מסר ההרתעה החד-משמעי ששיגר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביומה הראשון של המלחמה – לבל יעזו אויביה של ישראל לנצל את שעתה הקשה ולפתוח חזית שנייה נגדה בצפון – חסר תקדים בהיסטוריה הביטחונית של ישראל.
התקפה כוללת של חזבאללה מלבנון בגיבוי איראני, מייד לאחר המכה הקשה שספגה ישראל מארגון חמאס ב-7 באוקטובר, עוד בטרם הספיקה לגייס את כוחות המילואים שלה, הייתה מעמידה את ישראל במצב קשה של מלחמה כוללת בשתי חזיתות.
אזהרת הנשיא האמריקאי – שלוותה בשיגור כוח צבאי משמעותי לאזור על גבי שתי נושאות מטוסים – נועדה גם להבטיח שהמלחמה ברצועת עזה לא תגלוש למלחמה אזורית שעלולה לגרור את ארה"ב למלחמה נוספת במזרח התיכון.
בעקבות התמיכה האיתנה שקיבלה ישראל מארה"ב, העימות בין ישראל לחזבאללה בצפון נותר מוגבל בהיקפו ושני הצדדים מקפידים – בינתיים – שלא להסלים למלחמה כוללת.
בעקבות התמיכה האיתנה שקיבלה ישראל מארה"ב, העימות בין ישראל לחזבאללה בצפון נותר מוגבל בהיקפו ושני הצדדים מקפידים – בינתיים – שלא להסלים למלחמה כוללת
על רקע זה, שאלה חשובה שמקבלי ההחלטות בישראל יצטרכו לשאול את עצמם אחרי המלחמה היא האם "ההרתעה המורחבת" שקיבלה ישראל מארה"ב במשבר הנוכחי תהיה מובטחת לה מצד ממשלים אמריקאים – דמוקרטים ורפובליקאים – בעתיד הנראה לעין? מה הסיכוי שבעתיד ישב בבית הלבן נשיא אוהד לישראל כג'ו ביידן? ספק אם ניתן להשיב על שאלות אלו בחיוב.
קשה להעריך בנקודת הזמן הנוכחית כיצד יסתיים העימות הנוכחי בין ישראל לחזבאללה. על פי דיווחים, ארה"ב מקיימת מגעים לגיבוש מנגנון מדיני, שאמור להרחיק את כוח התקיפה הקרקעי של חזבאללה – כוח רדואן – מצפון לנהר הליטני, והחזרת המצב בגבול לבנון לקדמותו לפני מתקפת ה-7 באוקטובר. סיכום כזה יאפשר לישראל להחזיר את תושבי היישובים המפונים בגבול הצפוני לבתיהם.
למרות גיוס צבא המילואים שחלק ניכר ממנו הוצב בצפון, נראה כי ישראל החליטה בשלב זה להימנע מלצאת למלחמה מקדימה נגד חזבאללה בצפון ותמשיך להיצמד לאסטרטגיה של הרתעה מול איראן וארגוני החסות שלה.
למרות גיוס צבא המילואים שחלק ניכר ממנו הוצב בצפון, נראה כי ישראל החליטה בשלב זה להימנע מלצאת למלחמה מקדימה נגד חזבאללה בצפון ותמשיך להיצמד לאסטרטגיה של הרתעה מול איראן וארגוני החסות שלה
לאור לקחי המלחמה הנוכחית ולנוכח שורת האתגרים שמציב האיום האיראני בפני ישראל, על ישראל לשקם בהקדם את "ההרתעה הישירה" שלה. לשם כך עליה לגבש אסטרטגיית הרתעה מורכבת מול טהרן שתתייחס לכלל האיומים – החל מהסוגיה הגרעינית, המשך בהרתעת מתקפה מצד ארגוני החסות של איראן ובראשם חזבאללה בלבנון, וכלה בהרתעה ישירה של איראן עצמה.
מסרי ההרתעה של ישראל צריכים להיות חדים, ברורים ומתואמים עם ארה"ב. הם יובהרו בערוצים שונים לאיראן, לרוסיה, ולסין שלהן אינטרסים רבים באיראן, למדינות שבהן מוקמו שלוחות איראניות: לבנון, סוריה, עיראק ותימן, ולמנהיגי הארגונים עצמם.
במישור הגרעיני, האינטרס הלאומי של ישראל הוא מניעת הפיכתה של איראן ממדינת סף גרעינית, למדינה גרעינית מלאה. נכון לרגע זה, איראן מחויבת עדיין לתנאי הסכם הגרעין שנחתם עימה בשנת 2015 ותוקפו יפוג ב-2031. על רקע זה, הסיכויים למתקפה צבאית ישראלית ו/או אמריקאית על מתקני הגרעין של איראן נראים קלושים למדי.
שאלת המשמעויות האסטרטגיות מבחינתה של ישראל אם איראן תהפוך למדינה גרעינית, נדונה בהרחבה ולא כאן המקום לעסוק בה. די לומר שחשש מרכזי בישראל ובמדינות ערב הוא שהצלחה איראנית לסיים את הפיתוח הגרעיני תקנה לה את התחושה שמעמדה כמדינה גרעינית יעניק חסינות מפני התנגדות להמשך ההתפשטות האזורית שלה.
אתגר מרכזי שעומד בימים אלה בפני ישראל הוא הרתעה אמינה מפני מתקפה משולבת מצד ארגוני החסות האיראניים. הרציונל האיראני להקמת מערך צבאי של ארגונים שלוחים במדינות ערביות חלשות הכפופים למרותה, הוצג במחקר שפרסם בסוף 2019 המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון (IISS).
מחברי המחקר טוענים שהמאמץ האיראני הוא למעשה המשכה של דוקטרינה צבאית שפותחה מראשית המהפכה האסלאמית כדי לפצות על חולשתה הצבאית של איראן ולהימנע מעימות צבאי ישיר עם יריבים חזקים. על פי דוקטרינה זו, איראן נמנעת מעימותים חזיתיים ומתמקדת בהתקפות של כוחות לא סדירים ושל ארגוני טרור שאותם מימנה, חימשה והכשירה לקידום מטרותיה.
במחקר נטען שאיראן שינתה למעשה את מאזן הכוחות באזור לטובתה באמצעות בניית יכולות לנהל מלחמה בעזרת צדדים שלישיים. יכולות צבאיות אלו מתאימות במיוחד לעימותים האזוריים של היום.
איראן שינתה את מאזן הכוחות באזור לטובתה באמצעות בניית יכולות לנהל מלחמה בעזרת צדדים שלישיים. יכולות צבאיות אלו מתאימות במיוחד לעימותים האזוריים של היום
על פי דוקטרינה זו, איראן פיתחה את היכולת הזאת להילחם תוך הקפדה שרמת העוינות לא תגרור פעולת תגמול ישירה נגדה, ויריבותיה לא מצאו מענה אפקטיבי לשיטת הלחימה האסימטרית שלה.
השימוש בעבר בכוח צבאי נגד ארגוני החסות, דוגמת מלחמת לבנון ב-2006, לא עצר ולא הגביל את ההתפתחות העקבית שנמשכת למעלה מ־40 שנה בהשקעות בסוג כזה של לחימה באמצעות צד שלישי. מעורבות במדינות חלשות וגיוס קהיליות שיעיות ושאינן שיעיות לקידום מטרותיה של איראן מבוססים על הניסיון האיראני במלחמה ועל האידיאולוגיה המהפכנית של המשטר.
איום איראני זה החריף ביותר בשנים האחרונות בעקבות ההשקעות הנרחבות שלה במה שמכונה "פרויקט דיוק הטילים", קרי הפיכתם של טילי קרקע־קרקע רגילים לטילים מונחים מדויקים.
האיום האיראני החריף בשנים האחרונות בעקבות ההשקעות הנרחבות שלה במה שמכונה "פרויקט דיוק הטילים", קרי הפיכתם של טילי קרקע־קרקע רגילים לטילים מדויקים
למטרה זו בנו האיראנים מפעלים לייצור טילים מדויקים ולהסבת טילים רגילים לטילים מונחים. הצלחה איראנית בפרויקט זה והפצתם לארגוני החסות שלה – לשם ירי על ישראל באמצעות צד שלישי – מציבה בפני ישראל אתגר אסטרטגי משמעותי.
השיפור הטכנולוגי של דיוק פגיעת הטילים שבידי איראן וחזבאללה הופכים בין היתר את מתקני הגז הימיים של ישראל, למטרה מתאימה לפגיעה אסטרטגית במהלך מלחמה נגדה. פגיעה באסדת קידוח גז במים הכלכליים של ישראל, עלולה לשבש קשות את אספקת האנרגיה לכלכלה הישראלית, לפגוע בכושר ההתמודדות של המשק בעת מלחמה ולספק לאיראן וחזבאללה 'תמונת ניצחון' משמעותית.
אתגר אסטרטגי נוסף שעומד בפני ישראל הוא בחזית הימית. במקרה של עימות והסלמה ביחסים בין שתי המדינות, איראן עלולה לפגוע בחופש השיט של ישראל באמצעות חסימת נתיבי מסחר ימיים בינלאומיים המובילים אליה, כגון מצר באב אל־מנדב בים סוף.
מהלך איראני אפשרי לחסימת נתיבי שיט בינלאומיים בפני אוניות המובילות סחורות לישראל מהמזרח יגרור ככל הנראה תגובה בינלאומית חריפה לבד מתגובה צבאית ישראלית.
בניגוד לבידוד שבו מצאה ישראל את עצמה במאי 1967 בעקבות חסימת מצרי טירן בידי מצרים, ניתן להעריך שארצות הברית ומעצמות אחרות יפעלו נגד איראן לפתיחתם של נתיבי השיט הבינלאומיים.
בניגוד לבידוד שבו מצאה ישראל את עצמה במאי 1967 בעקבות חסימת מצרי טירן בידי מצרים, ניתן להעריך שארצות הברית ומעצמות אחרות יפעלו נגד איראן לפתיחתם של נתיבי השיט הבינלאומיים
האינטרס המדיני והביטחוני של ישראל הנוגע לאיראן במישור הקונבנציונלי הוא בלימת הרחבת מוטת ההשפעה שלה בגבולותיה תוך ניצול חולשת המשטרים הערביים ושימור הסטטוס קוו ויחסי הכוחות האסטרטגיים במזרח התיכון. מטרתה של ההרתעה הישראלית של ישראל היא מניעת מלחמה עם שלוחותיה של איראן בגבולותיה של ישראל, ובראשן ארגון חזבאללה בלבנון.
המערכה הצבאית שניהלה ישראל – עד לפרוץ המלחמה עם החמאס ברצועת עזה – לפגיעה בהמשך מאמצי ההתבססות של איראן במדינות האזור וכינון הרתעה יציבה באזור התנהלה בזהירות כדי למנוע גלישה למלחמה לא מתוכננת ותוך כדי שיתוף פעולה בינה לבין המעצמות המובילות ומדינות ערב.
אולם, הפגיעה הקשה שספגה ההרתעה הכללית של ישראל באזור ב-7 באוקטובר, שאילצה את ארה"ב להתגייס לעזרתה של ישראל בכל הקשור להרתעת איראן וחזבאללה מפני פתיחת חזית שנייה נגד ישראל, מחייבת שרטוט קווים אדומים חדשים ומסרי הרתעה ברורים בפני מקבלי החלטות בטהרן בכל הקשור להתנהלותה מול ארגוני החסות השיעיים הנתונים למרותה.
מסרי ההרתעה של ישראל המוצעים להלן נועדו לאפשר לה לשקם את ההרתעה הישירה שלה מול איראן ובנותיה. לאחר תיאום ודיונים מקיפים בנושא עם צמרת הממשל האמריקאי, תעביר ישראל ישירות לאיראן, סין, רוסיה ושאר החברות הקבועות במועצת הביטחון את המסרים הבאים:
- ישראל תראה בכל התקפה כוללת של אחד מארגוני החסות של איראן עליה, כאילו הותקפה ישירות על ידי טהרן.
- בשלב הראשון של מלחמה נגדה, ישראל תתקוף בחזרה את חזבאללה בלבנון, או כל ארגון אחר שיהיה מעורב. בהמשך, בהתאם לחומרת המערכה, היא תראה עצמה חופשית לתקוף מהאוויר מספר יעדים אסטרטגיים באיראן עצמה, ובכללם שדות נפט שאינם מוגנים כמתקני הגרעין שלה.
- ישראל תצהיר שהיא מודעת היטב לפגיעה הקשה שיכולה להיות להבערת שדות נפט איראניים על סין ולקוחות גדולים אחרים בעולם של הנפט האיראני. אולם תכריז שזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות חוזרות ונשנות שיוזמת איראן על שטחה הריבוני, באמצעות ארגוני החסות שלה, גוברת על שיקולים אלה.
- הפיכתה של איראן למדינה גרעינית, שעלולה להגביר את ביטחונו של המשטר בטהרן בכל הקשור להמשך מדיניות ההתפשטות שלו באזור, לא תמנע מישראל לממש את הפגיעה באמצעים קונבנציונליים במטרות אסטרטגיות באיראן. במישור הגרעיני, ישרור בין איראן לישראל מאזן אימה גרעיני לנוכח הפרסומים בעיתונות העולמית, שבידי ישראל יכולת מכה שנייה גרעינית מצוללות.
הפיכתה של איראן למדינה גרעינית, שעלולה להגביר את ביטחונו של המשטר בטהרן בכל הקשור להמשך מדיניות ההתפשטות שלו באזור, לא תמנע מישראל לממש את הפגיעה באמצעים קונבנציונליים במטרות באיראן
בניגוד לסכסוך הפנים קהילתי ארוך השנים בין ישראל לפלסטינים, שביום מן הימים ניתן לקוות שיימצא לו פתרון בדרכי שלום, למדינת ישראל אין סכסוך טריטוריאלי או אחר עם הרפובליקה האסלאמית של איראן. להיפך, רבים מאזרחי ישראל רוחשים הערכה רבה לעם האיראני והמורשת ההיסטורית שלו, ומבחינים היטב בינו לבין משטר האיתוללות.
יחד עם זאת, לישראל, המכונה באיראן "השטן הקטן", אין כל כוונה לספוג בעתיד התקפות מטהרן ישירות או באמצעות צדדים שלישיים, ללא תגובה הולמת.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחברו של הספר "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו