אישיות
אריה דרעי
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים ו-1 תגובות

אין כל סיכוי שהכתבה הזו, מעוטרת בתמונותיה, הייתה מתפרסמת בעיתון של נעמה עידן - השבועון החרדי "יום ליום" ● ובכל זאת, המו"לית הראשונה במגזר מחוללת שם מהפכה שקטה ● אחרי שהצליחה להרגיז את ש"ס, היא מגייסת כספים לקרן תחקירים מיוחדת שתחשוף שחיתויות בשירותי הדת בישראל

עוד 1,787 מילים

לפי שנתיים ישראל העניקה מקלט לנדא אמין, הבלוגרית האיראנית של "טיימס אוף יזראל", ובכך הצילה את חייה ● אבל מאז נדא תקועה בארץ בלי יכולת להתפרנס ולפתוח בחיים חדשים ● פנייה אישית לשר הפנים, אריה דרעי

נדא אמין, עיתונאית, בלוגרית ופעילת זכויות אדם ילידת איראן, שהשמיעה דברי ביקורת על המשטר במדינתה, הגיעה לישראל לפני כמעט שנתיים וזכתה כאן לקבלת פנים חמה למדי.

כפי שכתבתי בזמנו, אמין – שנמלטה מאיראן לטורקיה, וכתבה משם עבור "Times of Israel" – יצרה איתי קשר וסיפרה שחייה בסכנה. כתיבתה עבור אתר ישראלי, לצד כתיבתה במקומות אחרים, הפכו את חייה שם לקשים ביותר.

לדבריה, היא נחקרה שוב ושוב על ידי הטורקים, ולבסוף נאמר לה שעומדים לסלק אותה משם. יתר על כן, לדבריה, נאמר לה כי אם אף מדינה אחרת לא תסכים לקבל אותה, היא תישלח חזרה לאיראן – שם עלול לקרות הגרוע מכול.

בעקבות פנייתי לשלטונות הישראליים בנוגע למצוקתה של אמין, הם נכנסו מיד לפעולה, באופן ראוי להערכה. בתוך ימים, ההליכים הביורוקרטיים הואצו, עבודת הניירת הושלמה, ואמין הייתה רשאית לטוס לישראל.

עזיבתה את טורקיה והגעתה לארץ סוקרו במהדורות החדשות. כשהגיעה בבטחה לירושלים, היא הודתה למדינה שהצילה את חייה. שר הפנים אריה דרעי, שהנפיק עבורה את אשרת הכניסה, צייץ בטוויטר בשמחה: "ברוכה הבאה לישראל!".

כפי שציינתי, זה קרה לפני כמעט שנתיים, באוגוסט 2017. מאז, אמין תקועה בלימבו בישראל. זו המדינה שהיא רוצה להפוך לביתה, להתגייר בה, לעבוד בה ולבנות בה חיים חדשים. אבל היא אינה יכולה לעשות אף אחד מן הדברים הללו.

כמי שהאו"ם הכיר בה כפליטה בטורקיה, היא ציפתה להתחיל בארץ תהליך של בקשת אזרחות. במקום זאת, היא התבקשה להתחיל שוב בתהליך הסבוך של בקשת הכרה כפליטה, ובינתיים עליה לחדש את אשרת המבקר שלה כל שלושה חודשים.

למרות שמשרד הפנים מתעקש כי אמין רשאית לעבוד, באשרה שקיבלה נכתב בבירור כי "אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד". משום כך היא לא יכלה להיענות לכמה הצעות עבודה בתחום התקשורת (בהן, לדבריה, עיסוק במדיה חברתית עבור משרד ממשלתי) ולא הצליחה למצוא אפילו תעסוקה בסיסית ביותר.

לפיכך, אמין אינה יכולה לפרנס את עצמה, ומאז שהיא הגיעה לארץ, "Times of Israel" מכסה את שכר הדירה ואת הוצאות המחיה שלה.

משרד הפנים אמנם התייחס אליה באדיבות, אבל נכון להיום, הוא אינו מסייע לה.

לרשות האוכלוסין וההגירה נדרשו 16 חודשים כדי לקבוע לה ריאיון מקיף, שבו התבקשה לגולל את כל סיפור חייה כחלק מהתהליך להשגת מעמד של פליטה.

הפגישה הזאת, שנמשכה חמש שעות וחצי, התקיימה בחודש דצמבר האחרון. עורכי הדין שלה, שמייצגים אותה בהתנדבות, אמרו לה שעליה לצפות להמתנה של שלושה עד שישה חודשים עד שיודיעו לה אם בקשתה התקבלה.

במקרה של תשובה חיובית, היא לא תהיה זכאית לאזרחות מלאה, אבל היא לפחות תקבל תעודת זהות ישראלית, תעודת מעבר ורישיון לעבוד. חלפו יותר משישה חודשים, ועדיין אין תשובה.

אם השלטונות לא מעוניינים שתישאר כאן ותבנה לעצמה חיים, היא אמרה לי, היא מעדיפה שלפחות יגידו לה. ואז היא תנסה למצוא מדינה אחרת שתקבל אותה. אבל נמאס לה מההמתנה האינסופית, מהסחבת, מהחיים בלימבו.

דוברת משרד הפנים אמרה לנו שהדברים האלה לוקחים זמן, ש"יש אלפי מקרים שנמצאים בטיפול", ושהיא "מקווה שתהיה תשובה בעתיד הקרוב".

הדוברת גם ציינה שהבקשה של אמין נידונה בדיוק כמו בקשותיהם של כל מבקשי המקלט האפריקאים שנכנסו לישראל באופן בלתי חוקי.

הדוברת נותרה אדישה כשהזכרתי לה שאמין, שכניסתה לארץ הייתה רחוקה מלהיות בלתי חוקית, קיבלה באופן אישי סיוע מצד הרשת הדיפלומטית של ישראל כדי להגיע לכאן, והתקבלה בברכה באופן אישי בציוץ של השר דרעי. היא אכן נזכרה שהיא הייתה זו שניסחה את ההודעה של דרעי.

היות שמעמדה של אמין בישראל הוא של מבקרת זמנית, היא לא יכולה להתחיל בתהליך הגיור שהיא חפצה בו. לדבריה, תעודת הגירושים של הוריה מעידה שאביה היה יהודי, אבל היא איננה יהודייה על פי ההלכה, והיא מעוניינת לשנות זאת (אין לה את התעודה המקורית אלא רק העתק).

רבנים מכל הזרמים והחוגים אמרו לה שהיו שמחים לעזור, אבל הם אינם יכולים לעשות זאת כל עוד היא אינה תושבת קבע בישראל. "אני במדינת היהודים. אבי המנוח היה יהודי", היא אמרה לי בשבוע שעבר. "זאת זכותי".

הסוכנות היהודית מימנה לאמין שיעורי עברית למתחילים. לדבריה, היא סיימה את רמה א' בציון של 90, אבל הסוכנות אינה משלמת לה עבור שיעורים נוספים.

כשהגיעה לכאן, כתבתי על הסיוע היוצא מן הכלל שהציעו השלטונות הישראליים, ברגע שפניתי אליהם לעזרה, כדי להציל את חייה של אמין באמצעות הפעולה הפשוטה והנהדרת של הנפקת אשרת כניסה לארץ עבורה.

בניגוד לכך, שנתיים מאוחר יותר, פניותיי ופניותיהם של אחרים לרשויות למענה, בבקשה לקדם את התהליך הביורוקרטי האינסופי כדי שתוכל לנהל חיים כמעט נורמליים במדינה הזאת, נפלו על אוזניים ערלות. לכן אני כותב את הטור הזה.

הטור הזה פונה לכל מי שיש לו האמצעים להפעיל לחץ על משרד הפנים בכלל, ועל רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, לתת עדיפות גבוהה יותר למקרה של נדא.

ישראל הצליחה להציל אותה מסכנת חיים בתוך ימים ספורים. אין סיבה שייקח לה כמעט שנתיים, או יותר, לאפשר לה להתחיל את החיים האלה מחדש, כאן, כישראלית. בעלי סמכות וחמלה יקרים במשרד הפנים – אנא תקנו את המעוות.

עוד 728 מילים ו-1 תגובות

האם אתה מכוון לראשות הממשלה? "אני לוחץ על הגז ונוסע, לאן שנגיע נגיע"

בלעדי אביגדור ליברמן ל"זמן ישראל": "נתניהו לא עמד באף הבטחה שלו, לא יכולתי להמשיך להיות שותף שלו" ● "אשתי דוסית מוחלטת, וגם הבת שלי, אבל שתיהן תומכות בי ומבינות שאין ברירה"

אחרי שגרף חמישה מנדטים בלבד בבחירות באפריל, ונקט קו תקיף במגעים הקואליציוניים עם בנימין נתניהו, עמדה שהובילה להכרזה על מערכת בחירות נוספת בספטמבר, אביגדור ליברמן ממשיך לשלוט בסדר היום הפוליטי והתקשורתי.

האיש שמושך בחוטים של הפוליטיקה הישראלית כבר שנים ארוכות – תחילה כמנכ"ל משרד ראש הממשלה של בנימין נתניהו וכעת כיריבו הגדול – עומד עכשיו בראש מפלגה שקופתה ענייה ומדולדלת, ומנסה להרימה מהקרשים אחרי הכישלון האלקטורלי באפריל.

בשיחה עם ״זמן ישראל״, שהתקיימה במטה של "ישראל ביתנו" באור-יהודה, הוא נשמע כמי שמוכן הפעם ללכת עד הסוף במאבק חיו בפוליטיקה – שינוי הסטטוס קו ביחסי דת ומדינה, והיפרדות סופית מנתניהו.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן בתקופת הליכוד ביתנו, 2013 (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן בתקופת הליכוד ביתנו, 2013 (צילום: פלאש 90)

אביגדור ליברמן, האם הקרב המתוקשר שלך עם החרדים נועד בסך הכל לגייס קולות חדשים, אחרי שמיצית את המאגר של יוצאי ברית המועצות לשעבר?

"לא. אני הבאתי את חוק הגיוס לשולחן הכנסת כבר במרץ 2018, כשהבחירות עוד לא היו בכלל על הפרק. וכבר אז אמרתי שזה יהיה דבר שאתעקש עליו ולא אוותר עליו בשום אופן.

"דת ומדינה זה נושא שאי אפשר היה להתעלם ממנו בכנסת הזו – ראינו את מספר המנדטים וראינו את הדרישות של החרדים. הדבר שהכי הרתיח אותי היה הסיפור של מפעל 'פניציה' בירוחם. חסידות גור הפעילו הרבה לחץ פוליטי, כדי לגרום לסגירת המפעל בשבת.

"הפועלים שעובדים שם סובלים מחום קיצוני, מתיכים זכוכיות בתנאים כל כך קשים כדי להרוויח 7,000-8,000 שקל בחודש, ובאים אנשים שבכלל לא עובדים, ורוצים לקחת מהם את הפרנסה? לא יכולתי לסבול את זה.

"אשתי דוסית מוחלטת, וגם הבת שלי. אבל שתיהן תומכות בי ומבינות שאין ברירה. אני דוגל במסורת היהודית אבל גם בעיקרון של חיה ותן לחיות.

"אני לא אתן לפתוח מרכולים בשבת בבני ברק. אבל אין שום סיבה שהם יהיו סגורים בתל אביב".

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בנימין נתניהו היה שותף אמיתי שלך לדרך, אפילו איחדתם מפלגות לרשימת "הליכוד-ביתנו" ב-2012. מתי התחיל הקרע ביניכם? 

"זה קרה בצוק איתן. ההתנהלות שלו הייתה מנוגדת לכל מה שאני מאמין בו, הוא עצמו לא עמד באף הבטחה שלו. לא יכולתי להמשיך להיות שותף שלו, בחודשי המלחמה פירקנו את השותפות".

אבל אז כשהיית מספר 2 שלו ברשימה המאוחדת, זו הייתה הפעם האחרונה שהיה ברור לכולם, הן במערכת הפוליטית והן בציבור, שאתה על המסלול המהיר לראשות ממשלה.

"נו, אלה החיים. תכנונים לחוד ומציאות לחוד", הוא קוטע את השאלה.

היום, בזכות המהלך שעשית מול נתניהו, חזרת למעמד שבו אפשר שוב להסתכל עליך כמישהו שמכוון לראשות הממשלה. זה באמת היעד שלך?

"פוליטיקה בשבילי זו לא אובססיה, זו אופציה. אני לוחץ על גז ונוסע, ונגיע לאן שנגיע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 375 מילים

אפקט ליברמן גם בנט החליט לעשות את המוות לנתניהו

אחרי שליברמן הוביל להקדמת הבחירות, גם הקאמבק של בנט צפוי להתבצע על חשבונו של נתניהו ● והאופוזיציה האמיתית, זו שבראשה עומד גנץ? כל היודע דבר על מקום הימצאה, מתבקש ליצור איתנו קשר

שנותיו הרבות של בנימין נתניהו כראש ממשלה, וחוסר המעצורים שלו, הרגילו רבים לרעיון שהוא בעל כוחות בלתי מוגבלים. התפיסה הזאת יוצרת הטיות בתפיסת המציאות, שאחת מהן נחשפה השבוע ברשתות החברתיות.

בזה אחר זה צצו פוסטים שבהם כתבו אנשי שמאל, כי סירוב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות שוב את השימוע לראש הממשלה, יביא לפיטוריו בחודשים הקרובים. יש גם פרשנים שהעלו את האפשרות הזאת.

אלא שזה תרחיש בלתי הגיוני. לממשלה אמנם יש סמכות לפטר יועץ משפטי לממשלה בעילות מסוימות, ורק לאחר התייעצות עם ועדת האיתור לתפקיד, אך היא מעולם לא עשתה בה שימוש.

אפילו היועצים המשפטיים יצחק זמיר ויוסף חריש, שהיו בעימות חריף עם הממשלה – הראשון בעניין פרשת קו 300 והשני בשל האישום נגד אריה דרעי, פרשו מתפקידם ולא פוטרו.

יותר מכך – ממשלת מעבר, השולטת מכוח עקרון הרציפות ולא מכוח הסמכת הכנסת, אינה רשאית למנות בעלי תפקידים בכירים, ודאי שלא לפטרם.

מהלך פיטורים, אם בכל זאת יבוצע, צפוי להיפסל בבג"ץ.

גם ההשערה שמנדלבליט לא יעמיד לבסוף את נתניהו לדין אינה סבירה, לאור חומרת המעשים המיוחסים לו בכתב החשדות והררי הראיות.

סיבה נוספת היא אימת בג"ץ. שופטי העליון עושים כל מאמץ שלא להתערב בהחלטות יועצים משפטיים לממשלה, אך יש לכך תקדים. אותו יוסף חריש ספג במאי 1990 מכה אנושה לתדמיתו, כאשר בג"ץ הורה לו להפוך את החלטתו לסגור את תיק ויסות מניות הבנקים ולהגיש כתבי אישום. המשפט הסתיים ב-1994 בהרשעת רוב החשודים.

בנימין נתניהו, אם כן, נמצא בצרות צרורות ובדרכו לאישום. ואם לא די בחוסנה של מערכת המשפט ובקשיים שמערים עליו אביגדור ליברמן – הצעד התדמיתי שבמינוי אמיר אוחנה לשר המשפטים לא ישנה דבר מהאופי הדתי-חרדי של הממשלה הבאה – צץ בימים אלה איום נוסף על מעמדו.

אמיר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים (צילום: y Noam Revkin Fenton/Flash90)
אמיר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים (צילום: y Noam Revkin Fenton/Flash90)

יוסי ורטר פרסם הבוקר ב"הארץ" כי אחת המסקנות של נפתלי בנט מכשלונו בבחירות האחרונות, היא להימנע מתמיכה בכל צעד שיעניק חסינות לראש הממשלה. ואכן, גורמים המכירים את התנהלות בנט, מאשרים כי הוא ינקוט עמדה המתנגדת לחוקים פרסונליים ולחקיקה רטרואקטיבית.

היצמדות של בנט לקו החדש היא איום קשה על נתניהו. הודעתו השבוע כי לא יקבל החלטות על חיבורים עד אמצע יולי מלמדת על התנהלות אחרת, מתונה ובוגרת יותר. אלא שמאחורי הקלעים הוא ואיילת שקד נפגשים על בסיס קבוע, ולדברי מקורב לאחד הצדדים, הפגישות השוטפות התקיימו עוד קודם להחלטה על בחירות חוזרות. המשמעות היא שכפי שנכתב כאן לפני כמה ימים, גדולים הסיכויים שהם ירוצו במשותף בהובלת שקד, ויהוו כוח חזק המאתגר את נתניהו.

לטובת בנט ושקד, משחקים גם הקרבות הבלתי פוסקים בין בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, המשחררים הודעות זה נגד זה חליפות

לטובת בנט ושקד, משחקים גם הקרבות הבלתי פוסקים בתוך איחוד מפלגות הימין, בין בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, המשחררים הודעות זה נגד זה וזה בעד זה חליפות, במסגרת מאבקם על תיק החינוך.

מצד אחד סמוטריץ' חסר הבגרות, המתנהל בהיסטריה ומשדר את הרושם שהוא עסוק בעיקר בעצמו, ומהצד השני פרץ, שעדיין אינו שוחה בביצה הפוליטית, ויצר זה השבוע שני סדקים באמינותו.

הראשון, כשהודיע כי הוא "מתנער" מהודעה שפורסמה בשמו נגד סמוטריץ', והשני, כשהועלתה בשמו הטענה הקלושה שהסיכום המקנה לסמוטריץ' את תפקיד השר הבכיר של איחוד הימין "היה נכון לבחירות הקודמות".

בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הגלגול המעודכן של הימין החדש צפוי לגרום לאיחוד הימין המסוכסך והקיצוני לצנוח בסקרים ולכפות על ראשיו להסכים לריצה משותפת בהובלת שקד.

הרשימה המאוחדת יכולה להשיג 8-9 מנדטים בבחירות, ולחולל שינוי דרמטי: "השותפים הטבעיים", שאחראים לשלטונו ארוך השנים של נתניהו, עשויים להיות אלה שיוליכו אותו אל הקוראלס המשפטי ואל מחוץ לפוליטיקה.

סמרטוט כחול לבן

הראיון של גיורא רום לרזי ברקאי, על סאגת ההצבעה לתפקיד מבקר המדינה, פגע אנושות בכחול-לבן. רום לא חסך את שבטו מראשי המפלגה, שהתנהלו לדעתו כמו המפקדים המגוחכים של "גבעת חלפון אינה עונה", ולחלופין כמו פלוגה שאננה שיצאה לחופשה מרוכזת.

אם בכחול-לבן לא יתחולל שינוי דרמטי, המפלגה צפויה לאבד קולות רבים של מצביעי שמאל אסטרטגיים ואת השוויון במנדטים מול הליכוד.

השינוי מתחיל בעניינים הפרסונליים: החלפת בני גנץ המנומנם בגבי אשכנזי הכריזמטי, וביטול הרוטציה עם יאיר לפיד. השלב השני הוא השגת בהירות רעיונית: על המפלגה לבחור את הנתיב הסביר יותר לשלטון, עם הערבים או עם החרדים, ולחתור אליו בכל הכוח.

אם בכחול לבן לא יתחולל שינוי דרמטי, המפלגה צפויה לאבד קולות רבים של מצביעים אסטרטגיים ואת השוויון במנדטים מול הליכוד

מכיוון שהסיכויים לביצוע השינויים הנדרשים קלושים, ומאחר שמלכתחילה הדמוגרפיה הישראלית פועלת נגד המחנה החילוני המתון, המסע להרס הדמוקרטיה ייעצר רק בפרישתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים. למרבה הדכדוך, למחנה החילוני-דמוקרטי נותרה כעת רק התקווה שמערכת אכיפת החוק תפעל מהר ובנחרצות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 673 מילים

ראיון ״נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות. די ברור שזו עז״

עו״ד אביה אלף לא מתרגשת מפסקת ההתגברות וגם לא מהשינויים בחוק החסינות ● כמי שעבדה עם כמה יועצים משפטיים, והיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן, היא מצביעה על השיטה: ״ממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן״

עוד 2,296 מילים

ליצמן מהדק את חגורת ההגנה של נתניהו נגד מערכת המשפט

אל רשימת שונאי רשויות החוק שמקיפים את נתניהו מצטרף יו״ר יהדות התורה, שגם לו יש חשבון פתוח עם רשויות האכיפה ● כשהוא מוקף בנחקרים, חשודים ואסירים לשעבר, נתניהו מעולם לא היה בעמדה חזקה יותר להעביר את חוק החסינות ולפורר את בית המשפט

במהלך החקירות האחרונות של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן במשרדי יחידת לה"ב 433 בלוד, התעמת יו״ר הבית היהודי עם אחד החוקרים. ליצמן חשוד שסייע לבעל עסק לקבל אישור תברואתי שלא כדין, אבל הוא מכחיש את הטענות נגדו. "אתה יודע מה?", הוא הטיח בחוקר המשטרתי. "כל עוד אני גר בדירה של 57 מ"ר ואתה גר ב-200 מ"ר, אני יותר ישר ממך. תאמין לי".

ליצמן גר עשרות שנים בדירת חדר וחצי ברחוב אבן האזל בירושלים, אבל זה לא העניין. הסיפור האמיתי הוא ההתייצבות המוחלטת של ליצמן ושמונת המנדטים של יהדות התורה מאחורי ראש הממשלה בנימין נתניהו והתכניות שלו להעביר את חוק החסינות, לחוקק את פסקת ההתגברות ולפורר את מערכות החוק והמשפט, שהעזו להגיש נגדו כתב חשדות בשלושה תיקים של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

יו״ר הבית היהודי יעקב ליצמן מחוץ לבית המשפט העליון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
יו״ר הבית היהודי יעקב ליצמן מחוץ לבית המשפט העליון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"אחרי שאני יושב כאן ושומע אתכם, אני מבין את נתניהו", אמר ליצמן לחוקריו המופתעים. עמיתו, חבר הכנסת משה גפני, התראיין אתמול (שלישי) בכאן ב׳ והודה כי חוק החסינות לא מעניין את יהדות התורה ויש לה תביעות אחרות מראש הממשלה.

למזלו של נתניהו – ויש יוסיפו, לדאבונה של המדינה – הוא מוקף בראשי מפלגות שהתעמתו עם רשויות החוק כמוהו, ומבקשים לנקום בהן.

אביגדור ליברמן סוחב על גבו 20 שנה ויותר של חקירות ומעקבים, חשדות אינסופיים בעבירות חמורות ומשפט על עבירות מרמה, שממנו זוכה. אין לו שום רצון להגן היום על רשויות החוק.

למזלו של נתניהו – ויש יוסיפו, לדאבונה של המדינה – הוא מוקף בראשי מפלגות שהתעמתו עם רשויות החוק כמוהו, ומבקשים לנקום בהן

בישיבת סיעת ישראל ביתנו שלשום (שני), הציג ליברמן חמישה תנאים להצטרפות לקואליציה, ולא אמר מילה נגד חוקי החסינות הפרסונליים שנרקמים בחדרי המשא ומתן הקואליציוני ובפגישות הארוכות בין נתניהו ובין בצלאל סמוטריץ׳, מראשי איחוד מפלגות הימין.

ליברמן תבע חוק גיוס בלי שינויים, הכרעה בעזה, שינו בבדיקות הד.נ.איי., פנסיה מורחבת לקשישים ואת ראשות ועדת הפנים.

גם יו״ר ש״ס אריה דרעי, אסיר לשעבר, לא יחמול על רשויות החוק. גם הוא בטוח שצריך להגביל את כוחן אחרי שנגרם לו עוול משווע, על פי טענתו.

יו״ר ש״ס אריה דרעי בדרכו לחקירה ביחידת לה״ב 433 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יו״ר ש״ס אריה דרעי בדרכו לחקירה ביחידת לה״ב 433 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

היחידי שפעם צייץ והתייצב נגד השאיפה לפגוע במעמד השופטים ובית המשפט העליון הוא משה כחלון, שר האוצר. אבל ברגע זה יו״ר כולנו שואף כנראה לתיק החוץ, ואחרי שאיבד 60 אחוזים מכוחו וירד מ-10 לארבעה מנדטים, גם הוא לא מעמיד את המלחמה בחוקי נתניהו בפסגת הדרישות שלו.

וכך, נתניהו עוטף את עצמו בחגורה קואליציונית מרשימה שרואה איתו עין בעין את שלטון החוק כאויב הציבור. גם בליכוד אין מי שייצא נגד נתניהו – גם שם יש שרים וחברי כנסת בעלי השפעה שעומדים לפני כתב אישום, דוגמת חיים כ״ץ ודוד ביטן. הם ישמחו לרכוב על עגלת החסינות האוטומטית שרותם להם נתניהו, יחד עם פסקת ההתגברות שתחלץ אותו (ואותם) מבית המשפט.

ח״כ דוד ביטן יוצא מחקירה ביחידת לה״ב 433 (צילום: פלאש90)
ח״כ דוד ביטן יוצא מחקירה ביחידת לה״ב 433 (צילום: פלאש90)

בכלל, נתניהו הוא שליט כל-יכול בליכוד: פופולרי וחסין מביקורת. הוא גם מחזיק תחת ידיו לפחות עשרים חברי כנסת שמחכים למוצא פיו ומייחלים למינוי או לקידום מיניסטריאלי. איש מהם לא ידבר היום. נתניהו עצמו יודע להחזיק אותם קצר, לפחות בשבועיים הקרובים, עד שיחלק להם את התפקידים ברגע האחרון ממש, כדי למנוע איחוד כוחות של ממורמרים.

הבכירים הללו, לפחות חלקם, מרגישים שבויים בידיו של ראש הממשלה. הם כלואים בתוך סבך אינטרסים מנוגדים. נתניהו מוביל את הליכוד לסירוגין כבר 26 שנה. הם יודעים שאם הם מעבירים את חוק החסינות הם מנציחים של שלטונו גם ב-20 השנים הבאות, ובעצם תוקעים את עצמם עמוק באדמה. בבוא היום נתניהו ייפטר גם מהם, כפי שעשה עם כל צמרת הליכוד שצמחה לאורך השנים. האינטרס שלהם הפוך.

אבל הם לא יאמרו מילה, גם אם הם רואים מול עיניהם את מערכת האיזונים הדמוקרטית מתרסקת. הם יביטו ימינה ושמאלה ויחפשו את הנחשון בן-עמינדב שיקפוץ ראשון למים הסוערים וישחה נגד הזרם.

האם זה יהיה גדעון סער? חלוץ אחר? ואם כן, האם יצטרפו אליו אחרים ויפילו את חוקי נתניהו? ברגע זה הכל תיאורטי ונדמה אבוד. אבל ראש הממשלה לא יכול להיות לגמרי רגוע. יש גם מי שחושב שהמלך הוא עירום. השאלה היא, אם ביום הדין, הוא גם יאמר זאת בקול רם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדינמיקה היא הפוכה הפרקליטות לכאורה אוספת מידע על חברי כנסת ושרים ומשתמשת בו (תופרת תיק) לפי הצורך ברגע שהוא יוצא נגד הפרקליטות מתוך הנחה מאפיוזית שלכל אחד יש שלדים בארון. כך עשו לנאמן... המשך קריאה

הדינמיקה היא הפוכה
הפרקליטות לכאורה אוספת מידע על חברי כנסת ושרים ומשתמשת בו (תופרת תיק) לפי הצורך ברגע שהוא יוצא נגד הפרקליטות מתוך הנחה מאפיוזית שלכל אחד יש שלדים בארון.
כך עשו לנאמן, ריבלין, רפול, קהלני, רמון, ליברמן ועוד רבים וטובים

עוד 606 מילים ו-1 תגובות

פרשנות חוק הגיוס והפתרון של אביגדור ליברמן

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, יודע שחוק הגיוס הוא חוק האי-גיוס ● עכשיו הוא רוקם פשרה שתקנה לו חופש הצבעה בענייני דת ומדינה - ותסלול את דרכו בחזרה לקומה ה-14 בקריה

סגן השר במעמד שר יעקב ליצמן, נוהג לתחוב לכיס המקטורן החסידי שלו מסמכים רבים. אחד מהם הוא סיכום החלטת מועצת גדולי התורה מיום ו' בחשוון תשע"ט, 15 באוקטובר 2018.

"מועצת גדולי התורה מדגישה כי לומדי התורה הקדושה הם המגנים על כלל ישראל מפגעי הזמן בכל הדורות, וזה היה היסוד לקיום העם היהודי בכל הזמנים ובכל התקופות. גם במחיר של מסירות נפש נעמוד איתנים על כך שיושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, כפי שהיה עד היום". זה דבר הסיכום שאותו ניסח ר' יעקב ולצר, מזכיר המועצה.

הפגנות חרדים נגד מדיניות צה"ל כלפי צעירות דתיות, 2018 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
החוק קובע מכסות מינימליות. הפגנות חרדים נגד מדיניות צה"ל כלפי צעירות דתיות (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ליצמן הוא, לכאורה, האגוז החרדי הקשה לפיצוח, אבל גם הוא יודע היטב כי חוק הגיוס החדש, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, עונה על כל הדרישות של מועצת גדולי התורה, פלוס פלוס, מלא מלא. שני עמיתיו, משה גפני (דגל התורה) ואריה דרעי (ש"ס) הודיעו בהזדמנויות שונות כי "החוק הוא טוב לנו".

יושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, מעתה ועד עולם. אף שוטר צבאי לא יגיע אליהם

מדוע כל כך טוב? כי החוק קובע מכסות גיוס מינימליות (3,348 בשנה הראשונה ועוד 648 לשירות הלאומי). החב"דניקים, הנח"ל החרדי ועוד מאות מתגייסים חרדים עברו מזמן את המכסה הזו, וכך גם את המכסות בעתיד שמציע החוק (תוספת של 8% בשנה). 

במלים אחרות: יושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך, מעתה ועד עולם. אף שוטר צבאי לא יגיע אליהם. מעבר לזה, החרדים שמתגייסים מקבלים תמריצים פנטסטיים, משכורות, מימון לימודי תואר ראשון וכדומה.

אין כאן שום סנקציות פליליות, והסנקציות הכלכליות שמוצע בחוק להטיל על הישיבות הן בדיחה, כי יעדי הגיוס ממילא מתקיימים. לכולם ברור כי משרד הביטחון והצבא, שניסחו את החוק, אינם רוצים בגיוס המוני של חרדים, ונראה שהם עשו כמעט את הכל כדי להרחיק את החרדים ממדי הזית. כל עסקן חרדי מודה בזה.

אביגדור ליברמן ואריה דרעי (צילום: Flash90)
הוא לא רוצה לצאת לגמרי פראייר. אביגדור ליברמן עם אריה דרעי (צילום: Flash90)

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מכיר את החוק טוב מכולם. הוא עבד עליו בקדנציה הקודמת יחד עם ראשי משרד הביטחון והרמטכ"ל גדי אייזנקוט. החרדים היו בתמונה כל הזמן.

החרדים יותר חזקים מליברמן בקדנציה הזו. הם עלו בבחירות ל-16 מנדטים, והוא ירד לחמישה. בלעדיהם אין ממשלה

ליברמן יודע שחוק הגיוס הוא חוק האי-גיוס, ולכן הוא מתנגד גם לשינויים המינוריים שהחרדים רוצים להכניס אליו, ושיהפכו אותו חסר ערך לחלוטין. אפשר להאמין לו כאשר הוא מתעקש על קיום החוק כלשונו. הוא לא רוצה לצאת לגמרי פראייר.

החרדים יותר חזקים מליברמן בקדנציה הזו. הם עלו בבחירות ל-16 מנדטים, והוא ירד לחמישה. בלעדיהם אין ממשלה. ליברמן מעלה דרישות ובעיות נוספות, אבל כולן ניתנות לפתרון.

הדבר היחידי שמעניין באמת את ליברמן הוא לחזור למשרד הביטחון, והוא לא ייתן לחוק הגיוס לעצור אותו בדרך לקומה ה-14 בקריה.

יעקב ליצמן ואביגדור ליברמן (צילום: Ariel Jerozolimski/FLASH90)
החרדים היו בתמונה כל הזמן. יעקב ליצמן ואביגדור ליברמן (צילום: Ariel Jerozolimski/FLASH90)

הפשרה שהוא רוקם תיראה כך: אני אקבל חופש הצבעה בענייני דת ומדינה. החוק לא יעבור שינויים. החרדים יצביעו נגד, או יימנעו. מי שיעביר את החוק יהיו החברים בכחול-לבן ובמפלגת העבודה, שרבים מהם תמכו כבר בחוק בקריאה הראשונה שלו.

נשמע מצוין וטוב לכולם, גם לאזרחי המדינה, שסוף סוף יקבלו חוק היסטורי חלוט, גם אם לא הכי הוגן, ובתמורה ישתחררו מהעיסוק המעיק, המסכסך והאינסופי בגיוס החרדים לצבא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 472 מילים

פרקליטות המדינה צפויה להתנגד למינוי דרעי לשר

הפרקליטות עומדת להמליץ להעמיד לדין את שר הפנים אריה דרעי בעבירות מס והלבנת הון, לפי דיווח של כאן ב' ● אם היועמ"ש יקבל את המלצת הפרקליטות, נתניהו יתקשה לצרף את דרעי לממשלה החדשה ● יו"ר ש"ס חשוד שהועברו אליו כספים מאנשי עסקים

פרקליטות המדינה צפויה להמליץ להעמיד לדין את שר הפנים אריה דרעי, כך לפי דיווח של כאן ב'. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יצטרך להחליט אם לקבל את ההמלצה להעמדה לדין בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע. עבירות הפרת האמונים והשוחד לא צפויות להיכלל בכתב החשדות.

החלטה זו צפויה להקשות על נתניהו לצרף את דרעי לממשלה החדשה. זאת, מאחר שהפרקליטות צפויה להתנגד למינוי של דרעי כבר בשלב השימוע בגלל הרשעתו בעבר.

המשטרה המליצה להעמיד לדין את דרעי לפני כחצי שנה, בחשד שאנשי עסקים העבירו כספים לחשבונו ולחשבון עמותה של אשתו, יפה דרעי, ושחלק מהכספים הועברו באופן של הלוואות שלא הוחזרו.

גם חזרתו הקודמת של דרעי למשרד הפנים, אחרי בחירות 2015, עוררה התנגדות מצד פרקליטות המדינה, אך היועמ"ש לא קיבל את העמדה הזו ודרעי מונה לתפקיד בסופו של דבר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 124 מילים

סוף החגיגה: זמרים יקבלו עד 70 אלף שקל ביום העצמאות

ההגבלה על הסכום תתחיל מהשנה הבאה, לפי החלטה של שר הפנים, אריה דרעי ● ביום העצמאות הקרוב עדיין יהיו אמנים שירוויחו רבע מיליון שקל להופעה של פחות משעה ● הרשויות יחויבו להתקשר ישירות עם האמן או נציגו כדי למנוע עלויות תיווך מיותרות

בשבוע הבא יחול יום העצמאות ואמנים רבים ייהנו משכר נדיב מאוד שעשוי להגיע לרבע מיליון שקל להופעה קצרה. החל מיום העצמאות הבא, הסכום שרשויות מקומיות יוכלו לשלם לזמרים יוגבל ל-70 אלף שקל בלבד.

זאת, בהתאם להחלטה שקיבל היום שר הפנים, אריה דרעי, שאימץ המלצות של ועדה ציבורית שעסקה בנושא. דרעי הסביר את ההחלטה ברצונו לחסוך בעלויות לרשויות המקומיות, שרבות מהן גם ככה מתקשות לספק את השירותים הבסיסיים לתושבים.

לדברי דרעי, לתושבי הרשויות מגיע ליהנות מהופעות איכותיות במחיר הוגן, שלא יבוא על חשבון שירותים אחרים. בנוסף, הוחלט כי הרשויות יצטרכו להתקשר ישירות עם האמן או נציגו הבלעדי, כדי למנוע עלויות תיווך מיותרות.

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 99 מילים
סגירה