הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

באביב 2020 בוצע בעולם ניסוי בבריאות הציבור שלא היה זוכה לעבור ביקורת של ועדת אתיקה גם בעיירה נידחת בארה"ב. על סמך שתיים-שלוש תצפיות, "תיאורי מקרים" בלשון המחקרית, הוחלט שסגר מדינתי ומרדף אחרי מגעים של נדבקים בקורונה יחסכו בחיי אדם. מעטים טרחו לחשב או להתחשב בחיי האדם שיאבדו בעיקבות שיתוק חייהם של מליוני בני אדם, ומעטים ידעו שאין בסיס מחקרי לצעדים שננקטו. נהפוך הוא, תוכניות מגירה להתמודדות עם מגפות שללו סגרים, בידודים נרחבים ומסכות.

מעטים טרחו לחשב את חיי האדם שיאבדו בעיקבות שיתוק חיי מיליונים, ומעטים ידעו שאין בסיס מחקרי לצעדים שננקטו. נהפוך הוא, תוכניות מגירה להתמודדות עם מגפות שללו סגרים, בידודים נרחבים ומסכות

גם ההחלטות הראשונות נתקבלו על ידי מעטים – קובעי מדיניות חרדתיים, חסרי מעוף ואומץ, שאימצו ללא היסוס מודלים אפוקליפטיים שגויים של קבוצת מחקר אחת. ההשראה לביצוע התקבלה מסין הטוטליטרית, ואת ההמשך יכול היה לצפות כל מי שמכיר את אפקט הדומינו וחשיבת העדר. ראשת העיר טוסון ומושל מדינת אריזונה, כמו עמיתיהם בכל מקום אחר, לא החליטו דבר ולא התלבטו כלל. רובם ככולם העתיקו את עיקרי השיטה.

אל מול קבוצת הניסוי הגדולה התייצבה בשעתו בעיקר מדינה אחת, שוודיה, ובאורח פרדוקסלי הוצגה האחרונה כמי שמבצעת ניסוי בחיי אדם. לשיטתו של העולם הוא, ולא שוודיה, משמש בתפקיד קבוצת הביקורת, ולכן גם חזו את התוצאות בקבוצת הניסוי: לפחות 80,000 שוודים ימותו מקורונה. אולי 100,000.

בקיץ נסתיים הניסוי והסתבר שהעולם טעה. בשוודיה נספרו כ-6,000 מתים. פי שנים או שלושה משהערכתי בעת היעצרות הגל, אבל במרחק עצום מהתחזיות האפוקליפטיות. במחשבה היפותטית: אין ספק שהעולם לא היה נסגר לו תוצאות הניסוי היו ידועות בפברואר 2020.

שינוי כללי המחקר

בשלב זה נוהגים עורכי ניסוי לפרסם את התוצאות, להכיר בהן, ולשנות מייד את דרך הפעולה. לא כך הפעם. העולם החליט לנסות להוכיח שלא שגה כלל, ולשם כך שינה את כללי המשחק והחליף את נקודת הסיום בניסוי.

הבה נמחק מהפרוטוקול את התחזית של 80,000 מתים בשוודיה ונתחיל לספור אחרת: תחילה נספור תמותה למליון ונשווה סלקטיבית רק למדינות השכנות, מבלי להתייחס לנתוני העבר. אחר-כך נעבור לתמותה עודפת, כלומר מתים בשוודיה מעבר למצופה.

בשלב זה נוהגים עורכי ניסוי לפרסם את התוצאות, להכיר בהן, ולשנות מייד את דרך הפעולה. לא כך הפעם. העולם החליט לנסות להוכיח שלא שגה כלל, ולשם כך שינה את כללי המשחק והחליף את נקודת הסיום בניסוי

חישובי תמותה עודפת על סמך תמותה מצופה אינם פשוטים כלל ועיקר, משלוש סיבות לפחות:

1. תמותה מצופה היא תמותה היפותטית שאותה מעריכים על סמך שנים קודמות, ויתכנו הערכות שונות על פי שיטת החישוב ובחירת השנים התורמות לחישוב.
2. כנגד תמותה עודפת, קיימת תמותה בחסר ("מקזזת"). תמותה בחסר יכולה לשקף אוכלוסייה במצב בריאותי רעוע ששרדה חודשים או יותר, ותמותה עודפת יכולה לשקף את הבלתי נמנע: גם השורדים אינם חיים לנצח. למשל, בשנת 2019 היתה בשוודיה תמותה נמוכה חריגה ביותר. כל הערכה של תמותה עודפת ב-2020 שמתחשבת ב-2019 מקטינה את התמותה המצופה בשנת 2020, "ומענישה" את האחרונה.
3. הדינמיקה שבין "בחסר" ו"עודפת" מחייבת בדיקת מאזן בפרק זמן כלשהו, ופרקי זמן שונים יכולים לייצר הערכות שונות. לדוגמה, חישוב תמותה בשנים קלנדריות עוקבות עלול לעוות את ההשוואה מפני שתמותת עונת השפעת משתרעת על פני שתי שנים קלנדריות, ולא בהכרח נחלקת קבוע בעונות עוקבות.

ובכן, גם שינוי כללי הניסוי מ-80,000 מתים לחישובי תמותה עודפת לא שינה את התוצאות.

התמותה העודפת שגרם גל המגפה בשוודיה נכלאה בין תמותה בחסר ממושכת עד לגל, ותמותה בחסר לאחר הגל. מאזן התמותה בסוף אוקטובר, לפני תמותת החורף הקרוב, הצביע על 0-1% תמותה עודפת בשוודיה מראשית השנה. במדינה שבה הולכים לעולמם כ-90,000 תושבים בשנה, התמותה העודפת מקורונה, אם היתה, נספרת במאות ולכל היותר כ-1,000 (אם מותירים את שנת 2019 בחישוב).

אילו היה נהוג להשוות את התמותה בצמדי שנים קלנדריות (2019-2020, 2017-2018, וכולי) הייתה נצפית מגמת ירידה במספר המתים למליון בין ינואר לאוקטובר.

SWE : 2019 was an exceptional year in terms of mortality – it was extremely low. What happens if we aggregate deaths by pairwise years, Jan 1:st – Oct 31:st, and look at 2019 + 2020 combined…? pic.twitter.com/OHyS4k2Ujl

— PrydeRide (@TLennhamn) November 13, 2020

באופן דומה, התמותה בחסר בסוף 2019 תקטין את המאזן ב-12 החודשים שבין נובמבר 2019 ואוקטובר 2020 (אין עדיפות מדעית לשנה גריגוריאנית).

העולם נסגר בטעות, גם על פי המדד החדש.

גרף תמותה עודפת ותמותה בחסר, שוודיה, 2018-2020:

תמותה עודפת ובחוסר בשוודיה בשנים האחרונות (מקור: Human Mortality Database https://mpidr.shinyapps.io/stmortality/)

ראיות מצטברות

מאז האביב הצטברו ראיות למכביר על העדר קשר בין סגרים, מגבלות ומסכות לבין היעצרות הגלים ותמותה מקורונה. רק באחרונה נוספה לסידרת הראיות מדינת דרום דקוטה שבה גל המגפה נעצר, כתמיד, מבלי שהוטלו מגבלות כלשהן על תושבי המדינה. גם בארץ סופקו ראיות בנידון.

גרף המגפה במדינת דרום דקוטה:

מאובחנים חדשים בדרום דקוטה (מקור: אתר מחלקת הבריאות, דרום דקוטה)

אבל אפילו ההגיון הפשוט יספיק הפעם. אין זה סביר שכל גלי המגפה, ללא יוצא מן הכלל, נעצרו בתוך שבועות בכל מדינה בעולם בזכות צעדי התערבות השונים זה מזה בפרטיהם, בהיקפם, ובעיתויים. "הכל עבד" באוכלוסיות המונות מליונים נשמע מופרך בעליל, ומי שסבור אחרת ראוי שייזכר בביטוי "טוב מכדי להיות אמיתי".

אפילו ההגיון הפשוט יספיק הפעם. אין זה סביר שכל גלי המגפה, ללא יוצא מן הכלל, נעצרו בתוך שבועות בכל מדינה בעולם בזכות צעדי התערבות השונים זה מזה בפרטיהם, בהיקפם, ובעיתויים

צריך להיות אטום לנתונים בארץ ובעולם כדי להמשיך לייחס את היעצרות הגלים ודעיכתם להתערבות אנושית, אבל ההתעלמות הזאת מובנת לחלוטין. כל קורא מבין את המשמעות של הודאה בטעות קולוסאלית שגבתה מחיר בל יתואר בדמים ובדם. אימרתו של מארק טוויין רלבנטית מתמיד:

"קל יותר להוליך אנשים שולל מאשר לשכנע אותם שהוליכו אותם שולל".

הראיות מצטברות גם באשר למחיר הנורא של הטעות. בארה"ב, למשל, מוערכת התמותה העודפת ב-300,000 מתים. לאחר חיסור של כ-200,000 מתים מקורונה (על פי תעודות פטירה), נותרו 100,000 מתים מסיבות אחרות. אלו אינם 100,000 מתים מקורונה שלא אובחנו בתקופה שבה כל תשומת הלב הופנתה לקורונה. אלו מתי הסגר והפאניקה עד עתה, ואליהם יצטרפו רבים בשנים הבאות: מבין הקשישים שבודדו חברתית, מבין אלה שיידרדרו לעוני ומצוקה נפשית, מבין אלה שאיבדו את ביטוח הבריאות, ומבין אלה שאובחנו או טופלו באיחור. על-פי אחת ההערכות, גם תלמידי בתי ספר יסודיים איבדו שנות חיים.

כיצד נעצרו ודעכו הגלים?

מקובל במדע שתיאוריה נשארת מקובלת כל עוד אינה נסתרת על ידי תצפיות, וכל עוד לא הוצעה תיאוריה חלופית. לאחר שהוברר כי התערבויות למיניהן אינן הסיבה להיעצרות הגלים, נותרה תיאוריה מסבירה אחת שאינה חדשה כלל ועיקר: חסינות עדר.

מחקרים שונים מלמדים כי בפרוץ המגפה היה באוכלוסיות שונות עומק חיסוני לא מבוטל לנגיף, בשל חשיפה קודמת לנגיפים דומים ומסיבות אחרות. נניח, להדגמה, שכל נדבק יכול להדביק שני אנשים, ונניח גם שהעומק החיסוני במדינה כלשהי היה 30%. במהלך ההתפרצות הלך וגדל העומק החיסוני בעיקבות הצטרפותם של אלה שרכשו חיסון לאחר הידבקות.

גל המגפה נעצר כאשר נבנה עומק חיסוני גדול מספיק, נניח 50%, מצב המכונה "חסינות עדר". בשלב זה כל נדבק יכול להדביק בממוצע אדם אחד בלבד. זהו שיאו של גל המקרים החדשים. בעיקבותיו דועך הגל.

מחקרים מלמדים כי בפרוץ המגפה היה באוכלוסיות עומק חיסוני לא מבוטל לנגיף, גם בשל חשיפה קודמת לנגיפים דומים. במהלך ההתפרצות גדל העומק החיסוני בעיקבות הצטרפות רוכשי החיסון לאחר הידבקות

המילה "עדר" מעוררת קונוטציה בעייתית, והמונח "חסינות עדר" מייצר אשלייה של מצב תמידי. משתי הסיבות ראוי להשתמש במונח "שיווי משקל חיסוני באוכלוסיה" (קרדיט: אלעד בונה). מושג שיווי המשקל הוצע בעבר באימונולוגיה של הפרט. 

גל החורף

עם בוא החורף הופיע גל קורונה במדינות אירופה ובמדינות ארה"ב. הגל לא פסח גם על שוודיה, ולדעת רבים התופעה מפריכה את תיאורית "חסינות העדר", מזכה את העולם, ומרשיעה את שוודיה אחרי שזוכתה (פעמיים).
לא מיניה ולא מקצתיה.

ראשית, מטבע הדברים מצב של שיווי משקל עלול להתערער מסיבות שונות. למשל, נגיפים נשימתיים, כולל אלו ממשפחת הקורונה, נמצאים באוכלוסייה כל השנה ברמה נמוכה (אנדמית) ואינם נוהגים לייצר גלים משמעותיים עד בוא החורף. הכיצד?

גרף התפלגות שנתית של נגיפי קורונה בחולים מאושפזים בסורוקה:

התפלגות שנתית של נגיפי קורונה בחולים מאושפזים בסורוקה: (מקור: מאמר https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6213580/)

בתקופה האנדמית קיים שיווי משקל חיסוני המונע גל משמעותי. עם בוא החורף מתערער האיזון בשל משתנים הקשורים בעונת השנה, וההסברים לכך רבים (שהייה בחללים סגורים, שינויי לחות, מחסור בחשיפה לשמש, מערכת חיסונית מוחלשת בעונה הקרה ועוד).

לדוגמה, אם בתנאי הקיץ הספיק עומק חיסוני של 50% ליצירת שיווי משקל במגפת הקורונה, ייתכן שנחוץ עומק חיסוני של 60% בתנאי החורף. ואם העומק החיסוני שהושג עד הסתיו אינו מגיע לכדי 60%, אין מנוס מגל החורף עד הגעה לשיווי משקל חדש.

עם בוא החורף מתערער האיזון בשל משתנים הקשורים בעונת השנה, וההסברים לכך רבים (שהייה בחללים סגורים, שינויי לחות, מחסור בחשיפה לשמש, מערכת חיסונית מוחלשת בעונה הקרה ועוד)

שנית, גל החורף בשוודיה אינו משנה את תוצאות הניסוי שערך העולם. נהפוך הוא: העובדה שהגל הופיע במדינות העולם – למרות מדיניות הסגרים והמסכות – שוב מעידה שהעולם טעה. המדיניות האקטיביסטית שוב הוכחה כחסרת ערך, שכן לא מנעה דבר ולא שינתה דבר בהשוואה לשוודיה.

גל הקורונה הנוכחי והתמותה שבעיקבותיו משתייכים לעונת השפעת של 2020/2021, אלא שלפי שעה השפעת דילגה על חצי הכדור הדרומי וטרם הופיעה בחצי הכדור הצפוני. מוצעות ארבע השערות באשר לחורף הקרוב:

1.  גל הקורונה החליף את גל השפעת ונגיפי חורף אחרים, תופעה הקרוייה "נגיפים מתחרים".
2. הגל קצר יותר מגל שפעת אופייני, והתמותה שבעיקבותיו תסתיים מוקדם מהרגיל לעונת חורף.
3. הגל יגרום לתמותה עודפת שתוחלף בהמשך בתמותה בחסר.
4. מאזן התמותה בין נובמבר 2020 ואוקטובר 2021 לא יראה תמונה חריגה במרבית המדינות.

גל החורף בשוודיה

נראה כי במרבית המדינות תמותת גל החורף תהיה קטנה בהרבה מתמותת גל המגפה, ואין סיבה תיאורטית ששוודיה תהיה חריגה לרעה. כך או כך, מספר המתים בשוודיה בגל החורף אינו רלבנטי למדיניות שננקטה באביב, וכלל לא ברור איזו לוגיקה מחקרית מאפשרת להציג את גל החורף האוניברסלי כניסוי חדש של שוודיה מול העולם. מי שסופר את מתי שוודיה בתקווה להפוך את פסק הדין שהרשיע את העולם אמור להגדיר את המשתנה הסיבתי (שוב העדר סגר?), ולנמק בפומבי את נקודת הסיום בניסוי הנערך במוחו.

תחילתו הבולטת של הגל מתוארכת לאמצע אוקטובר ושיאו הגיע, כנראה, בעת כתיבת שורות אלה. ייתכן שניתן להעריך את סדר הגודל של התמותה הכוללת בעזרת מספר האישפוזים בשוודיה ביחידות לטיפול נמרץ.

העובדה שהגל הופיע במדינות העולם – למרות מדיניות הסגרים והמסכות – שוב מעידה שהעולם טעה. המדיניות האקטיביסטית שוב הוכחה כחסרת ערך, שלא מנעה דבר ולא שינתה דבר בהשוואה לשוודיה

בגל האביב נצפה מיתאם חזק ביותר בין מספר האישפוזים המצטבר ביחידות לטיפול נמרץ למספר המתים המצטבר (מכפיל של 2.3). תצפיות ראשונות על הגל הנוכחי מראות את אותו מיתאם. על פי מספר האישפוזים עד עתה, ובהנחת עקומה סימטרית יחסית (אופיינית לגלי החורף), צפויים לפחות 1,000 אישפוזים עד סוף הגל ותמותה בסדר גודל של 2,500. רשויות הבריאות בשוודיה העלו תרחיש דומה עוד בקיץ.

לקבלת פרספקטיבה: התמותה השבועית בעונת החורף בשוודיה גבוהה מזו שבקיץ בסדר גודל של מאות אחדות של מתים בשבוע. בשתיים מעונות השפעת בעשור האחרון הוערכה התמותה משפעת (ללא נגיפים אחרים) ב-1,000 מתים, כאשר נספרו רק מקרי מוות עם בדיקת מעבדה חיובית (מוות משפעת נגרם לעתים קרובות מדלקת ריאות חיידקית משנית, ולא כל מקרה שכזה נבדק לשפעת).

"איך תסתכם תמותת החורף בשוודיה?" היא שאלה סטנדרטית של הרשות לבריאות הציבור בכל שנה, ואין לתשובה דבר וחצי דבר עם מסכות, סגרים, ומיגבלות כפויות. את כל זה למדנו מזמן – בעזרת שוודיה, ולא רק ממנה.

החורף בארץ

נראה כי גל החורף לא פסח על מרבית המדינות באיזור ונשאלת השאלה האם יפסח על הארץ. האם הושג עומק חיסוני "עודף" שיספיק למניעת גל קורונה חורפי בכל המגזרים? בחלקם? באף אחד מהם?

גרפי מקרים חדשים יומיים בישראל ובמדינות באיזור:

גרפי מקרים חדשים יומיים בישראל ובמדינות באיזור:

גרפי מקרים חדשים יומיים בישראל ובמדינות באיזור. (מקור: וורלד-או-מיטר)

ואם יופיע הגל, האם יחזרו קובעי המדיניות על שגיאות העבר, או יאזינו לקולות חדשים? האם ישכילו לאמץ את "מודל היגיון בריא" שיאפשר לאוכלוסיה להגיע לשיווי משקל חיסוני חדש בקצב מהיר יותר, תוך הגנה על האוכלוסייה בסיכון והקטנת התמותה?
ימים יגידו.

תודות: פרופ' אודי קימרון וד"ר אורי גביש, על הערות בונות.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

הערמומי? הוא אדם שרוב מעשיו ודיבוריו תלויים בשקר. החמדן? הוא אדם שכל מטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו. הרודן? הוא האכזר והרעיל מכולם. הוא מונע ומגורה מההתנגדות אליו.

"הוא אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקורה באמת […] חסר רגשות אשמה וחסר מצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, אדיש לרווחת האחר ולסגנונות חיים אחרים, בעל עמדות פזיזות, נקמניות ואכזריות. הוא רגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי".

אם זה נשמע לכם מוכר, חכו עוד קצת. אורך רוח, סבלנות ועצבים חזקים נדרשים לפוסט הזה.

"פסיכופתים מסוג זה טובים מאוד ביצירת פנטזיות שקריות רחבות היקף בכדי להשיג את מטרותיהם. לרוב אדם זה יעיד על חוסר פחד אל מול איומים וענישה. הוא בעל נטיות זדוניות המוקרנות כלפי חוץ, בעל קשרים זוגיים המתחלפים באופן תכוף והם שורדים רק אם לפסיכופת יש מה להרוויח מהם. הוא נקרא בשפת אנשי המקצוע 'הפסיכופת חסר המצפון או חסר העקרונות'".

זהו רק קצה הקרחון של מחקר על תתי סוגים של פסיכופתים, המיועד לקרימינולוגים. הציבור הרחב לא נחשף אל המחקרים ביומיום, אבל הוא חש את הדברים בלי לדעת כלל את הגדרתם. אם הטקסטים הבאים מצביעים לדעתכם על מישהו מוכר, זה על אחריותכם בלבד. כי בואו רגע נדבר באמת על הקללה הזו המוטחת ברשתות נגד מישהו מאוד מסוים: פסיכופת.

הציבור לא נחשף למחקרים הקרימינולוגיים האלה על פסיכופתים ביומיום, אבל הוא חש את הדברים בלי לדעת את הגדרתם. אם הטקסטים הבאים מצביעים לדעתכם על מישהו מוכר, זה על אחריותכם בלבד

האם זו קללה? או אמת מקצועית שמתוכה יש לברר את השפעתו על גורלנו? על עתידנו, על החברה הישראלית כולה? החוקרים בתחומי הנפש כבר עמדו על נזקיהם של פסיכופתים ואבחנו את ההבדל בין פשעים רגילים לפשעי הפסיכופתים.

החוקרים הנרי ולנייאר (Henry & Lanier, 1998) פיתחו מודל הגדרה משולב של פשע, אותו כינו "פריזמה של הפשע". לפי מודל זה, מנסרת הפשע נוצרה על ידי הצבת פירמידה הפוכה מתחת לפירמידה זקופה. הפירמידה העליונה מסמלת את הפשעים הגלויים לעין, ואילו הפירמידה התחתונה מייצגת את הפשעים הבלתי נראים:

"…פשעים גלויים לעין הם בדרך כלל אותם פשעי רחוב שנעשו על ידי אנשים חסרי אונים והם כוללים שוד, גניבה וגניבת רכב, פריצה, תקיפה, רצח, אונס אדם זר והצתה. הפשעים הבלתי נראים כוללים בתוכם פשעים של האנשים החזקים בחברה, אנשים שהם בעלי מעמד ויוקרה, כגון עבירות שבוצעו על ידי פקידים בממשלה, תאגידים וארגונים גדולים, הונאה ומעילה ברכושו של האחר ואף הטרדות מיניות, גזענות ופשעי שנאה".

כיום, רוב האנשים מתייחסים להתנהגות פלילית רק במונחים של הגדרות וחוקים הכוללים רק הפרה בוטה של החוק הפלילי הכתוב.

"אלה כוללים בעיקרם פשעי רחוב. אך בניגוד לשאר האנשים, רשויות האכיפה והמשפט מתעסקות יותר בחיפוש אחר פשעים אותם ביצעו האליטות שבחברה, או הארגונים המובילים והם בסופו של דבר הגורמים לפגיעה פיזית, פיננסית, פגיעה מוסרית באדם ושלילת זכויותיו הבסיסיות, וכן פגיעה במבנה ואופי הממשל והשלטון" (Robinson, 2009).

עבירות המבוצעות על ידי העלית שבחברה, גורמות לנזק רב יותר מאשר עבירות רחוב שמבוצעות על ידי העבריין הקטן. לפי רובינסון ומרפי (Robinson & murphy, 2009), פשעי עבירות רכוש וצווארון לבן מוערכים בנזק של 404 מיליארד דולר של פיצויים, בעוד שהערכות הנזק של פשעי רחוב מוערכים בעלות (רק) של 20 מיליארד דולר.

ובכן את שמו של הפסיכופת שעליו אתם אולי חושבים, אתם יכולים לבחור בעצמכם. אני רק אניח פה את העובדות, את המחקרים, את האבחנות, כדי שכולנו נדע לזהות פסיכופת. בימים אלה זו הרי קללה שגורה. בואו ונבדוק את הביטוי הזה באמת מול המציאות.

את שמו של הפסיכופת שעליו אתם אולי חושבים, אתם יכולים לבחור בעצמכם. אני רק אניח פה את העובדות, את המחקרים, את האבחנות, כדי שכולנו נדע לזהות פסיכופת

תיאודור מילון הוא פסיכולוג שחקר את האישיות האנושית. בין מחקריו הוא התמקד גם בפסיכופתיה. בשנת 1998 פרסם מילון ספר ביחד עם רוג'ר דיוויס שנקרא "פסיכופתיה: אנטיסוציאלי, פשע והתנהגות אלימה". פרק שלם עוסק בתת סוגים של הפסיכופת. לכל סוג של תת-פסיכופת יש תכונות ואפיונים שונים המאפשרים להבדיל ביניהם.

הנה הם אם כן הפסיכופתים הרלוונטיים למציאות חיינו. כל קורא יכול לחבר את האסוציאציות עם העובדות והדמויות שהוא מכיר:

1. "הפסיכופת הערמומי"

הוא אדם:

"שרוב מעשיו ודיבוריו תלויים בשקר. התנהגותו תיראה כידידותית וחברותית עד מאוד והוא בעל אורח חיים קליל וחברתי. הוא מנסה להשיג את תשומת הלב המופנית כלפיו בצורה לא טבעית – בצורת פיתוי, והיחסים שלו יהיו שטחיים מאוד.

כלפי חוץ הוא יראה כחברותי אך מבפנים הוא יחוש ויהיה בעל טינה, אימפולסיביות וחוסר אמון בבני אדם אחרים. הפסיכופתים מסוג זה יראו התלהבות מדברים שונים אך לא לאורך זמן, ומתוך כך הם יהיו אימפולסיביים וחסרי אחריות – כל הזמן יתורו אחר ריגושים. מאחר שהם חיים בתוך שקר רוב הזמן הם נוטים להיות לא כנים, לא מוכנים להודות בחולשות שלהם אל מול האחר והם תמיד יציגו הצלחה, גם כשהיא כוזבת".

2. "הפסיכופת הרודן/ העריץ"

"הוא האכזר, הרעיל והמסוכן ביותר! הוא הרסני, פוגע ומפחיד ביותר. שלא כמו אצל אחרים, הוא מונע ומגורה מההתנגדות אליו, חולשה שמופגנת כלפיו או מרצון לעצור אותו".

פסיכופתים אלה, עפ"י המחקר, חלקם תוקפים את האחר בגסות ובוולגריות, בעוד שהאחרים מרוסנים פיזית אך ממררים את חייהם של הקורבנות שלהם בביקורת בלתי פוסקת, משפילים ומעליבים. מבחינת מרבית המאבחנים והחוקרים, זהו הסוג הטהור ביותר של הפסיכופת הקלאסי, והם מציגים כמה הפרעות אישיות, בעיקר סדיסטיות.

יותר מכל תת סוג אחר, הפסיכופת הרודן:

"שואב סיפוק עמוק ביצירת סבל לאחר ברמות לא פרופורציונליות על מנת להראות את כוחו הבלתי מוגבל אל מול האחר".

פסיכופתים מסוגו משתמשים באלימות:

"כאמצעי לעורר אימה ופחד, ואלו מספקים להם תחושת סיפוק אדירה. מה שמניע אותם בעיקר הוא הפחד שלהם עצמם – הפחד שאחרים ידעו לזהות את חוסר הביטחון הפנימי שלהם ואת חוסר תחושת ההערכה העצמית שלהם".

הדמיון שלכם כבר מתגלגל? נמשיך.

3."הפסיכופת החמדן"

הנה גם ההגדרה של "הפסיכופת החמדן". אנשי המחקר לא פסחו על שום סוג מאלה שמאתרים את האנשים המשפיעים על חיינו. אצל פסיכופת זה רואים בצורה המזוקקת ביותר את המאפיין המהותי בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית (לפי הDSM) ובהפרעת אישיות הדיסוציאלית (לפי הICD)- גרימת משהו לאחר.

"זהו אדם שכל מטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו".

הפסיכופת החמדן מרגיש שהחיים לא נתנו לו את מה שמגיע לו מכל הבחינות – לא קיבל אהבה, תמיכה, תמורה חומרית לה הוא ראוי, שהאחר קיבל יותר ממנו ולכן עליו לתקן את העוול שנגרם לו או עוול שהוא חווה וכן לפצות על הריקנות שלו באמצעות מעשים פליליים.

הפסיכופת החמדן "זהו אדם שמטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו". הוא מרגיש שהחיים לא נתנו לו את מה שמגיע לו ועליו לתקן את העוול ולפצות על הריקנות במעשים פליליים

אנשים אלו מסבירים את המעשים שלהם בכך שזה:

"דחף וסיפוק בשבילם להיות תמיד מעל האחר ולפגוע במי שנמצא מתחתיו בכל תחום".

עבור אלה שלוקים בהפרעה בצורה קלה יותר ונשארים בעלי שליטה ומודעות עצמית מסוימת – די באינטראקציה קלה, בעבירות רכוש קטנות וקטנוניות כדי להקהות את ההרגשה שלהם. אצל אלו החולים בהפרעה בצורה קשה יותר,

"גזילת הישגים ורכוש שהרוויחו אחרים הופכת אצלם לתגמול ברמה הגבוהה ביותר. יש להם מעט מאוד רגשות אשמה, אך לא על מה שהם גורמים לאחר". הם "מאוד קנאים, חמדנים ותוקפנים, מרגישים טוב כשכואב לאחר ומאוד מפריעות וכואבות להם ההצלחות של האחר. הם אף פעם לא שבעים ממה שיש להם, והם תמיד רוצים ומשתוקקים לעוד".

מכאן, שפסיכופתים החמדנים לעולם לא מגיעים לתחושת נחת ורוגע בלי קשר להצלחות שלהם. הם תמיד מרגישים לא ממומשים, ריקים, נטושים, שלעולם ימשיכו להיות מקופחים.

קחו רגע אוויר, משהו לשתות ומיד נמשיך. צפו רגע במהדורת החדשות או סתם דפדפו לאחור בחייכם עד כה, חיינו. שימו  לב לדרישות היומיומיות של החמדנים שעולים בדמיונכם וקיראו את הסוג הבא המוכר לכם בוודאי היטב.

4. "הפסיכופת חסר המצפון/ חסר העקרונות"

בדרך כלל זהו אדם בעל דפוסי אישיות נרקיסיסטיים. אנשים אלה הם לרוב מצליחנים במסגרת גבולות החוק ולעיתים נדירות נכנסים לטיפול קליני.

"זהו אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקיים, חסר רגשות אשמה וחסר מצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, אדיש לרווחת האחר ולסגנונות חיים אחרים, בעל עמדות פזיזות, נקמניות ואכזריות. זהו אדם שרגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי. פסיכופתים מסוג זה טובים מאוד ביצירת פנטזיות שקריות רחבות היקף בכדי להשיג את מטרותיהם" כותב  תיאודור מילן בספרו (Millon & Davis, 1998).

"זהו אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקיים, חסר רגשות אשמה ומצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, זהו אדם שרגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי"

הפסיכופת חסר המצפון וחסר העקרונות יצור קשר עם אדם אחר לתקופה שטובה לו – תקופה בה הוא סבור שיוכל לקבל מהאחר משהו. לאחר שישיג את מבוקשו או לאחר שיימאס לו הוא פשוט ינתק קשר ומגע.

"לרוב אדם זה יעיד על חוסר פחד אל מול איומים וענישה. הוא בעל נטיות זדוניות המוקרנות כלפי חוץ, בעל קשרים זוגיים המתחלפים באופן תכוף והם שורדים רק אם לפסיכופת יש מה להרוויח מהם".

עכשיו נמשיך אל סוג אחר מוכר. אגב יש מקרים בהם פסיכופת יכול להכיל בתוכו כמה סוגים שאובחנו כאן על ידי החוקרים. אם זה נשמע לכם מוכר, נראה לכם מוכר, מזוהה לכם מוכר – יתכן בהחלט שהערמומי, החמדן וחסר המצפון מהלכים יחד באותו אדם.

5. "הפסיכופת חסר עמוד השדרה"

זוהי גרסה של פסיכופת חסר ביטחון, חסר החלטה ואף פחדן. תוקפנות פסיכוטית בגרסה הזו באה לידי ביטוי בתגובה פרדוקסלית, שהאדם מייצר כתגובה לסכנות ולפחדים, והיא נועדה להראות לרודפיו כי הוא אינו חרד או חלש וכי לא ייכנע ללחצים או לכפיה.

"אנשים פרועים מחד ופחדנים מאידך הם חסרי עמוד שדרה. הם ינהגו באלימות כאמצעי להתגבר על הפחד אותו הם חווים וכדי למצוא לעצמם מקום מפלט. העצמי שלהם נתפס כמטרה חסרת אונים, פגיעה וללא הגנה. כאשר סוג זה חווה פניקה ופחד, הם יעמדו על מול הדבר ויפגינו חוזק רב אל מול אותו פחד. הם יציגו מצג שווא של כוח אדיר. המנגנון הזה באישיותם מאפשר להם לשלוט בפחדים האישיים שלהם, מסיט את המיקוד מהם ובעצם מרשים את הסביבה שלהם תוך מתן הצגת שווא של ביטחון עצמי מופרז".

גרסה של פסיכופת חסר ביטחון, חסר החלטה ואף פחדן. תוקפנות פסיכוטית בגרסה הזו באה לידי ביטוי בתגובה פרדוקסלית, שהאדם מייצר כתגובה לסכנות ולפחדים, והיא נועדה להראות לרודפיו כי אינו חרד או חלש

כמו הפסיכופתים האחרים, האגרסיביות שלהם כלפי חוץ אינה סימן לביטחון עצמי אמיתי ולכוח אישי, אלא אמצעי נואש לנסות להרגיש עליון מעל הכלל ובטוח בעצמו. פסיכופתים אלה יכולים בהמשך:

"להתגלות כרודנים קטנים השומרים על גישה מאיימת ומראים לעולם שמסוכן להתעסק איתם".

נעכל רגע את הטיפוסים הללו שלא תמיד אנחנו יודעים לזהות במעלית או ברחוב או סתם על מסך הטלוויזיה ונדלג אל התת-סוג הבא:

6. "הפסיכופת הנפיץ"

זהו פסיכופת הנבדל מגרסאות פסיכופתיות אחרות. הוא מאופיין במתן הופעה עוינת, בלתי צפויה ופתאומית. הוא בעל התקפי זעם המאופיינים בזעם בלתי נשלט והתקפות אימתניות על האחר.

"לרוב הדבר יתרחש נגד בני משפחתו של הפסיכופת עצמו. התנהגות נפיצה שכזו מתפרצת במהירות רבה מבלי שניתן היה בכלל לזהות אותה ולנסות לעצור אותה. כאשר הם מרגישים מאוימים, מתוסכלים או מוטרדים מכל שינוי פתאומי שעובר עליהם. הם רגישים לבגידות ועשויים להיות מתוסכלים מחוסר ההצלחה והתקווה בחייהם. כתגובה לשינויים הם יגיבו בצורה חדה ומהירה במכות קשות ובלתי נשכחות, יאמרו דברים שלא ניתן יהיה לסלוח עליהם. למרות שבמרבית המקרים ההתנהגות הנפיצה אצל שאר בני האדם הנורמטיביים היא שתיקה או פסיביות והיא אף יעילה אצל תת סוג זה, ההתפרצות משמשת ככלי לפריקה של תחושות עוצמתיות וההשפלה שחוו…",

בניגוד לפסיכופתים אחרים, הפסיכופת הנפיץ מסתובב ביום יום שלו בצורה שקטה, גאה בעצמו ושליו, אך רף הזעם ללא שליטה יכול להגיע בלי אף התגרות הנראית לעין.

"לאחר שחרור הזעם הפסיכופת נשען על זיכרונות ורגשות עבר".

"לרוב הדבר יתרחש נגד בני משפחתו של הפסיכופת עצמו. התנהגות נפיצה שכזו מתפרצת במהירות רבה מבלי שניתן היה בכלל לזהות אותה ולנסות לעצרה. הם רגישים לבגידות ועשויים להיות מתוסכלים מחוסר ההצלחה והתקווה בחייהם

תת סוגים של פסיכופתיה מאפיינים בצורה חיובית אנשים בעלי כריזמה, יצירתיות, בעלי מיומנויות חשיבה, אסטרטגים ובעלי קשר בין אישי מחד, ומאידך מאפיינים בצורה שלילית את אותם אנשים כשזה נוגע לאחריות על דברים שונים, והפקת ביצועים מיטביים בהיותם שחקנים בקבוצת אנשים גדולה יותר. נמשיך עם מספר פסיכופתים שהופכים את חיינו תמיד למרתקים, מסוכנים ובלתי צפויים.

7. "הפסיכופת שלוקח סיכונים"

ישנו למשל גם "הפסיכופת שלוקח סיכונים"- זהו אדם אימפולסיבי וחסר מחשבה. כל הזמן מחפש מצבים של סיכון על מנת להרגיש חי (שלא למטרת רווח חומרי, הגנה או מוניטין). אלו הם:

"אנשים פזיזים, חסרי פחד ורגישות למצבים בהם האדם הנורמלי יחוש פחד, הם עיוורים לתוצאות אפשריות של נזק פיזי חמור. הם מפגינים חוסר אחריות על מעשיהם וזלזול בהשפעות של ההתנהגות שלהם על האחר תוך שהם חסרי מנוחה ומצויים במרדף אחר הגחמות האישיות שלהם".

8. "הפסיכופת המטריד, המציק"

והנה הוא הפסיכופת המוכר מהמרפסת ממול  – "הפסיכופת המטריד, המציק". פסיכופתים אלו מציגים תבנית שונה ופגומה מהתבנית הפסיכופתית הקלאסית. תכונות האישיות שלהם:

"נראות זהות ומשתלבות ביחד עם הפרעת אישיות פרנואידית. הם מאופיינים בחוסר אמון כלפי האחר, טינה וקנאה שהם חשים כלפי האחר. בבסיס התכונות והרגשות הללו עומד הצורך והרצון האכזרי לתרץ לעצמם עוול שנגרם להם בעבר בצורת נקמה".

בניגוד לפסיכופתים האחרים, סוג זה מצא כי עליו להשקיע את מירב המאמצים שלו:

"בהתעללות באחר ובעירעורו מנטלית, על מנת שיחוש עונשים כבדים וקשים כפי שהם חוו בילדותם".

פסיכופתים אלו מאופיינים באסטרטגיות יהירות וברוטליות בתדירות גבוהה מידי. הם נכנסים למעין פנטזיה שבה הם מהרהרים בגורלם ומתמרמרים עקב נסיבות חייהם, ומתוך כך יוצרים עלילה שבה

"כל הסביבה ממלאת תפקיד מאיים ובוגדני. כך, באמצעות מנגנון ההשלכה התוך נפשי שלהם הם מייחסים את הארס והרעל שיש בתוכם אל האחר ורוצים לתת לאחר תחושה של מה שהם חווים…".

פסיכופתים אלה הם קנאים לעצמאות שלהם, עקשנים ודבקים באמונה העצמית שלהם. הצורך והרצון שלהם להגן על האוטונומיה שלהם נובעת מתוך "אשליות הרדיפה אותה הם חווים".

הם נכנסים למעין פנטזיה שבה הם מתמרמרים עקב נסיבות חייהם, ומתוך כך יוצרים עלילה שבה "כל הסביבה ממלאת תפקיד מאיים ובוגדני. כך, באמצעות מנגנון ההשלכה, הם מייחסים את הארס והרעל שבתוכם לאחר".

9. "הפסיכופת השוחק"

ויש גם את הפסיכופת השוחק. בניגוד לפסיכופתים האחרים הפועלים בצורה עקיפה ופסיבית לצורך הפגנת המאבק שלהם, לשם ביטוי התסכול העצמי אותו הם חווים, הפסיכופת השוחק נוהג אחרת –

"הוא פועל בצורה גלויה וישירה. בעיני תת-פסיכופת זה כולם מסביבו הם אובייקטים שמפריעים לו, מציקים לו, מנדנדים לו ולא רצויים מסביבו בשום צורה. יש לו מחלוקות בלתי פוסקות עם אחרים והוא מגדיל את כל הוויכוחים הכי קלים למאבקים חוזרים. יש לו מעט מאוד מצוקות, מעט מאוד נקיפות מצפון או תחושות חרטה לגבי מעשים שעשה, אפילו כלפי האנשים הקרובים אליו ביותר. הפסיכופתים האלה מתעקשים שהמריבות שהם מעורבים בהן הם למען הצגת עקרונות החשובים להם. בשבילם אחרים הם הטועים ואין על כך עוררין".

*  *  *

וישנו גם "הפסיכופת המרושע הזדוני" , שאולי לא שייך לחבורת הפסיכופתים שכולנו מכירים מהמערכות השלטוניות חברתיות פוליטיות. לא נרחיב אודותיו כי הוא מאפיין גם רוצחים, עוינים נקמניים שאינם שולטים בדחפים. הם דומים לסדיסטים, הם מושחתים הם לא מודעים למעשיהם למרות שהם מבינים מהי אשמה ומהו מוסר אך "עד שלא יסיימו את מטרות ההרס והנקמה הם לא יחדלו…".

את תתי הפסיכופתים לעיל ניתן למצוא בתרחישים הקורים כמעט כל יום – רציחות, גניבות, פשעי תאגידים ו…בפוליטיקה .

מלבד כמה מחקרים ומדגמים קטנים, אין מידע רב העוסק בפסיכופתיה בתוך ארגון או תאגיד. אך ישנו עניין ציבורי ותקשורתי רב לנסות ללמוד ולהבין על סוגי האנשים שגורמים רע בצורה כזו או אחרת, תוך שימוש לרעה במעמדם, מעילה באמונו של האחר, הונאת לקוחות, חברים, בני משפחה ומשקיעים.

"הם מצליחים להתחמק מהרגולטורים ומצליחים להישאר אדישים לכאוס ולפגיעה הכלכלית הקשה שנוצרה סביבם בעקבות המעשים שלהם עצמם. לא מן הנמנע שפסיכופתיה תהווה כמעין תשובה והסבר לצורת התנהגות כה קשה והרסנית כלפי החברה", כותבים שני חוקרים אחרים (Babiak, Neumann & Hare, 2010).

אלו ימים שהביטוי פסיכופת חוצה יבשות ומאפיין מנהיגים מוכרים יותר או פחות. אולם החוקרים מתבקשים ברוח הימים האלה לבצע מחקר על פסיכופתיה של מנהיגים ומדינות.

האם הביטוי "פסיכופת" הוא קללה? נדמה לי שזו אבחנה שכל אחד צריך לשאת עימו בחיי היומיום כשהוא בוחן את מי שמשפיע על חייו וקובע את גורלו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

בשנה הקרובה צפויים כמה תהליכים חשובים באיראן שישפיעו על עתידה, בראש סדר היום עומדים נושא הסכם הגרעין והסרת הסנקציות הכלכליות. ישראל חייבת ליזום לאלתר דיאלוג מדיני מהיר עם הממשל החדש בארה"ב כדי שלא ימהר להסיר את הסנקציות ויתחשב בעמדותיה בכל הקשור להסכם הגרעין.

שנת 2021 היא שנה שתכריע את עתידה של איראן בכמה תחומים חשובים הקשורים למעמדה האזורי והבינלאומי, מצבה הכלכלי, סוגיית הגרעין ושאלת הירושה. השינויים שיקרו במהלך השנה הזו אמורים לעצב את דמותה בשנים הבאות.

שנת 2021 היא שנת הכרעה לעתיד איראן ולעיצוב דמותה בשנים הבאות, בתחומים חשובים הקשורים למעמדה האזורי והבינלאומי, מצבה הכלכלי, סוגיית הגרעין ושאלת הירושה

איראן תתחיל להתמודד כבר בשבועות הקרובים עם ממשל חדש בארה"ב שאמור להיות ממשל נוח יותר מבחינתה, לעומת ממשל טראמפ שמעוניין בדיאלוג מדיני כדי להפחית את החיכוך ביחסים בין 2 המדינות שהיה בתקופת הממשל הקודם.

הנשיא החדש ג'ו ביידן הודיע כבר על רצונו לשוב להסכם הגרעין עם איראן, שממנו נסוג הנשיא טראמפ לפני כשנתיים, ועל נכונותו להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה. הנשיא ביידן מתכוון, על פי הצהרותיו בתקשורת, לנהל משא ומתן על הסכם חדש עם איראן, שיכלול 2 נושאים חשובים אשר לא נכללו בהסכם משנת 2015: פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ומגמות ההתפשטות שלה במזה"ת.

בפני ישראל ניצבת משימה חשובה מאוד לקראת כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן והיא לשכנע אותו ואת צוותו כי איראן מסתירה את כוונותיה האמיתיות, שהן לייצר פצצה גרעינית, וכי לכן יש להטיל הגבלות חמורות על פעילותה בתחום הגרעין כדי למנוע ממנה להגשים את מטרותיה, המסוכנות לעולם כולו.

המשימה הזו מוטלת בחודשים הראשונים של השנה החדשה על הדרג מדיני-ביטחוני בישראל: על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ראש המוסד יוסי כהן. זאת בעוד ישראל מתמודדת עם מגיפת הקורונה ועם מערכת הבחירות לכנסת.

ישראל תצטרך לשכנע את ממשל ביידן בצדקת עמדתה באמצעות החומרים המודיעיניים שברשותה, במיוחד אלה שהובאו מארכיון הגרעין בטהרן בינואר 2018.

בשטח קרו גם כמה התפתחויות נוספות:

1. איראן החלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, ההחלטה הזו התקבלה בעקבות חיסולו של מדען הגרעין מוחסן פח'רי זאדה.
2. איראן החלה בבניית  מתקן גרעיני תת קרקעי שבו יועשר האורניום כדי שהתהליך לא יפגע, וזאת בעקבות הפיצוץ במתקן הצנרפוגות המתקדם בנתנז ביולי 2020 שעיכב את הפרוייקט לתקופה שבין שנה לשנתיים והמיוחס למוסד הישראלי.
3. איראן הפרה את הסכם הגרעין וברשות הסוכנות לאנרגיה אטומית מצוי כל המידע על ההפרות האיראניות.
4. בקיץ הקרוב יתקיימו בחירות לנשיאות באיראן.
5. על פי כמה מקורות, מצבו הבריאותי של שליט איראן עלי ח'מינאי התערער בשנה האחרונה, ובצמרת האיראנית מדברים כבר על הצורך במציאת יורש.

לקראת כניסת ביידן לבית הלבן, על ישראל לשכנע אותו ואת צוותו כי איראן מסתירה את כוונותיה האמיתיות, ייצור פצצה גרעינית, וכי יש להטיל הגבלות חמורות על פעילותה בתחום הגרעין, המסכנת את העולם כולו

מקורות איראניים טוענים כי מחנה השמרנים התחזק באיראן בעקבות נסיגת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין וחיסולם של קאסם סולימאני ומדען הגרעין פח'רי זאדה. דבר זה ישפיע, לשיטתם, על בחירת היורש לתפקיד השליט העליון של איראן במקרה שעלי ח'מינאי יאלץ לרדת מהבמה הפוליטית ועל הבחירות לנשיאות בקיץ הקרוב.

איראן כבר מפגינה כעת עמדה נוקשה מול הממשל החדש, לפיה היא איננה מוכנה לנהל משא ומתן על הסכם הגרעין. המנהיג העליון עלי ח'מינאי אמר ב-8 בינואר כי איראן איננה ממהרת לכך שארה"ב תחזור להסכם הגרעין והיא דורשת ש"קודם יוסרו הסנקציות שחונקות את איראן".

להערכת גורמים מדיניים בירושלים, יקשה על הנשיא ג'ו ביידן להגיע להסכם גרעין חדש עם איראן לפני הבחירות לנשיאות באיראן. מערכת הבחירות אמורה להקשיח את העמדות של המתמודדים בכל הקשור להסכם הגרעין.

ישראל חייבת להיות צד פעיל בכל הקשור למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, לאחר שמודרה על ידי הנשיא ברק אובמה מפרטי הסכם הגרעין, כדי שתוכל להשפיע על תוכנו של ההסכם החדש. בעקבות מידורה של ישראל מהמשא ומתן לא נכללו בהסכם הגרעין נושאים חשובים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן והפעילות שלה לתמיכה בטרור.

גם במדינות המפרץ ובראשן סעודיה כבר נשמעים קולות הדורשים מארה"ב לתת להן אפשרות להשפיע על המשא ומתן המתוכנן עם איראן. השאלה היא כיצד ינהג הנשיא ביידן בסוגיה והאם יפיק לקחים מהטעויות שעשה הנשיא אובמה.

ישראל חייבת להיות צד פעיל במו"מ על הסכם גרעין חדש, לאחר שמודרה ע"י אובמה מפרטי ההסכם, כדי שתוכל להשפיע על תוכנו. בשל מידורה לא נכללו בו נושאים חשובים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ותמיכתה בטרור

שאלת הירושה

בשבועות האחרונים שוב עלתה באמצעי התקשורת בעולם שאלת הירושה, לאחר גל של שמועות כי מצב בריאותו של השליט העליון עלי ח'מינאי בן ה-82 התרופף מאוד. איראן הכחישה בתוקף את השמועות, אך העיתונאי המתנגד למשטר מוחמד אהווז טען בחודש שעבר כי ח'מינאי כבר החליט להעביר את השלטון לבנו מוג'תבא ח'מינאי בן ה-51, המשתייך למחנה השמרנים הרדיקלים.

ח'מינאי שרד בעבר ניתוח בערמונית ואף ניצל מניסיון התנקשות באמצעות מכשיר הקלטה ממולכד.

למרות ההכחשות הרשמיות, יש  המעריכים במערב כי נושא הירושה יהפוך לנושא מרכזי במהלך השנה הקרובה.

ח'מינאי עצמו התיייחס ב-2019 לסוגיית הירושה והודיע ביום השנה ה-40 למהפכה הח'ומיינסטית כי:

"ארבעת העשורים הבאים ברפובליקה האסלאמית חייבים להסתמך על הגיל הצעיר הדתי של האיראנים שהם הדוגמה העליונה של המהפכה האסלאמית".

על פי החוקה האיראנית, "מועצת המומחים" היא זו שאמורה לבחור את המנהיג העליון הבא. המועצה מונה 88 חברים מקרב חכמי הדת שנבחרים כל 8 שנים.

יורשו של עלי' ח'מינאי חייב להיות דמות מקובלת על הכוחות הבולטים באיראן, כך שתשמור על איזון בין כל הכוחות הפליטיים הפועלים בזירה.

גורמי מודיעין במערב מעריכים כי "משמרות המהפכה" ינסו לכפות מועמד המזוהה עמם במסגרת מאבק הירושה.

סביר להניח כי המנהיג העליון יתמוך ביורש מחזיק בעמדות הדומות לעמדותיו. בכל מקרה, לבחירה של מנהיג חדש יש השפעה רבה על עתידה של איראן.

על פי סעיף 110 של החוקה האיראנית – למנהיג העליון יש סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור למדיניות החוץ ולכוחה הצבאי של איראן, כולל בעניין תוכנית הגרעין שלה.

על פי סעיף 110 של החוקה האיראנית – למנהיג העליון יש סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור למדיניות החוץ ולכוחה הצבאי של איראן, כולל בעניין תוכנית הגרעין שלה

איראן נכנסת לשנה חשובה מאוד מבחינתה,  בעודה נאנקת תחת עול הסנקציות הכבדות שהטיל עליה הנשיא טראמפ. זוהי המשימה העיקרית שלה בטווח הקצר: להביא להסרת הסנקציות החונקות אותה. לכן ישראל צריכה לפעול במהירות מבחינה מדינית ולפתוח לאלתר בדיאלוג מדיני עם ממשל ביידן כדי שלא ימהר להסיר את הסנקציות לפני שיקבל את כל המידע הדרוש על תוכניותיה הגרעיניות של איראן. חשוב מאוד שישראל תיטול לידיה את היוזמה, כדי שממשל ביידן לא יקבל החלטות בנושא איראן שעלולות להשפיע על ביטחונה הלאומי של ישראל מבלי להתייעץ עמה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)