לאורך השנים, בשורה של פסקי דין שונים, שופטי בית המשפט העליון הביעו את עמדתם באשר לאפשרות לבסס אשמה בפלילים על סמך הודאה. כך למשל פסק השופט אליעזר גולדברג בפרשת שילוח:
"האפשרות שאם הנאשם לא היה מודה כי אז היה מזוכה, לא יכולה להילקח על-ידי בית המשפט כאחד מן השיקולים הרלוונטיים להקלה בעונשו של הנאשם. בעצם העלאת אפשרות כזאת לזיכוי מוטבעים ספק באשמת הנאשם וחוסר ודאות אם הודאתו היא הודאת אמת, או שהיא באה רק משיקולים אחרים אשר עם הנאשם […]".
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכותרות הראשיות עכשיו
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
להבנתי, על החוקרים מופעל לחץ מתמשך למצוא נאשם, כדי לקצר את הליכי החקירה. לא פלא שרבים מהם מגיבים ללחץ זה על ידי פעילות הוצאת הודאות שווא מהנחקרים. הלחץ בעבודה מפריע לשקט הנפשי שלהם יותר מאשר הספק באשר לעוול שהם גורמים לאנשים חפים מפשע.
המערכת צריכה לחפש דרכים לנטרל ולאזן את הלחצים הללו. למשל, על ידי תגמולים וקידום בעבודה על פי אמות מידה התומכות בהשהיית חקירה עד לקבלת ראיות חיצוניות, על ידי חיוב להציג בפני פרקליטי הנאשם את כל הקלטות החקירות, על ידי ענישת החוקרים שאינם עומדים באמות מידה של צדק, וכיו"ב.
ניסיון החיים לימד אותי, שלחף מפשע אשר מאמין שאין ראיות לזכותו, יש כוח נפשי קטן יותר לעמוד מול חקירת משטרה דורסנית שיש בה גם "חוקרים טובים", מאשר לאדם אשם שיודע שסודו יתפוצץ והוא הולך לשלם עליו אם ימסור הודאה.
ובאשר לתגובה של נאוה גליק, כדאי שתתחילי לנשום. מטרת המשפט החוזר לזדורוב היא יציבות ותו לא. זיכוי כלשהו יפגע ללא ספק ביציבות וברור "שאנשים טובים" מהמערכת לא יתנו לזה לקרות.
היי יוסף. אולי פיספסתי משהו אבל לזכרוני מעבר להודאה צריך להיות דבר מה נוסף מה שלא זכור לי שהיה אצל זדורוב. מעבר לזה לא טביעות הנעל תאמו ולא כל דבר אחר כזכור לי. אני יושבת עם נשימה עצורה לסיכום המשפט החוזר שלו. תודה. נאוה גליק