בספרו "הפילוסופיה של המודיעין" שואל האלוף פרופ' יצחק בן ישראל האם ניתן להתבסס על עקרונות המדע לשיפור מוסד המודיעין. המדע והמודיעין הם שני מוסדות המיועדים להבנת המציאות ולכן, לגישתו, על אף ההבדלים שקיימים בין שתי הדיסציפלינות ניתן להיעזר במתודה המדעית לשיפור המודיעין. נושא חשוב ביותר על רקע הכישלון המודיעיני הקשה שחווינו לאחרונה.
ההבדל המרכזי בין מחקר מדעי פיזיקלי, לשם דוגמה, לבין המודיעין הוא – האובייקטים הפיזיקליים אותם המדען חוקר אדישים לקיומו, בעוד שמחקר מודיעיני מתמקד באויב המעוניין להטעות את הצד השני ביודעין.
ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
על רקע סערת מינויו של מקורבו של ראש הממשלה, רומן גופמן, לראש המוסד, מן הראוי לקרוא את "הודעה גורלית – מאחורי מבצע הביפרים הנועז" מאת אדם פיין – שם מומצא.
מבצע הביפרים עצר את נשימתו של העולם כולו מול הגאונות, היוזמה והתושייה של המוסד, אשר לקח כלי קשר בנאלי כמו ביפר והפך אותו לכלי נשק שובר שוויון.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:
האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים הוא חוק בלתי מוסרי בעליל, ויש לסרב לפעול לפיו. אמנם, ענישת מוות למחבלים אינה בבחינת רעיון חדש. זהו רעיון שכבר נבחן בעבר בארץ, ונפסל. הוא נפסל, בראש ובראשונה משום שעונש מוות אינו מהווה מהלך אפקטיבי, לא למחבלים ולא לרוצחים על דרך הכלל.
מחקרים אמפיריים מהעולם כולו מראים שהוצאה להורג אינה יוצרת הרתעה ממשית לטווח הארוך ולכן לא משיגה את מטרתה. ולהיפך: הוצאה-להורג מעוררת חלחלה וזעם ומגבירה רגשות של נקם ושנאה.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה שעונש המוות הוא חמור באופן בלתי רגיל, ולכן איננו בסמכותנו כבני אדם, היא טענה שגויה – משני הצדדים במקביל. עונש המוות אינו חמור יותר מאשר, למשל, שלושה מאסרי עולם. יתירה מזו: במידה מסויימת מאסר עולם הוא עונש אכזרי בהרבה, משום שהוא כולל התעללות קשה. אנחנו כופים על אדם לשבת בתא קטן וצפוף לשארית חייו, ולצפות בטלויזיה בעיניים ריקות במשך 20 שעות ביממה. ללא חברים, משפחה, קריירה, או סיבה לחיות. זו התעללות שלא תאומן. עונש מוות מהיר הוא הרבה יותר רחום ויותר אנושי, הן כלפי הנידון והן כלפי משפחתו.
יש שיגידו: ולמרות זאת, אנחנו כבני אדם עשויים לעשות טעויות, ולכן לא נוכל לגזור דין מוות. התשובה פשוטה: ואם היינו גוזרים עליו מאסר עולם והתגלה שזו טעות. האם נוכל להחזיר לאדם 20 שנה מחייו? האם נוכל להחזיר לו את עלומיו? האם נוכל להשכיח ממנו את הזיכרונות, ההשפלות, הרגשות שחווה בכלא? האם אנחנו אלוהים, שנגזול מאדם חצי מימי חלדו? ולמרות זאת, אנו נוטלים לעצמנו את החרות להטיל על אדם עונשים נוראיים. אין שום דבר בעונש המוות שהוא חריג ביחס לעונשים אחרים.
עניין נוסף שיש לדון בו הוא ההשפעה המוסרית עלינו, על מבצעי גזר הדין. דהיינו: אמנם הנידון ראוי לעונש מוות, אבל אנחנו כבני אדם מוסריים לא מוכנים לבצע גזר דין כזה. זוהי פשוט פסדו-מוסריות, שנועדה לכסות על נפש רכה מדי. מי שמרחם על מחבל, הוא בעצם מתאכזר לקורבנותיו. ומי שנפשו רכה מדי, הוא אינו מתאים לתפקיד שופט. המוסריות עצמה מחייבת את הריגתו של האיש. אם כי חשוב לומר שגזר הדין יבוצע באופן מהיר וחלק, ולא בסקילה או תלייה פומבית, משום שאיננו רוצים לראות בסבלו של האיש. לא עבורו – אלא עבורנו.
טענה נוספת מגיעה מהמחוזות הפרקטיים. דהיינו, האם עונש מוות הוא בכלל יעיל? זו שאלה מצויינת. בעבר האמינו שלא. כיום הדברים השתנו. להבנתי השבכ דווקא תומך כעת בעונש מוות – תחת תנאים מסויימים – ומסיבות פרקטיות. מוטב שנניח דברים אלו למומחים שמבינים את המציאות טוב יותר מאיתנו. טענה נוספת וחשובה, שלא הוזכרה בכתבה, היא היותו של האדם יצור אנושי בעל "צלם אלוהים". וכאן אכתוב בקצרה שאמנם כל אדם נולד עם צלם אלוהים, אבל בהחלט ניתן לומר שיש בני אדם שהרסו בעצמם את צלם האלוהים שלהם. למשל, חלק מהנוחבות. למשל רוצחי משפחת פוגל. בעיניי יש להתייחס אליהם כחיות ובהמות גם מבחינה משפטית. אלו לא בני אדם כלל. אז איפה בדיוק עובר הקו? אני לא יודע. אבל אני כן יודע – וגם אתם יודעים היטב – מי נמצא עמוק מעברו השני.
כעת נגיד כמה מילים על נקם. נקמה היא הבסיס לחברה אנושית ולמשפט בכלל. התחושה ש"אין דין ואין דיין" מובילה ישירות להתפרקות חברות אנושיות. בסופו של דבר מי שעומד מאחורי העונש הוא לא השופט אלא החברה כולה. ובמצב הנוכחי, החברה הישראלית דורשת עונש מוות. זו דרישה כוללת שמגיעה מכל שכבות העם. בסופו של דבר מי שקובע את הסוציולוגיה הוא העם, ומי שקובע את המשפט הוא הסוציולוגיה.
נסיים בפלסטינים: עצם העובדה שהוזכרו כאן הבלים כדוגמת משא ומתן והסכמי שלום, אומרת דרשני. המחבלים הפלסטינים לא אונסים ורוצחים בגלל כיבוש או הסכמי שלום. הם עושים זאת בגלל חינוך עמוק מאוד לדה-הומניזציה כלפי יהודים. אלו אנשים אידיאולוגיים מאוד, שמאמינים באמת ובתמים בזכותם לאנוס יהודיות כשלל מלחמה, ולהשתלט על העולם בשם האיסלאם. וכאן אנחנו מגלים סיבה נוספת לעונש מוות: יש אנשים עלי אדמות שהם מקולקלים לחלוטין, ואינם ברי שיקום. אין לנו אפילו את הציפייה שיבינו בעתיד את חומרת מעשיהם. אנשים כאלו יש להוציא להורג – לא רק עבור החברה אלא גם עבורם. כי עם כל הצער, זו הדרך היחידה להגן עליהם מפני עצמם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יחידת איפכא מסתברא המתמנית ע"י הגוף בו גדלו,אשר את הלך מחשבתו ספגו, איננה אלה בדיחה גרועה לבטח בארגון הירארכי! זה בעצם תפקיד אותו אמור המלל למלא אם לא, גוף חיצוני למערכת אשר איננו תלוי היררכית, מורכב מאנשים בעלי חשיבה מקורית כגון חוקרים ממכוני חשיבה ומחקר ודיבציפלינות שונות
מעבר למתודה, הצעה מעשית היא לאייש את צוות הבקרה של "איפכא מסתברא" באנשי מודיעין ותיקים (בן ישראל, עמידרור, ידלין וכו') אלו לא יהססו לערער על הנחות היסוד ולהתעמת עם מפקדים בכירים. כך ימנע המצב שצוות הבקרה חסר משקל בדיונים.
לדעתי אומה הלוחמת שנים רבות במרחב נוימן אינה יכולה להימנע לנצח מפרשנות שגויה של ממצאים מודיעיניים. מסכימה לגמרי שיש להפעיל את כל מנגנוני החשיבה מכל הדיסציפלינות האפשריות למניעת הערכה שגויה ועם זאת חשוב ביותר הארגון של המדינה, הרשויות והארגונים האזרחיים לתאום, התאוששות מהירה וצמצום נזקים, במידה של מכת-פתע.
לסיכום, מוכנות אחת צריכה להתרחש בתחום המודיעיני מוכנות שניה צריכה להתרחש במרחב האזרחי. הציפייה היא שהמדינה תתעשת במהירות ותתן את כל הסיוע הנדרש במהירות, באחריות ובמקצועיות .
נכון אבל,
דיונים מסוג זה שבמאמר התקיימו לרוב אחרי יום כיפור. והמה אנחנו כאן, בעידן של כלכלה התנהגותית, ניתוח מערכות מורכבות, פסיכולוגיה ארגונית והרבה אחרי המהפכה בעניינים צבאיים על יתרונותיה וכשליה.
1. התבוננות פנימה – הצופה משפיע על הנצפה, ו"המציאות" היא כפי שאנחנו ממסגרים ומבנים אותה.
בישראל 2023 **תרבות שקר**, רדיפת כככ, ודריסת אנשי מקצוע בכוחניות רווחת מראש הפרמידה.
**אין עידוד דיון עומק עם הקשבה ויצירתיות ויושרה**.
זה מצריך שינויי עומק, ולא רק "חשיבה מדעית".
2. התפיסה מהצמרת היא שאין תכלית מדינית,
אסור דיון בתהליך הסדרה (מדיני, כלכלי, ממסדי וכו),
ולכן בהגדרה מובלת המדינה לעימות מתמשך והתדרדרות. אין "שיטה" להתרעה יעילה, אם מראש ***לא רוצים לראות*** את המגמה אליה מובילים את המערכת.
3. חוסר במצב תוצאתי מוגדר והכוונה של הנהגה מוביל לתגובתיות טקטית, וזהירות של האלופים מלהגיד אמת מול דרג מדיני לא מחליט.
התחמקות **מהמבוכה** כשאין יעד לאסטרטגיה מביאה להישענות על אמצעים טקטיים וקו גדר, שבהגדרה מזמינים לחימה נגדם ומעבר להם (אנתרופיה בלשון מדע).
4. חוסר הקשב לתסריטים וסימנים שפוגמים בקונספציה קשור ישירות לחוסר מקצועיות כללי.
זה שלא היתה כוננות עם שחר קשור ישירות לזה שבלוני התצפית ירדו קשור לביטול יחידת מודיעין ממדיה פומבית קשור לימ"חים לא תקינים קשור לכמות כוחות בשטח ביחס לגודל הכוח שמנגד קשור לפריסת כוחות בגדה בלחץ פוליטי קשור לשרים מורשעים וביריונים קשור לנאשם שקרן פלגן שממשיך גם בזמן מלחמה. שום שיטה מדעית לא תשנה מינוי מקורבים, גזל מליארדים וחוסר השקעה בחינוך מדעי, השתמטות ועבריינות, פשיזם ומכונת שנאת חינם.
בשביל זה צריך הנהגה שונה, עם חזון וסדר יום וחוקה של דמוקרטיה מבוססת עם משכיל מדעית שחושב רציונלית לגבי עתיד ילדיו. דרושה פרדיגמה אחרת.