיזוק האיחוד.

בשנת 2020, כאשר התפשטה מגפת הקורונה, ג'ונסון קיים את ההבטחה הראשונה. הברקזיט הושלם ובריטניה כיום נמצאת מחוץ לאיחוד האירופי ועם הסכם סחר ביד. ב-2021 ג'ונסון יצטרך להתמודד בגבורה ובתבונה עם אתגר כפול של קיום שתי הבטחות הבחירות הנוספות, הקצאה מחדש בראי השיקום מהקורונה והבחירות האזוריות שמתוכננים לחודש מאי הקרוב, ושמירה על הממלכה מאוחדת בראי הבחירות לפרלמנט הסקוטי, אשר יתקיימו גם הן בחודש מאי.

ב-2020 ג'ונסון קיים את הבטחת הבחירות הראשונה: הברקזיט הושלם ובריטניה מחוץ לאיחוד האירופי ועם הסכם סחר ביד. ב-2021 הוא יצטרך להתמודד עם אתגר כפול של קיום שתי הבטחות הבחירות הנוספות שלו

ב-18 בדצמבר 2014 התקיים בסקוטלנד משאל-עם פשוט של כן ולא על השאלה "האם סקוטלנד צריכה להיות מדינה עצמאית", על רקע זכייתה של המפלגה הלאומית הסקוטית (ה-SNP) בבחירות שהתקיימו לפרלמנט הסקוטי בשנת 2011. אותו משאל-עם הוגדר על ידי כל הצדדים כמשאל-עם של פעם בדור.

בבחירות 2011, ה-SNP זכתה לרוב מוחלט של המושבים, 60 מתוך 129, וכך היה בכוחה להקים ממשלת רוב שתערוך משאל-עם על עצמאות סקוטית. אומנם היה עליה לנהל תחילה משא ומתן עם ממשלת בריטניה, השלטון המרכזי, שהיתה אז ממשלת קואליציה של המפלגה השמרנית בראשות רה"מ דיוויד קמרון והמפלגה הליברל-דמוקרטית (ליב-דמז') בראשות סגן רה"מ ניק קלג.

קמרון וקלג הכירו במנדט של SNP לדרוש ולערוך משאל-עם על עצמאות, מתוקף זכייתה ברוב ועל בסיס המוסכמה החוקתית המכונה "מוסכמת סולסברי", האומרת שאין למנוע מממשלה אישור חקיקה שנכלל במצע הבחירות שעל בסיסו נבחרה. משום כך המשא ומתן התרכז בנושאים פרוצדורליים יותר כגון ניסוח השאלה, התשובות, פיקוח על הקמפיינים והגדרת בעלי זכות ההצבעה.

מחנה ה"כן" זכה לתמיכתן של ה-SNP ומפלגת הירוקים הסקוטית, כאשר הקודמת תרמה כ-340 אלף פאונד ישירות לארגון "YES SCOTLAND" – ארגון הקמפיין הרשמי של מחנה ה"כן". מחנה ה"לא" זכה לתמיכתן של שלוש המפלגות הפוליטיות הכלל-בריטיות הקרויות יוניוניסטיות: השמרנים, הלייבור, והליב-דמז'. כשהמפלגה היוניוניסטיות הגדולה בסקוטלנד, ועד לפני מספר שנים המפלגה הגדולה בסקוטלנד, נקודה, הלייבור העמידה לרשות הארגון "BETTER TOGETHER" את מנגנון השטח שלה. ואילו השמרנים והליב-דמז' כמפלגות השלטון הביאו את המקלות והגזרים לשכנוע מצביעים. למשל, שלילת השימוש במטבע הפאונד ע"י סקוטלנד במקרה של עצמאות, והבטחת אוטונומיה תקציבית גדולה יותר במקרה של הישארות בממלכה המאוחדת.

ב-18 בדצמבר 2014 התקיים בסקוטלנד משאל-עם על השאלה "האם סקוטלנד צריכה להיות מדינה עצמאית", על רקע זכיית המפלגה הלאומית הסקוטית בבחירות לפרלמנט הסקוטי ב-2011. משאל-העם הוגדר ע"י הצדדים כמשאל-עם של פעם בדור

במשאל-העם השתתפו 3,623,344 מצביעים. שיעור ההצבעה עמד על 84.6% וברף הגבוה ביותר מכל מערכת בחירות מאז 1910, ומחנה ה"לא" ניצח עם 55% בפער של 384 אלף קולות. היתרון של 10% בקלפי היה גבוה יותר מכל תוצאה שהעלו הסקרים בחודש האחרון של הקמפיין, אשר לרוב ניבאו ניצחון זעיר של 4-6%.

תוצאות משאל העם בסקוטלנד 2014, מתוך הגרדיאן
תוצאות משאל העם בסקוטלנד 2014, מתוך הגרדיאן

אך במקום לשכך את הסחף אל המפלגה הלאומית, כפי שהמפלגות הכלל-בריטיות ובראשם רה"מ קמרון קיוו, הכישלון חיזק אותה. בבחירות הכלליות לפרלמנט הבריטי, אשר נערכו רק 5 חודשים לאחר המשאל על עצמאות, ה-SNP הגדילה את מספר הקולות שלה פי 2.5, מ-20% מסך המצביעים בסקוטלנד ל-50%, אשר תורגמו לזינוק של מ-6 מושבים ב2010 ללא פחות מ-56. במילים אחרות, המפלגה הלאומית הסקוטית החזיקה בכ-95% מכל המושבים של סקוטלנד וכעת יכלה לטעון לייצוג טוטאלי של תושבי סקוטלנד.

הנפגעת העיקרית של עלייתה המטאורית של המפלגה הלאומית הסקוטית היתה מפלגת הלייבור, שמתוך 41 המושבים הסקוטים שזכתה בהם בשנת 2010 היא איבדה כמעט את כולם למעט אחד בבחירות הכלליות של שנת 2015. סיבת המפתח לכך הייתה איבוד של כמות עצומה, יותר משליש, מקרב קהל תומכיה המסורתיים בסקוטלנד, על רקע אכזבה מההתגייסות הנמרצת של הלייבור לטובת הקמפיין נגד עצמאות. רבים מהם ראו בהתנהלותה ביטוי ללקיחת תמיכתם כמובנת מאליה, ומצאו תחליף במפלגה הלאומית הסקוטית, אשר דוגלת גם היא באידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית.

לעומת זאת, בבחירות לפרלמנט הסקוטי שנערכו במאי 2016, המפלגה השמרנית הצליחה כמעט להכפיל את מספר הקולות שקיבלה בקלפי והכפילה את מספר המושבים שלה מ-15 ל-31. התחזקותה של המפלגה השמרנית במערכת הפנימית של סקוטלנד מוסברת בזיהוי שלה כיריבתה המשמעותית של ה-SNP, אשר כאמור בבחירות הכלליות ב2015 התחזקה באופן חסר תקדים, מה שהפך אותה למשאבת קולות של מצביעים יוניוניסטים. רובם המכריע בעיקר מצביעי לייבור לשעבר, שעבורם שאלת ההישארות של סקוטלנד כחלק מהממלכה המאוחדת היוותה נושא הבחירות המכריע.

במקום לשכך את הסחף למפלגה הלאומית, כפי שקיוו במפלגות הכלל-בריטיות ורה"מ קמרון, הכישלון חיזק אותה. אחרי הבחירות לפרלמנט הבריטי החזיקה בכ-95% ממושבי סקוטלנד, ייצוג טוטאלי של תושבי סקוטלנד

חרף הצלחותיה האלקטורליות של ה-SNP, על פי כללי הפורמט של משאל-העם היינו מצפים שבזאת ייסתם הגולל על שאלת העצמאות לפחות למשך דור, וייתכן שכך היה לו לא נערך משאל-עם שני ביוני 2016. מדובר, כמובן, במשאל-עם על חברותה של בריטניה באיחוד האירופי. במשאל-עם זה, אזרחי בריטניה החליטו ברוב של 52 אחוז נגד 48 אחוז, שבריטניה צריכה לסיים את חברותה ולפרוש מהאיחוד האירופי.

בסקוטלנד ספציפית, לעומת זאת, התוצאה הייתה שונה בתכלית, עם 62% מהמצביעים נגד פרישה. המפלגה הלאומית הסקוטית עטה על הפער הבולט בין התוצאות ואימצה אותו לליבה, היא מצאה את קריאת הקרב שלה: 'הבריטים' מנתקים את סקוטלנד מאירופה נגד רצונה.

כך סוגיה, שהממשלה הבריטית, הנמצאת מאז 2010 בידי המפלגה השמרנית, חשבה שתויקה בארכיון עם חתימה גדולה של "נא לא לפתוח בזמן הקרוב", הוצמדה לברקזיט. הגעת הברקזיט לשלבי סיום והשלמת הפרישה חייבה את הפוליטיקאים להתייחס לשאלת קיום משאל-עם שני על עצמאות, המכונה בקיצור indyref 2.

בראיון לרשת BBC שהתקיים ב-3 בינואר, ראש הממשלה ג'ונסון נשאל מדוע בריטניה יכלה לקיים שני משאלי-עם על חברותה באיחוד האירופי, אך סקוטלנד מוגבלת למשאל-עם אחד על עצמאות. תשובתו הייתה שבין משאל-העם שהכניס את בריטניה לקהילה האירופית, גלגולו הקודם של האיחוד האירופי, למשאל-העם שהוציא אותה עברו 40 שנים, וכי לדעתו זה הטווח הנכון לעריכת משאל-עם נוסף על עצמאות סקוטית. אליסטר ג׳ק, השר האחראי על קישור בין ממשלת בריטניה המרכזית לממשלה הסקוטית, נשאל שאלה דומה בחודש נובמבר האחרון ותשובתו הייתה שיש להמתין לפחות 25 שנה. בצד הסקוטי שלא במפתיע, התשובות הן אחרות.

איאן בלקפורד, חבר פרלמנט וראש סיעת ה-SNP בפרלמנט הבריטי, הצהיר שיש ליזום משאל-עם במהלך 2021. ניקולה סטרג'ון, מנהיגת מפלגת ה-SNP והשרה הראשונה של סקוטלנד, מסרה בראיון לרשת BBC, שלדעתה יש לקיים משאל-עם שני בחמש השנים הבאות. מבחינתה רצוי שהמשאל יתקיים כמה שיותר מוקדם, אך כל עוד הדבר יעשה עד שנת 2026 היא פתוחה למשא ומתן. ובטור דעה שהתפרסם בתחילת ינואר, דוברת המפלגה לעניינים משפטיים וחוקתיים הציגה תוכנית ב' בה ה-SNP יחרימו את הפרלמנט הבריטי ויכריזו על עצמאות באופן חד-צדדי.

כך סוגיה, שהממשלה הבריטית, המצויה מאז 2010 בידי המפלגה השמרנית, חשבה שתויקה בארכיון עם חותמת "נא לא לפתוח בזמן הקרוב", הוצמדה לברקזיט, וחייבה התייחסות לשאלת קיום משאל-עם שני על עצמאות

בחודש מאי הקרוב תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט סקוטי חדש שהרכבו, יהיה אשר יהיה, יקבע את אינטנסיביות השיח סביב עצמאות. הבחירות הללו הן אתגר עבור בוריס ג'ונסון, כמנהיג המפלגה השמרנית וכראש הממשלה של הממלכה המאוחדת, אותו הוא יצטרך לצלוח על מנת לשמור על הממלכה מאוחדת מבחינה חוקתית ובנוסף גם זהותית. בדומה לדיוויד קמרון לפניו, גם ג'ונסון עשוי לגלות שהאתגר הסקוטי מחייב להיעזר בכוחות פוליטיים נוספים.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,134 מילים

ראיון החיים המטורללים של האחיות מיטפורד

הן היו חברות של אנשי החוג הפנימי במפלגה הנאצית, וגם כשהבינו לאן כל זה מוביל הן לא התנצלו ● עכשיו האחיות מיטפורד האריסטוקרטיות מככבות בסדרת ספרי רצח מאת ג'סיקה פלוז, מי שכתבה את ספרי "אחוזת דאונטאון" ● בראיון לזמן ישראל, פלוז מספרת מה קרה לגזעניות הבריטיות ● וגם: מהו האתגר האמיתי בלהיות חירשת בעידן הקורונה

עוד 772 מילים

בגיל 25 בחר לאנס אופנהיים לכוון את העדשה עמוק לתוך קהילת הפנסיונרים הגדולה בעולם ● הוא גילה שבדיסנילנד של המבוגרים מככבים נוודים, נוכלים, מועדונים וסמים ● ראיון עם אחד מהבמאים הצעירים היותר מעניינים היום שמסביר מתי, למרות הכל, חייבים לצלם טייק שני בסרט תיעודי

עוד 1,064 מילים

למקרה שפיספסת

מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

קריקטורה ביבי האופוזיציונר גירסת 2021

עודכן לפני 7 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה