אישיות
אריה דרעי

פרקליטות המדינה מציגה: מהומה רבה על לא דבר

אחרי שהפרקליטות נאבקה לקדם את ליאת בן ארי, בניגוד לדעתה של מנכ"לית משרד המשפטים, בכירים בעולם המשפט מפחיתים בחשיבות המינוי ● "בן ארי יכלה להתמודד על החלפת פרקליט המדינה גם מבחוץ, לכן לא הבנתי את ההיסטריה בנושא", אומר אחד הם ● ואחר מוסיף: התפקיד החדש - המשנה של שי ניצן לעניינים כלכליים - קטן עליה

עוד 967 מילים

פרשנות ש"ס חוגגת ניצחון - וחוששת מבגידת נתניהו

חברי ש"ס ופעילי המפלגה התכנסו אמש לחגוג את ההישג האדיר בבחירות בשבוע שעבר ● אבל בתנועה, כמו גם אצל שותפותיה בגוש הימין, חוששים שלא יהיה להם מה לעשות עם ההישג הגדול ● נתניהו אמנם חתם איתם על הסכם נאמנות, אבל נסיון העבר מלמד לא לבנות על זה ● "אם זה תלוי בהמשך הקריירה שלו - הוא מעיף אותנו. ממילא זו הקדנציה האחרונה שלו. מה אכפת לו?"

300 אלף איש הצביעו לש"ס בבחירות בשבוע שעבר – כ-72 אלף יותר ממה שקיבלה המפלגה בבחירות באפריל האחרון. הנה סיבה טובה למסיבה כדת וכדין באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול אמש, עם הכוכב המרכזי, אריה דרעי.

בכנס, נטען כי מספר הקולות הסופי והמדויק הוא 300,030 – ויש אפילו שיר עם מספר הזהב החדש, שכבר מוגדר כמו נס גדול, אחרי שהיו רבים שטענו כי ש"ס לא תעבור את אחוז החסימה.

אבל על החגיגה הגדולה מעיב חשש, אפילו חשש כבד. בש"ס – כמו ביהדות התורה ואפילו בימינה – חוששים שלא יהיה להם מה לעשות עם ההישג הגדול בבחירות. בנימין נתניהו אמנם חתם איתם על הסכם נאמנות, והוא מתחייב ללכת לכל הסכם קואליציוני בראש גוש הימין – המונה 55 מנדטים, גם אחרי הודעת ועדת הבחירות הלילה, כי הליכוד עלה ל-32 מנדטים ויהדות התורה ירדה ל-7. אבל החרדים יודעים עם מי יש להם עסק.

"אם זה תלוי בהמשך הקריירה שלו – הוא מעיף אותנו. ממילא זו הקדנציה האחרונה שלו. מה אכפת לו?", אמרו הפעילים בשירת ירושלים. דברים דומים שמעתי אתמול במשך היום גם מאנשי יהדות התורה.

אריה דרעי בחגיגות ש״ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)
אריה דרעי בחגיגות ש״ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

דרעי נשא באולם נאום של מנצחים, אבל שידר את הספקות שלו בכל שורה והעביר מסרים חדים לנתניהו וליו״ר כחול-לבן, בני גנץ. הוא פתח את דבריו בתפילה והדגיש כי "אנחנו לא כפויי טובה".

בהמשך הוא קרא לממשלת אחדות, אבל עם כ-ו-ל-ם. דרעי קשר את עצמו עם נתניהו ויהדות התורה בברית של מוחרמים, והכריז כי לא ייתכן לפסול ראש ממשלה, שהוא אחד המוצלחים בעולם, שהביא הישגים גדולים לעם למדינה.

דרעי, כמו דרעי, ידע לשמור על כל הפינות. הוא החמיא לגנץ, כמעט כמו לנתניהו. "גנץ ראוי להיות מנהיג עם ישראל", הוא הכריז, וכנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר כאשר הוסיף כי "נתניהו מסכים לרוטציה".

אופס, אבל כאן יש מכשלה. גם אם נתניהו וגנץ רוצים, יאיר לפיד מסרב לשבת דקה עם נתניהו וחצי דקה עם החרדים. לדרעי יש רעיון: לפרק את כחול-לבן ולהשאיר את לפיד ו-13 המנדטים של יש עתיד בחוץ.

"גנץ, אתה יהודי מאמין", פנה דרעי החרד בהתרגשות ליו"ר כחול-לבן. "אל תשים לב למי שלא רוצים את טובתך. אל תפנה אליהם את הגב. הם יפגעו בך!".

"גנץ, אתה יהודי מאמין", פנה אריה דרעי בהתרגשות ליו"ר כחול-לבן. "אל תשים לב למי שלא רוצים את טובתך. אל תפנה אליהם את הגב. הם יפגעו בך!"

"אפשר בלי חרם ובלי הדרה של אף אחד. יש סטטוס קוו במדינה. צריך להתפשר. מה פתאום מחרימים ציבורים שלמים", הוסיף דרעי שוב. מבחינתו, אמר, הבחירות היו משאל עם על עתיד המדינה כ"יהודית מסורתית או אשכנזית חילונית" – והעם הכריע. "העבודה גם בעד זה", הצהיר, כך שהם בכלל הרוב.

שאלתי אתמול את אריאל אטיאס, שר לשעבר והיום המוציא והמביא של ש"ס במו"מ הקואליציוני, האם הוא סומך על נתניהו. אטיאס אמר שכן, אבל רק בגלל מפת האינטרסים. ראשית, הסביר, במקרה של בגידה, כחול-לבן יעדיפו את החרדים על פני נתניהו. הם שונאים אותו יותר. שנית, נתניהו עצמו לא יוותר על השותפים הטבעיים שלו ולא יניח את ראשו בממשלה בין גנץ, לפיד ואביגדור ליברמן.

חגיגות ש״ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)
חגיגות ש״ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

האיש הכי מקורב לנתניהו שלח אתמול הודעות ווטסאפ שנועדו לתחזק את הקשר ולשמר את הברית עם החרדים וימינה. "סיעת הימין החדשה הכוללת 55 חברי כנסת מעולם לא הייתה מחוברת ומבוטנת כמו היום", כתב המקורב. "מצחיק אותי לראות פרשנים בינוניים מנסים לעבוד על חרדים מתוחכמים ולהבהיל אותם מהליכוד. הביחד של הגוש זו זכות הקיום של כל אחד בו".

אז בתור פרשן בינוני, אני רק מזכיר כי מיד אחרי בחירות 2013, נתניהו זרק את החרדים מתחת לגלגלי האוטובוס של לפיד ונפתלי בנט. סנטימנטים לא היו אז. רק אינטרסים.

עוד 544 מילים

בחינת זהותם של חברי הכנסת הנבחרים, ותיקים וחדשים, יכולה להעיד על החברה הישראלית, שבחרה בהם ● עם רוב מכריע לגברים יהודים, עירוניים ומשפחתיים, ו-10% נציגי ציבור המעורבים בפרשות פליליות, אפשר כבר לנסות ולנבא איך ייראו החלטותיה

עוד 1,136 מילים

פרשנות ש"ס תהיה הפתעת הבחירות

הימים הם ימי חודש אלול, ומבחינת ש"ס מתקיים פה נס גדול: האפשרות לחבר בין חודש הסליחות ובין הבחירות ● מול קהל שבוי ולצד בכירי הרבנים בית הכנסת היזדים, יו"ר התנועה אריה דרעי מעביר את המסר: "כבודו של הקדוש ברוך הוא מונח כאן" ומזהיר מפני "ממשלה חילונית אשכנזית...שתעביר מאיתנו את כל הכסף״ ● שלום ירושלמי מנבא לש״ס תשעה מנדטים לכל הפחות

עוד 608 מילים

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,354 מילים ו-1 תגובות

אין כל סיכוי שהכתבה הזו, מעוטרת בתמונותיה, הייתה מתפרסמת בעיתון של נעמה עידן - השבועון החרדי "יום ליום" ● ובכל זאת, המו"לית הראשונה במגזר מחוללת שם מהפכה שקטה ● אחרי שהצליחה להרגיז את ש"ס, היא מגייסת כספים לקרן תחקירים מיוחדת שתחשוף שחיתויות בשירותי הדת בישראל

עוד 1,787 מילים

לפי שנתיים ישראל העניקה מקלט לנדא אמין, הבלוגרית האיראנית של "טיימס אוף יזראל", ובכך הצילה את חייה ● אבל מאז נדא תקועה בארץ בלי יכולת להתפרנס ולפתוח בחיים חדשים ● פנייה אישית לשר הפנים, אריה דרעי

נדא אמין, עיתונאית, בלוגרית ופעילת זכויות אדם ילידת איראן, שהשמיעה דברי ביקורת על המשטר במדינתה, הגיעה לישראל לפני כמעט שנתיים וזכתה כאן לקבלת פנים חמה למדי.

כפי שכתבתי בזמנו, אמין – שנמלטה מאיראן לטורקיה, וכתבה משם עבור "Times of Israel" – יצרה איתי קשר וסיפרה שחייה בסכנה. כתיבתה עבור אתר ישראלי, לצד כתיבתה במקומות אחרים, הפכו את חייה שם לקשים ביותר.

לדבריה, היא נחקרה שוב ושוב על ידי הטורקים, ולבסוף נאמר לה שעומדים לסלק אותה משם. יתר על כן, לדבריה, נאמר לה כי אם אף מדינה אחרת לא תסכים לקבל אותה, היא תישלח חזרה לאיראן – שם עלול לקרות הגרוע מכול.

בעקבות פנייתי לשלטונות הישראליים בנוגע למצוקתה של אמין, הם נכנסו מיד לפעולה, באופן ראוי להערכה. בתוך ימים, ההליכים הביורוקרטיים הואצו, עבודת הניירת הושלמה, ואמין הייתה רשאית לטוס לישראל.

עזיבתה את טורקיה והגעתה לארץ סוקרו במהדורות החדשות. כשהגיעה בבטחה לירושלים, היא הודתה למדינה שהצילה את חייה. שר הפנים אריה דרעי, שהנפיק עבורה את אשרת הכניסה, צייץ בטוויטר בשמחה: "ברוכה הבאה לישראל!".

כפי שציינתי, זה קרה לפני כמעט שנתיים, באוגוסט 2017. מאז, אמין תקועה בלימבו בישראל. זו המדינה שהיא רוצה להפוך לביתה, להתגייר בה, לעבוד בה ולבנות בה חיים חדשים. אבל היא אינה יכולה לעשות אף אחד מן הדברים הללו.

כמי שהאו"ם הכיר בה כפליטה בטורקיה, היא ציפתה להתחיל בארץ תהליך של בקשת אזרחות. במקום זאת, היא התבקשה להתחיל שוב בתהליך הסבוך של בקשת הכרה כפליטה, ובינתיים עליה לחדש את אשרת המבקר שלה כל שלושה חודשים.

למרות שמשרד הפנים מתעקש כי אמין רשאית לעבוד, באשרה שקיבלה נכתב בבירור כי "אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד". משום כך היא לא יכלה להיענות לכמה הצעות עבודה בתחום התקשורת (בהן, לדבריה, עיסוק במדיה חברתית עבור משרד ממשלתי) ולא הצליחה למצוא אפילו תעסוקה בסיסית ביותר.

לפיכך, אמין אינה יכולה לפרנס את עצמה, ומאז שהיא הגיעה לארץ, "Times of Israel" מכסה את שכר הדירה ואת הוצאות המחיה שלה.

משרד הפנים אמנם התייחס אליה באדיבות, אבל נכון להיום, הוא אינו מסייע לה.

לרשות האוכלוסין וההגירה נדרשו 16 חודשים כדי לקבוע לה ריאיון מקיף, שבו התבקשה לגולל את כל סיפור חייה כחלק מהתהליך להשגת מעמד של פליטה.

הפגישה הזאת, שנמשכה חמש שעות וחצי, התקיימה בחודש דצמבר האחרון. עורכי הדין שלה, שמייצגים אותה בהתנדבות, אמרו לה שעליה לצפות להמתנה של שלושה עד שישה חודשים עד שיודיעו לה אם בקשתה התקבלה.

במקרה של תשובה חיובית, היא לא תהיה זכאית לאזרחות מלאה, אבל היא לפחות תקבל תעודת זהות ישראלית, תעודת מעבר ורישיון לעבוד. חלפו יותר משישה חודשים, ועדיין אין תשובה.

אם השלטונות לא מעוניינים שתישאר כאן ותבנה לעצמה חיים, היא אמרה לי, היא מעדיפה שלפחות יגידו לה. ואז היא תנסה למצוא מדינה אחרת שתקבל אותה. אבל נמאס לה מההמתנה האינסופית, מהסחבת, מהחיים בלימבו.

דוברת משרד הפנים אמרה לנו שהדברים האלה לוקחים זמן, ש"יש אלפי מקרים שנמצאים בטיפול", ושהיא "מקווה שתהיה תשובה בעתיד הקרוב".

הדוברת גם ציינה שהבקשה של אמין נידונה בדיוק כמו בקשותיהם של כל מבקשי המקלט האפריקאים שנכנסו לישראל באופן בלתי חוקי.

הדוברת נותרה אדישה כשהזכרתי לה שאמין, שכניסתה לארץ הייתה רחוקה מלהיות בלתי חוקית, קיבלה באופן אישי סיוע מצד הרשת הדיפלומטית של ישראל כדי להגיע לכאן, והתקבלה בברכה באופן אישי בציוץ של השר דרעי. היא אכן נזכרה שהיא הייתה זו שניסחה את ההודעה של דרעי.

היות שמעמדה של אמין בישראל הוא של מבקרת זמנית, היא לא יכולה להתחיל בתהליך הגיור שהיא חפצה בו. לדבריה, תעודת הגירושים של הוריה מעידה שאביה היה יהודי, אבל היא איננה יהודייה על פי ההלכה, והיא מעוניינת לשנות זאת (אין לה את התעודה המקורית אלא רק העתק).

רבנים מכל הזרמים והחוגים אמרו לה שהיו שמחים לעזור, אבל הם אינם יכולים לעשות זאת כל עוד היא אינה תושבת קבע בישראל. "אני במדינת היהודים. אבי המנוח היה יהודי", היא אמרה לי בשבוע שעבר. "זאת זכותי".

הסוכנות היהודית מימנה לאמין שיעורי עברית למתחילים. לדבריה, היא סיימה את רמה א' בציון של 90, אבל הסוכנות אינה משלמת לה עבור שיעורים נוספים.

כשהגיעה לכאן, כתבתי על הסיוע היוצא מן הכלל שהציעו השלטונות הישראליים, ברגע שפניתי אליהם לעזרה, כדי להציל את חייה של אמין באמצעות הפעולה הפשוטה והנהדרת של הנפקת אשרת כניסה לארץ עבורה.

בניגוד לכך, שנתיים מאוחר יותר, פניותיי ופניותיהם של אחרים לרשויות למענה, בבקשה לקדם את התהליך הביורוקרטי האינסופי כדי שתוכל לנהל חיים כמעט נורמליים במדינה הזאת, נפלו על אוזניים ערלות. לכן אני כותב את הטור הזה.

הטור הזה פונה לכל מי שיש לו האמצעים להפעיל לחץ על משרד הפנים בכלל, ועל רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, לתת עדיפות גבוהה יותר למקרה של נדא.

ישראל הצליחה להציל אותה מסכנת חיים בתוך ימים ספורים. אין סיבה שייקח לה כמעט שנתיים, או יותר, לאפשר לה להתחיל את החיים האלה מחדש, כאן, כישראלית. בעלי סמכות וחמלה יקרים במשרד הפנים – אנא תקנו את המעוות.

עוד 728 מילים ו-1 תגובות

האם אתה מכוון לראשות הממשלה? "אני לוחץ על הגז ונוסע, לאן שנגיע נגיע"

בלעדי אביגדור ליברמן ל"זמן ישראל": "נתניהו לא עמד באף הבטחה שלו, לא יכולתי להמשיך להיות שותף שלו" ● "אשתי דוסית מוחלטת, וגם הבת שלי, אבל שתיהן תומכות בי ומבינות שאין ברירה"

אחרי שגרף חמישה מנדטים בלבד בבחירות באפריל, ונקט קו תקיף במגעים הקואליציוניים עם בנימין נתניהו, עמדה שהובילה להכרזה על מערכת בחירות נוספת בספטמבר, אביגדור ליברמן ממשיך לשלוט בסדר היום הפוליטי והתקשורתי.

האיש שמושך בחוטים של הפוליטיקה הישראלית כבר שנים ארוכות – תחילה כמנכ"ל משרד ראש הממשלה של בנימין נתניהו וכעת כיריבו הגדול – עומד עכשיו בראש מפלגה שקופתה ענייה ומדולדלת, ומנסה להרימה מהקרשים אחרי הכישלון האלקטורלי באפריל.

בשיחה עם ״זמן ישראל״, שהתקיימה במטה של "ישראל ביתנו" באור-יהודה, הוא נשמע כמי שמוכן הפעם ללכת עד הסוף במאבק חיו בפוליטיקה – שינוי הסטטוס קו ביחסי דת ומדינה, והיפרדות סופית מנתניהו.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן בתקופת הליכוד ביתנו, 2013 (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן בתקופת הליכוד ביתנו, 2013 (צילום: פלאש 90)

אביגדור ליברמן, האם הקרב המתוקשר שלך עם החרדים נועד בסך הכל לגייס קולות חדשים, אחרי שמיצית את המאגר של יוצאי ברית המועצות לשעבר?

"לא. אני הבאתי את חוק הגיוס לשולחן הכנסת כבר במרץ 2018, כשהבחירות עוד לא היו בכלל על הפרק. וכבר אז אמרתי שזה יהיה דבר שאתעקש עליו ולא אוותר עליו בשום אופן.

"דת ומדינה זה נושא שאי אפשר היה להתעלם ממנו בכנסת הזו – ראינו את מספר המנדטים וראינו את הדרישות של החרדים. הדבר שהכי הרתיח אותי היה הסיפור של מפעל 'פניציה' בירוחם. חסידות גור הפעילו הרבה לחץ פוליטי, כדי לגרום לסגירת המפעל בשבת.

"הפועלים שעובדים שם סובלים מחום קיצוני, מתיכים זכוכיות בתנאים כל כך קשים כדי להרוויח 7,000-8,000 שקל בחודש, ובאים אנשים שבכלל לא עובדים, ורוצים לקחת מהם את הפרנסה? לא יכולתי לסבול את זה.

"אשתי דוסית מוחלטת, וגם הבת שלי. אבל שתיהן תומכות בי ומבינות שאין ברירה. אני דוגל במסורת היהודית אבל גם בעיקרון של חיה ותן לחיות.

"אני לא אתן לפתוח מרכולים בשבת בבני ברק. אבל אין שום סיבה שהם יהיו סגורים בתל אביב".

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בנימין נתניהו היה שותף אמיתי שלך לדרך, אפילו איחדתם מפלגות לרשימת "הליכוד-ביתנו" ב-2012. מתי התחיל הקרע ביניכם? 

"זה קרה בצוק איתן. ההתנהלות שלו הייתה מנוגדת לכל מה שאני מאמין בו, הוא עצמו לא עמד באף הבטחה שלו. לא יכולתי להמשיך להיות שותף שלו, בחודשי המלחמה פירקנו את השותפות".

אבל אז כשהיית מספר 2 שלו ברשימה המאוחדת, זו הייתה הפעם האחרונה שהיה ברור לכולם, הן במערכת הפוליטית והן בציבור, שאתה על המסלול המהיר לראשות ממשלה.

"נו, אלה החיים. תכנונים לחוד ומציאות לחוד", הוא קוטע את השאלה.

היום, בזכות המהלך שעשית מול נתניהו, חזרת למעמד שבו אפשר שוב להסתכל עליך כמישהו שמכוון לראשות הממשלה. זה באמת היעד שלך?

"פוליטיקה בשבילי זו לא אובססיה, זו אופציה. אני לוחץ על גז ונוסע, ונגיע לאן שנגיע".

עוד 375 מילים

אפקט ליברמן גם בנט החליט לעשות את המוות לנתניהו

אחרי שליברמן הוביל להקדמת הבחירות, גם הקאמבק של בנט צפוי להתבצע על חשבונו של נתניהו ● והאופוזיציה האמיתית, זו שבראשה עומד גנץ? כל היודע דבר על מקום הימצאה, מתבקש ליצור איתנו קשר

שנותיו הרבות של בנימין נתניהו כראש ממשלה, וחוסר המעצורים שלו, הרגילו רבים לרעיון שהוא בעל כוחות בלתי מוגבלים. התפיסה הזאת יוצרת הטיות בתפיסת המציאות, שאחת מהן נחשפה השבוע ברשתות החברתיות.

בזה אחר זה צצו פוסטים שבהם כתבו אנשי שמאל, כי סירוב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות שוב את השימוע לראש הממשלה, יביא לפיטוריו בחודשים הקרובים. יש גם פרשנים שהעלו את האפשרות הזאת.

אלא שזה תרחיש בלתי הגיוני. לממשלה אמנם יש סמכות לפטר יועץ משפטי לממשלה בעילות מסוימות, ורק לאחר התייעצות עם ועדת האיתור לתפקיד, אך היא מעולם לא עשתה בה שימוש.

אפילו היועצים המשפטיים יצחק זמיר ויוסף חריש, שהיו בעימות חריף עם הממשלה – הראשון בעניין פרשת קו 300 והשני בשל האישום נגד אריה דרעי, פרשו מתפקידם ולא פוטרו.

יותר מכך – ממשלת מעבר, השולטת מכוח עקרון הרציפות ולא מכוח הסמכת הכנסת, אינה רשאית למנות בעלי תפקידים בכירים, ודאי שלא לפטרם.

מהלך פיטורים, אם בכל זאת יבוצע, צפוי להיפסל בבג"ץ.

גם ההשערה שמנדלבליט לא יעמיד לבסוף את נתניהו לדין אינה סבירה, לאור חומרת המעשים המיוחסים לו בכתב החשדות והררי הראיות.

סיבה נוספת היא אימת בג"ץ. שופטי העליון עושים כל מאמץ שלא להתערב בהחלטות יועצים משפטיים לממשלה, אך יש לכך תקדים. אותו יוסף חריש ספג במאי 1990 מכה אנושה לתדמיתו, כאשר בג"ץ הורה לו להפוך את החלטתו לסגור את תיק ויסות מניות הבנקים ולהגיש כתבי אישום. המשפט הסתיים ב-1994 בהרשעת רוב החשודים.

בנימין נתניהו, אם כן, נמצא בצרות צרורות ובדרכו לאישום. ואם לא די בחוסנה של מערכת המשפט ובקשיים שמערים עליו אביגדור ליברמן – הצעד התדמיתי שבמינוי אמיר אוחנה לשר המשפטים לא ישנה דבר מהאופי הדתי-חרדי של הממשלה הבאה – צץ בימים אלה איום נוסף על מעמדו.

אמיר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים (צילום: y Noam Revkin Fenton/Flash90)
אמיר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים (צילום: y Noam Revkin Fenton/Flash90)

יוסי ורטר פרסם הבוקר ב"הארץ" כי אחת המסקנות של נפתלי בנט מכשלונו בבחירות האחרונות, היא להימנע מתמיכה בכל צעד שיעניק חסינות לראש הממשלה. ואכן, גורמים המכירים את התנהלות בנט, מאשרים כי הוא ינקוט עמדה המתנגדת לחוקים פרסונליים ולחקיקה רטרואקטיבית.

היצמדות של בנט לקו החדש היא איום קשה על נתניהו. הודעתו השבוע כי לא יקבל החלטות על חיבורים עד אמצע יולי מלמדת על התנהלות אחרת, מתונה ובוגרת יותר. אלא שמאחורי הקלעים הוא ואיילת שקד נפגשים על בסיס קבוע, ולדברי מקורב לאחד הצדדים, הפגישות השוטפות התקיימו עוד קודם להחלטה על בחירות חוזרות. המשמעות היא שכפי שנכתב כאן לפני כמה ימים, גדולים הסיכויים שהם ירוצו במשותף בהובלת שקד, ויהוו כוח חזק המאתגר את נתניהו.

לטובת בנט ושקד, משחקים גם הקרבות הבלתי פוסקים בין בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, המשחררים הודעות זה נגד זה חליפות

לטובת בנט ושקד, משחקים גם הקרבות הבלתי פוסקים בתוך איחוד מפלגות הימין, בין בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, המשחררים הודעות זה נגד זה וזה בעד זה חליפות, במסגרת מאבקם על תיק החינוך.

מצד אחד סמוטריץ' חסר הבגרות, המתנהל בהיסטריה ומשדר את הרושם שהוא עסוק בעיקר בעצמו, ומהצד השני פרץ, שעדיין אינו שוחה בביצה הפוליטית, ויצר זה השבוע שני סדקים באמינותו.

הראשון, כשהודיע כי הוא "מתנער" מהודעה שפורסמה בשמו נגד סמוטריץ', והשני, כשהועלתה בשמו הטענה הקלושה שהסיכום המקנה לסמוטריץ' את תפקיד השר הבכיר של איחוד הימין "היה נכון לבחירות הקודמות".

בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הגלגול המעודכן של הימין החדש צפוי לגרום לאיחוד הימין המסוכסך והקיצוני לצנוח בסקרים ולכפות על ראשיו להסכים לריצה משותפת בהובלת שקד.

הרשימה המאוחדת יכולה להשיג 8-9 מנדטים בבחירות, ולחולל שינוי דרמטי: "השותפים הטבעיים", שאחראים לשלטונו ארוך השנים של נתניהו, עשויים להיות אלה שיוליכו אותו אל הקוראלס המשפטי ואל מחוץ לפוליטיקה.

סמרטוט כחול לבן

הראיון של גיורא רום לרזי ברקאי, על סאגת ההצבעה לתפקיד מבקר המדינה, פגע אנושות בכחול-לבן. רום לא חסך את שבטו מראשי המפלגה, שהתנהלו לדעתו כמו המפקדים המגוחכים של "גבעת חלפון אינה עונה", ולחלופין כמו פלוגה שאננה שיצאה לחופשה מרוכזת.

אם בכחול-לבן לא יתחולל שינוי דרמטי, המפלגה צפויה לאבד קולות רבים של מצביעי שמאל אסטרטגיים ואת השוויון במנדטים מול הליכוד.

השינוי מתחיל בעניינים הפרסונליים: החלפת בני גנץ המנומנם בגבי אשכנזי הכריזמטי, וביטול הרוטציה עם יאיר לפיד. השלב השני הוא השגת בהירות רעיונית: על המפלגה לבחור את הנתיב הסביר יותר לשלטון, עם הערבים או עם החרדים, ולחתור אליו בכל הכוח.

אם בכחול לבן לא יתחולל שינוי דרמטי, המפלגה צפויה לאבד קולות רבים של מצביעים אסטרטגיים ואת השוויון במנדטים מול הליכוד

מכיוון שהסיכויים לביצוע השינויים הנדרשים קלושים, ומאחר שמלכתחילה הדמוגרפיה הישראלית פועלת נגד המחנה החילוני המתון, המסע להרס הדמוקרטיה ייעצר רק בפרישתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים. למרבה הדכדוך, למחנה החילוני-דמוקרטי נותרה כעת רק התקווה שמערכת אכיפת החוק תפעל מהר ובנחרצות.

עוד 673 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה