ביום שלישי אמור להתכנס הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון לדיון בערעורו של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המיסים ו"אביר איכות השלטון" לשנת 2014, על ביטול זיכויו מ-20 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק".
שופטי העליון אשר ביטלו במאי שנה שעברה את החלטת הזיכוי של בית המשפט המחוזי, הטילו על רותם עונש של חודשיים מאסר על-תנאי, בתנאי שלא יעבור עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת.
ביום שלישי הבא אמור להתכנס הרכב מורחב של שופטי ביהמ"ש העליון לדיון בערעורו של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים ו"אביר איכות השלטון" 2014, על ביטול זיכויו מ-20 עבירות "הטרדה באמצעות מתקן בזק"
הבעיה החמורה היא, שבפסיקתם הקודמת יצרו השופטים תקדים, המבטל את סמכותו של בית המשפט המחוזי לקבוע, כבר בשלב מקדמי, כי הפגם שבהעמדת הנאשם לדין מצדיק הימנעות מהרשעתו בפלילים. זאת, אף כאשר הוא סבור כי ההחלטה להעמיד לדין לוקה בחוסר סבירות קיצוני וחריף.
על מנת לנסות לדלות ולהבין את התפיסות העומדות בלב פסיקתו של בית המשפט העליון, שתי פסקאות מהכרעת הדין עשויות לסייע בכך.
בפסקה 68 לחוות דעתו, קובע כבוד השופט סולברג:
"אין למהר ולהטיל אות קין פלילי על מצחו של חשוד, להעבירו מסע מעיק ומייגע שבו ידרש להוכיח את צדקתו".
משמעות התפיסה כי על חשוד להידרש "להוכיח את צדקתו", היא הלכה למעשה היפוך עיקרון חזקת החפות על פיו על המדינה להוכיח את האשמה ונאשם הוא חף כל עוד לא הוכח אחרת.
ובפסקה 54 לחוות דעתו, קובע סולברג:
"להליך הבירור המשפטי בבית הדין נודעת משמעות רבה, עד אשר לעיתים ניתן יהיה להסתפק בהליך זה לבדו, ללא שיושת על הנדון עונש נוסף. עמידתו למשפט, מעשיו וכניעתו יחשבו כריצוי עונשו".
ומכאן עולה התפיסה שהמשפט הוא חלק מהעונש. תפיסה המזכירה דברים שכתב מישל פוקו על החקירות בימי הביניים ("לפקח ולהעניש", עמ' 55):
"הכול מתנהל כאילו התערבבו כאן פעולה של חקירה ואלמנט של ענישה. איך יכול עונש לשמש כאמצעי? איך אפשר לראות כעונש את מה שצריך להיות שיטה של הוכחה? הטעם לכך נמצא בדרך שבה הפעיל המשפט הפלילי בתקופה הקלסית את ייצור האמת. חלקיה השונים של ההוכחה לא היוו אלמנטים ניטרליים. כל ראיה נסיבתית הביאה עמה דרגה של תיעוב. האשמה לא החלה ברגע איחודן של כל הראיות; היא התהוותה בהדרגה מכל אלמנט שאיפשר את זיהויו של אשם. ההוכחה בפלילים לא התאימה לשיטה דואליסטית, אמת או שקר, אלא לעיקרון של הדרגה נמשכת: דרגה שהושגה בהוכחה, כבר יצרה דרגה של אשמה ובעקבותיה דרגה של ענישה. החשוד, ככזה, היה ראוי תמיד לעונש מסוים; אדם לא יכול להיות בתום לב מושא של חשד. החשד קיפל בתוכו, בו בזמן, אלמנט של הוכחה. עינוי החקירה הוא אמצעי ענישה ופעולה של חקירה כאחת".
בזכות אנשים מיוחדים כמו רפי רותם, המוכנים לשלם מחיר אישי עצום כדי לחשוף את האמת, אנו מגלים את פניה המכוערים והמסוכנים של מערכת אכיפת החוק.
בזכות אנשים מיוחדים כמו רפי רותם, המוכנים לשלם מחיר אישי עצום כדי לחשוף את האמת, אנו מגלים את פניה המכוערים והמסוכנים של מערכת אכיפת החוק
בזכות אנשים כמוהו אנחנו מבינים עד כמה חשוב לחירותנו בית משפט עצמאי המבקר ומרסן את המערכות משימוש בלתי סביר בכוחן.
אנחנו הראויים להגנה "מן הצדק", רפי רותם ראוי להדליק משואה!
הסיפור המלא של רפי רותם – הערב במהדורה המרכזית של #דמוקרטTV
כל האמת מאחורי פרשיות השחיתות, ההתנכלויות וההטרדות שבאו אחריהן – ריאיון עומק שאסור לפספס על אחת הפרשות שמסעירות את מערכת המשפט בישראל.
הצטרפו לשידור החי של דמוקרטTV, 18:00 עם גדי סוקניק, @grolnik והשר לשעבר דן מרידור. pic.twitter.com/sd6mu15xIT
— דמוקרטTV (@Democrat_TV) June 27, 2021
ד"ר יוסף זהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר הסגל הבכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר "הקבצן השביעי - רשימות מבית העצורים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו