נושא
אופניים

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

מיפוי שבילי האופניים בערי ישראל חושף תמונה עגומה

דירוג חדש בוחן את מצב שבילי האופניים בערי ישראל, ומעניק להן ציונים ● ספוילר: ברגע שיוצאים מתל אביב, המצב קטסטרופה ● וגם בתל אביב, למען הסר ספק, לא הכל מושלם ● עורך הדירוג: "רבים מהשבילים ממוקמים בשולי הערים, ולא קשורים לצרכים של הרוכבים"

עוד 605 מילים ו-1 תגובות

העיר שחוברה לה יחדיו

עיריית תל אביב החלה להניח מסילות לאופניים על גרמי מדרגות ברחבי העיר, במטרה לאפשר רציפות לרוכבים ● אחרי פיילוט מוצלח במדרגות כיכר אתרים ובשכונת מונטפיורי, ובשיתוף רוכבי האופניים בעיר, נבחרו 20 גרמי מדרגות נוספים עליהם יונחו המסילות בשבועות הקרובים ● וכל זה בעלות צנועה של כ-100 אלף שקל לכל הפרויקט

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כאדם שחי וגר בדרום ת"א, אזור פלורנטין והרחובות הסמוכים סובלים ממחסור חמור בתשתיות אופניים, החל מרח' העלייה - אלנבי, רח' הרצל שמוזכר בכתבה ודרך שלמה דרומית לפלורנטין. מאז שעברתי להתגורר ... המשך קריאה

כאדם שחי וגר בדרום ת"א, אזור פלורנטין והרחובות הסמוכים סובלים ממחסור חמור בתשתיות אופניים, החל מרח' העלייה – אלנבי, רח' הרצל שמוזכר בכתבה ודרך שלמה דרומית לפלורנטין. מאז שעברתי להתגורר בשכונה לפני כשנה זנחתי את האופניים כמעט לחלוטין ועברתי להשתמש באוטובוסים, כמות האוטובוסים הסואנים שחולפים בסביבת השכונה מקשים על התניידות באופניים ומציעים אלטרנטיבה טובה נוסף למחסור החריף בתשתיות אופניים

עוד 539 מילים ו-2 תגובות
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

הרחוב המסחרי הראשי של תל אביב יהפוך בעוד מספר חודשים לאתר חפירות, לצורך הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, והעירייה מתכוונת לנצל זאת כדי להפריד סוף-סוף בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים והקורקינטים ● בכך תבוא על תיקונה טעות היסטורית, שנעשתה במהלך השיפוץ הגדול ברחוב בעשור הקודם ● את המחיר ישלמו נהגי המכוניות, במהלך שמשקף את סדר העדיפויות העכשווי של העירייה

הטעות ההיסטורית, שנעשתה בזמן השיפוץ הגדול שנערך ברחוב אבן גבירול במרכז תל אביב במהלך העשור הקודם, עומדת לבוא בקרוב על תיקונה. נתיב האופניים יופרד מהמדרכה ויירד אל מפלס הכביש. בכך יבואו אל סיומן שנים של חיכוכים מתמידים בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שנאלצו לחלוק את אותה מדרכה, שותפות כפויה שלא פעם ולא פעמיים הסתיימה במפגש כואב.

חידוש הרחוב המסחרי הגדול בתל אביב, שבוצע בשנים 2006-2010, לווה במחלוקת עזה על מיקומו של שביל האופניים. רוכבים, ארגוני חברה וסביבה וחלק מבכירי העירייה סברו שיש למקם את השביל במפלס נפרד מהמדרכה ועל חשבון רוחב הנתיב המוקצה למכוניות, זאת מתוך השקפה שהעיר צריכה לתעדף את הולכי הרגל ורוכבי האופניים על פני נהגי הרכבים הפרטיים. ראש העיר רון חולדאי התנגד אז בתוקף, טען שאין מספיק רוכבים בעיר ושאין הצדקה לייחד להם נתיב נפרד. הוויכוח הציבורי הפך לסמל לפער בין תפיסות העולם בכל הנוגע לסדרי העדיפויות הראויים בתכנונה של עיר ובהקצאת המשאבים הציבוריים.

גודל הטעות התברר במהירות: היקף השימוש באופניים ככלי תחבורה בתל אביב גדל בחדות, כיום משתמשים כ-70 אלף מתושבי העיר באופניים כאמצעי התנועה העיקרי לעבודה, ללימודים ולסידורים. רבים מהם רוכבים באבן גבירול על שביל, שהוא למעשה חלק צבוע של המדרכה, והתוצאה: צפיפות רבה וחיכוך בלתי פוסק עם הולכי הרגל. הרוכבים נאלצים להאט ולתמרן בין הצועדים, בעוד הולכי הרגל חשים מאוימים דווקא במקום שבו הם אמורים לחוש בטוחים ומוגנים, איום שרק מחמיר כשמדובר בקשישים, בהורים עם ילדים בעגלות או באנשים עם מוגבלויות.

בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגוברת של הקורקינטים והאופניים החשמליים, המצב על מדרכות העיר הלבנה הפך לבלתי נסבל.

הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

במהלך השנים חולדאי הפנים שהעתיד טמון בדו-גלגליים ובהולכי הרגל, וכיום העירייה נוקטת מדיניות אגרסיבית של העדפה שלהם על פני המכוניות הפרטיות.

סימנים פומביים ראשונים לכך שהופנם הצורך בשינוי נשמעו כבר בראשית 2019, כאשר בתשובה לשאילתה של חברת המועצה שלי דביר אמר חולדאי ש"העלייה בכמות האופניים יצרה מצב שאנחנו צריכים למצוא פתרון לעתיד", והבהיר שהפרדת שביל האופניים מהמדרכה נשקלת בחיוב. מאז, המתכננים והמהנדסים בעירייה ישבו על שולחנות השרטוט, ונראה שכעת הבשילו התנאים לשינוי.

בפועל, זה יקרה במקביל לעבודות על הקו הירוק (השני) של הרכבת הקלה, שיעבור לכל אורכו של אבן גבירול. הרכבת תיסע מתחת לאדמה, אבל לאורך הרחוב יהיו לה ארבע תחנות (קפלן/דיזנגוף, העירייה, ארלוזורוב ושדרות נורדאו), כך שהאזור של אבן גבירול ייכנס לתקופה ארוכה של עבודות תשתית.

את התקופה הזו העירייה מתכוונת לנצל לשינוי שביל האופניים: המדרכות יזכו להרחבה – גם כדי לתת עוד מקום לעסקים, בתי הקפה והמסעדות שיסבלו מאוד מעבודות הרכבת – ושביל האופניים יורד למפלס הכביש ולמעשה יחצוץ בין המדרכה לבין הכביש. השביל יהיה חד-סטרי (יפנה לכיוון הנסיעה בכל גדה של הרחוב ), ובנקודות מסוימות יבוא על חשבון אחד מנתיבי הנסיעה של המכוניות.

מיטל להבי סגנית ראש העיר תל אביב (צילום: עיריית תל אביב)
מיטל להבי, סגנית ראש העיר (צילום: עיריית תל אביב)

מדובר במהלך פשוט יחסית לאתגרים ההנדסיים הכרוכים לרוב בהקצאת נתיבים לאופניים בערים צפופות, ועדיין המתכננים נדרשו להתמודד עם כמה אתגרים, כמו המפגש בין נתיב האופניים לתחנות האוטובוס. הנתיב יעבור בין התחנות לבין נתיב נסיעת האוטובוסים, ובקרבת התחנות הוא יעלה על משטח מוגבה, עם תמרור שיסמן לרוכבים להאט ולאפשר לנוסעי האוטובוס לעלות ולרדת.

המועד לתחילת העבודות עדיין לא סופי, מהסיבה הפשוטה שהעירייה תלויה בלוח הזמנים של נת"ע (הרכבת הקלה), שכידוע יש לו נטייה להידחות (כבר כעת ידוע שהשקת הקו האדום, שתוכננה לאוקטובר 2021, תידחה לפחות בשנה).

לפי התכניות, עבודות התשתית הנרחבות ברחוב אמורות לצאת לדרך בינואר הקרוב, ואם זה אכן יקרה, זמן קצר לאחר מכן יחלו גם העבודות בנתיב האופניים.

"העבודות על הרכבת ממילא ייצרו מצב של חוסר עבירות והפחתה בקיבולת התנועה באבן גבירול", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, "זו ההזדמנות שלנו לייצר אלטרנטיבה. שביל האופניים במפלס המדרכה הוא מקור להתנגשויות בלתי פוסקות עם הולכי הרגל, הרציונל הוא להתאים את התשתיות לסדר העדיפויות שלנו, שבו הולכי הרגל ורוכבי הדו-גלגלי באים לפני הרכבים הפרטיים, כמו שמקובל בכל הערים המתקדמות בעולם".

עוד 581 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים

גנץ דורש מנתניהו לעצור העברת חיסונים למדינות זרות ● באיטליה מכחישים כי ביקשו חיסונים ● צבי האוזר: "העברת החיסונים לעזה קשורה למגעים של פטין מולא עם הרשות״ ● חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת ● בסוריה הודיעו כי קיבלו חיסונים ממדינה ידידותית ויתחילו לחסן צוותי רפואה

עוד 24 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

תגובות אחרונות

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן לפני 13 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה