ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הנחה את עורכי דינו להגיש תביעת דיבה נגד עיתון "הארץ", העיתונאי שלומי אלדר וגורמים נוספים, בעקבות הפרסום שלפיו נשיא איחוד האמירויות הזהיר את נתניהו לפני 7 באוקטובר מפני מתקפה אפשרית.

בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נטען כי "מדובר בעלילה שקרית שלא הייתה ולא נבראה", וכי מתחילת ספטמבר 2023 ועד 7 באוקטובר לא התקיימה כל שיחה בין נתניהו לנשיא איחוד האמירויות.

לפי הלשכה, לשכת ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי והמזכירות הצבאית בדקו את יומן השיחות של נתניהו ולא מצאו תיעוד לשיחה כזו. עוד נטען כי שיחות מדיניות בין ראש הממשלה לנשיא האמירויות מתקיימות בלשכת ראש הממשלה באמצעות נציג של איחוד האמירויות, המגיע למקום עם מכשיר מוצפן מיוחד, וכי השיחות מתועדות.

בלשכה ציינו כי אלדר אמר אמש בריאיון לחדשות 12 כי גם השיחה שעליה דיווח התקיימה בדרך זו. אלא שלטענת הלשכה, גם בבדיקת רישומי הכניסות ללשכת ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית לא נמצא תיעוד לכניסת נציג האמירויות.

עוד האשימה לשכת ראש הממשלה את אלדר כי מסר בעבר מידע שקרי כשאמר שמצרים הזהירה את נתניהו מפני מתקפה אפשרית לפני 7 באוקטובר, וטענה כי מדובר ב"עלילה מרושעת עם עיתוי פוליטי ברור" ובחלק מ"קמפיין הבחירות של השמאל".

בהמשך שבה הלשכה והטילה את האחריות לאי־מניעת מתקפת 7 באוקטובר על ראש השב"כ לשעבר רונן בר והרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי. לטענתה, השניים "ראו את כל הסימנים המעידים שעות רבות לפני תחילת המתקפה", ואילו היו מורים לצה"ל, לשב"כ ולכיתות הכוננות להיערך בהתאם ומעדכנים את נתניהו בזמן, "ניתן היה למנוע את הטבח הנורא".

צה"ל הודיע כי שלושה מחסני אמצעי לחימה ואתר לשיגור רקטות הושמדו אתמול בתקיפות של חיל האוויר ברחבי רצועת עזה. 

בג"ץ החל לדון בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית להתיר שימוש במידע על בוחרים, שיאפשר למפלגות לעקוב ביום הבחירות אחר מי הצביע ומי טרם הצביע.

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ביום ראשון, ברוב של 19 מול 11, בעד התרת הנוהל, אך הפעיל שחר בן מאיר עתר נגד ההחלטה בטענה שהיא פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות.

מפלגות משתמשות מאז 2019 במידע שמועבר להן על ידי חברי ועדות קלפי מטעמן כדי לעקוב אחר מי הצביע, וכך הן יכולות להתקשר ולשלוח הודעות לתומכיהן המשוערים שטרם הצביעו ולעודד אותם לעשות זאת.

לאחר שבן מאיר ביקש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור את הנוהל בשל חששות לפרטיות, סולברג קבע בחודש שעבר כי השימוש במידע אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל ואסר על המפלגות לעשות בו שימוש.

אולם הליכוד, שעושה שימוש נרחב במידע ביום הבחירות, עתר לבג"ץ וטען כי לסולברג אין סמכות לקבל החלטה זו. עמדה זו זכתה לאהדה מצד בית המשפט, שהורה לוועדת הבחירות המרכזית במלואה לקבל את ההחלטה.

עם זאת, השופטים רמזו באופן ברור כי לדעתם הנוהל אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל.

ועדת הבחירות המרכזית, שהרכבה משקף את הרכב הכנסת, דחתה ביום ראשון את החלטתו של סולברג ואישרה את השימוש במידע.

בן מאיר ואחרים עתרו כעת לבג"ץ נגד ההחלטה עצמה.

ישראל הודיעה לקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים כי עליה להיסגר, וכי הדיפלומטים המוצבים בה יאבדו את ההסמכה שלהם בתוך 30 יום, כך אמרו גורם ישראלי ומקור הבקיא בנושא.

לפי המקור, גם נציגים בריטים המוצבים במשימת התיאום לעזה בהובלת ארצות הברית בישראל, וכן דיפלומטים בריטים המוצבים ברמאללה, יידרשו לעזוב בתוך שבעה ימים.

הכניסה לקונסוליה הכללית של בריטניה במזרח ירושלים. 2 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גורם מודיעין מזרח־תיכוני בכיר אישר ל-ynet כי מאיחוד האמירויות הועברה לישראל, זמן קצר לפני 7 באוקטובר, התרעה ממקור "אמין מאוד" על אפשרות לפעולה משמעותית וקרובה של חמאס.

לדבריו, המידע נתפס באמירויות ברצינות רבה והצביע על אירוע שעשוי להתרחש "בקרוב מאוד", אך ללא תאריך מדויק.

הגורם לא אישר אם המידע יוחס ישירות ליחיא סנוואר, אם הועבר אישית לנתניהו או אם התקיימה בעניין שיחה בינו לבין מוחמד בן זאיד. הדברים מאשרים לפחות חלק מתחקיר "הארץ", בעוד לשכת נתניהו מוסיפה להכחיש כי ראש הממשלה קיבל התרעה מהאמירויות.