בעקבות הכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ, "לפני 140 שנה חשבו שמדובר בזיוף מקראי. חוקר ישראלי גילה עדויות שמשנות את כל התמונה" (ג'ניפר שוסלר, מרץ 2021), קראתי את ספרו של פרופ' ד"ר עידן דרשוביץ' על נאום הפרידה של משה על פי כתב יד מוזס שפירא, The Valediction of Moses: A Proto-Biblical Book.
מחקר של ד"ר עידן דרשוביץ, שאת הדוקטורנט שלו עשה באונ' העברית, מצא כי 15 כתבי יד שאותרו בשנות ה-80 של המאה הקודמת ליד ים המלח והוכתרו כגרסה הקדומה של ספר דברים (אך במהרה הוצגו כזיוף), לא רק שהיו אמיתיים – אלא שזה כתב היד המקראי העתיק ביותר שהתגלה אי-פעם! https://t.co/chxpsAa2P3
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי— האוניברסיטה העברית בירושלים (@HebrewU_heb) March 21, 2021
הספר, המבוסס על מחקר מדעי מעמיק, מתחקה אחר תעלומת כתב יד מוזס שפירא, שנעלם לקראת סוף המאה ה-19, ועל סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה שכתב היד זויף שגויה ומעלה טענה מדהימה, כתב יד מוזס שפירא הינו האב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו אנו!
על סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה לזיופו שגויה וכי מדובר באב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו
לקראת סוף הספר ניתן למצוא את הטקסט הקדום שפיענח דרשוביץ' לאחר שאסף וחיבר את החתיכות ופיענח אותן בעזרת ידע רב תחומי ושימוש בתוכנות מחשב יעודיות, עם הערות נוסח, תרגום לאנגלית, ושחזור בכתב עברי קדום.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שמתעורר ספק לגבי התפיסה הוותיקה והנחרצת כי מדובר בזיוף. כותב הארכאולוג גלעד ב.יפה בטוויטר: "המוזיאון הבריטי בלונדון שהביע ענין במגילות ביטל את העסקה ושפירא הואשם בזיוף עתיקות, כולל פרסום בעיתונים בעלי תפוצה גדולה.
כחצי שנה לאחר מכן התאבד בחדר המלון שלו ברוטרדם. איפה האבסורד הגדול? המגילות של שפירא התגלו בערך 64 שנה לפני המגילות הגנוזות, אבל זו בדיוק הבעיה. בגלל שלא הכירו את המגילות הגנוזות, ואף חוקר לא העלה על דעתו שממצאים מהסוג הזה יכולים לשרוד כלכך הרבה שנים ולהשתמר, הן נחשבו לזיופים".
1/ לא כל הסיפורים משמחים, חלקם נגמרים לא טוב (בלשון המעטה). כבר דיברנו פה יותר מפעם אחת על זיופים בארכיאולוגיה, אז כמובן שיש עוד שלא דיברנו עליהם, אבל כאן יש לנו מקרה מיוחד, שבבסיסו השאלה, האם הממצא נחשב לזיוף רק כי מי שבדק אותו לא ידע יותר טוב? מתחילים #שרשור. >>@queenjo102 pic.twitter.com/iv8pdPB1l7
— Gali Jaffe (She/Her)????????⚧️????️⚧️☕???? (@TheOnionGoddess) January 19, 2021
אבל מאז הגילויים של דרשוביץ', אני מחכה ומצפה לשמוע חוקרים ומלומדים בתחום, מה ניתן ללמוד מהטקסט. מה רבה הייתה אכזבתי לקרוא בגיליון תרבות וספרות מיום 20.09 "לא היינו כפתאים…", שבמקום לדון בכך, חוזר יעקב שביט לטענות חוקרי המוזיאון הבריטי משנת 1883, שלדבריו: "סיפקו את העדות שמדובר בזיוף, דבר ההופך את ההשערות בשאלה מה מלמד הטקסט על ההיסטוריה של הטקסט המקראי להשערות סרק".
לו היה שביט קורא את ספרו של דרשוביץ' היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר בהיר השולל באופן משכנע את הטענה של חוקרי המוזיאון הבריטי, עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה שרכש במסעותיו".
לו קרא שביט את דרשוביץ', היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר השולל באופן משכנע את טענת חוקרי המוזיאון הבריטי עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה"
מעט המחזיק את המרובה, על הפוטנציאל העצום של הטקסט, ניתן לעמוד מהדיונים שעורך דרשוביץ' בהבדלי נוסח משמעותיים בין הטקסט במגילה לספר דברים של ימינו. כך למשל, עם הרפרוף הראשון בטקסט הספר המשוחזר צדה עיני את המלה "החרתך".
ובמקור בכתב עברי קדום:
לעומת זאת בספר דברים (פרק ה פסוק ו) מופיע הטקסט:
"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
להבדיל מ"הוצאתיך", המלה "החרתך" מהשורש ח.ר.ר כוללת במשמעותה הן את השחרור הפיסי של העבד ממצרים והן את הפיכתו לבן-חורים/חורין, שכן "חרור" הינו עבד משוחרר, ו"מחורר" הינו נכס משוחרר (עוד על כך בעמוד 121 בספר). ו"החר" משמעו שחרר, ו"חר" הינו אדם חפשי או אציל (עוד על כך בעמוד 143 בספר). מעניין שהשורש ח.ק.ק בערבית מובנו אמת והוא קרוב בעברית לשורש ח.ר.ר.
על פי הכתוב במבוא למדרש הגדול "התימני", שפירא היה הראשון להביא לאירופה כבר ב-1878 מחברת שלמה של המדרש וב-1881 הביא מקור המוכיח נכונה שמחברו הוא רבי דוד עמרני העדני. כשחושבים על כך, חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא.
חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא
"משפט צדק. אמר הקב"ה לדיינין אם עושין אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים, שנאמר (תהלים פ"ה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, ואם מטין אתם את הדין אתם מזמינין עצמכם לגיהנם, לכך נאמר לא תטה משפט. (שם)". מדרש הגדול "התימני", פרשת שופטים.
מוזס וילהלם שפירא – 1830-1884.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את הצעת החוק הפרטית של כמה מחברי הקואליציה, שתחייב את ראשי מערכת הביטחון ואת הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל חוות דעת מגוף חדש. גוף שיוקם ויגבש הערכות מודיעיניות חלופיות לפני כל החלטה.
יצוין כי ההצעה לא מבוססת על עבודת מטה מסודרת ולא על מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שטרם קמה, אלא הגיעה מתוך גחמה פוליטית לרצות את ראש הממשלה, שיחסיו עם מערכת הביטחון ובעיקר קהיליית המודיעין אינם טובים.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
מעבר לניחוחות קרנבל, אחת המחשבות הראשונות שבדרך-כלל עולות למשמע השם "ברזיל" היא פשיעה. ואכן, בברזיל יש פשיעה, ואפילו פגשתי מישהו שנחטף לחמישה ימים למטרות כופר ומשפחתו נוסעת ברכב משוריין. פגשתי אותו על אי מרוחק, בו בחר לחיות בפשטות ובחופשיות ללא סכנה האורבת לו בשל הרקע המיוחס שלו.
אני אישית, טפו טפו, לא נתקלתי בבעיות מסוג זה, אבל כן נתקלתי בביקורי בברזיל בכמה דברים מעוררי השראה, שניתן לאמץ גם אצלנו כשתהיה הנהגה מקומית וכללית שתרצה להיטיב עם הציבור.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
מעולם, לאורך שנות כיסוי עיתונאי רבות של מערכת הביטחון, לא הייתי כל כך זועם ומתוסכל. זה החל בהצהרות של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בנוסח "אנחנו כפסע מהניצחון" וממשיך ב"הכרענו את חמאס בעזה ואת חזבאללה בלבנון".
עומד בראש הממשלה אחד שמבין משהו בביטחון, ולצידו שר ביטחון חדש שלא מבין דבר וחצי דבר בביטחון, ומכריזים הכרזות חסרות בסיס כאלה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם