בספרו "הפילוסופיה של המודיעין" שואל האלוף פרופ' יצחק בן ישראל האם ניתן להתבסס על עקרונות המדע לשיפור מוסד המודיעין. המדע והמודיעין הם שני מוסדות המיועדים להבנת המציאות ולכן, לגישתו, על אף ההבדלים שקיימים בין שתי הדיסציפלינות ניתן להיעזר במתודה המדעית לשיפור המודיעין. נושא חשוב ביותר על רקע הכישלון המודיעיני הקשה שחווינו לאחרונה.
ההבדל המרכזי בין מחקר מדעי פיזיקלי, לשם דוגמה, לבין המודיעין הוא – האובייקטים הפיזיקליים אותם המדען חוקר אדישים לקיומו, בעוד שמחקר מודיעיני מתמקד באויב המעוניין להטעות את הצד השני ביודעין.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
הכותרות הראשיות עכשיו
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
למקרה שפיספסת
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יחידת איפכא מסתברא המתמנית ע"י הגוף בו גדלו,אשר את הלך מחשבתו ספגו, איננה אלה בדיחה גרועה לבטח בארגון הירארכי! זה בעצם תפקיד אותו אמור המלל למלא אם לא, גוף חיצוני למערכת אשר איננו תלוי היררכית, מורכב מאנשים בעלי חשיבה מקורית כגון חוקרים ממכוני חשיבה ומחקר ודיבציפלינות שונות
מעבר למתודה, הצעה מעשית היא לאייש את צוות הבקרה של "איפכא מסתברא" באנשי מודיעין ותיקים (בן ישראל, עמידרור, ידלין וכו') אלו לא יהססו לערער על הנחות היסוד ולהתעמת עם מפקדים בכירים. כך ימנע המצב שצוות הבקרה חסר משקל בדיונים.
לדעתי אומה הלוחמת שנים רבות במרחב נוימן אינה יכולה להימנע לנצח מפרשנות שגויה של ממצאים מודיעיניים. מסכימה לגמרי שיש להפעיל את כל מנגנוני החשיבה מכל הדיסציפלינות האפשריות למניעת הערכה שגויה ועם זאת חשוב ביותר הארגון של המדינה, הרשויות והארגונים האזרחיים לתאום, התאוששות מהירה וצמצום נזקים, במידה של מכת-פתע.
לסיכום, מוכנות אחת צריכה להתרחש בתחום המודיעיני מוכנות שניה צריכה להתרחש במרחב האזרחי. הציפייה היא שהמדינה תתעשת במהירות ותתן את כל הסיוע הנדרש במהירות, באחריות ובמקצועיות .
נכון אבל,
דיונים מסוג זה שבמאמר התקיימו לרוב אחרי יום כיפור. והמה אנחנו כאן, בעידן של כלכלה התנהגותית, ניתוח מערכות מורכבות, פסיכולוגיה ארגונית והרבה אחרי המהפכה בעניינים צבאיים על יתרונותיה וכשליה.
1. התבוננות פנימה – הצופה משפיע על הנצפה, ו"המציאות" היא כפי שאנחנו ממסגרים ומבנים אותה.
בישראל 2023 **תרבות שקר**, רדיפת כככ, ודריסת אנשי מקצוע בכוחניות רווחת מראש הפרמידה.
**אין עידוד דיון עומק עם הקשבה ויצירתיות ויושרה**.
זה מצריך שינויי עומק, ולא רק "חשיבה מדעית".
2. התפיסה מהצמרת היא שאין תכלית מדינית,
אסור דיון בתהליך הסדרה (מדיני, כלכלי, ממסדי וכו),
ולכן בהגדרה מובלת המדינה לעימות מתמשך והתדרדרות. אין "שיטה" להתרעה יעילה, אם מראש ***לא רוצים לראות*** את המגמה אליה מובילים את המערכת.
3. חוסר במצב תוצאתי מוגדר והכוונה של הנהגה מוביל לתגובתיות טקטית, וזהירות של האלופים מלהגיד אמת מול דרג מדיני לא מחליט.
התחמקות **מהמבוכה** כשאין יעד לאסטרטגיה מביאה להישענות על אמצעים טקטיים וקו גדר, שבהגדרה מזמינים לחימה נגדם ומעבר להם (אנתרופיה בלשון מדע).
4. חוסר הקשב לתסריטים וסימנים שפוגמים בקונספציה קשור ישירות לחוסר מקצועיות כללי.
זה שלא היתה כוננות עם שחר קשור ישירות לזה שבלוני התצפית ירדו קשור לביטול יחידת מודיעין ממדיה פומבית קשור לימ"חים לא תקינים קשור לכמות כוחות בשטח ביחס לגודל הכוח שמנגד קשור לפריסת כוחות בגדה בלחץ פוליטי קשור לשרים מורשעים וביריונים קשור לנאשם שקרן פלגן שממשיך גם בזמן מלחמה. שום שיטה מדעית לא תשנה מינוי מקורבים, גזל מליארדים וחוסר השקעה בחינוך מדעי, השתמטות ועבריינות, פשיזם ומכונת שנאת חינם.
בשביל זה צריך הנהגה שונה, עם חזון וסדר יום וחוקה של דמוקרטיה מבוססת עם משכיל מדעית שחושב רציונלית לגבי עתיד ילדיו. דרושה פרדיגמה אחרת.