אנו עוברים, בתקווה, לעידן של היום שאחרי המלחמה; תכנית לדה-רדיקליזציה הדדית של ישראלים ופלסטינים היא קריטית על מנת לייצב אותנו על מסלול חיובי. השחקנים הבינלאומיים המרכזיים כבר בעד, כעת צריך לוודא שזה מתבצע היטב.

*  *  *

"דה-רדיקליזציה" הפכה זה מכבר לקונצנזוס בישראל, ל"באז-וורד". מהשמאל ועד בנימין נתניהו וימינה מדברים על ההכרח בתהליך כזה – כמובן, בהתייחס לפלסטינים. אך האם אין צורך בתהליך כזה גם בתוך החברה הישראלית?

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל שותף ביוזמה לביטחון וזכויות האדם וכמנהל המחנה הפרו-אנושי.

בימים אלו שב ועולה רעיון ההסדר האזורי, כחלק מהיוזמות של ממשל טראמפ ושותפיו במזרח התיכון לסיום המלחמה בעזה. לפי הערכות והדלפות, התרחיש המדובר, שנשמע מפתה לרבים בישראל, יכלול נורמליזציה עם מדינות ערב בתמורה להצהרות עמומות מצד ישראל על נכונות למשא ומתן עתידי עם הפלסטינים.

לא מדובר בהבטחות קונקרטיות, לא בשינויים בשטח – רק דיבור על דיבור. לכאורה הישג לישראל, אך מאחורי הנוסחה הזו, המציעה "זכויות על הנייר" לפלסטינים ונורמליזציה בפועל לישראלים, מסתתרת סכנה.

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל שותף ביוזמה לביטחון וזכויות האדם וכמנהל המחנה הפרו-אנושי.

מדוע בלבנון נראה שהמכות הצבאיות הביאו את חזבאללה להסכים להפסקת אש ואילו ברצועת עזה, שחטפה מכה הרבה יותר קשה, חמאס כמעט שלא זז מעמדותיו?

יש לכך הרבה סיבות, אך המעניינת שבהן היא הצורך של ארגוני טרור, כמו חזבאללה וחמאס, לשמור על מינימום לגיטימציה ציבורית שמתחתיה לא יוכל עוד הארגון להתקיים, ולא משנה עד כמה דכאני ומפחיד הוא. הלגיטימציה הציבורית של ארגוני טרור תלויה בין היתר בברירות העומדות בפני האוכלוסייה שבקרבה הם פועלים ובאופן בו נתפס הצד השני – כמרושע או רק קשוח.

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל שותף ביוזמה לביטחון וזכויות האדם וכמנהל המחנה הפרו-אנושי.

לאחרונה אישרו מוסדות התכנון הקלות להקמת ממ"דים. אבל בכפרים הבדואים הלא-מוכרים הדבר לא תקף, למרות שהסיכוי להיהרג מרקטה כבדואי גבוה פי 2,200 מהסיכוי של כלל הישראלים.

*  *  *

הליכי תכנון ובנייה הם לרוב עניין משעמם ואפור, אך בימים הללו הם גם עניין של חיים ומוות. בהיעדר יכולת לבנות מקלטים וממ"דים, תושבים בדואים-ערבים בנגב חשופים לסכנת מוות מרקטות באזורי הנגב הקרובים לעזה.

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל שותף ביוזמה לביטחון וזכויות האדם וכמנהל המחנה הפרו-אנושי.

היום נכנסים יותר מ-180,000 ילדים בשערי בית הספר, לראשונה בחייהם, ויתחילו מסע של שתים-עשרה שנות לימוד. בסופו של המסע יחכה להם עולם אחר, עולם שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק כיצד ייראה.

אנחנו לא יכולים לדעת בבירור אילו מקצועות יהיו קיימים כשיסיימו את חוק לימודיהם, איך ייראה יום העבודה שלהם או אילו כלים טכנולוגיים ילוו אותם. קצב השינויים מואץ ומפליא. עם זאת, אנחנו יודעים שבסיס חזק יחמש אותם בכלים להצלחה.

אירית טויטו, מנכ״לית מטח, היא מנהלת בכירה עם למעלה משני עשורים של ניסיון בתפקידי הנהלה בכירים בחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן אמדוקס, Philips Healthcare ו-ECI Telecom. את דרכה המקצועית החלה בממר״ם והיא בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב וסטטיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים למנהלים (EMBA) מאוניברסיטת תל אביב.

היום, ב-1 בספטמבר, חוזרים תלמידי ישראל אל ספסל הלימודים. שוב ייבנו מערכות שעות, שוב יחולקו התלמידים והתלמידות לכיתות ולמגמות, ושוב תנסה מערכת אחת להכניס דור שלם, על מגוון ילדיו השונים, אל תוך שבלונה אחת.

עם פתיחת שנת הלימודים השאלה אינה רק כיצד נוכל, יחד עם מערכת החינוך, להצעיד את התלמידים והתלמידות קדימה, אלא כיצד נעצב מחדש את מערכת ההוראה והלמידה, כך שתשתלב באופן מיטבי עם ריבוי ערוצים ונתיבים, שיותאמו למגוון התלמידים בדרכם אל העולם המתפתח.

איתן מורן הוא מנכ”ל האגודה לקידום החינוך, המפעילה 17 מוסדות חינוך ותוכניות חדשניות ברחבי הארץ, במטרה לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל ולטפח מצוינות לימודית וערכית בקרב בני נוער. האגודה יוזמת, מפתחת ומפעילה מגוון מענים חינוכיים לבני נוער בכל הארץ.