הרהורים על מה שמתרחש כיום בחברה הישראלית לאור הגותו של הפילוסוף עמנואל לוינס.
1
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:
כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.
עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.
הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קראתי בעניין.
הדברות ושיח יכול להיות הכלי לקרבה בין שני הקטבים ושני הנרטיבים.
השאלה איך לעורר שיח מתוך סקרנות לשמוע ולהבין את הצד השני ולא ממקום כוחני הרוצה להשמיע ולשכנע.
ושאלה נוספת האם האליטות הם רק מי שציינת או כאלה ששפר מזלם להיות בצד הנכון בימים של קום המדינה ולקבל זכויות וכספים ואדמות שאחרים לא קבלו רק משום שלא היו שייכים?
זאת ועוד איך נקל על המעבר והמוביליות החברתית כל שקבוצת האליטות תתרחב?
במיוחד כאב לי לקרוא את חוסר האמון הבולט שלך בפוליטיקאים שהם למעשה נבחרו על ידי העם להיות מנהיגיו.
מספר הערות לתגובה של ברק כהן
1. יש הרבה סוגי אליטות. הרופאים והטייסים הן אליטות בשל העובדה שנדרשים כישורים לא פשוטים וזמן הכשרה ארוך כדי להיות רופא או טייס. העובדה שהם אליטות לא קשורה לפוליטיקה ונפוטיזם אלא לכישורים שלהם. ולכן, אם חלקים נרחבים מקרב אותן אליטות יחליטו להגר יכולת ההישרדות של המדינה תיפגע כמו גם איכות החיים ורמת החיים.
2. הכיבוש מנוגד לחלוטין לאתיקה הלוינסית מכיוון שהכובש לא רואה את האחר הפלסטינאי, פוגע בזכויות האדם שלו וגורם לו סבל. ולכן כאשר אתה מביא דוגמא של סיפוח כלל השטחים אתה מביא דוגמא שסותרת את האתיקה של לוינס, האחריות על פי לוינס היא להקל על סבל של כל אדם באשר הוא אדם ולא רק לדאוג לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, בדוגמא שהבאת כיוונת לאוכלוסיית המתנחלים.
3. הנימוק שלך שהרפורמה שמכוונת להחלשת בית המשפט תיטיב עם הפרדת הרשויות נראה תמוה בלשון המעטה.
4. אין צדק ימני כמו שאין צדק שמאלני, יש צדק של האדם באשר הוא אדם. צדק של ראית האדם האחר, שמירת הזכויות שלו וניסיון לסייע לו בהקלת סבלו.
שלום, דברים מעניינים
כמה הערות חשובות:
א. ראשית בפסקה 3 ציינת את האליטות. אינני יודע מה גורם לך לחשוב שאליטות שהמדינה הכשירה זה דבר טוב. מילא אליטות של בעלי הון, שצברו את כוחם בזכות עצמם, אבל אליטות כמו טייסים, אני סבור כי זה דבר שאינו רצוי. המדינה באותו אופן יכלה לשבח ולטפח את השריונרים או את סיירת גולני. רק מסיבות פוליטיות ונפוטיזיות קרה שהטייסים נהיו ל"אליטה" רצויה.
דבר זה לא נכון רק בטייסת, אלא גם בקבלה לרפואה ולמקצועות נבחרים נוספים, כאשר תנאי הקבלה אליהם קורית בין היתר דרך מערת בירוקרטית של פסיכולוגים ופקידים שיכולים לטרפד מועמדים מסיבות פוליטיות ומעמדיות.
ב. בפסקה 4 ציינת את האחריות שלי על אחריותו של האחר. דומני שלא הבנת לעומק את משמעות המושג. האחריות שלי היא לדאוג לכך שהאחר יהיה בעל אחריות, ולא שאקח את כל המושכות ואמנע את ה"כיבוש" ואת האלימות בכיבוש. הרי כך, המתנחלים יכולים להגיד אותו דבר – אחריות המתנחלים למנוע את הסכמי אוסלו שרק החמיר את השנאה והטרור בשטחים ובמדינה בכלל, ואחריות המתנחלים היא לדאוג לאחריות הפלסטינים ולכן צריך לספח את כלל השטחים.
אם להשתמש באותה הדוגמא, האחריות בכל נושא השטחים הינה לא בכפייה ומסירת שטחים (A, B ,C) אלא בשיח. להציב פלטפורומות הידברות לא בין רבין או נתניהו לאבו מאזן, אלא בין המתנחל מעפרה לשכן שלו בסילואד. עד כמה שהדבר ניתן.
ג. בפסקה 2 ו5 דיברת היטב על נושא הפרטצדורות והרוח שבדמקורטיה. נקטת עמדה. הצד התומך במהפכה המשפטית לא מסכים כלל, פשוט משום שטענתם היא שהמצב הנתון הוא שימוש בפרצודרה הנקראת בית המשפט כדי למנוע את רוח הצדק והשלום מהצד ה'ימני'. לדעתם, דווקא הרפורמה תיטיב את הפרדת הרשויות, תיטיב עם הרוח הדמוקרטית. ועל כן, כל טענותיך בכתבה זו היא נקיטת עמדה בשם לוינס, ללא סום ביסוס והבנה.