סגר ותמותה מקורונה: הפרכות משוודיה

צילום מסך מתוך סרט של DW News על שוודיה בתקופת הקורונה ובחירתה לוותר על סגר
צילום מסך מתוך סרט של DW News על שוודיה בתקופת הקורונה ובחירתה לוותר על סגר

קרל פופר, שם ידוע בפילוסופיה של המדע, הציע קריטריון להבחנה בין תיאוריה מדעית לבין כל אמירה אחרת על המציאות: תיאוריה תיקרא מדעית רק אם היא ניתנת להפרכה לוגית על ידי תצפית סותרת כלשהי. הדוגמה הקלאסית בספרות הפילוסופית היא הטענה "כל הברבורים לבנים", שכן היא ניתנת להפרכה באמצעות תצפית על ברבור שחור.

חשוב להבין שמדובר בסתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, ולא בסתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול תמיד להתכחש לתצפית במגוון טענות: התמונה מזוייפת, המוצג בתמונה אינו ברבור וכיוצא באלה.

יש סתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, אך לא סתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול להתכחש לתצפית בטענה שהתמונה מזוייפת או שהמוצג בה אינו ברבור, למשל

נשתמש בקריטריון של פופר כדי לבחון את הטענה שתמותת הקורונה בשוודיה קשורה להעדרו של סגר.

תמותה בשוודיה לעומת שכנותיה

המחזיקים בדיעה שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה מקורונה בשוודיה מסתמכים לרוב על השוואה לתמותה במדינות הנורדיות. בהשוואה הזאת מובלעת תיאוריה לפיה התמותה מנגיף רספירטורי – שפעת למשל – דומה תמיד בשוודיה, דנמרק, נורבגיה ופינלד, או לפחות אינה שונה לעולם בסידרי גודל משמעותיים. לפי הקריטריון של פופר, התיאוריה הזאת מדעית לכל דבר. היא ניתנת להפרכה לוגית באמצעות תצפית.

נדגיש את משמעותה של ההפרכה: אם התמותה מנגיף רספירטורי אינה דומה תמיד במדינות הנורדיות, הרי שלא ניתן ללמוד דבר על השפעת הסגר מהשוואה בין שוודיה לשכנותיה. לא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית מקורונה אצל השכנות (אם לא היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשוודיה, ולא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית בשוודיה (אם היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשכנותיה המסוגרות.

הטבלה מציגה את התמותה משפעת במדינות הנורדיות בתשע עונות שפעת עוקבות. למעט התמותה בשוודיה בעונת 2011-2012, הנתונים נאספו מפרסומים שנתיים או מחקריים של רשויות הבריאות בכל מדינה ולא ממקור שני. במרבית המדינות אין עדיין פרסומים רשמיים על עונת השפעת הנוכחית והקודמת.

טבלה: תמותה משפעת למליון נפש

טבלה: תמותה משפעת בארצות הנורדיות
טבלה: תמותה משפעת בארצות הנורדיות

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה, הן בכל מדינה במהלך השנים והן בין מדינות. רק בשלוש עונות שפעת קלות במיוחד היתה התמותה זהה (פחות מ-10 מתים למליון נפש). בכל עונה אחרת נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים משמעותיים בין צמדי מדינות נעים בין פי שלושה לפי עשרה, אך יש בטבלה גם מכפלות גדולות יותר.

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה. ברוב העונות נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים בין צמדי מדינות נעים בין פי 3 לפי 10, אך יש גם מכפלות גדולות יותר

בעונת השפעת של 2011-2012 היתה התמותה בפינלנד גבוהה פי 20 מבדנמרק ובנורבגיה. לא ניתן למצוא דו"ח רשמי על התמותה בשוודיה, אולם העיתונות השוודית דיווחה במהלך העונה על כ-1,000 מתים משפעת, שהם כ-100 למליון נפש – פי עשרה מבדנמרק ובנורבגיה. אפשר למצוא תימוכין למספר המתים בדיווחים שוודים משנים מאוחרות, שם מוזכרת העונה הזאת כ"אפידמיה בעוצמה גבוהה מאד" בשל זן השפעת הדומיננטי המשוייך לעונות שפעת קשות. על פי המועצה השוודית לבריאות ורווחה:

"בשנים שבהן היה זה הזן הדומיננטי, מתו משפעת בין 1,000 ל-2,000 איש מעל גיל 65".

אבל ללא ספק הנתון המעניין ביותר בטבלה הוא תמותת השפעת בדנמרק בעונת 2017-2018 (488 למליון) לעומת שוודיה (101 למליון) – הפוך ליחס התמותה מקורונה, כמוזכר בפוסט קודם. נציין כי רשויות הבריאות בשתי המדינות דיווחו באותה עונה על שכיחות זהה (17%) של זן השפעת, הידוע כאלים יותר מאחרים.

ספק אם רבים שמעו על תמותת השפעת בדנמרק לפני שנתיים, וספק אם מישהו האשים את דנמרק באחריות לתמותת שפעת עודפת בהשוואה לשוודיה. עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה בדנמרק. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

נסכם:

  1. תמותת השפעת במדינות הנורדיות רחוקה מלהיות אחידה.
  2. בעונת השפעת של 2011-2012 היתה תמותת השפעת בשוודיה גבוהה פי עשרה מבשכנותיה הסקנדינביות.
  3. לא ניתן להקיש על יעילותו של סגר מהשוואת התמותה מקורונה במדינות הנורדיות.
  4. שיעור התמותה מקורונה בשוודיה לא יהיה שונה משמעותית משיעור התמותה משפעת בדנמרק לפני שנתיים בלבד.

תמותה במחוזות שוודיה

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, הגם שכמעט כולן הטילו סגר כלל מדינתי. לא ברור כיצד מתיישבת השונות הזאת עם ההנחה שסגר בלם את מגיפת הקורונה בתוך שבוע או שבועיים בכל מדינה, אבל ההסבר השכיח גורס כי מדינות בהן שיעור התמותה גבוה איחרו בהטלתו.

מצדדי הסגר מחזיקים בתיאוריה לפיה העדר סגר קפדני, בחלון הזדמנויות צר, גורר תמיד שיעור תמותה גבוה. התיאוריה המדעית הזאת הופרכה בִּמדינות שנמנעו מסגר (דרום קוריאה, יפן, בלארוס), אלא שמספרן קטן והוצעו הסברים חלופיים.

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, חרף הסגרים שהוטלו. כיצד מתיישבת השונות עם ההנחה שסגר בלם את המגיפה?

שוודיה, על 21 מחוזותיה, מאפשרת לבחון את התיאוריה הזאת בסידרה גדולה יחסית. האם מדינה נטולת סגר נפגעה מהנגיף במידה דומה בכל מחוזותיה?

שוב, על פי הקריטריון של פופר, אם תופרך התיאוריה, לא ניתן לייחס את התמותה מקורונה בשוודיה להעדרו של סגר.

כל המחוזות בשוודיה, למעט אחד, מונים למעלה מ-100,000 תושבים, ורובם המכריע – מעל 200,000 תושבים. במחוזות הגדולים מתגוררים למעלה ממליון נפש: שטוקהולם (2,375,000), וסטרה גוטלנד (1,725,000), וסקונה (1,375,000). המפה מציגה את התמותה מקורונה בכל מחוז ל-100,000 נפש.

מפה: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

מפת תמותה מקורונה במחוזות בשבדיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)
מפת תמותה מקורונה במחוזות בשבדיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

כידוע לרבים, מוקד המגפה היה במחוז שטוקהולם, שם נמנו קרוב למחצית מהמתים. בשלושת המחוזות הגדולים חושבו שיעורי תמותה של 92 למאה אלף (שטוקהולם), 38 למאה אלף (וסטרה גוטלנד), ו-16 למאה אלף (סקונה) – ירידה של למעלה מ-50% בין מספרים עוקבים.

החצים במפה מדגימים מגמה כללית של ירידה בתמותה ככל שמתרחקים מהמוקד. אם מצרפים לשטוקהולם (92 למאה אלף) את סדרמנלנד הסמוך (78 למאה אלף), הרי שבחגורת המחוזות הקרובה אליהם נעה התמותה למאה אלף בין 45 ל- 55. בחגורה הבאה כלולים ששה מחוזות והתמותה בהם למאה אלף היא (מצפון לדרום) 41, 52, 19, 38, 42, ו-17. במחוזות הדרומיים ביותר והצפוניים ביותר של המדינה נצפית תמותה של 5 עד 22 למאה אלף נפש.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה (לאחר השמטת מחוז שטוקהולם המסיט דרמטית את קו הרגרסיה). חלק מהירידה מוסבר בוודאי על ידי ירידה בשיעור הנדבקים, ואולי גם על ידי ירידה בשיעור התמותה בקרב החולים, אך אין כרגע הסבר מדוע. לפי שעה לא תוארו מוטציות בנגיף. ייתכן שירידה בהידבקות קשורה לירידה בעומס הנגיפי לאורך שרשרת ההדבקות.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה

ההבדלים שבין מחוזות מודגמים בגרף. בשמונה מחוזות בקצה התחתון של התמותה נע מספר המתים בין 5 ל-22 למאה אלף נפש. בעשרה מחוזות התמותה נעה בטווח של 38 עד 55 למאה אלף, גבוהה פי שניים עד פי חמישה מהתמותה במדינות שבתחתית הגרף ברוב ההשוואות. בשליש מהמחוזות שיעור התמותה מקורונה נמוך מזה של שטוקהולם וסדרמנלנד ב-75% או יותר. מעניין לציין שהתמותה במחוז סקונה הדרומי, ללא סגר, זהה כמעט לתמותה במחוז הבירה הסמוך של דנמרק, עם סגר.

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)
גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

נסכם:

  1. גם בהיעדרו של סגר קיימת שונות רבה בתמותה מקורונה.
  2. נראה כי המרחק ממוקד המגפה בשוודיה משחק תפקיד משמעותי.
  3. בשליש מהמחוזות (כרבע מאוכלוסיית המדינה) נצפתה תמותה דומה למדינות רבות באירופה שהטילו סגר כלל מדינתי. הממצאים האלה סותרים את ההנחה שקיים קשר סיבתי משמעותי בין סגר או העדרו לבין תמותה מקורונה.

סוף דבר

לאסכולת ההפרכות של קרל פופר יש מתנגדים רבים בקהילת הפילוסופים של המדע. הבולטים שבהם תומכים באסכולה המזוהה עם תומאס בייס, פילוסוף, סטטיסטיקאי (וכומר). לשיטתם של חסידי בייס, תצפית אינה אמורה לאתגר תיאוריה מדעית אלא לשנות את מידת האמונה בה. בצורה פשטנית: אמונה קודמת + נתונים = אמונה חדשה. אלא שהיכולת של נתונים לשנות אמונה קודמת תלוייה בעוצמתה של האחרונה: ככל שהאמונה הקודמת חזקה יותר, כך קטֵנה השפעתם של הנתונים על עיצוב האמונה החדשה. סביר להניח כי מי שהיה משוכנע שסגר הפחית את התמותה מקורונה בארץ, והיה מפחית את התמותה מקורונה בשוודיה, לא ישנה את דעתו אחרי קריאת המאמר.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
חגי, לא הבנתי למה היית צריך לסיים עם ביקורת אישית על איש אקדמיה שכנראה לא קנה את התואר שלו באיביי. הטענה של מתנגדי הסגר היא שבסופו של דבר, עוד חצי שנה, אחוזי התמותה יתיישרו במדינות עם ס... המשך קריאה

חגי, לא הבנתי למה היית צריך לסיים עם ביקורת אישית על איש אקדמיה שכנראה לא קנה את התואר שלו באיביי.
הטענה של מתנגדי הסגר היא שבסופו של דבר, עוד חצי שנה, אחוזי התמותה יתיישרו במדינות עם סגר ובלי, אבל מי שלא עשה סגר לא משלם את המחיר של התוצאה. לדעתי, הוא גרוע לאין שיעור מהאלטרנטיבות הלא ריאליות שניבאו לנו. בלי כעס ובלי ביקורת לא בונה.

אני חובב את פופר. אני מבין מה רצה בייס, אבל פופר נותן הגדרה יותר ברורה למתודה המדעית כפי שצריך לבצע אותה. הבעיה היא שמה שאתה עושה כאן הכי הפוך למה שפופר קבע. שכן, טענותיך לאורך כל החודש... המשך קריאה

אני חובב את פופר. אני מבין מה רצה בייס, אבל פופר נותן הגדרה יותר ברורה למתודה המדעית כפי שצריך לבצע אותה.
הבעיה היא שמה שאתה עושה כאן הכי הפוך למה שפופר קבע. שכן, טענותיך לאורך כל החודשים האחרונים הם ששוודיה צדקה ושמצבה יהיה לא גרוע משל שאר העולם – לא מבחינת נזקי הקורונה ולא מבחינת הפגיעה בכלכלה.
בשני הדברים טעית. האם עשית כמאמר פופר והכרזת על התיאוריה שלך כבטלה? לא ולא, הפכת אותה למה שפופר מגדיר "פסבדו מדע". עיקמת ושיפצת וליטשת והכללת, העיקר לשמר את התיאוריה חיה. למעשה, מה שעשית דומה יותר לשיטה של בייס, אבל בצורה שאפילו בייס לא היה מקבל.
א. הנתונים שלך שגויים – לא רק ששוודיה לוקה בדיווח חסר (אין בדיקות למקרי קורונה קלים למשל). לא ידוע מספר החולים במדינה. שיעור התמותה הוא מהגבוהים בעולם (וספק אם כל אדם שמת מקורונה או מסיבוכיה בביתו בכלל נספר כחולה או מת של קורונה).
ב. הכלכלה השוודית נפגעה – אנשים הצביעו ברגליים, התיירות קרסה. המדינה לעומת זאת לא תמכה באזרחים כפי שעשו מדינות שהכריזו על סגר. זה טריפה וזה נבלה אבל מסתבר שעם סגר זה מסריח פחות.
ג. המדהים בטענות שלך זה שאתה טוען אותן *אחרי* שכבר ברור בארץ שהסגר הוריד את מספר הנדבקים למינימום, בעוד היעדר הסגר הקפיץ אותם חזרה מהר מאוד.

אכן, זו רמת האקדמיה כיום – פרופסורים שכל קשר בינם לבין תיאוריה מדעית מקרי בהחלט.

עוד 1,278 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 13 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רשת של שקרים

פייק ניוז לפני שבועיים חשף נתניהו למיליוני עוקביו פוסט של משתמשת פייסבוק בשם דנה רון המאיים על חייו ● העיתונאי ויועץ הדיגיטל יוסי דורפמן זיהה סממנים חשודים בפוסט, ולאחר נבירה בפרופיל של דנה רון הסיק כי מדובר בפרופיל מזויף ● פייסבוק אישרה את הממצאים ובזריזות הודיעה כי מדובר בפרופיל פיקטיבי והוא הוסר ● אבל אז משטרת ישראל החלה לחקור והודיעה שזו דווקא אישה אמיתית שגרה באוסטרליה ● מבולבלים? גם אנחנו

עוד 2,738 מילים ו-1 תגובות

למה נכים מתועדפים נמוך בחיבור למכונות הנשמה?

דוקטור בפניה לאחות ראשית: "אוקיי, אני מבין את הקושי, אבל יש לנו נוהל ולכן עלינו לנתק ממכונת ההנשמה את ישראל; זה קשה, אבל הוא על כסא גלגלים וע"פ מדד התפקוד יש 2 חולים שעדיפים עליו".

אחות ראשית בתגובה: "דוקטור, ישראל לא מרותק לכסא גלגלים, הוא סתם יושב עליו כי אין לו מיטה במסדרון, הנה הוא הולך".

השיחה הזו נשמעת סוריאליסטית למדי, נכון? אבל לצערנו היא קרובה מתמיד להיות מציאותית.

ועדה מייעצת 'בלתי תלויה' הגישה למשרד הבריאות את מסמך ההמלצות שחיברה, המפרט את תיעדוף החולים הקשים, במקרה בו נגיע לשעת חירום חס וחלילה, ורופאים יצטרכו – שלא לומר יחויבו, לתעדף את מי לחבר למכונת הנשמה.

אז קודם כל בואו ננקה את השולחן ונגיד זאת בצורה ברורה:
נכון שיהיה נוהל כזה. חובה שיהיה נוהל כזה!

מה שלא נכון הוא, זה שסדר העדיפות ייקבע בין היתר משום שאדם כזה או אחר מרותק לכסא גלגלים או למיטה.

כן, שמעתם, או יותר קראתם, נכון: חלק מהפרמטרים – ע"פ מסמך ההמלצות – קובעים כי אדם המרותק לכסא או מיטה יהיה בעדיפות שלישית מתוך ארבע; נכון, ללא קשר למצבו הנשימתי.

כן, שמעתם, או יותר קראתם, נכון: חלק מהפרמטרים – ע"פ מסמך ההמלצות – קובעים כי אדם המרותק לכסא או מיטה יהיה בעדיפות שלישית מתוך ארבע; נכון, ללא קשר למצבו הנשימתי

"אתם חייבים להילחם על זה" זעקה הסביבה הקרובה אלינו.
"תכתבו למשרד הבריאות" המליצו לנו רבים וטובים.

אז כתבנו. מעל 7,000 מיילים נשלחו אל משרד ראש הממשלה, שר הבריאות הנוכחי ואל קודמו בתפקיד. נלחמנו! הוקמה קואליציה המונה מעל 40 ארגוני זכויות אנשים עם מוגבלות שהתאגדו לכדי כוח אחד, נפגשנו עם בעלי תפקידים ועד הגעה אל חלק מכותבי המסמך!

אך לצערנו המסמך הוגש, תפקידה של הועדה הסתיים, ועתה נותר להמתין ולראות האם משרד הבריאות יאמץ המלצות אלו.

מה עכשיו? עכשיו נשאר לכם לקוות שאתם, או מי מקרוביכם, לא ירותק לכסא או מיטה – גם אם לא לצמיתות, כי זה עלול זה להיות בדיוק ברגע שבו הרופא האחראי ייאלץ להחליט את מי להנשים: את חולה הלב-ריאה שתפקוד נשימתו נמוך ממילא אך עומד הוא, או של זוגתו, בעלת הריאות של שחיין אולימפי, אך מרותקת לכסא גלגלים.

נועם כהן, 36, מתגורר בראשון לציון, עובד במכללה למינהל, פעיל חברתי למען זכויות צעירים עם מוגבלות במסגרת תנועת לינק20 ביוזמת קרן משפחת רודרמן ומסגרות נוספות, מעריץ מושבע של הופעות חיות, מכור למוזיקה (לעולם לא תתפסו אותו ללא אוזניות) ולא יכול בלי קפה של בוקר במרפסת לפני תחילת כל יום עבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 321 מילים

אתמול במשכן, נתניהו השיק את קמפיין הבחירות האחרון שלו

אחרי שגרר את ישראל לשלוש מערכות בחירות בגלל שיקוליו האישיים-משפטיים, נתניהו מתקרב לרגע ההכרעה ● מערכת הבחירות הרביעית תהיה האחרונה שלו, משום שבסוף, אחרי כל השטיקים והטריקים, יותר ויותר אזרחים מאבדים את הסבלנות אליו: נכון לסקר שהתפרסם אתמול, אפילו 22% מבוחרי הליכוד רוצים שיתפטר ● פרשנות

עוד 935 מילים

דיווח: אב הבית במעון רה"מ הנחה, שלא להעלות עובדות יוצאות אתיופיה לקומת המגורים

לפי דיווח ב"ידיעות אחרונות", סיפרה מטסביה (מימי) מנגיסטו, שעבדה בבית ראש הממשלה: "היא (שרה נתניהו) אומרת שאנחנו - יש לנו חיידקים. במקרה אני שם, מחזירים את זה עוד הפעם לכביסה" ● סקר: לו הבחירות היו נערכות כעת, בלוק המפלגות - שהורכב מהליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה - היה מקבל 60 מנדטים, מספר זהה לזה שמקבלות הרשימות המתנגדות לנתניהו

10:53 עריכה

במטה לביטחון לאומי קוראים לשרי הממשלה להשיב חלק מההגבלות.

09:47 עריכה

אב הבית בבית ראש הממשלה, אפי אזולאי, אמר בשיחות סגורות, שעובדות ממוצא אתיופי לא יכולות לעלות לקומת המגורים במעון – כך דיווח עידו שברצטוך ב"ידיעות אחרונות".

לדברי אדם שעבד במעון ראש הממשלה, "רק במצבי חירום", כשעובדות אחרות נעדרו מהמעון, הועלו עובדות אתיופיות לקומת המגורים. "היא (שרה נתניהו) אומרת שאנחנו – יש לנו חיידקים. במקרה אני שם, מחזירים את זה עוד הפעם לכביסה…", סיפרה מטסביה (מימי) מנגיסטו, שעבדה בבית ראש הממשלה.

פרקליטי משפחת נתניהו מסרו בתגובה: "כתבת שיימינג להתרת דמה של שרה נתניהו. הטענות שהעליתם הם פייק ניוז שפל ומרושע". אפי אזולאי מסר: "שקר וכזב".

09:01 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי: "אני מעריך שבעוד כשבועיים תהיה ירידה והתייצבות בהיקף התחלואה, אבל להגיע למספרים הנמוכים שאנחנו מדברים עליהם, שיאפשרו יעילות בקטיעת שרשראות ההדבקה, אני לא מעריך שנגיע לשם, אבל שנהיה לפחות בדרך לשם". לוי אמר את הדברים הבוקר בראיון לגלי צה"ל.

08:30 עריכה

בשל המשך שיגור בלוני התבערה לישראל שר הביטחון בני גנץ הורה לעצור את הכנסת הדלקים לרצועת עזה.

07:37 עריכה

סקר של מכון המחקר פאנלס פוליטיקס, שפורסם הבוקר ב"מעריב", מצא, שלו הבחירות היו נערכות כעת היה בלוק המפלגות – המורכב מהליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה – מקבל 60 מנדטים. יתר המפלגות – המתנגדות להמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה – היו זוכות ל-60 מנדטים גם כן.

07:05 עריכה

השרים אבי ניסנקורן וחילי טרופר מכחול לבן ייפגשו היום עם השר זאב אלקין ויושב ראש הכנסת יריב לוין מהליכוד בניסיון לפתור את המשבר הקואליציוני בין הצדדים. צוותי המשא ומתן ינסו לגבש עסקת חבילה, שתמנע הליכה לבחירות.

עמית סגל דיווח אמש בחדשות 12, שבליכוד דורשים להתחיל בעבודתה של הוועדה, שתבחן את אופן מינוי בכירים במערכת אכיפת החוק.

בחדשות 13 דיווח רביב דרוקר אתמול שלוין נדחק מהובלת המשא ומתן לטובת אלקין, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו סבור, שכשהוביל את המגעים הקואליציוניים להקמת הממשלה הנוכחית – ויתר לכחול לבן יתר על המידה.

ספי עובדיה פרסם אמש שבמגעים בין הצדדים חלה "התקדמות קלה". לפי הפרסום, בכחול לבן מוכנים להיעתר לדרישת הליכוד להאריך את פרק הזמן שבו, אם יפסוק בג"ץ שנתניהו לא יכול לכהן כראש הממשלה החליפי – הכנסת תתפזר מיידית. כרגע עומד פרק זמן זה על חצי שנה.

עוד 6 עדכונים

איך לראיין רוצח

זאב אקשטיין רצח את ישראל קסטנר. נפגשנו לא הרחק מבניין הטלוויזיה אצלו בבית. המסגרת הייתה סדרת הדרמה "קסטנר" שביים אורי ברבש. עשיתי אז סרט דוקומנטרי על הדמויות האמיתיות של הפרשה. חלקם היו עוד בחיים.

השחקנים באולפן, ובהם מי ששיחק את הרוצח, הופיעו מול מצלמות הדרמה, והרוצח האמיתי ישב מול המצלמה הדוקומנטרית.

מה שואלים רוצח? נותנים לו במה להסביר את עצמו? להצדיק? להתחרט? להסית מחדש? הוא רוצח. מדוע בכלל לתת לו מיקרופון ומצלמה ולשדר את דבריו?
אקשטיין אמר שהוא היה מוסת. בגיל 21 שטפו את מוחו. לדבריו עבר עליו, לדעתו, מה שעבר על יגאל עמיר לפני רצח רבין.

מה שואלים רוצח? נותנים לו במה להסביר את עצמו? להצדיק? להתחרט? להסית מחדש? הוא רוצח. מדוע בכלל לתת לו מיקרופון ומצלמה ולשדר את דבריו? אקשטיין אמר שהוא היה מוסת. בגיל 21 שטפו את מוחו

כששאלתי אם קסטנר היה בעיניו בוגד, הוא הסביר את נקודת המבט שלו על מה שעבר אז במוחו. לא הצדיק את המעשה. לא הסית אחרים לבצע מעשה דומה. שידרנו את הראיון במסגרת סרט על הדרמה. אחרי הדרמה.

ערב שידור הדרמה, במסגרת תכנית בידור שהגיש אחד – יאיר לפיד, שמע מפיק התכנית על הריאיון הזה והזמין את הרוצח אקשטיין לאולפן תכנית הבידור. לא עזרו מחאותיי. הסרט עוד לא שודר ותכנית לקידום הדרמה אירחה את הרוצח. חיוכים, פנסים, שאלה כמו "אז למה רצחת את קסטנר?" הפכה את כל העניין לגרוטסקה.

הסרט על האנשים האמיתיים של הפרשה שודר רק לאחר הדרמה.

אקשטיין קיבל חנינה אחרי שבן גוריון פנה למשפחתו של קסטנר וביקש שיסכימו לחנינה. הוא ישב בכלא רק 5 שנים. משפחת ישראל קסטנר נתנה את הסכמתה. הרוחות בארץ סערו אז. תומכי ומתנגדי מעשה ההצלה של  חלק מיהודי הונגריה, נתפס על ידי חלק כמעשה של שיתוף פעולה עם הנאצים. אחרים חשבו שהיה מעשה גבורה.

השופט בנימין הלוי קבע אז שקסטנר מכר את נשמתו לשטן. קביעה שכנראה חרצה את גורלו. פניתי אז גם אל בנימין הלוי. הוא סירב להתראיין. כתב מכתב בו הסביר שאת דעתו כתב בפסק הדין.

ערב שידור הדרמה, בתכנית בידור שהגיש אחד – יאיר לפיד, שמע מפיק התכנית על הריאיון והזמין את הרוצח אקשטיין לאולפן תכנית הבידור. לא עזרו מחאותיי. שאלה כמו "אז למה רצחת את קסטנר?" הפכה הכל לגרוטסקה

רצח הוא רצח. אבל האם רצח אמור למנוע מעיתונות לברר את מניעיו? לחקור ולחדור לנפשו של הרוצח? להבין את המעשה?
לדעתי לא. גם את יגאל עמיר יצטרכו יום אחד לראיין.
השאלה היא איך מראיינים רוצח. מה משדרים. מה לא משדרים.

עיתונות אחראית לא אמורה להיפרד מהקודים האתיים שלה, מהמקצוענות ומחוקי המדינה. הרוצח והרצח הם הנושא. הרוצח לא אמור להוות מגנט לרייטינג. הרוצח אמור לקבל במה אם החברה מקבלת תשובות לשאלות שמטרידות אותה בהקשר למעשה הנורא.

רוצח לא אמור לקבל במה חדשה להסתה נוספת. הרוצח לא ראוי להשמעת דעתו על אירועי היום והשעה. להיפך. יש להימנע מלשמוע את דעתו על "המפגינים של היום". יש למנוע ממנו מלהשמיע דברים שעלולים לגרום לאחרים לזרוק רימון או לירות באקדח בגבו של מנהיג המדינה.

כלי תקשורת אחראי לא אמור לומר שהוא נותן במה לרוצח כדי להזהיר מפני בני דמותו. הרוצח כבר ביצע את זממו ואת מעשה התועבה וכלי תקשורת בדמוקרטיה אמור להגן על הדמוקרטיה, לא לתת פתחון פה למי שהורגים אותה.

את יונה אברושמי אפשר היה לשאול על מניעיו. אסור היה לתת לו לדבר על המפגינים של היום. רוצחים הם לא פרשנים של חיינו. רוצחים צריכים לשבת בכלא. אברושמי שוחרר כי הביע חרטה, ואם אינו מתחרט מול המצלמה כיום, אסור לתת לו להביע דעות מסיתות הפוכות לחלוטין לחרטה שהביע בביהמ"ש.

אם עיתונאי נתקל ברוצח באמצע הלילה, עליו לדווח למשטרה. לא לתת לו פרסום.

רוצח לא אמור לקבל במה חדשה להסתה נוספת או להשמיע דעתו על אירועי היום. להיפך. יש להימנע מלשמוע את דעתו על "המפגינים של היום" ולמנוע ממנו מלהשמיע דברים שעלולים לגרום לאחרים לזרוק רימון

ערוץ 12 טעה בשידור המלא של דברי אברושמי.

לערוץ 12 יש אחריות כעת על כל מפגע בודד שילך להפגנות ויבצע את מה שאברושמי רמז לו.

ראיון עם רוצח חייב להיות במסגרת הכללים של מניעת הסתה ומניעת ודאות של פגיעה בביטחון הציבור. תקשורת אמורה להיות נגד אלימות, נגד שחיתות, נגד פגיעה בחלשים, נגד אפליה וניצול, נגד גניבה ונגד רצח.

אלה לא שאלות פוליטיות. אלה נורמות של חברה מתוקנת בריאה דמוקרטית, המתנהלת על פי חוק. בג'ונגל של הרוצחים יש הרבה דעות סוטות. הן יכולות להביא רייטינג גבוה כמו סרטי סנאפ וכמו סדרות דרמה משטרתיות. אבל עיתונות מתעדת, חוקרת, חדשותית ואחראית חייבת לנהוג בזהירות כשהיא מחליטה לתת במה לרוצח.

הרצח הבא, אחרי הכל, עלול להתבצע בעקבות דברי הרוצח הקודם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 34 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

השבוע הסוער של מירי רגב

שרת התחבורה מירי רגב יצאה השבוע בשתי הכרזות דרמטיות: שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל יקום בדרום, ולא בצפון; ורכבות מהירות יחברו את קרית המודיעין של צה"ל, שעומדת לקום בנגב, למרכז הארץ ● שני הנושאים חשובים מאוד, והעמדות שהציגה רגב ראויות ● אבל לאור חיבתה המוכרת ליחסי ציבור והקדנציה הקצרה שצפויה לה במשרד התחבורה, צריך להתייחס אליהן בחשדנות

עוד 865 מילים

מטאורים ופקקים למרות משבר הקורונה, הישראלים נוהרים למצפה רמון

בעלי צימרים וחוות בודדים בדרום מדווחים על תפוסה מלאה, לקראת הגעת גשם המטאורים לשיאו הלילה ● ברשויות נערכים לעומסי תנועה כבדים, וקוראים למבקרים לשקול לדחות את הנסיעה דרומה לימים הקרובים ● מעריכים: "הרבה אנשים יבואו לשטחים פתוחים במדבר ופשוט ישכבו על הגב בשטח"

עוד 767 מילים

אירה טולצ'ין אימרגליק ממעטת לבקר בבתי כנסת, אבל לפני שבועיים האחיין שלה חגג בר מצווה בבית כנסת בתל אביב ● כאשר ניגשה עם אמו של חתן השמחה לעזרת הנשים, הן הופתעו לגלות שיושב שם גבר ● הוא מנע מהן כניסה למקום, ונימק זאת במגבלות ההתקהלות ● נשות הכותל אומרות כי מדובר בתופעה רחבה: "ברגע שהוטלו מגבלות הקורונה, כבר במרץ, החלו לדחוק יותר ויותר נשים החוצה מבתי הכנסת"

עוד 859 מילים ו-1 תגובות

האם מותר לח"כ להיות מושחת במסגרת מילוי תפקידו? לפי הכנסת, מסתבר שכן

הפרקליטות ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת בעתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לחיים כץ חסינות נגד העמדתו לדין על מרמה והפרת אמונים - הצדדים במו"מ על עסקת טיעון, מה שעשוי לייתר את הדיון ● אולם תשובת הלשכה המשפטית של הכנסת בתגובה לאותן עתירות כבר ניתנה, והיא לא פחות ממדהימה ● פרשנות

עוד 1,126 מילים

נתניהו ומנדלבליט נפגשו הערב לאחר שהתעמתו אתמול

שרה נתניהו: עברתי התעללות מינית, אני אשה מוכה ● ח"כ מש"ס תקף ח"כ מישראל ביתנו: "אתה עדיין עם מבטא רוסי כבד" ● עימות סוער במליאה בין נתניהו ללפיד ● הצעת החוק לדחיית המועד לאישור תקציב עברה בקריאה טרומית ● נדחתה הצעת החוק לאסור על נאשם להרכיב ממשלה ● ליאת בן ארי הגיעה לדיון בבקשה להוציא צו מניעת הטרדה כלפיה

עוד 37 עדכונים

פרשנות גנץ פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית

קשה להסביר תופעה כמו בני גנץ ● שלשום הציב לנתניהו אולטימטום: העברת חוק האוזר תוך 24 שעות, אחרת כחול-לבן תתמוך בהצעת החוק של יאיר לפיד המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● יממה אחרי, לא רק שהחוק של האוזר עדיין לא עבר, ולא רק שכחול-לבן תעדר מההצבעה על חוק לפיד היום - אלא שעכשיו נתניהו עוד יאשים אותם בהפרת ההסכם והליכה לבחירות

בעולם ציבורי ופוליטי הגיוני וסביר אין תופעות כמו בני גנץ וגבי אשכנזי.

ביום שני הרימו השניים את ישיבת סיעת כחול-לבן לשמיים. כולם חיכו להודעה דרמטית שאכן הגיעה. גנץ ניגש לפודיום בכנסת בארשת חשיבות גדולה, לקח לידיו את דפי הנייר, הכין היטב את עצמו מול המיקרופון וקרא בהטעמה גדולה ובדרמה ראויה את נאום האולטימטום לנתניהו.

גנץ דרש שהממשלה תקבל בתוך 24 שעות את הצעת הדחייה של ח"כ צבי האוזר, שנתניהו כבר הסכים לה, ותעביר בשלוש קריאות בכנסת את החוק שיאשר את התקציב רק בנובמבר.

"אזרחי ישראל שבעים מתרגילים פוליטיים שהם, ורק הם, משלמים עליהם את המחיר", הוכיח גנץ. לנאום שלו הוא הוסיף מתווה מפורט, לו"ז צפוף ותוכנית פעולה פרלמנטרית זריזה אחרי שנועץ לדבריו עם גורמים משפטיים מאשרי היתכנות.

כל מי שהיה בסביבה אז הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום (רביעי) כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שחברי כחול-לבן התחייבו במערכות הבחירות שידענו בשנה האחרונה. הצבעה כזו אולי הייתה מחזירה לגנץ, אשכנזי ואבי ניסנקורן שמץ של אמון וחיוניות אחרי חודשים של רפיסות, כמעט אומללות, בממשלת האחדות המדומה שהקימו עם נתניהו.

כל מי שהיה בסביבה הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שהתחייבו בבחירות

אבל ראש הממשלה נתניהו התייחס לגנץ ולמתווה שלו כמו אל בועת אויר, או בלשונו "אבק על החליפה". נתניהו לא כינס את הממשלה, לא העביר את חוק האוזר, לא רץ לכנסת ולא לוועדות הכנסת. גנץ נותר עם הנאום ביד. אילו רק היה יכול לבלוע את המלים.

והאולטימטום? במקום להצביע בעד ההצעה של יאיר לפיד נגד האפשרות שראש הממשלה יהיה נאשם, אנשי כחול-לבן יימלטו היום מאולם המליאה בכנסת, כל עוד נפשם בם. ההצעה תיפול, מן הסתם, ונתניהו עוד יאשים את כחול-לבן בפירוק הממשלה, כיוון שלא הצביעו עם הקואליציה.

לפעמים אתה תוהה על שני הרמטכ"לים שניהלו את הצבא הטוב ביותר בעולם. איפה המודיעין, התחבולה, הכרת השטח, הסיור המקדים, התרגילים על יבש ועל רטוב לפני שיוצאים לפעולה, הבקרה המבצעית והפקת הלקחים.

בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)
בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום? למה הם אף פעם לא מצליחים מול נתניהו, שמקדים אותם תמיד בשני מהלכים. כמה מפלות אפשר לספוג?

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום?

ההודעה שגנץ פרסם אתמול (שלישי), בנוגע להיעדרות כחול-לבן מההצבעה על הצעת החוק של לפיד, הייתה פאתטית כמעט כמו האולטימטום העקר שהגיש: "עמדתנו העקרונית בנושא לא השתנתה ולא תשתנה, אך בעת הזו, מדובר אך ורק בניסיון לערער את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה".

גנץ טען שהוא עושה את הכל כדי למנוע בחירות, ואמר שהוא מפציר בראש הממשלה ובסיעות הבית לקבל תקציב לטווח ארוך. ואני נזכרתי בנאום הכלניות שיפרחו בשדות של עוטף עזה, שעכשיו עולים באש מטרור הבלונים.

מה עוד אפשר לעשות כדי להכניס לראש של הרמטכ"לים שתקציב לטווח ארוך (דו-שנתי) מחסל את האסטרטגיה שבנה נתניהו נגד המשפט שלו? איך הם לא קלטו בזמן את סעיפי התקציב בהסכם הקואליציוני שהם בעצם סעיפי הבריחה של נתניהו לעבר בחירות, כלי לוותר על ראשות הממשלה?

אתמול פרסמה דפנה ליאל בערוץ 12 כי נתניהו מבקש עכשיו לפתוח את ההסכם הקואליציוני ולהכניס בו שינויים לטובתו. לא ייאמן. זה מה שמחכה לגנץ אחרי שיעבור את הניתוח בגבו (ואנחנו מאחלים לו רפואה שלמה). אולי אז הוא יבין, בדרך הקשה יש לומר, שהוא פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צריך יהיה להעמיד את גנץ ואשכנזי לדין על מירמה והפרת אמונים. יש מצב שכספי שוחד כבדים הועברו אליהם על מנת ליצור מצג שווא שהם נגד נתניהו כשבפועל , בדיוק כמו אורלי לוי הם סוס טרויאני .
עוד 564 מילים ו-1 תגובות

החלטתו של בית המשפט העליון למנוע את הריסת בית המחבל שהרג את סמ"ר עמית בן יגאל היא נקודת מפנה מבורכת ● אף מדינה מתוקנת לא מענישה פושעים, או מרתיעה פושעים פוטנציאליים, באמצעות פגיעה בבני משפחותיהם ● וגם המתלהמים מימין לא יסוו זאת ● דעה

עוד 1,027 מילים

אפקט הקורונה הישראלים שברחו לטורקיה בקורונה

ישראלים רבים מדירים את רגליהם מטורקיה מאז פרשת המרמרה, אחרים מניחים בטעות שהתפרצות הקורונה שם חמורה יותר מאשר אצלנו ● אבל יש גם כאלה שמצאו באיסטנבול מפלט שפוי מהמשבר הבריאותי והכלכלי החמור בארץ ● עם שיעור תחלואה נמוך, סדר ציבורי מופתי, פטור מבידוד ודוגמה אישית ממנהיגי המדינה, טורקיה מהווה את אחת מהמדינות היחידות שמקבלות אזרחים ישראלים בלי שאלות

עוד 1,381 מילים

משרד האנרגיה משנה כיוון: תבוטל הקמת 4 תחנות כוח גזיות חדשות

המטרה: להתמקד בקידום הפקת אנרגיה מהשמש ● להחלטה קדם מאבק תושבים המתגוררים בסמוך לחלק מהתחנות המבוטלות - שתיים קרובות לעפולה, אחת ליד בית שאן ואחת באזור בית שמש ● הקמת תחנות גזיות אחרות תימשך, אך משרד האנרגיה מתחייב שייעשה בהן שימוש רק אם יהיה צורך חיוני

בכמה אזורים בארץ תושבים יכולים היום לקפל את דגלי המאבק: משרד האנרגיה מודיע על ביטול התכניות להקים ארבע תחנות כוח גזיות בהיקף כולל של 4,680 מגה וואט שעד כה המשרד קידם, בחלק מהמקרים על אף התנגדות עזה של תושבים ושל ארגוני סביבה. התחנות המבוטלות: מבואות גלבוע (דרומית לעפולה, 1,160 מגה וואט), צבאים (ליד בית שאן, 1,740 מגה וואט), שגיא 2000 (מערבית לעפולה, 1,160 מגה וואט) והרטוב (סמוך לבית שמש, 800 מגה וואט).

את התפנית המשמעותית הזו מציג ברגעים אלה אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, בפני חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

המחלוקת על הצורך בהקמת תחנות גזיות חדשות החריפה אחרי שמשרד האנרגיה הציב לאחרונה יעד מעודכן לאנרגיות מתחדשות לעשור הקרוב – 30% מסך החשמל בישראל עד 2030.

במשרד להגנת הסביבה ובארגוני סביבה טענו שאם הנתח של אנרגיית השמש יהיה כל כך משמעותי, אין סיבה להמשיך לקדם בכל הארץ הקמה של תחנות מבוססות גז בהספק כולל שמתקרב ל-10,000 מגה וואט.

החשש היה שלאחר שהתחנות כבר יוקמו – ייעשה בהן שימוש גם אם לא יהיה בכך צורך, וכך אנרגיית השמש תידחק מפני הגז.

ברחבי הארץ התארגנו תושבים לקבוצות מאבק נגד הקמת תחנות באזור מגוריהם בטענה שאלה יגרמו לזיהום אוויר, מפגעים נופיים ופגיעה בשטחים הפתוחים.

עכשיו מתברר שבמשרד האנרגיה ערכו חשיבה מחודשת וקיבלו לפחות חלק מהטענות. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר הבוקר ש"התכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגיית שמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות ברחבי ישראל".

בהתאם לכך, התכנית לעשור הקרוב כוללת הוספת 12 אלף מגה וואט מאנרגיית שמש, ורק 4,000 מגה וואט מתחנות המבוססות על גז. יחד עם זה, הקמתן של כמה תחנות שנויות במחלוקת – למשל באזור מחלף קסם – תימשך גם לאחר הצמצום המתוכנן במכסת הגז. בהקשר זה, התחייב מנכ"ל המשרד אדירי שהתחנות המבוססות על גז יופעלו רק אם יהיה בכך צורך חיוני.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 280 מילים ו-1 תגובות

"משרד הביטחון לא הפיק לקחים מפרשת הצוללות"

פרסום ראשון "איך ייתכן שמשרד הביטחון וצה"ל לא קיימו אפילו דיון אחד או תחקיר פנימי בעקבות פרשת הצוללות?" ● "נוכח כל תהליך קבלת ההחלטות, תמוה בעיני שמבקר המדינה לא נכנס לזה" ● "גוף הרכש במשרד הביטחון ממשיך לקנות, והדורשים המבצעיים ממשיכים לדרוש, ופה הצליחו לכופף את המשרד" ● בכיר לשעבר במשרד הביטחון חושף את המנגנון שאפשר את עסקת כלי השיט המושחתת, ומזהיר: דבר לא השתנה

עוד 2,265 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה